ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:סיפורי אלישע

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

<:סיפורי אלישע

• תאריך תחילת ההצבעה: 01:35, 26 ביולי 2019 (IDT)
• תאריך סיום ההצבעה: 01:34, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

הקדמה

• מהות המחלוקת:האם יש לאחד את הערך סיפורי אלישע אל תוך הערך אלישע, או לא.

דיונים קודמים

• הפניה לדיון קודם: שיחה:סיפורי אלישע#איחוד

המשך הדיון

עמדת צד א' - לאחד את הערך סיפורי אלישע אל תוך הערך אלישע

"סיפורי אלישע" לא קיימים בנפרד מ"אלישע" עצמו. כל מה שמופיע בסיפורי אלישע צריך להיות בערך המרכזי. גיא - פתרון למחיקה 08:13, 22 ביולי 2019 (IDT)

כפי שכתבתי בדף השיחה: לא הצלחתי להבין מה הערך המוסף של ערך זה למול הערך הראשי אלישע שיכול באותה מידה להפנות לאותם ערכים מורחבים (ואכן כבר עושה זאת לחלקם). Dovno - שיחה 08:59, 22 ביולי 2019 (IDT)

רק אוסיף על דבריי קודמיי: חלקים נכבדים שיש כעת בערך סיפורי אלישע - הועתקו לשם מהערך אלישע ומערכים אחרים. מעבר לכך שנוצרת כאן כפילות מיותרת, למעשה התבצע כאן פיצול של ערך שלא בהתאם למדיניות פיצול הערכים של ויקיפדיה. יוניון ג'ק - שיחה 01:49, 23 ביולי 2019 (IDT)

יש כאן מחלוקת עובדתית - האם מדובר בתוכן שהועתק ברובו מהערך אלישע או לא. האם ניתן להציג את ההבדלים? אמירו • שיחה 08:27, 23 ביולי 2019 (IDT)

Amirosan, ראה כאן:

