ויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/יולי 2015

יולי
1 ביולי 2015	שמענו על הפיכת המים ליין בחתונה בקנה כמעשה נסים. אבל תמורה זו, בחסד האלוהים, מתחוללת למול עינינו בכל יום. הבט בגשם היורד מהשמים על הכרמים, שם הוא נכנס לשרשי הגפנים כדי להפוך ליין; עדות מתמדת לכך שאלוהים אוהב אותנו ואוהב לראותנו שמחים. — בנג'מין פרנקלין, 1779	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2015	ואין ליהודי עיניים? אין ליהודי ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הנוצרי מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו - לא נצחק? אם תרעילו אותנו - לא נמות? ואם תתעללו בנו - האם לא נתנקם? — ויליאם שייקספיר, הסוחר מוונציה, תרגום: אברהם עוז	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2015	משל לאדם שהיה מהלך בדרך: פגע בו ארי ונוצל (ניצל) ממנו – היה מספר והולך מעשה ארי; פגע בו דוב ונוצל ממנו – שכח מעשה ארי והיה מספר והולך מעשה דוב; פגע בו נחש ונוצל ממנו – שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש. אף כך ישראל – צרות אחרונות משכחות את הראשונות. — תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג, עמוד א', כהסבר לכך שיציאת מצרים והגאולה משאר הגלויות צפויות להיות טפלות ביחס למלחמת גוג ומגוג	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2015	תַּגָּר - עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר! אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד - בְּלַהַב הַמֶּרֶד שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר: כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ, הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר! לָמוּת אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר – יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה, בֵּיתָר. — שיר בית"ר - המנון האצ"ל, זאב ז'בוטינסקי, 1932	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2015	חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז; נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. — משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ו' .	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2015	גדרות טובות יוצרות שכנים טובים. — השיר "mending walls" ("תיקון חומה"), מאת רוברט פרוסט	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2015	כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. — הראי"ה קוק	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2015	זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים, בְּמַלְכוּת עַל יָם עַרְפַּלִּי. שָׁם דָּרָה יַלְדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע; קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי. מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה לֹא הָיָה גַּם לָהּ וְגַם לִי. — אנבל לי, מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2015	הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2015	אַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים - יִמָּשְׁכוּ הַלְּבָבוֹת. — רבנו בחיי אבן פקודה	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2015	אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי? — הלל הזקן, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ד	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2015	אֵין נֶקֶב הַמַּחַט צַר לִשְׁנֵי אוֹהֲבִים, וְאֵין רֹחַב הָעוֹלָם מֵכִיל שְׁנֵי שׂוֹנְאִים. — שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2015	הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם — רבי אלעזר הקפר, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"א	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2015	אִם הִרְחַקְתִּי לִרְאוֹת מִקוֹדְמַי, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁעָמַדְתִּי עַל כִּתְפֵיהֶם שֶׁל עֲנָקִים. — אייזק ניוטון	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2015	אמרו על חכם אחד שהיה מאריך בדבריו יותר מדאי, ושאלו לו מדוע אתה עובר הגבול להאריך כל כך? ואמר להם "כדי שיבינו הפתאים". אמרו לו "בעוד שיבינו הפתאים, המשכילים יקוצו". — רבי מנחם המאירי בשם "משלי הערב" (פירוש המשנה אבות א א)	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2015	מכאוביך יָחֵלו כפרי האהוב, דרך שטנות וזיופים תסול לך א ֹרח, כמו דרך יער אפלה.ֹ [...] אין החלום כה נבדל מן המעשה, כמו שיחשבו רבים. כל מעשה בני האדם היה לפנים חלום, ואחרי כן היה גם כן לחלום. — חתימת ספרו של בנימין זאב הרצל, אַלְטְנוֹיְלַנְד (ארץ ישנה-חדשה), 1902, בתרגומו של נחום סוקולוב	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2015	כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב"ה משפילו, כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו. — תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י"ג, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2015	חֹסֶר הֶעָזָה אֵינוֹ נוֹבֵעַ מִקִּיּוּמָם שֶׁל קְשָׁיִים, אֶלָּא קְשָׁיִים נוֹבְעִים מֵחֹסֶר הֶעָזָה. — סנקה, פילוסוף ומדינאי רומאי, מתוך החיבור "על שלוות הנפש" (63 לספירה), בתרגומו של אברהם ארואטי.	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2015	אנו בוחרים להגיע לירח בעשור זה ולעשות דברים נוספים, לא משום שהם קלים, אלא מפני שהם קשים. — נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי בנאום באוניברסיטת רייס ביוסטון ב-12 בספטמבר 1962, שהכריז על השקעת ארצות הברית במרוץ לחלל.	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2015	יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת. — ניל ארמסטרונג לאחר נחיתת אפולו 11 על הירח, 20 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2015	זֶהוּ צַעַד קָטָן לְאָדָם, צַעַד גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת. — ניל ארמסטרונג כאשר דרך לראשונה על פני הירח במשימת אפולו 11, 21 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2015	חַיָּה הָאֵשׁ אֶת מוֹת הָאֲדָמָה. וְהָאֲוִיר חַי אֶת מוֹת הָאֵשׁ, הַמַּיִם חַיִּים אֶת מוֹת הָאֲוִיר וְהָאֲדָמָה – אֶת שֶׁל הַמַּיִם. כִּי מוֹתָהּ שֶׁל הָאֲדָמָה הוּא לְהֵעָשׂוֹת מַיִם וּמוֹתָם שֶׁל הַמַּיִם לְהֵעָשׂוֹת אֲוִיר וְשֶׁל הָאֲוִיר אֵשׁ וְחוֹזֵר חֲלִילָה. — הרקליטוס, בתרגום ששקולניקוב.	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2015	דָּבָר אֵינוֹ קָבוּעַ מִלְּבַד הַהִשְׁתַּנּוּת. — הרקליטוס	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2015	וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת. — ספר צפניה, פרק א', פסוק י"ב כמו שמחפש אדם הדבר בנר, שהוא חופש יפה, כן אחפש את ירושלם לבער כל הפושעים שבה. וכן אמר: נֵר ה' – נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. (משלי, כ', כ"ז) — רד"ק על הפסוק	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2015	לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ. — רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מן הקינות לתשעה באב. הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור", בשירה ירושלים של זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2015	אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. — ספר תהלים, פרק קל"ז, פסוקים ה'–ו'	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2015	מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ — ספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ז נבואתו של ישעיהו הנביא על ממלכת יהודה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2015	הָרַעְיוֹן שֶׁעָלָיו אֲדַבֵּר בְּסִפְרִי זֶה הוּא יָשָׁן נוֹשָׁן: לְכוֹנֵן אֶרֶץ מוֹשָׁב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. — מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2015	עם הננו, עם אחד! — מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2015	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2015	לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה