עוצמה יהודית
עוצמה יהודית (בשמה הרשמי: "חזית יהודית לאומית"[12]) היא מפלגת ימין קיצוני ישראלית[9][10][11]. התמודדה לכנסת מספר פעמים כרשימה עצמאית, ופעמים אחרות כחלק מרשימות האיחוד הלאומי, עוצמה לישראל, יחד, איחוד מפלגות הימין והציונות הדתית. כיום מנהיג את המפלגה איתמר בן גביר.
מדינה | ישראל |
---|---|
שם רשמי | חזית יהודית לאומית |
מייסד | מיכאל בן ארי |
מנהיגים | ברוך מרזל, מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין, איתמר בן גביר |
תקופת הפעילות | 2003–הווה (כ־21 שנים) |
אפיון | מפלגת ימין קיצוני[9][10][11] |
אידאולוגיות |
כהניזם[1][2][3][4][5] עליונות יהודית[6][7] ארץ ישראל השלמה[8] |
כנסות | 18, 24, 25 |
ממשלות | 37 |
אותיות |
כ (2006) ט (2009, 2021, 2022) נץ (2013, 2020) קץ (2015) טב (2019) כף (2019) |
שיא כוחה | 6 מנדטים (הכנסת ה-25) |
שפל כוחה | לא עברה את אחוז החסימה |
רשימה פוליטית |
האיחוד הלאומי (2009) עוצמה לישראל (2013) יחד (2015) איחוד מפלגות הימין (2019) הציונות הדתית (2021 -2022) |
נוצרה מתוך | כך[1][9] |
מטה | ירושלים |
מיקום במפה הפוליטית | ימין קיצוני[9][10][11] |
נציגויות בפרלמנטים | |
הכנסת |
6 / 120 |
ozma-yeudit.co.il | |
בכנסת ה-18 כיהן מיכאל בן ארי כחבר הכנסת מטעם המפלגה, לאחר שנבחר ברשימת האיחוד הלאומי. בכנסת ה-24 כיהן עו"ד איתמר בן גביר כחבר הכנסת מטעם המפלגה, לאחר שנבחר ברשימת הציונות הדתית. בבחירות לכנסת ה-25 המפלגה התמודדה ברשימת הציונות הדתית, ובכנסת העשרים וחמש מכהנים מטעמה ששה חברי כנסת.
היסטוריה
עריכההבחירות לכנסת השבע עשרה
עריכהבשנת 2003 הקים ברוך מרזל את מפלגת חזית יהודית לאומית, על מנת להתמודד בבחירות לכנסת השבע עשרה[13] (לאחר שלא הצליח להיכנס לכנסת השש עשרה). מפלגה זו תומכת ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהחלת הריבונות הישראלית בשטחי יש"ע. לטענת המייסדים, המפלגה תומכת בהכנסת תוכני מסורת וזהות יהודית נוספים לתוך החינוך, וכן בביצוע רפורמות מהותיות במערכות השלטון הנוכחיות על מנת לחזק את האופי היהודי של מדינת ישראל. ברוך מרזל היה יושב ראש מפלגת כך עד שהוכרזה כארגון טרור בשנת 1994.
אל מרזל הצטרפו אנשי מפלגת ימין ישראל, שהיו חברים גם כן בתנועת חרות - התנועה הלאומית. נציגיהם שובצו במקום השישי והשביעי ברשימה לכנסת. בבחירות זכתה "חזית יהודית לאומית" בכ-25 אלף קולות, אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד אז על כ-62 אלף קולות. בבחירות אלו נכתב ובוצע ג'ינגל המפלגה על ידי אריאל זילבר[14].
הכנסת השמונה עשרה
עריכהלקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הצטרפה המפלגה למפלגת ארץ ישראל שלנו שהיוותה חלק מרשימת האיחוד הלאומי. מיכאל בן ארי, שהיה מועמד מטעמה, נבחר לכנסת השמונה עשרה. לקראת סוף כהונת הכנסת פרשו מרזל ובן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו ומהאיחוד הלאומי, יחד עם אריה אלדד ומפלגתו התקווה, שפרשו אף הם מהאיחוד הלאומי. ב-19 בנובמבר 2012 אושרה בקשת אלדד ובן ארי מוועדת הכנסת להתפלג מהאיחוד הלאומי ולהקים את סיעת "עוצמה לישראל"[15].
הבחירות לכנסת התשע עשרה
עריכהלקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, התמודדה סיעת עוצמה לישראל שהייתה מורכבת ממפלגת "התקווה" של אריה אלדד ומנציגי חזית יהודית לאומית, בן-ארי, מרזל ואיתמר בן-גביר שהוצבו במקום בשני, השלישי והחמישי ברשימה המשותפת. נציגים נוספים הוצבו לסירוגין בהמשך הרשימה.
המפלגה קיבלה 1.76% מהקולות, ולא עברה את אחוז החסימה, שעמד על 2%.
הבחירות לכנסת העשרים
עריכהבזמן הבחירות לכנסת העשרים, הודיע בן ארי שהמפלגה תרוץ ללא מפלגת "התקווה"[17]. והמפלגה שינתה את שמה ל"עוצמה יהודית" והחלה בתעמולת בחירות. היא התמודדה ברשימה משותפת עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, אשר פרש ממפלגת ש"ס. משום שבן ארי נוהג לעלות להר הבית, התנגד מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד, הרב מאיר מאזוז, לשיבוצו ברשימה[18]. במקומו ברוך מרזל ייצג את "עוצמה יהודית", והוא הוצב במקום הרביעי כנציג היחיד ברשימה מטעם מפלגתו. המפלגה המאוחדת זכתה בכ-3% מסך הקולות הכשרים[19], ולא עברה את אחוז החסימה שעומד על 3.25%.
הבחירות לכנסת העשרים ואחת
עריכההמפלגה הכריזה על התמודדות בבחירות לכנסת העשרים ואחת. בתיווכו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצטרפה המפלגה לרשימת איחוד מפלגות הימין, הכוללת גם את מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה[20]. מטעם המפלגה הוצבו שני מועמדים בעשירייה הראשונה: מיכאל בן ארי במקום החמישי ואיתמר בן-גביר במקום השמיני. בערעור בחירות שהוגש לבית המשפט העליון נקבע ברוב קולות כי מועמד "עוצמה יהודית" מיכאל בן-ארי, מנוע מלהתמודד לכנסת[21]. בעקבות הפסילה עלה מיקומו של בן גביר למקום השביעי וזאת לאחר שנדחתה עתירה שביקשה למקם אותו במקום החמישי[22]. בן גביר נהג לקרוא לרב מאיר כהנא, "מורי ורבי"[23]. בבחירות עצמן זכה האיחוד בחמישה מנדטים. בהתאם להסכמות בן גביר היה אמור להיכנס לכנסת לאחר הקמת הממשלה וחקיקת "חוק נורווגי מורחב", אך ההסכם לא יצא לפועל לאחר שהקמת ממשלה נכשלה והבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוקדמו לספטמבר 2019.
הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
עריכהלאחר הקדמת הבחירות פרשה "עוצמה יהודית" מאיחוד מפלגות הימין והגישה רשימה עצמאית. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על אישור הרשימה, אושרה השתתפותם בבחירות של הרשימה ושל העומד בראשה, איתמר בן-גביר, אך נפסלה מועמדותם של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין בגין הסתה לגזענות[24].
המפלגה קיבלה 83,609 קולות (1.88% מסך המצביעים), אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 3.25%[25].
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
עריכהבדצמבר 2019 סיכמו רפי פרץ ואיתמר בן-גביר כי מפלגות הבית היהודי ועוצמה יהודית ירוצו ברשימה אחת בשם "הבית היהודי המאוחד"[26]. עם זאת סמוך לתום המועד להגשת הרשימות החליט פרץ לרוץ יחד עם מפלגתו במסגרת רשימת ימינה לצד הימין החדש והאיחוד הלאומי ללא עוצמה יהודית[27]. כתוצאה מכך התמודדה עוצמה יהודית ברשימה עצמאית.
הרשימה לא עברה את אחוז החסימה וקיבלה כ-19,362 קולות, שהם כ-0.42% מכלל הקולות[28].
הבחירות לכנסת העשרים וארבע
עריכהב-31 בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הודיעה המפלגה על ריצה משותפת עם מפלגת נעם[29]. ב-3 בפברואר חתמה המפלגה על הסכם ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי במסגרת רשימת הציונות הדתית[30]. איתמר בן גביר הוצב במקום השלישי ברשימה ונבחר לכנסת, לאחר שהרשימה קיבלה 6 מנדטים. ב-3 ביולי 2022, ימים ספורים לאחר ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש התפצלה בהסכמה עוצמה יהודית מרשימת הציונות הדתית לסיעה נפרדת בכנסת[31].
הבחירות לכנסת העשרים וחמש
עריכהב-15 באוגוסט, לקראת הבחירות ולאחר כישלון המשא ומתן לריצה משותפת נוספת עם מפלגת הציונות הדתית, הודיע בן גביר במסיבת עיתונאים ברמת גן כי המפלגה תתמודד עצמאית בבחירות[32]. ב-26 באוגוסט בן גביר וסמוטריץ' חתמו על הסכם לריצה משותפת ברשימת הציונות הדתית כשהנציגים ימוקומו בשיטת ריץ' רץ'[33]. ברשימת עוצמה יהודית לכנסת העשרים וחמש הוצבו היו"ר בן גביר, ואחריו המתמודדים הבאים[34]: מנכ"ל עוצמה יהודית יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, הרב עמיחי אליהו, תא"ל צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך ויצחק קרויזר. הרשימה המאוחדת השיגה 14 מנדטים.
בסוף אוגוסט, הכריזו מיכאל בן ארי וברוך מרזל, ממקימי המפלגה, על הסרת תמיכתם במפלגה, זאת בעקבות התמתנות לטענתם של בן גביר והפסקת התייעצויות עם הנהלת המפלגה[35]. לעומתם, בנצי גופשטיין המשיך לתמוך במפלגה[36]. כשבועיים לאחר הבחירות, שנערכו בנובמבר, פורסם בתקשורת שמיכאל בן ארי וברוך מרזל החליטו להקים מפלגה חדשה[37]. בתגובה לדיווח מסרו השניים כי "מדובר ביוזמה של פעילים"[38].
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, מונה יושב ראש המפלגה איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, יצחק וסרלאוף, מונה לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ועמיחי אליהו מונה לשר המורשת (שפוצל ממשרד ירושלים ומורשת). חברי המפלגה צביקה פוגל ולימור סון הר-מלך מונו ליושבי ראש הוועדה לביטחון לאומי והוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, בהתאמה. יו"ר הסיעה הוא ח"כ יצחק קרויזר.
עמדות
עריכהבין עקרונות המפלגה[39]:
- ארץ ישראל: "מכח ההבטחה האלוקית לעם ישראל, ארץ ישראל לכל מרחביה המפורשים בתורה, שייכים לעם ישראל לכל דורותיו, לאלו שקדמו לנו ולאלו שיבואו בעקבותינו. אין זכות לשום מנהיג או דור לעשות ויתורים על אדמת המולדת".
בין מטרות המפלגה:
- הטמעת המשפט העברי במערכת המשפטית של מדינת ישראל
- עונש מוות למחבלים פלסטינים
- התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ
- השבת הריבונות והבעלות היהודית להר הבית
- החלת ריבונות על יהודה ושומרון וחבל עזה
- מתוך חתירה לשלום אמת, עוצמה יהודית תפעל להוצאת אויבי ישראל מארץ ישראל. תוקם רשות לאומית לעידוד הגירה.
- ערכי המדינה היהודית יהיו על פי המוסר היהודי, והמשטר יהיה: דמוקרטיה יהודית, השומרת על האינטרסים של מדינת הלאום היהודי, כערך הדוחה כל ערך אוניברסלי.
מצע המפלגה
עריכהנכון לספטמבר 2022[40]:
- חקיקת חוק עונש מוות למחבלים פלסטינים בלבד.
- חקיקת חוק חסינות לחיילים ושוטרים.
- הקלת הוראות הפתיחה באש.
- בחירת שופטים בבית המשפט העליון על ידי פוליטיקאים והצגת מועמדות לבית המשפט בעליון בפני הכנסת, באמונה שזהות השופטים קובעת איך יראו הפסיקות שלהם.
- חלוקת קרקעות בחינם לחיילים משוחררים ולבוגרי ישיבות.
- ביטול הרשות הפלסטינית.
- בחינות בגרות בתנ"ך ובמחשבת ישראל.
- ביטול הפנסיות לעובדים זרים.
- ביצוע סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור ברצועת עזה בכל פעם שמשוגרות רקטות משם לעבר ישראל.