לחצו על "הצגה" משמאל

הטקסט המופיע כעת בערך סיפורי אלישע ערך נוסף שבו נמצא אותו טקסט בדיוק לפי המתואר בתנ"ך, אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט היה נביא שפעל בממלכת ישראל במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת שלטונם של המלכים יורם, אחזיה, יהוא, יהואחז ויואש. הוא התפרסם כתלמידו של אליהו הנביא, כממשיך דרכו במלחמה למען אלוהי ישראל, וכעושה ניסים. אלישע שפט את ישראל ששים ושש שנים. אלישע מרבית חוקרי המקרא סבורים שהסיפור המקראי על ריפוי מי המעיין, כמוהו כיתר סיפורי הנסים של אלישע, הוא אגדה שנועדה להלל את הנביא ואין לו בסיס במציאות. עם זאת, היסטוריונים, פרשני מקרא וחוקרים רבים במהלך ההיסטוריה ניסו לעמוד על הרקע הריאלי לנס שביצע אלישע במי המעיין: מליחות גבוהה - הן יוסף בן מתתיהו והן פרופסור אליהו שמואל הרטום מציעים לפרש כי המליחות הגבוהה של מי המעיין היא שמנעה את ניצול המים הן לצורכי שתייה והן לצורכי חקלאות. לטענתם הנס של אלישע בא לידי ביטוי בהמתקת המים ובאפשרות לניצולם לצורכי האדם. רדיואקטיביות גבוהה - חלק מהחוקרים טענו כי המעיינות בחופו המערבי של ים המלח מכילים רמות גבוהות של רדיואקטיביות. חוקרים אלה שיערו כי רמות הרדיואקטיביות פחתו בזמן שאלישע ריפא את המים, דבר שאפשר את צריכתם. מחלת הבילהרציה - חלק מהחוקרים טענו כי מי המעיין היוו בית גידול לחלזונות מהסוג Bulinus, אשר מהווים מאחסן ביניים לטפיל עלקת הבילהרציה מהמין Schistosoma haematobium. חוקרים אלה שיערו כי פעולת פיזור המלח בשטח המעיין גרמה להרג החלזונות ובכך לקטיעת מחזור החיים וההדבקה של הטפיל. מחלת המלריה - בספר "רמזים על מלריה בתנ"ך" מציע ד"ר צבי סליטרניק פרשנות מדעית-תברואתית לנס שביצע אלישע. לדבריו לא מן הנמנע כי אלישע שם לב שהיארעות מחלת המלריה בסביבת מקורות מים מלוחים היא אפסית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מליחות מים מעל %‏3.5 (‰‏35) מונעת את התפתחות זחלי יתושי האנופלס מעבירי המחלה בישראל. לכן בפעולת פיזור המלח בשטח המעיין ביצע אלישע, לדבריו של ד"ר סליטרניק, פעולת מנע קלאסית (הנפוצה גם כיום) למיגור המחלה. מעיין אלישע לפי הטקסט בתנ"ך כפשוטו, לעגו מספר נערים לצורתו החיצונית של אלישע, באומרם: "עלה קרח, עלה קרח". פרשנים מפרשים שהנערים קראו לו "עלה קרח, עלה קרח" כיוון שהוא הקריח מהם את פרנסתם כי הם התפרנסו מייבוא מים ממקורות מים טובים. אירוע זה מופיע לאחר האירוע בו מטהר אלישע את מעיין אלישע (עין א-סולטאן) ביריחו. ככל הנראה עד טיהור המעיין נאלצו תושבי יריחו לרכוש את מימיהם מהעיר נערן הסמוכה (ממעיין עין דויוק ועין נועמה). בעקבות טיהור המעיין ביריחו הפסיקו תושבי יריחו לרכוש מים משכניהם, ונערי נערן הם שיצאו נגד הנביא. תגובתו לכך הייתה קיצונית מאוד: "ויקללם בשם ה' ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים". לכאורה, מעשה נורא זה של אלישע לא עולה בקנה אחד עם תפקידו כנביא, ואינו פרופורציונלי בחומרתו, כעונש, לחומרת מעשיהם של הנערים. אלישע לפי הגמרא במסכת סוטה ה'נערים קטנים' נקראו על שם מקומם, היישוב נערן השוכן מצפון מערב לעיר יריחו (זאת אומרת מדובר ב"נערנים" - תושבי נערן). נערים אלו מכרו מים לתושבי יריחו לפני שריפא אלישע את מעיין העיר (פסוקים י"ט–כ"ב באותו הפרק) - הוא מעיין אלישע של ימינו (עין א-סולטאן), ועתה קופחה פרנסתם בידי הנביא. ככל הנראה עד טיהור המעיין נאלצו תושבי יריחו לרכוש את מימיהם מהעיר נערן הסמוכה (ממעיין עין דויוק ועין נועמה). בעקבות טיהור המעיין ביריחו הפסיקו תושבי יריחו לרכוש מים משכניהם, ונערי נערן הם שיצאו נגד הנביא. חז"ל דרשו את המילים "עלה קרח" כך: "אמרו לו, עלה שהקרחת עלינו את המקום" - היינו "הקרחת=גזלת את מקום פרנסתנו", אך לפי הפשט לעגו הנערים לאלישע, שבניגוד לרבו אליהו הנביא, שהיה "בעל שיער" ועלה לשמיים פסוקים ספורים לפני כן, היה קרח. כעונש על חוצפתם הוציא אלישע דובים מהיער שטרפו את הנערים. אלישע והדובים הסיפור פותח בדיווח על אלישע הנביא שנהג לחלוף לפרקים בשונם ולסעוד אצל "אישה גדולה" שהתגוררה במקום. הכנסת האורחים של השונמית החלה בהזמנת הנביא לסעוד בביתה. השימוש בפועל "ותחזק בו" רומז, כפי הנראה, שבתחילה הנביא אולץ למעשה לקבל את הזמנתה, בהתאם למנהג המקובל, אולם מן ההמשך ברור כי אלישע היה מרוצה מן האירוח, וביקוריו הבאים היו מרצונו החופשי. לימים הקצתה האישה חדר אירוח מיוחד עבור אלישע הנביא בביתה: ”וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ: הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד. נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה, וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה” (מלכים ב ד, ט-י). מניעי השונמית בפעולותיה אלה אינם מפורשים בסיפור. פרשנים רבים סבורים שהשונמית, שזיהתה בחוש את סגולת הקדושה המיוחדת של הנביא סברה שהשהייה במחיצתו של אדם כזה תוך דאגה לרווחתו תביא עליה ברכה. האישה השונמית אלישע ביקש לגמול לאישה על הכנסת האורחים הנדיבה, והציע לנצל לטובתה את קשריו עם השלטונות. האישה סירבה להצעתו במילים ”בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת”, והותירה