חטיבת גבעתי

חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל
(הופנה מהדף גדוד רותם)

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.

חטיבת גבעתי
תג החטיבה, דגל החטיבה
תג החטיבה, דגל החטיבה
"יחידת סגולה"
"העוז להוביל, הענווה ללמוד"
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם מחנה שדה תימן
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1983–הווה (כ־41 שנים)
מלחמות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מבצע חומת מגן
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מבצע שומר החומות
מבצע שובר גלים
מבצע מגן וחץ
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק אישי: תבור X-95 פלאט-טופ שמוחלף בהדרגה ברובה M4[1]; נשק קל נוסף: M16 קצר, מקלעי מאג, נגב ו-M2 בראונינג, רקטת M-72 לאו, רובי צלפים M24 SWS וברק; כלי רכב: האמר ונמ"ר.
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדה
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי אל"ם לירון בטיטו
מפקדים מפקדי החטיבה

חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה סגולה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.

היסטוריה

עריכה

"חטיבת גבעתי" הייתה חטיבת חיל רגלים של צה"ל שפעלה במלחמת העצמאות בתש"ח (19471948). בשנת 1956 פורקה החטיבה ומייד הוקמה מחדש כחטיבת מילואים. נקראת גבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים (חטיבה 5, חטיבה 17).

גבעתי תש"ח (1947–1948)

עריכה
  ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)

חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה על ידי ארגון ההגנה כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.

מייד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן – שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.

במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם – השועל.

ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צידיה עלי צבר.[2]

גבעתי במילואים (1956–הווה)

עריכה
  ערך מורחב – חטיבה 5

בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, גם "גבעתי" פשטה ולבשה צורה. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה ולאחר שלושה חודשים היא הוקמה שנית תחת השם "חטיבה 17". חטיבה 17 המשיכה לשאת את השם "גבעתי" ומאוחר יותר הוחזר שמה ל"חטיבה 5". כחטיבת מילואים השתתפה חטיבה 5 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). על אף הקשר הישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי תש"ח, אין כיום קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי הצעירה.

גבעתי המחודשת (1983–הווה)

עריכה
 
סיכת לוחם בחטיבת גבעתי
 
סיכת החפה של גבעתי, שהלוחמים היו מקבלים בסוף המסלול, עד תחילת שנות התשעים

נוכח אירועי מלחמת לבנון הראשונה, בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על אלוף-משנה יהודה דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה. חטיבה זו נקראה "גבעתי" – כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי תש"ח וסמלי סיירת שקד. עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף – יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט) שהתבססה על הנחתת היחידה של צה"ל – אח"י בת שבע. בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית[3]. מפקדה הראשון של גבעתי היה יהודה דובדבני. החטיבה המתחדשת התבססה על סגל פיקוד שגויס מכל חטיבות החי"ר ובין השאר על מתגייסים מישיבות ההסדר שהיוו חלק ניכר מחיילי החטיבה בשלב ההקמה. החטיבה הוקמה על בסיס גדוד 424 "שקד" – נצר לסיירת שקד, שאליו הצטרפו גדוד 432 "צבר", גדוד 435 "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).

עם הקמתה עברו חיילי החטיבה את שלב הטירונות ביחד עם לוחמי חטיבת גולני בבסיס בזק הממוקם לא רחוק מג'נין, לאחר תקופה קצרה עברה החטיבה לבסיס קציעות המשמש אותה עד היום.

גבעתי הצעירה נלחמה לסירוגין בלבנון, ולאחר הנסיגה לרצועת הביטחון, ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, ושם הובילה שורה של מבצעים נגד הטרור שבהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שירתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה ובתקופה שבין ההתנתקות למבצע עופרת יצוקה (2000–2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כולל פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.

בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון".[4]

בעשור השני של המאה ה-21 שמה חטיבת גבעתי דגש על תחום הצליפה. ההשקעה נשאה פרי ומאז שלהי אותו עשור, צלפי גבעתי מתברגים בצמרת צה"ל כולל זכייה באליפויות הצליפה של צה"ל הנערכות מדי שנה.

  • משפט גבעתי א: בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו הכו בו למוות.[5] בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.
  • משפט גבעתי ב: מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי.[6] במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.

האינתיפאדה השנייה

עריכה

בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותם שם הרגו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.

ב-22 בדצמבר 2003 התקבל מידע על שני מחבלים שמתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו, סגן לאונרדו וייסמן, יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו שני המפקדים.

 
לוחמי גבעתי בתעסוקה מבצעית בגבול רצועת עזה

ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה, ובפיצוץ נהרגו 6 אנשי צוות הנגמ"ש, מהפלחה"ן. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי, ונהרגו 5 אנשי צוות המנהרות שהיו בנגמ"ש. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, שבהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים, נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.

חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה, שמטרתו הייתה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.

בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל, כהוקרה על פעילות הגדוד ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה, והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.

 
רחוב חטיבת גבעתי ברעננה

מבצעים ברצועת עזה עד מבצע צוק איתן

עריכה

בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.

בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע חורף חם במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.

במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008 – ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא.[7]

מבצע צוק איתן

עריכה

במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה[8] בפיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים[9] והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות ששימשו את ארגון החמאס.[10] החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה: יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל את עיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על לחימתם.[11] חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות.[12]

צק"ח גבעתי
עריכה
 
לוחמי גבעתי בסמטאות ח'אן יונס במהלך התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל

יממה לאחר שנמצאו גופות שלושת הנערים, ב-1 ביולי הוקם צוות קרב חטיבתי המבוסס על חטיבת גבעתי. הצק"ח כלל את גדוד צבר, גדס"ר גבעתי ויחידת רימון, גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, גדוד 52 מחטיבה 401 וגדוד 603 מחיל ההנדסה הקרבית. התוכנית האופרטיבית של הצק"ח כללה איגוף שקט של כוחות החמאס ותקיפתם מהעורף.

לאחר שבבוקר 17 ביולי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לישראל באזור קיבוץ סופה, החל שלב התמרון הקרקעי. בלילה שבין 17 ל-18 ביולי פשטו יחידת רימון וגדוד צבר על שדה התעופה בדהניה, ועד הבוקר כותר המתחם על ידי גדוד צבר וטוהר על ידי יחידת רימון. במקביל, תקפו כוחות גדוד 101 וגדוד 52, בסיוע פלוגה מגדוד 603, את שכונת מעמר שבפרברי רפיח. ארגון החמאס הקים בשכונה מתחם מבוצר וניהל אש צלפים ומרגמות כנגד הכוח המתקדם לעבר השכונה. במהלך הלילה הצליח הכוח להתקדם פחות מ-3 קילומטר אל תוך רצועת עזה, בתנועה שארכה כ-8 שעות.

ב-18 ביולי החלו לוחמי מגדוד 603 ומיחידת רימון לאתר את פירי המנהרות במתחם שדה התעופה בדהניה. עד הצהריים אותרו במרחב שלושה פירי מנהרות. במהלך היום העמיק גדוד צבר את אחיזתו בפאתי רפיח. במקביל, ניסה החמאס לפגוע בכוחות גדוד צבר, בין השאר באמצעות חמור תופת ואופנוע תופת. גדוד 603 איתר במהלך היום ארבעה פירי מנהרות ופעל לנטרול כל פירי המנהרות שנמצאו. גדוד 101 איתר במהלך היום 5 פירי מנהרות, והמשיך להתקדם אל תוך שכונת מעמר בשני מאמצים: פלוגת החרמ"ש של גדוד 52 מדרום, ופלוגת החוד של גדוד פתן מצפון, יחד עם הפלוגה המסייעת.

ב-19 ביולי נשלח גדוד הסיור החטיבתי לאתר ולהשמיד מנהרת תקיפה נוספת באזור רפיח. הגדס"ר לא נתקל בכוחות אויב ולא איתר את פיר המנהרה, ולאחר יממה שונתה משימת הגדס"ר והוא יצא מהמרחב. גדוד 52 נערך ממגנן, אך מחבל שיצא מפיר מנהרה הצליח לירות פגז RPG על אחד הטנקים, פצע את קצין המבצעים של הגדוד והשבית את טנק המג"ד. גדוד 101 ספג את ההרוג הראשון שלו, כאשר בשעות הערב נשלחה מחלקת התצפית של הפלוגה המסייעת להתמקם במבנה שולט. בדרכם למבנה זיהה מפקד הכוח סככת פח חשודה, ולאחר שהסככה נסרקה נפתחה אש מתוכה, שממנה נהרג סמל בניה רובל.

ב-20 ביולי נמשכה הלחימה, ולוחמי גדוד 101 זיהו שני פירי מנהרות נוספים. במקביל, פעלו לוחמי גדוד 603 להשמדת פירי המנהרות שזוהו. במהלך פעולתם, זיהו לוחמי הגדוד חוליית מחבלים מתקרבת לעברם, והקפיצו מסוק קרב שהשמיד את החוליה.

מבצע שובר גלים

עריכה

במהלך מבצע שובר גלים סיירת גבעתי תפסה קו בגזרת שכם וניהלה לחימה נגד חוליות של ארגוני הטרור, ובהן, ארגון גוב האריות. במהלך התעסוקה המבצעית, שארכה למעלה מחצי שנה, פעלו הלוחמים במאות פעולות כנגד יעדי טרור, פגעו בעשרות מחבלים חמושים והשתתפו במבצע נגד המפקדה הראשית של גוב האריות.

 
לוחמי חטיבת גבעתי בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל

באוקטובר 2022, במהלך פעילות במרחב שכם, חוליית מחבלים רכובה פתחה בירי לעבר כוח של סיירת גבעתי, ובאירוע נפל לוחם הסיירת עידו ברוך.

מלחמת חרבות ברזל

עריכה
  ערך מורחב – חטיבת גבעתי במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023 יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת הפתע על ידי ארגון הטרור חמאס, והשתלטות מחבלים על יישובי העוטף. שני גדודים של החטיבה לחמו בכפר עזה במשך שעות ארוכות נגד עשרות מחבלים במקום, ופעלו לחילוץ האזרחים והתושבים. סיירת גבעתי פעלה בקיבוץ נחל עוז ופעלה בקרבות.[13] לאחר מכן הובילה החטיבה בשיתוף שריון והנדסה את ההתקפה בצפון רצועת עזה ופגעה במאות מחבלים.[14]

ב-31 באוקטובר 2023, נגמ"ש מסוג נמ"ר של החטיבה נפגע מטיל נ"ט ו-11 לוחמים נהרגו.[15]

יחידות חטיבת גבעתי

עריכה

גדוד שקד (424)

עריכה
 
סמל גדוד שקד

גדוד שקד (424), הוקם מחדש בשנת 1978, והיה גדוד עצמאי בפיקוד דרום. הוקם מגדוד חרמ"ש 519, עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. בשנת 1983 היה לגדוד הראשון של חטיבת גבעתי וממשיך דרכה של סיירת שקד. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי, רובאית, פלחוד, מסייעת ומבצעית.

סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שבה הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.

בשנת 2018 היה לגדוד הראשון בחטיבה הקולט את הנמ"ר.[16]

מפקדי גדוד שקד

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
יובל דביר 1978–1980 שימש מפקד גדוד חרמ"ש 519 שהיווה את ראשיתו של גדוד שקד
יצחק גורן 1980–1981 שימש המפקד הראשון של גדוד שקד (424) – גדוד בט"ש פיקודי
שריה עופר 1981–1982 שימש בהמשך כסמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה
משה מרקובסקי 1982–1983 שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי
יוסי אלעד 1983–1984
ציון גזית 1984–1986 לימים מפקד עוצבת ברעם
שלמה אורן 1986–1987 לימים מפקד אוגדת איו"ש
מאיר מינץ 1987–1988 לימים קצין המבצעים המיוחדים באוגדת עזה שם נהרג ב-24 בדצמבר 1993
איתן מטמון 1988–1990 לימים רמ"ח כושר קרבי בצה"ל
אייל שליין 1990–1992 לימים מפקד עוצבת עידן
אסף שביט 1992–1993 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד חטיבת יהודה
איל איזנברג 1993–1995 לימים מפקד פיקוד העורף
אבי בורשטיין 1995–1997
יואל סטריק 1997–1999 לימים מפקד זרוע היבשה
אלדד פלד 1999–2001 לימים מפקד הבא"ח, סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
ארז כץ 2001–2002
משה אור 2002–2004 לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר ונספח צה"ל בצ'ילה
עופר לוי 2004–2006 לימים ראש מטה של פיקוד הדרום
טל כרמל 2006–2008 לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה
דדו בר כליפא 2008–2010 לימים מפקד עוצבת געש
אבי רחמים 2010–2012 לימים סגן מפקד עוצבת הפלדה
יהודה ואך[17] 2012–2014 לימים מפקד בה"ד 1
אייל שוימר[18] 2014–2016 לימים מפקד חטיבת עציון
יהודה לב 2016–2017 לשעבר סגן מפקד חטיבת עוז ומפקד גדוד גפן, לימים מפקד מחוז הצפון בפיקוד העורף
חיים כהן 2019−2017 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
בר בשן 2019–2021 לימים מפקד גדוד דקל
עומרי משיח 2021–2023
יאיר אטיאס 2023–2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
דניאל לוריא ספטמבר 2024– מפקד הגדוד הנוכחי. לשעבר מפקד גדוד 17

גדוד צבר (432)

עריכה
 
סמל גדוד צבר

גדוד צבר (432) הוקם בשנת 1983. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.

סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר שבהם השתמשו התושבים הערביים בארץ ישראל לסימון גבולות חלקות האדמה שעיבדו כשם ש"גבעתי" יגן על הגבולות, וכן רמז למושג "צבר" – ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב משש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי, פלוגת הטורפים, פלוגת הפושטים, פלוגת החוד, מבצעית ומסייעת.

הגדוד זכה לתעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ולתעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרת חברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים".

בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על עוטף עזה ויישובי הנגב המערבי, והשתלט על יישובי העוטף. לוחמי הגדוד לחמו על מנת לשחרר את היישובים, ובמהלך חילופי אש נפל סגן דור שדה, מפקד מחלקה בגדוד.[19]

ב-31 באוקטובר 2023, במהלך התמרון הקרקעי של מלחמת חרבות ברזל בעומק הרצועה, תקפו כוחות גדוד צבר וחיסלו מספר גדול של מחבלי חמאס שהתבצרו בבניין רב-קומות בסמוך למבנה בית ספר ומשרדי ממשל של החמאס בג'באליה שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעולה איבד הגדוד 11 מלוחמיו מפגיעת נ"ט בנגמ"ש נמ"ר.[20]

ב-14 במרץ 2024, הנמ"ר שנפגע באסון חזר לכשירות מבצעית.[21]

מפקדי גדוד צבר

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
מוני חורב לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יצחק ספורטה 1983–1984 לימים ראש משלחת צה"ל בזאיר
אהרון סבג
שמואל אדיב 1988 נהרג בקרב מול מחבלי חזבאללה
שמואל אפל
ניצן פלג
דוד אוחנה
שלמה דגן לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
דוד מנחם 1996–1998 לימים ראש המנהל האזרחי
מני מוזס 1998–1999
דני טוויזר 1999–2001 לימים ראש מטה אוגדת איו"ש
טל חרמוני 2001–2003 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
רונן מרלי 2003–2005 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם של פיקוד הדרום
יוסי דרורי 2005–2007 לימים מפקד בא"ח גבעתי
אורן זיני 2007–2009 לימים מדריך יבשה בפו"ם
איציק כהן 2009–2011 לימים מפקד עוצבת הפלדה
עידן כץ 2011–2013 לימים מפקד חטיבת אפרים ומפקד המרכז לאימונים באש במל"י
לירן חג'בי[22] 2013–2014 הודח מתפקידו[23] ב־2014 ונפטר ממחלת הסרטן באפריל 2022.[24]
חזי נחמה 2014 שימש ממלא מקום במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת גבעתי
קובי בראל[25] 2014–2016 לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז
אסף חממי 2018−2016 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה, נהרג במתקפת הפתע על ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל
אלי טולדנו 2018–2020 לימים סגן מפקד אוגדת עזה
דביר עלמי 2020–2022 לימים קצין אג"ם של עוצבת אדום
אבירן אלפסי 2022–2024 מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד בא"ח גבעתי
מתן אלגרבלי יולי 2024– מפקד הגדוד הנוכחי. נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר בכפר עזה והחלים מפציעתו
 
סמל גדוד רותם

גדוד רותם (435)

עריכה

גדוד רותם (435), הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב משש פלוגות: מסייעת, מבצעית, פלוגת חוד, פלוגת תומר, פלוגת חשיפה תקיפה ופלוגת המפקדה (פלס"ם). סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.

גדוד רותם היה הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. בשנת 2017 זכה במקום הראשון באליפות צה"ל בצליפה, הן בבית גדודי החי"ר והן בסיכום הכולל.[26]

פלוגת תומר
עריכה
 
לוחם סיירת גבעתי בפעילות בח'אן יונס במהלך מלחמת חרבות ברזל

מחזור הגיוס הראשון של הפלוגה, המיועדת לציבור החרדי, היה באוגוסט 2014, ביוזמתו ובעידודו של מפקד החטיבה, עופר וינטר. בתחילה הכוונה הייתה להקים גדוד נפרד (ולכן נקרא בהתחלה בשם "גדוד תומר"), אך משיקולים שונים הוחלט לבסוף להקים פלוגה ולא גדוד.[27] הפלוגה מתייחדת בכך שהיא מאפשרת אווירה חרדית לחלוטין, ומקבלת לתוכה בוגרי מוסדות חרדיים בלבד, ובתנאי שהם מקיימים אורח חיים דתי, בניגוד לגדוד נצח יהודה שמקבל אליו גם דתיים-לאומיים. ההכשרה כולה מתבצעת בבסיס הר קרן במתחם פלוגתי נפרד. מפקדי וקציני הפלוגה – דתיים. בנוסף, במהלך פרק ההכשרה, נוסף על זמני התפילות שמקבל כל חייל דתי, ישנה שעה של לימוד תורה שבה רב מארגון שח"ר מעביר שיעור לחיילים.

פלוגת תומר נוספה כפלוגה שישית לגדוד רותם, ובהמשך פלוגת תומר הפכה לפלוגה הרובאית בגדוד, ובכך הגדוד חזר לתצורה של שש פלוגות פלוגות (פלוגת חוד, מבצעית, מסייעת, תומר (רובאית), פחת"ק ופלס"ם). הפלוגה החלה בפעילות מבצעית במרץ 2015 בגבול הצפון, והמשיכה לתעסוקות מבצעיות מוצלחות בכל הגזרות.

עקב ההצלחה של הפלוגה נפתחה פלוגה דומה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, פלוגת ח"ץ.

בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים, בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות לצה"ל,[28] זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "כיפת ברזל".

מפקדי גדוד רותם

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
רובי גולדשטיין 1985−1984
יצחק גבאי 1986−1985
יואש רובין 1987−1986
יצחק לויט 1987–1988 יו"ר עמותת גבעתי
אריה קופרברג 1990−1988
צביקה אמדור 1991−1990 לימים מפקד חטמ"ר אפרים ומפקד מערך מג"ל
טל רוסו 1991–1992 לימים מפקד מפקדת העומק
עימאד פארס 1992–1994 לימים מפקד עוצבת הגליל
אילן נוי 1994–1996
אבי לוי 1996–1998 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
מוני כץ 1998–2000 לימים מפקד החטיבה, ומפקד מפקדת העומק
אילן מלכא 2000–2002 לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד המרכז
אדם זוסמן 2002–2004 לימים נספח צה"ל בקנדה
אילן עזרן 2004–2006 לימים מפקד חטיבת ירושלים ומפקד בא"פ לכיש
בסאם עליאן[29] 2006–2008
יהודה הכהן 2008–2010 לימים מפקד חטיבת אלון
דולב קידר[30] 2010–2012 נהרג במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש אלוף, באתר הגבורה
דני אוקן[31] 2012–2014 לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, לימים קצין אג"ם של מפקדת קחצ"ר
לירון בטיטו[18] 2014–2016 לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום ומפקד החטיבה
טל אשור 2016–2018 מפקד יחידת רימון במבצע צוק איתן, לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עמרי רוזנקרנץ 2018–2020 לימים מפקד עוצבת ברעם
יוסי אליאס 2020–2022 קודם לכן היה ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י, לימים מפקד חטיבת הנגב
ענאן פארס 2022–2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
בניה הר זהב יוני 2024– מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י
 
