חטיבת קרייתי
חטיבת קרייתי (חטיבה 4, בעבר נקראה חטיבה 166 וחטיבה 602) היא חטיבת שריון במילואים הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד הצפון. בעבר חטיבת חי"ש של "ההגנה" ולאחר מכן חטיבה סדירה בצה"ל.
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 ההגנה צה"ל חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון (מילואים) |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
פברואר 1948 – הווה (כ־75 שנים)  |
| מלחמות |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מבצע צוק איתן |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | חיילי מילואים |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 4 |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת המפץ |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת קרייתי במלחמת העצמאותעריכה
הקמהעריכה
החטיבה הוקמה בתל אביב בפברואר 1948, על בסיס פלוגות חי"ש, לאחר שחטיבת גבעתי, שכללה את גדודי החי"ש המובחרים מאזור תל אביב, הוצאה מהעיר לאזור הדרום. החטיבה כללה שלושה גדודי חי"ר, בוגרי גדנ"ע חילוניים ודתיים וגדוד חי"ם (חיל משמר). גבול החטיבה היה המרחב העירוני של העיר תל אביב מנחל הירקון בצפון ועד בת ים בדרום ועד יאזור (אזור) במזרח. בתחומי החטיבה היה קו הגבול העירוני הפתלתל בין תל אביב ליפו והכפרים סלמה (כפר שלם) ואבו כביר. החטיבה אבטחה את הדרכים מחולון ומקוה ישראל אל העיר ואת ראשית הדרך לירושלים דרך הכפרים הערבים יאזור ובית דג'אן (בית דגן). בצפון גיזרתה שמרו כוחות החטיבה על שדה דב.
מבצע חמץ ואחריועריכה
ערך מורחב – מבצע חמץ
בשיתוף עם כוחות חטיבת אלכסנדרוני, גבעתי ופלמ"ח פעלה החטיבה במבצע חמץ לכיבוש יפו. ההיכרות הקרובה של החיילים עם האזור, כתושביו, סייעה רבות להצלחת המבצע. ב-13 במאי 1948 קיבל לידיו מפקד החטיבה, מיכאל ("ג'יימס") בן גל, את כתב הכניעה של ערביי יפו. בהמשך לכיבוש יפו, משאובטחו תל אביב וסביבותיה המיידיות, נפרסה החטיבה מזרחה לגוש דן, בקו צריפין - יהודייה בקירוב.
ב-11 ביוני 1948 (ד' בסיוון תש"ח), נפלו 12 מלוחמי גדוד 42 בקרב בפאתי לוד. שמותיהם חקוקים באנדרטת גדוד 42 בצריפין ובאנדרטת גדוד 42 בגן ההגנה ברמלה.
פרשת אלטלנהעריכה
- ערך מורחב – אלטלנה
על אף שיתוף הפעולה עם יחידת האצ"ל בתל אביב והלחימה שכם אל שכם בעת מבצע חמץ, תפקידה הבא של החטיבה ב-22 ביוני 1948 היה לאבטח את חוף תל אביב בעת העימות עם אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, תפקיד שאותו סירבו אנשי החטיבה לבצע.[1]
מבצעים לאחר ההפוגהעריכה
בהפוגה הראשונה הושבעו חיילי החטיבה לצה"ל ובהמשך פעלו במבצע דני וכבשו את הכפר הערבי סלביט (עליו הוקם קיבוץ שעלבים). בתחילת ההפוגה השנייה החליט בן-גוריון על מבצע בצר ללכידת משתמטים ועריקים משירות צבאי בתל אביב. המבצע הוטל על חטיבת קרייתי המקומית.
משלט 219עריכה
- ערך מורחב – קרב משלט 219
ב־15 ביולי 1948 הוקם גדוד 142 (גדוד ב"חיל המשמר"-חי"מ) בחטיבה. חמישה ימים בלבד לאחר הקמת הגדוד, נתקבלה פקודה ממטה החטיבה לתפיסת משלט 219. ב-24 בספטמבר 1948, הייתה התקפה של כוחות לגיון וכפריים מהסביבה, והמשלט נכבש על ידי האויב. רק לקראת הצהרים, לאחר פניות של הכוח במשלט לסיוע, הגיעו פלוגות מגדוד 44 וכוח נוסף מגדוד 42, של חטיבת קרייתי ועד השעה שתיים וחצי בצהרים הן השלימו את כיבוש המשלט חזרה לידינו. פלוגה א' של הגדוד איבדה בקרב זה 23 מלוחמיה וגופות החללים חוללו. בין חללים אלו גם שני חיילים נעדרים (שנעדרים עד היום).
מספר המשרתים בחטיבה ערב הקמת המדינה היה 2,504.[2] עם הקמת צה"ל הפכה קרייתי לחטיבה 4.
גדודי קרייתיעריכה
| מספר הגדוד | שם הגדוד | הרכב | תאריך הקמה | פעילות עיקרית | מפקדים ואנשי מפתח |
|---|---|---|---|---|---|
| 42 | אנשי חי"ש תל אביב שלא גויסו לגבעתי | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגדוד סבל עד תום המלחמה מהיותו בסדר עדיפות נמוך והתקיים תוך מחסור חמור באמצעים. השתתף במבצע דני בהחזקת רמלה. | שמעיה בקנשטיין-ברקת | |
| 43 | גדוד הפרברים | פלוגות ותיקות של "חי"ש פרברים" | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגנה בגזרות דרום תל אביב, כיבוש שיח' מוניס (ללא קרב). | עמוס בן-גוריון אריה סימון יהודה סטופנסקי-תמיר[3] |
| 44 | חי"ש תל אביב ומגויסים | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגנה בגזרת מזרח תל אביב (אחזקת יאזור לאחר כיבושו), השתתף במבצע דני, משלט 219 ומשלטי הפרוזדור ירושלים. | משה וימן |
לאחר מלחמת העצמאותעריכה
מבצע קדשעריכה
במלחמת סיני, החטיבה בפיקוד אל"ם יוסף הרפז, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42 בפיקוד רס"ן יצחק טמיר, גדוד 43 בפיקוד רס"ן אוריאל אליצור, וגדוד 127 בפיקוד רס"ן נחמן ניר, פלס"ר חטיבתית בפיקוד סרן צבי בן צור, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 341 בפיקוד רס"ן מ. גרנות, וגונדת נ"ט 841. החטיבה פעלה תחת פיקוד אוגדה 38 בפיקוד אל"ם יהודה ואלך, ולחמה בגזרה המרכזית של חצי האי סיני. גדוד מהחטיבה אבטח את אזור נח'ל לאחר כיבושו.
מלחמת ששת הימיםעריכה
במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אל"ם משה יטבת, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42, גדוד 43, וגדוד 127, 3 גדודי חי"ם - גדוד 940, גדוד 952, וגדוד 960, ופלוגת סיור חטיבתית (פלס"ר 47). החטיבה פעלה כחטיבה מרחבית בגזרה הירדנית, גדודי החי"ר של החטיבה היו מפוזרים במוצבים שונים באזור השפלה. עם פרוץ הקרבות קיבלה החטיבה פיקוד על שתי פלוגות חי"ר על זחל"מים, פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 19 מחטיבה 60, ויחידת סיור פיקודית - סיירת חרוב בפיקוד רס"ן צימל מוגברת במחלקת שריוניות מסיירת דוכיפת ובפלוגת צוערים מבה"ד 1, בהמשך חבר אליה גדוד צנחנים 98 בפיקוד סא"ל אלישע שלם מחטיבה 80, ושני הגדודים האורגניים שלה שנאספו מהמוצבים. החטיבה כבשה את מובלעת לטרון, אזור בית חורון והרי גופנא והגיעה עד פאתי העיר רמאללה. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה משה יטבת, ומפקדה לשעבר יוסף הרפז מילא את מקומו.
מלחמת יום הכיפוריםעריכה
- ערכים מורחבים – הקרב על חושניה (1973), קרב אום בוטנה, קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן
אנדרטה לחללי גדוד 95 ברמת הגולן
ב-1972 עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה בפיקוד אל"ם יעקב הדר 3 גדודים:
- גדוד 42 - גדוד חרמ"ש בפיקוד סא"ל גדי גיל
- גדוד 127 - גדוד חרמ"ש בפיקוד סא"ל מרדכי אילת
- גדוד 95 - גדוד טנקי שרמן בפיקוד סא"ל יעקב נויפלד (לאחר נפילתו החליפו סא"ל משה הדרי)
בהמשך המלחמה הצטרפו לחטיבה יחידות נוספות:
- גדוד 39 מחטיבה 188 - גדוד טנקי שוט בפיקוד סא"ל יואב וספי (החל מ-7 באוקטובר)
- גדוד 61 מחטיבה 205 - גדוד טנקי שוט עם מנועי בנזין פיקוד סא"ל משה מלר (החל מ-7 באוקטובר בשעות הערב)
- גדס"ר 288 מאוגדה 146 - גדוד סיור בפיקוד סא"ל צביקה דהב
ב-7 באוקטובר יצאה החטיבה מהימ"ח במחנה כורדני על זחלים לרמת הגולן. באזור מעלה גמלא תוגברה בגדוד מילואים 39 מחטיבה 188 בפיקוד סא"ל יואב וספי. בדרכם לאזור הלחימה נתקלו בגדוד של חטיבה 47 הסורית שהגיע למרחק של כ-7 ק"מ מהכנרת, טנקי חטיבה 4 השמידו את הגדוד הסורי. הייתה זו החדירה העמוקה ביותר של הסורים ברמת הגולן. לאחר מכן עלתה לרמת הגולן. בערב 7 באוקטובר צורף לחטיבה גדוד הטנקים 61 מחטיבה 205 בפיקוד סא"ל משה מלר. החטיבה תוגברה בגדס"ר 288 בפיקוד סא"ל צביקה דהב, לחמה תחת פיקוד אוגדה 146 והשתתפה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, ובקרב אום בוטנה והמשיכה לפעול כנגד כוחות שריון סורים וירדנים עד סוף הלחימה בקרבות במובלעת הסורית.
החטיבה כיוםעריכה
בשנת 1979 אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת עם 3 גדודי טנקי שוט קל. שמה שונה לחטיבה 166 ובהמשך לחטיבה 602, ובשנת 1987 הצטיידה החטיבה בטנקי מרכבה סימן 1. ב-2003 עברה החטיבה מעוצבת הגליל לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים משוריינת הכפופה לפיקוד הצפון, ובשנת 2005 שונה שם החטיבה שוב לחטיבה 4.[4] החל מ-2009 החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4. לקראת סיום מבצע צוק איתן הצטרפו טנקים וחיילי מילואים מחטיבת קרייתי אל הפעילות של חטיבה 401.
כיום גדודי החטיבה הם:
אנדרטאות החטיבה ויחידותיהעריכה
- אנדרטת חטיבת קרייתי (לטרון) - אנדרטה לזכר לוחמי החטיבה הממוקמת בפארק עוצבות השריון.
- אנדרטת גדוד 42 בצריפין
- אנדרטת קרב משלט 219
- אנדרטת גדוד 42 ברמלה
- אנדרטה לנופלים מחטיבת שריון 166 קרייתי - מחנה עמיעד
- אתר הנצחה לחללי גדוד שריון 95 במערכות ישראל ביער המגינים.
- אנדרטה לזכר 10 לוחמי גדוד 95 שנפלו ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, הממוקמת בחורשה של שמו של המ"פ משה ניר.[5]
מפקדי החטיבהעריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מיכאל בן-גל | מלחמת העצמאות. לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים | |
| בן ציון פרידן | ||
| נחמיה ברוש | 1951 - 1955 | לימים דובר צה"ל |
| יוסף (יוש) הרפז | 1955 - 1958 | מפקד החטיבה במלחמת סיני, לימים מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל |
| שאול אפק (ממלא מקום) | ||
| אלעד פלד | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי | |
| משה יטבת | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים | |
| יוסף (יוש) הרפז | חזר לפקד על החטיבה במלחמת ששת הימים לאחר פציעתו של משה יטבת | |
| שלמה אמבר | לימים ראש הג"א | |
| אביב ברזילי | ||
| אורי בר-רצון | ||
| יהודה גביש | 1970 - 1972 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
| יעקב הדר (פפר) | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים | |
| צבי בר | כמפקד חטיבה 166, לימים ניצב במשטרת ישראל, ראש עיריית רמת גן | |
| אמנון אשכול | לימים מפקד פיקוד הנח"ל | |
| יוסי מלמד | לימים ראש מטה פיקוד הדרום | |
| אהוד גרוס | לימים קצין חינוך ראשי | |
| אמי פלנט | לימים קצין שריון ראשי | |
| חוטר שלום | 1983-1986 | לימים, קצין אג"ם גיס 446, סגן מפקד אוגדת 510 |
| רפאל לנדסברג | ||
| גדעון טרן | ||
| רן ירום | ||
| אגאי יחזקאל | 2000 - 2003 | לימים קצין שריון ראשי, רח"ט תכנון באג"ת |
| משה שטרית | ||
| גיא בר-לב | לימים קצין איסוף קרבי ראשי | |
| ליאור הוכמן | 2007 - 2010 | |
| יאיר וולנסקי | 2010 - 2013 | לימים מפקד חטיבה 401 |
| גל שוחמי | 2013 - 2015 | לימים מפקד חטיבה 188 ומפקד אוגדה 319. |
| רלי מרגלית | 2015 - 2017 | לימים מפקד מפקדת אלון |
| יאיר אור | יוני 2017 - 2019 | |
| אסף כרמי | מאי 2019 - אוגוסט 2019 | ממלא מקום |
| חנוך דאובה | אוגוסט 2019 - ספטמבר 2022 | מעוטר עיטור העוז |
| מיקי שרביט | ספטמבר 2022 - מכהן |
לקריאה נוספתעריכה
- מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992 ערכים: קרייתי, גדוד 42, גדוד 43, גדוד 44
- יוסף אוליצקי, ממאורעות למלחמה, תל אביב 1949 - תולדות קרייתי, גבעתי ואלכסנדרוני
- משה (מוסא) אשד, חיל השדה ("החי"ש") במחוז תל אביב: אוסף סיפורי חברות וחברים, תל אביב, 2001.
- יעקב מורג (עורך), סיפורו של גדוד הטנקים 95; תולדות גדוד 95 מהקמתו ב-1960 ועד לפירוקו ב-1988, עמותת גדוד 95, 2007
קישורים חיצונייםעריכה
- חטיבה 4 - חטיבת קרייתי באתר יד לשריון
- סרט המציג את מעלליה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים
- מידע על הקרב משלט 219 וחקר נעדריו באתר אגף כח אדם של צה"ל.
- חנן גרינברג, סימן טוב ומזל טוב: מרכבה 4 גם למילואימניקים, ynet, 26 ביולי 2011.
- אימון משוריין: חטיבת המילואים "קרייתי" תרגלה לחימה בשטח בנוי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 ביולי 2013.
הערות שולייםעריכה
- ^ מתוך ספרו של יצחק רבין, פנקס שירות, עמוד 567; מצוטט בטור של אראל סג"ל, מבצע טיהור, 19 בנובמבר 2003, אתר nrg
- ^ דוד בן-גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרך א', עמוד 106.
- ^ גדוד 43, באתר "גלעד"
- ^ סיפורם של אנשי חיל החימוש בחטיבה 4 באתר חיל החימוש
- ^ גליקמן, איתן (2022-09-29). "49 שנים אחרי המלחמה: נחנכה אנדרטה לזכר לוחמי השריון שנפלו". Ynet. נבדק ב-2022-09-29.