ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט היא ועדה שהוקמה ב-22 בנובמבר 2020 על ידי שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ.[1] חודש לאחר הקמתה, בטרם החלה בעבודתה, התפטרו חבריה מתפקידם, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה.

בתחילה נבחר השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. לאחר שהתפטר יחד עם שאר חברי הוועדה, הוצע התפקיד למבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא. תחילה הסכים,[2] אך בהמשך חזר בו מהסכמתו.[3]

  ערך מורחב – פרשת הצוללות

במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6". בשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. בעקבות חשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות.[4] הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433.[5] בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, ב-27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית.[6]

בעקבות ממצאי החקירה הודיעה פרקליטות המדינה, ב-5 בדצמבר 2019, על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר.[7] בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש.[8]

ועדת הבדיקה הממשלתית

עריכה

בני גנץ יו"ר כחול לבן, הבטיח, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, להקים ועדת חקירה לחקירת פרשת הצוללות. ב-22 בנובמבר 2020 הודיעה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות. המטרה של הוועדה הייתה ”בחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות”.[1]

עם הקמתה הוסמכה הוועדה לזמן לעדות את כל מי שתחפוץ, אולם בהיותה ועדת בדיקה ממשלתית שהוקמה על ידי שר הביטחון, רק עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל חייבים להופיע בפניה, ואילו מוזמנים אחרים, בהם עובדי משרד הביטחון לשעבר וחיילי צה"ל בדימוס, אינם חייבים להיענות להזמנה.[9]

בכתב המינוי התבקשה הוועדה לחקור, בין היתר, את הנושאים הבאים: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינות סער 6 והצוללות, ממשקי העבודה משרד הביטחון והגורמים שמחוצה לו, תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש ומעמדם של המתווכים בעסקאות הרכש.[1]

חברי הוועדה

עריכה
יו"ר הוועדה בהרכבה הראשון אמנון סטרשנוב (מימין) וחבר הוועדה בהרכבה הראשון אברהם בן-שושן.

לראש הוועדה מונה שופט בית המשפט המחוזי בדימוס אמנון סטרשנוב. לצידו מונו לחברים בוועדה אלוף (מיל') אברהם בן-שושן, לשעבר מפקד חיל הים ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה. לוועדה הוקצבו ארבעה חודשים להגשת דו"ח סופי.[10] לאחר שנטען שבמינוי של גריל יש ניגוד עניינים, עקב תפקידה במינהל הרכש במשרד הביטחון בשנים 2012–2014, השנים שבמהלכן התנהלו הדיונים על רכישת כלי השיט, היא התפטרה מהוועדה. במקומה מונתה ישראלה פרידמן, אף היא עובדת לשעבר במינהל הרכש במשרד הביטחון.[11]

כיוון שהוועדה הוקמה במקביל להליכים הפליליים המתנהלים נגד מעורבים בהליכי הרכש, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה.[12] ב-22 בדצמבר 2020 התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, בהן: הוועדה לא תעסוק בכלי השיט אלא רק בצוללות, וצמצום משמעותי של שמיעת העדים.[13]

בינואר 2021 הוצע למבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא לעמוד בראש ועדת הבדיקה. תחילה הסכים,[2] אך כעבור שבוע חזר בו מהסכמתו.[3]

ועדת החקירה הממלכתית

עריכה
 
אשר גרוניס, ראש הוועדה
  ערך מורחב – ועדת גרוניס

לפי החלטת הממשלה, ב-20 בפברואר 2022 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אשר גרוניס, וחבריה הם שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל; נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג; מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל') אברהם בן שושן, שפרש מטעמים אישיים והוחלף על ידי גדעון פרנק; וראש להק הציוד בחיל האוויר לשעבר, תא"ל (במיל') פרופ' יעקב בורטמן.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
  2. ^ 1 2 טובה צימוקי, יו"ר חדש לוועדת הצוללות: מבקר המדינה לשעבר שפירא, באתר ynet, 10 בינואר 2021
  3. ^ 1 2 מרדכי גילת, יוסף שפירא: לא אעמוד בראש ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בינואר 2021
  4. ^ יאיר אלטמן, היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  5. ^ הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, נטעאל בנדל, 08 בנובמבר 2018
  6. ^ נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  7. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
  8. ^ עמיר קורץ, תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  9. ^ טובה צימוקי, בלי סמכויות, בלי לחייב פוליטיקאים להעיד: זו ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  10. ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, שר הביטחון גנץ הקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  11. ^ אמיר בוחבוט‏, חברת ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות פרשה מחשש לניגוד עניינים, באתר וואלה, 27 בנובמבר 2020
  12. ^ לילך שובל, גנץ הודיע: "החלטתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת רכש הצוללות", באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2020
  13. ^ חברי ועדת הבדיקה לעניין הצוללות הודיעו על התפטרותם - בגלל המגבלות שהטיל היועמ"ש על עבודתם, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי