חטיבת קרייתי

חטיבת שריון בעוצבת המפץ
(הופנה מהדף חטיבה 4)

חטיבת קרייתי (חטיבה 4, בעבר נקראה חטיבה 166 וחטיבה 602) היא חטיבת שריון במילואים הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד הצפון, נכון להיום היא חטיבת השריון היחידה במילואים שמפעילה מרכבה סימן 4.

חטיבת קרייתי
סמל חטיבת קרייתי
פרטים
כינוי חטיבת קרייתי
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך ההגנה
צה"ל
חיל השריוןחיל השריון חיל השריון
סוג חטיבת שריון (מילואים)
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות פברואר 1948 – הווה (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות

מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
כוח אדם חיילי מילואים
ציוד עיקרי טנקי מרכבה סימן 4
פיקוד
יחידת אם עוצבת המפץ
יחידות בת
  • גדוד 7016
  • גדוד 7421
  • גדוד 9218
  • פלס"ר 4
  • גדחה"ן 7071
  • גדוד יחס"ם 4
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקדים מפקדי החטיבה

בעבר הייתה חטיבת חי"ש של "ההגנה" ולאחר מכן חטיבה סדירה בצה"ל.

חטיבת קרייתי במלחמת העצמאות

עריכה

הקמה

עריכה

החטיבה הוקמה בתל אביב בפברואר 1948, על בסיס פלוגות חי"ש, לאחר שחטיבת גבעתי, שכללה את גדודי החי"ש המובחרים מאזור תל אביב, הוצאה מהעיר לאזור הדרום. החטיבה כללה שלושה גדודי חי"ר, בוגרי גדנ"ע חילוניים ודתיים וגדוד חי"ם (חיל משמר). גבול החטיבה היה המרחב העירוני של העיר תל אביב מנחל הירקון בצפון ועד בת ים בדרום ועד יאזור (אזור) במזרח. בתחומי החטיבה היה קו הגבול העירוני הפתלתל בין תל אביב ליפו והכפרים סלמה (כפר שלם) ואבו כביר. החטיבה אבטחה את הדרכים מחולון ומקוה ישראל אל העיר ואת ראשית הדרך לירושלים דרך הכפרים הערבים יאזור ובית דג'אן (בית דגן). בצפון גיזרתה שמרו כוחות החטיבה על שדה דב.

מבצע חמץ ואחריו

עריכה
  ערך מורחב – מבצע חמץ

בשיתוף עם כוחות חטיבת אלכסנדרוני, גבעתי ופלמ"ח פעלה החטיבה במבצע חמץ לכיבוש יפו. ההיכרות הקרובה של החיילים עם האזור, כתושביו, סייעה רבות להצלחת המבצע. ב-13 במאי 1948 קיבל לידיו מפקד החטיבה, מיכאל ("ג'יימס") בן גל, את כתב הכניעה של ערביי יפו. בהמשך לכיבוש יפו, משאובטחו תל אביב וסביבותיה המיידיות, נפרסה החטיבה מזרחה לגוש דן, בקו צריפין - יהודייה בקירוב.

ב-11 ביוני 1948 (ד' בסיוון תש"ח), נפלו 12 מלוחמי גדוד 42 בקרב בפאתי לוד. שמותיהם חקוקים באנדרטת גדוד 42 בצריפין ובאנדרטת גדוד 42 בגן ההגנה ברמלה.

 
מיכאל בן גל, מפקד 'קרייתי', עם יצחק צ'יז'יק, המושל הצבאי של יפו, בישיבה ראשונה לאחר כיבושה, מאי 1948. קיצוני משמאל-עמוס בן-גוריון, קצין הקשר של הסוכנות היהודית עם שלטונות המנדט.

פרשת אלטלנה

עריכה
  ערך מורחב – אלטלנה

על אף שיתוף הפעולה עם יחידת האצ"ל בתל אביב והלחימה שכם אל שכם בעת מבצע חמץ, תפקידה הבא של החטיבה ב-22 ביוני 1948 היה לאבטח את חוף תל אביב בעת העימות עם אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, תפקיד שאותו סירבו אנשי החטיבה לבצע.[1]

מבצעים לאחר ההפוגה

עריכה

בהפוגה הראשונה הושבעו חיילי החטיבה לצה"ל ובהמשך פעלו במבצע דני וכבשו את הכפר הערבי סלביט (עליו הוקם קיבוץ שעלבים). בתחילת ההפוגה השנייה החליט בן-גוריון על מבצע בצר ללכידת משתמטים ועריקים משירות צבאי בתל אביב. המבצע הוטל על חטיבת קרייתי המקומית.

משלט 219

עריכה
  ערך מורחב – קרב משלט 219

ב־15 ביולי 1948 הוקם גדוד 142 (גדוד ב"חיל המשמר"-חי"מ) בחטיבה. חמישה ימים בלבד לאחר הקמת הגדוד, נתקבלה פקודה ממטה החטיבה לתפיסת משלט 219. ב-24 בספטמבר 1948, הייתה התקפה של כוחות לגיון וכפריים מהסביבה, והמשלט נכבש על ידי האויב. רק לקראת הצהרים, לאחר פניות של הכוח במשלט לסיוע, הגיעו פלוגות מגדוד 44 וכוח נוסף מגדוד 42, של חטיבת קרייתי ועד השעה שתיים וחצי בצהרים הן השלימו את כיבוש המשלט חזרה לידינו. פלוגה א' של הגדוד איבדה בקרב זה 23 מלוחמיה וגופות החללים חוללו. בין חללים אלו גם שני חיילים נעדרים (שנעדרים עד היום).

מספר המשרתים בחטיבה ערב הקמת המדינה היה 2,504.[2] עם הקמת צה"ל הפכה קרייתי לחטיבה 4.

גדודי קרייתי

עריכה
מספר הגדוד שם הגדוד הרכב תאריך הקמה פעילות עיקרית מפקדים ואנשי מפתח
42 אנשי חי"ש תל אביב שלא גויסו לגבעתי דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 הגדוד סבל עד תום המלחמה מהיותו בסדר עדיפות נמוך והתקיים תוך מחסור חמור באמצעים. השתתף במבצע דני בהחזקת רמלה. שמעיה בקנשטיין-ברקת
43 גדוד הפרברים פלוגות ותיקות של "חי"ש פרברים" דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 הגנה בגזרות דרום תל אביב, כיבוש שיח' מוניס (ללא קרב). עמוס בן-גוריון אריה סימון יהודה סטופנסקי-תמיר[3]
44 חי"ש תל אביב ומגויסים דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 הגנה בגזרת מזרח תל אביב (אחזקת יאזור לאחר כיבושו), השתתף במבצע דני, משלט 219 ומשלטי הפרוזדור ירושלים. משה וימן

לאחר מלחמת העצמאות

עריכה
 
אנדרטת גדוד 42 ברמלה
 
הסבר באנדרטת גדוד 42 קרייתי ברמלה
 
אנדרטת גדוד 42 בצריפין
 
אנדרטת קרב משלט 219, גדוד 142 קרייתי

מבצע קדש

עריכה

במלחמת סיני, החטיבה בפיקוד אל"ם יוסף הרפז, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42 בפיקוד רס"ן יצחק טמיר, גדוד 43 בפיקוד רס"ן אוריאל אליצור, וגדוד 127 בפיקוד רס"ן נחמן ניר, פלס"ר חטיבתית בפיקוד סרן צבי בן צור, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 341 בפיקוד רס"ן מ. גרנות, וגונדת נ"ט 841. החטיבה פעלה תחת פיקוד אוגדה 38 בפיקוד אל"ם יהודה ואלך, ולחמה בגזרה המרכזית של חצי האי סיני. גדוד מהחטיבה אבטח את אזור נח'ל לאחר כיבושו.

מלחמת ששת הימים

עריכה

במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אל"ם משה יטבת, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42, גדוד 43, וגדוד 127, 3 גדודי חי"ם - גדוד 940, גדוד 952, וגדוד 960, ופלוגת סיור חטיבתית (פלס"ר 47). החטיבה פעלה כחטיבה מרחבית בגזרה הירדנית, גדודי החי"ר של החטיבה היו מפוזרים במוצבים שונים באזור השפלה. עם פרוץ הקרבות קיבלה החטיבה פיקוד על שתי פלוגות חי"ר על זחל"מים, פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 19 מחטיבה 60, ויחידת סיור פיקודית - סיירת חרוב בפיקוד רס"ן צימל מוגברת במחלקת שריוניות מסיירת דוכיפת ובפלוגת צוערים מבה"ד 1, בהמשך חבר אליה גדוד צנחנים 98 בפיקוד סא"ל אלישע שלם מחטיבה 80, ושני הגדודים האורגניים שלה שנאספו מהמוצבים. החטיבה כבשה את מובלעת לטרון, אזור בית חורון והרי גופנא והגיעה עד פאתי העיר רמאללה. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה משה יטבת, ומפקדה לשעבר יוסף הרפז מילא את מקומו.

מלחמת יום הכיפורים

עריכה
  ערכים מורחבים – הקרב על חושניה (1973), קרב אום בוטנה, קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן
 
אנדרטה לחללי גדוד 95 ברמת הגולן

ב-1972 עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה בפיקוד אל"ם יעקב הדר 3 גדודים:

  • גדוד 42 - גדוד חרמ"ש בפיקוד סא"ל גדי גיל
  • גדוד 127 - גדוד חרמ"ש בפיקוד סא"ל מרדכי אילת
  • גדוד 95 - גדוד טנקי שרמן בפיקוד סא"ל יעקב נויפלד (לאחר נפילתו החליפו סא"ל משה הדרי)

בהמשך המלחמה הצטרפו לחטיבה יחידות נוספות:

ב-7 באוקטובר יצאה החטיבה מהימ"ח במחנה כורדני על זחלים לרמת הגולן. באזור מעלה גמלא תוגברה בגדוד מילואים 39 מחטיבה 188 בפיקוד סא"ל יואב וספי. בדרכם לאזור הלחימה נתקלו בגדוד של חטיבה 47 הסורית שהגיע למרחק של כ-7 ק"מ מהכנרת, טנקי חטיבה 4 השמידו את הגדוד הסורי. הייתה זו החדירה העמוקה ביותר של הסורים ברמת הגולן. לאחר מכן עלתה לרמת הגולן. בערב 7 באוקטובר צורף לחטיבה גדוד הטנקים 61 מחטיבה 205 בפיקוד סא"ל משה מלר. החטיבה תוגברה בגדס"ר 288 בפיקוד סא"ל צביקה דהב, לחמה תחת פיקוד אוגדה 146 והשתתפה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, ובקרב אום בוטנה והמשיכה לפעול כנגד כוחות שריון סורים וירדנים עד סוף הלחימה בקרבות במובלעת הסורית.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ועד שנות האלפיים

עריכה

בשנת 1979 אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת עם 3 גדודי טנקי שוט קל. שמה שונה לחטיבה 166 ובהמשך לחטיבה 602, ובשנת 1987 הצטיידה החטיבה בטנקי מרכבה סימן 1. ב-2003 עברה החטיבה מעוצבת הגליל לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים משוריינת הכפופה לפיקוד הצפון, ובשנת 2005 שונה שם החטיבה שוב לחטיבה 4.[4] החל מ-2009 החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4. לקראת סיום מבצע צוק איתן הצטרפו טנקים וחיילי מילואים מחטיבת קרייתי אל הפעילות של חטיבה 401.

כיום גדודי החטיבה הם:

  • גדוד 7421 - גדוד שריון
  • גדוד 7016 - גדוד שריון
  • גדוד 9218 - גדוד שריון
  • פלס"ר 4 - גדוד סיור
  • גדוד 7071 - גדוד ההנדסה חטיבתי
  • גדוד יחס"ם 4
  ערך מורחב – חטיבת קרייתי במלחמת חרבות ברזל

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויסה החטיבה. בהתקפה של אוגדה 98 (עוצבת האש) לכיבוש ח'אן יונס, נלחמו כוחות צוות הקרב של חטיבת קרייתי בפיקוד המח"ט מיקי שרביט יחד עם צוותי קרב חטיבתיים של חטיבה 55 וחטיבת גבעתי, וגדוד הנדסה 7071 וכיתרו את העיר תוך ביצוע מבצעים, התקפות ופשיטות ממוקדות נגד פלוגות בחטיבת ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס.

אנדרטאות החטיבה ויחידותיה

עריכה

מפקדי החטיבה

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
מיכאל בן-גל 1948 - 1949 מלחמת העצמאות. לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
בן ציון פרידן 1949 - 1951
נחמיה ברוש 1951 - 1955 לימים דובר צה"ל
יוסף (יוש) הרפז 1955 - 1958 מפקד החטיבה במלחמת סיני, לימים מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל
שאול אפק ממלא מקום
אלעד פלד 1965 - 1967 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
משה יטבת 1967 מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים
יוסף (יוש) הרפז 1967 חזר לפקד על החטיבה במלחמת ששת הימים לאחר פציעתו של משה יטבת
שלמה אמבר 1967 - 1969 לימים ראש הג"א
אביב ברזילי
אורי בר-רצון
יהודה גביש 1970 - 1972 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
יעקב הדר (פפר) 1972 - 1974 מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים
צבי בר 1974 - 1976 כמפקד חטיבה 166, לימים ניצב במשטרת ישראל, ראש עיריית רמת גן
אמנון אשכול 1976 - 1978 מפקד החטיבה במבצע ליטני, לימים מפקד פיקוד הנח"ל
יוסי מלמד 1978 - 1980 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
אהוד גרוס 1980 - 1982 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה, לימים קצין חינוך ראשי
אמי פלנט 1982 - 1984 מעוטר עיטור העוז, לימים קצין שריון ראשי
חוטר שלום 1984 - 1986 לימים, קצין אג"ם גיס 446, סגן מפקד אוגדת 510
רפאל לנדסברג 1986 - 1988
גדעון טרן 1988 - 1991
רן ירום
אגאי יחזקאל 2000 - 2003 לימים קצין שריון ראשי, רח"ט תכנון באג"ת
משה שטרית 2003 - 2005
גיא בר-לב 2005 - 2007 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה, לימים קצין איסוף קרבי ראשי
ליאור הוכמן 2007 - 2010 לימים מפקד חטיבה 460
יאיר וולנסקי 2010 - 2013 לימים מפקד חטיבה 401
גל שוחמי 2013 - 2015 לימים מפקד חטיבה 188 ומפקד אוגדה 319.
רלי מרגלית 2015 - 2017 לימים מפקד מפקדת אלון
יאיר אור יוני 2017 - 2019
אסף כרמי מאי 2019 - אוגוסט 2019 ממלא מקום
חנוך דאובה אוגוסט 2019 - ספטמבר 2022 מעוטר עיטור העוז
מיקי שרביט ספטמבר 2022 - מכהן מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

לקריאה נוספת

עריכה
  • מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992 ערכים: קרייתי, גדוד 42, גדוד 43, גדוד 44
  • יוסף אוליצקי, ממאורעות למלחמה, תל אביב 1949 - תולדות קרייתי, גבעתי ואלכסנדרוני
  • משה (מוסא) אשד, חיל השדה ("החי"ש") במחוז תל אביב: אוסף סיפורי חברות וחברים, תל אביב, 2001.
  • יעקב מורג (עורך), סיפורו של גדוד הטנקים 95; תולדות גדוד 95 מהקמתו ב-1960 ועד לפירוקו ב-1988, עמותת גדוד 95, 2007

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חטיבת קרייתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מתוך ספרו של יצחק רבין, פנקס שירות, עמוד 567; מצוטט בטור של אראל סג"ל, מבצע טיהור, 19 בנובמבר 2003, אתר nrg
  2. ^ דוד בן-גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרך א', עמוד 106.
  3. ^ גדוד 43, באתר "גלעד"
  4. ^ סיפורם של אנשי חיל החימוש בחטיבה 4 באתר חיל החימוש
  5. ^ איתן גליקמן, 49 שנים אחרי המלחמה: נחנכה אנדרטה לזכר לוחמי השריון שנפלו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2022