סמל סיירת גבעתי

סיירת גבעתי

עריכה

הסיירת כונתה בעבר גדס"ר גבעתי. בשנת 2019 ביצע צה"ל שינוי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גבעתי" ל"סיירת גבעתי" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו ל-3 פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, קשר, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים.

הסיירת כוללת את:

  • פלס"ר גבעתי
  • פלחה"ן גבעתי
  • עורב גבעתי (פלנ"ט)
  • פלוגת סיוע מנהלתי

מפקדי הגדוד בהיותו במתכונת גדס"ר

שם תקופת כהונה הערות
רון אשרוב 2001–2003 מפקד הגדוד הראשון
עופר וינטר 2003–2005 לשעבר מפקד החטיבה, לימים מפקד עוצבת האש
גיא ביטון 2005–2007 לימים מפקד חטיבת שגיא וסגן מפקד אוגדת עזה
גור שרייבמן 2007–2009 לימים מפקד עוצבת אדום
חזי נחמה 2009–2011 מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
אליעד מאור 2011–2013 לשעבר מפקד החטיבה, לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
אלי ג'ינו 2013–2015 לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה, לימים סגן מפקד עוצבת אדום
ניר בן חמו 2015–2017 לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה

מפקדי היחידה במתכונתה הנוכחית (סיירת)

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
עברי אלבז 2017–2019 תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפקד חטיבת הנגב
נתנאל שמכה 2019–2021 מעוטר צל"ש מפקד אוגדה. לימים מפקד חטיבת אפרים
אריאל גונן 2021–2023 לימים מפקד חטיבת שומרון
זיו בואניש 2023–2024 מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל, לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י
שמואל בטיט יוני 2024– מפקד הסיירת הנוכחי
 
לוחמי סיירת גבעתי במלחמת חרבות ברזל

הגדוד עוטר בשנת 2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה.[32]

פלס"ר גבעתי

עריכה

פלס"ר (פלוגת הסיור) גבעתי הוקמה בשנת 1983, וחדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה, לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי בשנת 2001. בסיס היחידה היה מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים ארך כשנה ושמונה חודשים והוא כלל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים וסיור. בנוסף לכך צורף לפלוגה צוות הצלפים של היחידה המכונה "נץ". בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגת התצפית של חטיבת גבעתי, פלוגת הסיור של חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת בה"ד 1 וחטיבת הנגב. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2019.

 
לוחמי סיירת גבעתי בח'אן יונס במהלך מלחמת חרבות ברזל
מפקדי הפלס"ר
עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אילן סופר
אייל שליין[33] לימים מפקד עוצבת עידן
עמית ווינר
דן שוורצפוקס
עמוס גולדמן
אסף שביט[34] לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה וחטיבת יהודה
איל איזנברג 1990 – 1992 לימים מפקד פיקוד העורף
רז שגיא[35] 1992 – 1993
בועז זלמנוביץ 1993 – 1994
מוני כץ 1994 – 1996
מני מוזס 1996 – 1998
אלדד פלד לימים מפקד מערך מגל
טל חרמוני 1998 – 2000 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עופר וינטר 2000 – 2002 לימים מפקד עוצבת האש
חזי נחמה 2002 – 2004 לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
גור שרייבמן 2004 – 2005 לימים מפקד עוצבת אדום
עידן כץ 2005 – 2006 לימים מפקד יחידת שלדג ומפקד חטיבת אפרים
לירון ארוך לימים מפקד בא"פ דרום וסגן מפקד חטיבת יהודה
אמיר זיגדון
ירון סימסולו לימים מפקד עוצבת שועלי מרום
חנן בוחבוט
מוטי חיים לימים מפקד גדוד 450
נדב דנינו 2013 – 2014 לימים סגן מפקד בה"ד 1
בניה שראל 2014 (נהרג במבצע צוק איתן,[36] קרב רפיח)
רועי גנוניאן 2014 – 2015
ערן ארזי 2015 – 2016
יהונתן צור (ברנש) 2016 – 2017 לשעבר קצין אג"ם של החטיבה, לימים מפקד סיירת נח"ל, נהרג במתקפת הפתע על ישראל[37]
דניאל לוריא 2017 – 2018
עמית לוי 2018 – 2019 בתקופתו הוסב הפלס"ר לפלגה בסיירת
אסף דמארי 2019 – 2020
מנחם מעוז 2020 – 2021
אופק הלפנד 2021 – 2022 מפקד הפלגה במבצע שובר גלים
נדב סרלין 2022 – 2023 במלחמת חרבות ברזל החליף זמנית את מפקד הפלחה"ן יהודה כהן שנפל בלחימה
אדר וולף 2023 – מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל

פלחה"ן גבעתי

עריכה
 
לוחמי פלחה"ן גבעתי במלחמת חרבות ברזל

הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. ייעוד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד. מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה. בשנת 2001 הפלוגה שולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז, והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי הפלחה"ן
עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אריה איטח לימים סגן מפקד בה"ד 1
ניר מוקוטוב לימים מפקד יחידת עוקץ
איתן מגל
אבי בורשטיין
יובל וינשטיין נהרג בוואדי צברין בשנת 1990
שגיא תלמי
טל סיני
אלדד פלד לימים מפקד מערך מגל
יגאל נחום
רון אשרוב לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ומפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י
רונן מרלי לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
בוני מזר 1998 – 1999
גל תמיר 1999
דולב קידר נהרג במבצע צוק איתן בעת ששימש מפקד גדוד גפן
איציק כהן לימים מפקד עוצבת הפלדה
טל חפץ
אלי ג'ינו לימים סגן מפקד עוצבת אדום
עפר קעה לימים ראש מנהלת 'אופק רחב'
קובי בראל לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז
בני מאיר מפקד הפלחה"ן במבצע צוק איתן. לימים מפקד יחידת רימון, גדוד שחר וסיירת דבורה, מעוטר צל"ש מח"ט
נתי בן חורין
קובי אוחיון
אלי טולדנו לימים מפקד חטיבת אלון
יונתן הלוי לימים מפקד יחידת רימון
ליאור ליברמן
שמואל ביטרן לימים ממ"ח בבא"ח גבעתי
זיו בואניש לימים מפקד סיירת גבעתי
אבירן אלפסי לימים מפקד גדוד 450 וגדוד צבר
טל כהן (טלכו) 2018 – 2019 בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת. נהרג במלחמת חרבות ברזל
אלי סגל 2019 – 2020 לימים מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי
אייל מייזל 2020 – 2021 מפקד הפלגה במבצע שומר החומות
עידו נהרי 2021 – 2022 מפקד הפלגה במבצע שובר גלים
ברוך אטיאס 2022 – 2023 לימים מפקד מחזור בבא"ח גבעתי
יהודה נתן כהן 2023 נהרג במלחמת חרבות ברזל
אופק ברוס 2023 – מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל

עורב גבעתי

עריכה
 
לוחם פלוגת העורב של סיירת גבעתי במלחמת חרבות ברזל

הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) הייתה פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב" (על שם הטיל שבעבר השתמשו בו). ייעודה של הפלוגה היה לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ובמטרות איכות, ולהוות כוח חי"ר איכותי. בנוסף תפקיד הפלוגה היה להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה, דבר שבעבר עשתה פלוגת הסיור.[דרוש מקור] מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה. הפלוגה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי העורב
עריכה
שם תקופת כהונה הערות
שלומי משה 1988
צחי ברבר 1991–1992
יואל סטריק לימים מפקד זרוע היבשה
צביקה דן 1993–1995
אדם זוסמן 1996-1995 לימים מפקד חטיבת הנגב
משה אור 1997-1996
עופר לוי לימים ראש מטה פיקוד הדרום
דוד כהן-דביר
יהודה הכהן לימים מפקד חטיבת אלון
טל כרמל לימים מפקד חטיבת הערבה
קובי פרחי
ניר בן חמו לימים סגן מפקד החטיבה
שי שרף
אליק סרור
חנן שוורץ
אלישי גואטה
דוד רון לימים סגן מפקד החטיבה
אלון פייזר 2014–2015
אייל גול
שמואל בטיט
איתי משאט אוגוסט 2018 – בתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת
רואד בלעוס[38]
יואב אורבך
עידן גל[דרוש מקור] 2021 –
האדי גאנם 2022–2023[39]
משה צבי נריה 2023–2024 נפצע באורח קשה במלחמת חרבות ברזל
שמואל כהן 2024– ממלא מקום עקב פציעת משה צבי נריה במלחמת חרבות ברזל

פלחי"ק גבעתי

עריכה
 
סיכת פלחי"ק גבעתי

פלוגת מאור (הפלחי"ק) היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גבעתי. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.

הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.

לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא״ח גבעתי. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם היחידה שאליה הם משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.

מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחי"ק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שיבצעו את תפקידן בצורה נכונה ומדויקת.

בא"ח גבעתי

עריכה

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, שבו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר, ששימש קודם לכן מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. הבסיס שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע–ניצנה סמוך לגבול ישראל–מצרים, ונועד להכשרת טירונים.

בעבר התבצעה הטירונות בשטח הבא"ח והאימון המתקדם במחנה הר קרן, אך בשנת 2015 הוחלט שכל מחזור גיוס ישלים הכשרה מלאה בסיס אחד, על מנת לחסוך זמן אימון יקר שמתבזבז על ההעברה. בשל העובדה שהצבא מקדיש יותר כסף לבסיסי טירונים, שופץ בסיס הר קרן בצורה נרחבת, וחלק ממטה הבא"ח הועבר אליו. כמו כן בשנה זו הושלמה בנייתם של מגורי הקבע בבסיס במקום האוהלים.