נציגים
עריכה
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
---|
כנסת | מושבים | חברי כנסת / מועמדים | הערות |
---|---|---|---|
הכנסת ה-17 (2006) | הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת האיחוד הלאומי | 1 / 120
|
מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): מיכאל בן ארי |
|
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת עוצמה לישראל | הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת יחד | הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת איחוד מפלגות הימין | הרשימה עברה את אחוז החסימה אך נציגי המפלגה לא נכנסו לכנסת |
| |
הכנסת ה-22
(2019) |
הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-23
(2020) |
הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת הציונות הדתית | 1 / 120
|
מנדט אחד (מתוך 6 לרשימה כולה): איתמר בן-גביר |
|
הכנסת ה-25 (2022) במסגרת הציונות הדתית-עוצמה יהודית | 6 / 120
|
6 מנדטים (מתוך 14 לרשימה כולה): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, |
|
תוצאות בחירות
עריכהבחירות | מנהיג | מושבים | +/- | קואליציה/אופוזיציה | הערות |
---|---|---|---|---|---|
2006 | ברוך מרזל | 0 / 120
|
- | - | לא עברה את אחוז החסימה |
2009 | מיכאל בן ארי | 1 / 120
|
1 | אופוזיציה | התמודדה במסגרת האיחוד הלאומי |
2013 | 0 / 120
|
1 | - | התמודדה במסגרת עוצמה לישראל | |
2015 | ברוך מרזל | 0 / 120
|
- | - | התמודדה במסגרת יחד |
2019 (אפריל) | מיכאל בן ארי[42] | 0 / 120
|
- | - | התמודדה במסגרת איחוד מפלגות הימין |
2019 (ספטמבר) | איתמר בן גביר | 0 / 120
|
- | - | לא עברה את אחוז החסימה |
2020 | 0 / 120
|
- | - | ||
2021 | 1 / 120
|
1 | אופוזיציה | התמודדה במסגרת הציונות הדתית | |
2022 | 6 / 120
|
5 | קואליציה | התמודדה במסגרת הציונות הדתית - עוצמה יהודית |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של עוצמה יהודית
- עוצמה יהודית, ברשת החברתית פייסבוק
- עוצמה יהודית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- עוצמה יהודית, ברשת החברתית אינסטגרם
- עוצמה יהודית, סרטונים בערוץ היוטיוב
- חזית יהודית לאומית, באתר רשם המפלגות
- עוצמה יהודית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ציון נאנוס, הלילה של בן גביר: החגיגות במטה לאחר התוצאות - והשאיפות להמשך, באתר מאקו, 3 בנובמבר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 דרור ליבה, שורשים כהניסטיים וגזענות: כך נולדה המפלגה שנתניהו מתאמץ להכניס לכנסת, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
- ^ שאול מגיד, Kahane Won, מכון שלום הרטמן, 2019
- ^ יהודה שלזינגר ויאיר אלטמן, Hardline right-wing parties join forces ahead of March elections, Israel Hayom, 4 בפברואר 2021
- ^ ג'רמי שרון, Under deal, Kahanist party could receive spot on key panel that appoints judges, The Times of Israel, 27 בפברואר 2019
- ^ ג'רמי שרון, Ben-Gvir praises Kahane, hilltop settlers in maiden Knesset speech, The Jerusalem Post, 26 באפריל 2021
- ^ ג'רמי שרון, Understanding the ominous rise of Israel’s most notorious ultra-nationalist, The Times of Israel, 4 באוגוסט 2022
- ^ נטע בר, "תומך עליונות יהודית": בכלי התקשורת בעולם נחרדים מבן גביר, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2022
- ^ מי אנחנו, באתר עוצמה יהודית
- ^ 1 2 3 4 איחוד מפלגות הימין, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ 1 2 3 מורן אזולאי, חיבור בימין הקיצוני: עוצמה יהודית תרוץ עם המפלגה המתנגדת ללהט"בים, באתר ynet, 31 בינואר 2021
- ^ 1 2 3 צביקה גרוניך, פיצול נוסף בימין: מפלגת "עוצמה יהודית" תתמודד, באתר כיכר השבת, 14 בדצמבר 2014
- ^ מפלגת חזית יהודית לאומית, באתר רשם המפלגות
- ^ אפרת וייס, מרזל ותומכיו הכריזו על מפלגת ימין חדשה, באתר ynet, 11 בינואר 2004
- ^ אריאל זילבר קורא לעשות טרנספר, באתר וואלה, 20 בפברואר 2006
- ^ סיעה חדשה בכנסת: עוצמה לישראל, הודעות הכנסת, 19 בנובמבר 2012, באתר הכנסת.