את אלישע תוהה כיצד יוכל בכל זאת לגמול לה. הפתרון הגיע מכיוונו של גיחזי, משרתו של אלישע, שהסב את תשומת לבו לעובדה שהאישה היא חשוכת בנים. בתגובה פנה הנביא אל האישה והכריז: ”לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן”. תגובתה של האישה הייתה הבעת ספק וחשש: ”וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ”. אף על פי כן, נבואת אלישע התקיימה וכעבור שנה ילדה האישה בן. האישה השונמית עברו מספר שנים, ובאחד הימים יצא בנה של השונמית לעבודה בשדה עם אביו, כשלפתע חש ברע. אביו שלח אותו הביתה, ושם מת הנער על ברכי אמו. חוקרים רבים משערים כי מותו של בן השונמית נבע ממכת שמש או מהתייבשות. תגובתה של האם הייתה זריזה ונחושה. תוך שליטה ברגשותיה, היא חבשה את אתונה ויצאה אל הר הכרמל, לבקש מאלישע על נפש הנער. את בעלה, שתהה על מעשיה, פטרה בתגובה סתמית: "שלום". באותו אופן השיבה לגיחזי, שבא לקראתה לדרוש בשלומה כשהתקרבה למקום שהותו של אלישע. כשהגיעה למקום, נפלה לפני הנביא והחזיקה ברגליו. גיחזי ביקש להרחיקה מפאת כבודו של אלישע, אך הנביא עיכב בעדו והודה כי אין הוא יודע מה מטריד את האישה: ”הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ, וַיהוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי, וְלֹא הִגִּיד לִי”. האישה רמזה לאלישע על מצבו של בנה וגלגלה את האחריות לכך לפתחו של אלישע, באומרה: ”הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי? הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי”. האישה השונמית משהבין את חומרת המצב, הורה אלישע לגיחזי לקחת את משענתו שלו, לצאת בבהילות לעבר ביתה של האישה ולנסות לרפא את הנער באמצעות המשענת. האישה עמדה על כך שאלישע עצמו יתלווה אליה, ואכן הדבר נדרש, כי ניסיון הריפוי של גיחזי לא צלח. אלישע חזר אל שונם והחיה את הנער: וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה. וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו וַיִּגְהַר עָלָיו, וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד. וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו, וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת-עֵינָיו. וַיִּקְרָא אֶל-גֵּיחֲזִי וַיֹּאמֶר; קְרָא אֶל-הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת. וַיִּקְרָאֶהָ, וַתָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר; שְׂאִי בְנֵךְ. — מלכים ב', ד', ל"ג–ל"ו האישה השונמית בספר מלכים מסופר שנעמן הצטרע. לנעמן הייתה שפחה שבויה מישראל שספרה לאשת נעמן על נביא משומרון שיכול לרפא את נעמן. הדבר נודע למלך ארם והוא שולח את נעמן למלך ישראל עם פקודה לרפא את נעמן. מלך ישראל, שאינו מוזכר בשמו (לפי המיקום של הסיפור זהו יהורם בן אחאב), יודע שאין ביכולתו לרפא את נעמן ומאמין שזו תואנה של מלך ארם לפתוח מלחמה עם ישראל. אלישע מודיע למלך שישלח את נעמן אליו והוא ירפא אותו מצרעתו וכך הוא גם ידע שיש נביא אמת בישראל. נעמן מגיע לביתו של אלישע וזה שולח אליו שליח שמוסר לו שעל מנת להרפא מהצרעת הוא צריך לטבול בנהר הירדן שבע פעמים. נעמן מזלזל באלישע וטוען שהירדן הוא נהר קטן וחסר חשיבות לעומת הנהרות הגדולים שבארצו. נערו של נעמן משכנע אותו לנסות זאת בכל זאת, נעמן טובל ובשרו נרפא ונהיה כבשר ילד. נעמן, שהגיע לישראל עם תשורות רבות, חוזר לאלישע ומציע לו מתנות כתודה על הריפוי. אלישע משיב שהוא לא רוצה דבר, ונעמן מבקש שיתנו לו אדמה מארץ ישראל כדי שיבנה מזבח לאלוהי ישראל בארם כי מעתה הוא יעבוד רק אותו, ומתנצל, שכאשר ילך עם המלך לבית רימון הוא יאלץ להשתחוות עמו. נעמן נענה בשתיקה והולך בחזרה לארם (לפי חז"ל במסכת סנהדרין נעמן הפך במעשה זה לגר תושב.), אולם גיחזי, נער אלישע, מחליט לנצל את המצב ולקחת לעצמו מהתשורות אותן הביא נעמן. גיחזי רודף אחרי נעמן ומודיע לו שעכשיו באו שני תלמידים עניים לאלישע ואלישע מבקש עבורם ככר כסף ושתי חליפות בגדים, נעמן נותן לו שתי כיכרות כסף ושתי חליפות בגדים וגיחזי חוזר ומחביא אותם. כאשר מתייצב גיחזי לפני אלישע שואל אותו אלישע לאן הלך והוא מתמם ואומר שלא הלך לשום מקום. אלישע מקללו על מה שעשה ואומר לו שמכיוון שלקח את הכסף והבגדים ובכך גרם להפחתת כבוד אלוהים תעבור צרעת נעמן אליו ולזרעו עד עולם. נעמן (דמות מקראית) שנים לאחר מכן, חלה אלישע "אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ" (ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ד), ויואש מלך ישראל בא לחלוק לו כבוד אחרון, וקונן לו באותן מילים שבהן קונן אלישע לאליהו: "אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" (שם). בשוכבו על ערש דווי חזה אלישע ליואש ניצחון מכריע של ממלכת ישראל על ממלכת ארם. אלישע שפט ופרנס את ישראל 66 שנים (מלבי"ם). אלישע אף חולל ניסים לאחר מותו: כשנה לאחר קבורתו, הושלכה גופת בן אדם לקברו, ובנוגעה בעצמותיו שבה רוח החיים לאיש המת, שהחל מהלך על רגליו (במדרש מעם לועז מובא ששמו של האדם שהושלך בקברו של הנביא שלום בן תקוה ויש אומרים צדקיה בן כנענה ויש אומרים בנה של השונמית שהחיה).(ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוקים כ'–כ"א). אלישע

בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 12:07, 23 ביולי 2019 (IDT)

להצבעה הנוכחית לא משנה אם הועתק. לפי עמדה ב' צריך לקצר בהתאם את הערך אלישע וממילא לא תהיה כפילות. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 15:53, 24 ביולי 2019 (IDT)

אז אולי כדאי שדָּנִיֵּאל יודה בכך שהערך מועתק, ויסביר למה לשעתו למרות שהערך מועתק יש לו זכות קיום. david7031 • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 16:18, 24 ביולי 2019 (IDT)

אחדד - אלישע הוא תמיד הדמות המרכזית ב"סיפורי אלישע", וסיפורי אלישע עיקר מטרתם לספר על אלישע, ולכן אין טעם להפרדה ולכפילות. אם לא כן, אז על כל דמות מקראית תוכל ליצור ערכים כפולים ומיותרים סיפורי שמשון הגיבור, סיפורי יונה הנביא, סיפורי יאשיהו מלך יהודה וכו' וכו'. לא כדאי. Ronam20 - שיחה 16:22, 24 ביולי 2019 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אני לא יודה שהערך מועתק כי הוא לא כזה. יש בו מעט קטעים שהועתקו ממבחר ערכים אחרים (ממש לא מילה במילה כפי שמנסה לטעון כאן מר ג'ק.) הערך ארוך ורובו הגדול הוא תוצאה של עבודה מאומצת מצדי. ודרך אגב, שימו לב שבעוד אני משתדל ככל היותר לתרום ערכים חדשים, תרומותיו היחידות של יוניון ג'ק במרחב הערכים הם הנחת תבניות הצבעת מחיקה/איחוד/חשיבות על ערכים שכתבו אחרים. דָּנִיֵּאל • שיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 16:27, 24 ביולי 2019 (IDT)

אם לא תודה אז הטיעונים של נרו לא שווים כלום, וכל מצביע יצטרך להחליט בעצמו האם הערך מועתק או לא. david7031 • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 16:29, 24 ביולי 2019 (IDT)

אני לא מתכוון לאפשר ליוניון לקלל אותי כאוות נפשו ולאחר מכן להיעלם עם הרוח ולפתוח הצבעת מחיקה חדשה. שקריו כאן גורמים לסילוף הדברים וממילא- גם להטיית ההצבעות. אני לא רוצה שהעורכים יצביעו בקלות ראש. מי שרוצה להצביע צריך קודם לכן לעיין זמן רב בטענות ובערכים ולהבין עם מי הצדק. דָּנִיֵּאל • שיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 16:36, 24 ביולי 2019 (IDT)

כאן לא המקום למריבות אישיות. כדאי שתיקח את הדברים לבמה המתאימה (או שתוותר עליהם לגמרי. מומלץ). Ronam20 - שיחה 16:47, 24 ביולי 2019 (IDT)

לבקשתך, עיינתי בטענות ובערכים. יוניון צודק. למעט כמה משפטי קישור בין הפרקים, כל חלקי הערך מועתקים מילה במילה (כולל הערות השוליים) מערכים אחרים.