מפקדי הבא"ח

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
משה בכר 1983–1984 מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה
יעקב עמר 1984– הקים את בסיס קציעות
מנשה עמית
חיים אביטל
נביה מרעי נהרג במהומות מנהרת הכותל כשכיהן כסגן מפקד אוגדת עזה
יעקב בכר
דוד אוחנה
שלמה דגן לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
ארז כץ 1998–2001 לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים
אלדד פלד 2001–2002 לימים סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
אילן מלכא 2002–2004 לימים ראש מטה של פיקוד המרכז
משה אור 2004–2006 לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר
עופר לוי 2006–2008 לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד הדרום
יוסי דרורי 2008–2010
דדו בר כליפא 2010–2012 לימים מפקד עוצבת סיני
איציק כהן 2012–2014 לימים מפקד עוצבת אדום
דודו כהן 2014–2016 לימים סגן מפקד עוצבת אדום
לירון בטיטו 2016–2018 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
טל אשור 2018–2020 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עברי אלבז 2020–2022 לימים מפקד חטיבת הנגב
יוסי אליאס 2022–2024 לימים מפקד חטיבת הנגב
אבירן אלפסי יולי 2024 – מפקד הבא"ח הנוכחי

גדוד הנדסה 8170

עריכה
  ערך מורחב – גדחה"ן 8170
 
תג גדוד 8170

גדחה"ן 8170 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי.[40] הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן.[41] ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות.[42]

מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין, אמיר זרגרי.

מפקדי החטיבה

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
יהודה דובדבני 1983–1985 מפקד החטיבה הראשון
זאב דרורי 1985–1986
אריק מורן 1986–1987
אפי איתם 1987–1988 מפקד החטיבה בתחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל
יום טוב סמיה 1988–1990 לימים מפקד פיקוד הדרום
גיורא ענבר 1990–1992 לימים מפקד יק"ל
גיורא איילנד 1992–1993 לימים ראש אגף התכנון
מוני חורב 1993–1995
מאיר כליפי 1995–1997 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אייל שליין 1997–1999 לימים מפקד עוצבת עידן
ליאור שלו 1999–2001
עימאד פארס 2001–2003 לימים מפקד עוצבת הגליל
איל איזנברג 2003–2005 לימים מפקד פיקוד העורף
יואל סטריק 2005–2007 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע היבשה
אילן מלכא 2007–2009 המח"ט במבצע עופרת יצוקה. צמח בחטיבה מגיוסו ועד להיותו מפקד החטיבה
מוני כץ 2009–2011 לימים מפקד מפקדת העומק
עופר לוי יוני 2011 – אוגוסט 2013 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
עופר וינטר אוגוסט 2013 – יוני 2015 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד עוצבת האש
ירון פינקלמן יוני 2015 – יולי 2017 לימים מפקד פיקוד הדרום
דדו בר כליפא יולי 2017 – יולי 2019 לימים מפקד עוצבת געש
איציק כהן יולי 2019 – יולי 2021 לימים מפקד עוצבת הפלדה
אליעד מואטי (מאור) 7 ביולי 2021 – 16 באוגוסט 2023 לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
לירון בטיטו 16 באוגוסט 2023 – מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

נשק ואמצעים

עריכה
 
לוחם גבעתי עם תבור X-95 פלאט-טופ בקרב רפיח (2024), מלחמת חרבות ברזל.
 
לוחם גבעתי משגר רקטת כתף מטאדור ("מפצח") בקרב רפיח (2024), מלחמת חרבות ברזל.

חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סער תבור X-95 פלאט-טופ ובM4A1 קרבין החל ממחזור נובמבר 2023. בעבר נהגו להשתמש ברובה סער מיקרו תבור X-95 מדגמי מיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ותבור קומנדו CTAR-21 ובעבר הרחוק יותר גליל, M16‏. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24,‏ מאוזר 86SR,‏ SR-25 Mk 11‏ וברק 338, מטולי רקטות נגד טנקים ומבנים מדגמי לאו M-72 ומטאדור "מפצח אגוזים", מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומקלעי רימונים מקל"ר סאקו דיפנס Mk-19 ומקל"רון MK47 בקליבר 40 מ"מ. בסוף שנת 2018 החלה החטיבה להצטייד ברובי מיקרו-תבור משופרים בעלי קנה ארוך יותר מדגם תבור X-95 פלאט-טופ.

בעקבות הצטיינותה של החטיבה במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גם כוונת השלכה בשם "מארס".[דרוש מקור]

עד אמצע העשור הראשון במאה העשרים ואחת, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי המרכבה הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.

בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי. בשנת 2019 החלה החטיבה בהצטיידות בנמ"ר המצויד ב"מעיל רוח".[43][16]

ב-2024 החל להיקלט בצה"ל מטול רימונים M320 (אנ'), שמכונה גם "אקדח רימונים", שכן הוא כלי נשק עצמאי (ולא מתלבש על קנה הרובה). חטיבת גבעתי היא הראשונה שקלטה את ה-M320.[44]

ציונים לשבח

עריכה

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.