- ^ חנן גרינווד, בן ארי, מרזל ובן גביר הודיעו: רצים למרות אחוז החסימה הגבוה, באתר כיפה, 12 בדצמבר, 2014 12:17
- ^ [16]
- ^ יאיר אטינגר, מחלוקת על עלייה להר הבית הביאה לפיצוץ במגעים לאיחוד בין ישי לבן ארי, באתר הארץ, 27 בינואר 2015
- ^ לפי אתר ועדת הבחירות המרכזית
- ^ מורן אזולאי, נתניהו והבית היהודי סיכמו: איחוד בימין תמורת שני תפקידי שר ושריון בליכוד, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
- ^ 1 2 ע"ב 1866/19 עיסאווי פריג' ואחרים נגד מיכאל בן ארי ואחרים, ניתן ב-17 במרץ 2019
- ^ דני זקן, נשאר מקום 7: ועדת הבחירות דחתה את בקשתו של בן גביר להקפיצו למקום 5, באתר גלובס, 24 במרץ 2019
- ^ ציון נאנוס, הלילה של בן גביר: החגיגות במטה לאחר התוצאות - והשאיפות להשפעה שרק מתגברות, באתר מאקו, 3 בנובמבר 2022
- ^ יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני, העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות, באתר ynet, 25 באוגוסט 2019;
ע"ב 5487/19 גיל סגל ואחרים נ' איתמר בן גביר ואחרים, ניתן ב־25 באוגוסט 2019 - ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-22, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- ^ א, רפי פרץ ובן גביר מאחדים כוחות: "חיבור שיביא ל-61 מנדטים", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
- ^ הרב רפי פרץ: הרשימה שלנו תציל את המחנה כולו, מבקש סליחה מבן גביר
- ^ ירון דרוקמן, ירדה ב-64 אלף קולות ומנעה מנדט מהימין: הנפילה של "עוצמה יהודית", באתר ynet, 5 במרץ 2020
- ^ עוצמה יהודית ונעם מתאחדות, באתר ערוץ 7
- ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, סמוטריץ' ובן גביר רצים יחד: שידור חי מהגשת הרשימות, באתר ynet, 3 בפברואר 2021
- ^ N12, שעות אחרונות להתפצלות: כהנא הודיע שלא יתפצל מימינה בימים הקרובים, באתר מאקו, 3 ביולי 2022
- ^ יהודה שלזינגר, מתפצל מסמוטריץ': בן גביר הודיע על ריצה עצמאית, באתר ישראל היום, 15 באוגוסט 2022 (בעברית)
- ^ גיא עזרא, בן גביר וסמוטריץ' חתמו על הסכם ריצה משותפת, באתר "סרוגים", 26 באוגוסט 2022
- ^ הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, באתר Gov.il
- ^ 103fm, ברוך מרזל מסביר מדוע הפסיק לתמוך בבן גביר - "הוא מייצג את עצמו", באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2022
- ^ בנצי גופשטיין, בנצי גופשטיין תומך בבן גביר: רוצים לראות אותו שר בממשלת ישראל הבאה, באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2022
- ^ הימין של הימין: מיכאל בן ארי וברוך מרזל מקימים מפלגה, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2022
- ^ גיא עזרא, מרזל ובן ארי: לא מקימים מפלגה; מחכים שעוצמה תוחזר אלינו, באתר "סרוגים", 17 בנובמבר 2022
- ^ עוצמה יהודית - יהדות. אמת. דרך., באתר עוצמה יהודית
- ^ נגה כרמי, איתמר בן גביר מציג את מצע הבחירות של עוצמה יהודית ◄ צפו בשידור מחיפה, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, 2022-09-07
- ^ יקי אדמקר, הוועדה המסדרת אישרה: מפלגת הציונות הדתית תתפצל לשלוש סיעות בכנסת, באתר וואלה, 20 בנובמבר 2022
- ^ בן ארי התמודד במקום ה-5 ברשימת איחוד מפלגות הימין כנציג ראשון מטעם עוצמה יהודית אך נפסל על ידי בית המשפט העליון מלהתמודד לכנסת. הנציג השני מטעם המפלגה ברשימה (מתוך 3 סך הכל) היה איתמר בן גביר.