עכשיו עומדות לרשותך האופציות להודות בכך ולהעביר את הדיון אל השאלה האם הערך נחוץ כערך עצמאי, או להתחפר בעמדתך ולחכות שבוע ויומיים עד למחיקת הערך. בהצלחה.david7031 • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 17:06, 24 ביולי 2019 (IDT)

עמדת צד ב' - לא לאחד את הערך סיפורי אלישע אל תוך הערך אלישע

1. הערך "סיפורי אלישע" לא יכול להכלל בערך "אלישע". הערך מפורט מאוד ובמידה ויופיע בערך אלישע יקשה מאוד על רצף הקריאה.
2. סיפורי אלישע אינם רק סיפורים שארעו עם אלישע הנביא. כל סיפור שארע בתקופתו נכלל בתוך ערך זה ולכן אין סיבה להכניס את התוכן לתוך "אלישע".
3. בידיוק כמו שלא נאחד את "מלחמותיו של אלכסנדר הגדול" עם "אלכסנדר הגדול" (מקווה שלא נתתי רעיון למישהוא...) למרות ששם- הערך עוסק רק באלכסנדר הגדול ותו לא, ואצלנו כנזכר לעיל הערך עוסק בסיפורים שארעו בתקופת אלישע.

טיעונים נוספים יובאו בהמשך. דָּנִיֵּאל • שיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 01:35, 23 ביולי 2019 (IDT)

רק אענה על הטענות שטען כנגדי משתמש:יוניון ג'ק: הדברים שאמרת הם הוצאת דיבה לחינם. כל האזכור של סיפורי אלישע בערך "אלישע" הם בפיסקה הבאה:

ניסים רבים מיוחסים לאלישע:

1. חצה את מי הירדן לשניים.
2. ריפא את מי יריחו המלוחים על ידי השלכת מלח (כנראה מים המלח) למעיין (כיום נקרא המעין מעיין אלישע).
3. אלישע והדובים - על פי קללתו יצאו דובים מהיער והרגו את מלעיגיו.
4. הפך שממת מדבר לנהר מים חיים.
5. נס אסוך השמן - פירנס אישה אלמנה (המדרש מזהה אותה כאשת עובדיהו) על ידי כך שכד השמן שלה 'נבע' ויכלה למכור את השמן הרב.
6. כאות תודה לאשה השונמית בישר אותה אלישע בבן .
7. החיה את בן האשה השונמית.
8. הפך נזיד רעיל למטעמים.
9. מאה אנשים שבעו והותירו מעשרים לחם שעורים וכרמל.
10. ריפא את נעמן על ידי רחיצתו שבע פעמים בנהר הירדן.
11. קילל את גיחזי מכיוון שלקח בשמו מתנות מנעמן. ובעקבות כך הפך גיחזי למצורע.
12. הציף גרזן ששקע במים על ידי זריקת עץ למים.
13. גילה למלך ישראל את המקומות בהם אורבים הארמים.
14. הכה בסנוורים את צבא מלך ארם.
15. גזר שיהיה רעב בארץ.
16. לאחר מותו, הושלך לקברו איש מת. כאשר גופת המת נגעה בעצמותיו של אלישע, חזר המת לחיים.

לכן הטענה שכביכול "העתקתי את התוכן מהערך אלישע" היא טענה חסרת בסיס. דָּנִיֵּאל • שיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 02:03, 23 ביולי 2019 (IDT)

אני עומד מאחוריי כל מילה שכתבתי: הדברים הועתקו, רובם ככולם, מהערך אלישע ומערכים אחרים. והטענה שהפסקה הנ"ל היא כל האיזכור שהועתק - היא טענה לא נכונה. יש פסקאות נוספות. יוניון ג'ק - שיחה 02:08, 23 ביולי 2019 (IDT)

זה לא משנה לעצם ההצבעה ולכן חבל להתווכח על זה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 15:53, 24 ביולי 2019 (IDT)

בוודאי שזה משנה. המצביעים צריכים לדעת "עם מי יש להם עסק". דָּנִיֵּאל • שיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 16:36, 24 ביולי 2019 (IDT)

אני מאוד מקווה שיצביעו לגופם של דברים ולא למי שנראה להם יותר נחמד או צדיק. מה גם שייתכן ששני הצדדים כוונתם טובה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 20:27, 24 ביולי 2019 (IDT)

הטענה שהערך "סיפורי אלישע" אמור להכיל גם סיפורים שלא קשורים לאלישע אלא רק קרו במקרה בתקופתו היא לא סבירה. גם הערך שהוזכר למעלה על "מלחמותיו של אלכסנדר הגדול" לא יספר על מלחמות שקרו אי שם בעולם בתקופת חייו של אלכסנדר. Dovno - שיחה 17:05, 24 ביולי 2019 (IDT)

הצבעה

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

סיכום

הדף הפך להפניה לדף אלישע, בהסכמת שני הצדיים. ראו [1] שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:37, 24 ביולי 2019 (IDT)