  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסמל שלומי פרץ ביוני 2001, אלוף על אומץ לב ותפקוד קר רוח בלחימה בצומת נצרים בתחילת אינתיפאדת 2000.
  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לחטיבת גבעתי באוקטובר 2002, על נשיאה במרבית עול הלחימה ברצועת עזה.[45]
  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסג"ם ליעד גולן מגדוד שקד באוקטובר 2002, על כך שהרג מחבל בקרב פנים אל-פנים באמצעות קסדה, לאחר שאזלה התחמושת מנשקו.[46]
  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חגי ביבי וסגן לאונרדו וייסמן באפריל 2004, על אומץ ליבם, חתירה למגע ולקיחת אחריות פיקודית בגזרה שאינה באחריותם.
  •    עיטור המופת – הוענק לגדס"ר גבעתי ב-14 באפריל 2005, על פעילותו המבצעית הרצופה והמתמשכת במהלך שנת 2004 באזור חבל עזה.[47]
  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסא"ל עופר וינטר באפריל 2004, על הובלת גדוד הסיור החטיבתי בפעילות רציפה ומתמשכת ברצועת עזה.
  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חזי נחמה באפריל 2004, על פועלו.
  •    צל"ש אלוף – מאת אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, הוענק לסרן אליק סרור בספטמבר 2008, על שהוביל כוחות תחת אש באזור רווי מחבלים, בעת שהיה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד שקד.[48]
  •    צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסגן נדב מוסאי בספטמבר 2009, על פועלו במבצע עופרת יצוקה.[49]
  •    צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסרן בני מאיר בספטמבר 2008, על פועלו.
  •    עיטור המופת – הוענק לסגן איתן פונד בינואר 2015, על גבורתו במהלך קרב רפיח, במבצע צוק איתן.
  •    צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, הוענק ליחידת רימון בינואר 2015, על פעילות היחידה במבצע צוק איתן.
  •    צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל, בני גנץ, הוענק ללוחם ביחידת רימון בינואר 2015, על תפקודו במבצע צוק איתן, והריגתם של 4 מחבלים בהיתקלות.

סמלי החטיבה

עריכה

את הסמל הראשון של גבעתי איירה דבורה פופקו בהיותה חיילת בחטיבה.[50]

צבע הכומתה הוא סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. כאשר הרמטכ"ל אז, משה לוי, ביקר בבסיס הטירונים החטיבתי, ביקש ממנו אחד החיילים שלחטיבה תהיה כומתה ייחודית משלה, והרמטכ"ל קיבל את הבקשה.[51]

תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה; הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמ"שים אמפיביים – "תמסחים"); הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע – נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר – מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את יישוביהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.

המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבות מבצע צוק איתן.

סיכות יחידות חטיבת גבעתי

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   ישי אלמקייס, ‏נפרדים מהתבור: בחטיבות החי"ר מחליפים את הנשק, בעיתון מקור ראשון, 21 בדצמבר 2023
  2. ^ יום מצעד למשחררי הדרום ומגיני הנגב, דבר, 14 בספטמבר 1948
  3. ^ נחיתה מהים, החפה. במחנה 1989
  4. ^ אביה שקלאר וגילי קופר, אוגדה 162 מצטרפת לפיקוד הדרום, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בינואר 2016
  5. ^ מינהל חברה ונוער - נושא: 12.084, באתר סנונית
  6. ^ יעקב לזר, משרד הביטחון דחה את בקשתם של הורים שכולים לרשום על מצבת בנם: "נפל במלחמת שלום ההתנחלויות", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2002
  7. ^ חנן גרינברג, מח"ט גבעתי: אש צה"ל בעזה לא הייתה מוגזמת, באתר ynet, 19 בינואר 2009
  8. ^ לילך שובל, "אנחנו מנצחים", באתר ישראל היום, 27 ביולי 2014
  9. ^ מיוחד: המח"טים שיתמודדו בעתיד על מושב במטה הכללי, באתר וואלה, 24 בספטמבר 2014
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, "קודקוד, מצאנו פיר": האזינו לכוח מדווח על חשיפת מנהרה, באתר וואלה, 18 ביולי 2014.
    אלון בן דוד, מבור למנהרה, עם לוחמי גבעתי בעזה: "יש לנו עוד עבודה לעשות. זאת מלחמה", באתר nana10‏, 26 ביולי 2014.
      עמוס הראל, הקרבות בעזה דועכים, המלחמה על הנרטיב נפתחת, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014
  11. ^ צל"שים על מערכת צוק איתן, אתר דובר צה"ל
  12. ^ שחר רופין, אתר צה"ל, הרמטכ"ל: "לוחמי גבעתי התייצבו בחוד החנית מול ארגוני הטרור ברצועת עזה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 10 בספטמבר 2014
  13. ^ ממדי הזוועה נחשפים: צה"ל התיר לראשונה כניסה של תקשורת ישראלית לכפר עזה, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  14. ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, לוחמי גבעתי בתוך העיר עזה: איתרו במעוז חמאס מפות, פקודות מבצע ופרטי מחבלים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
  15. ^ טל לב רם, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 16 לוחמי צה"ל שנפלו בקרבות בעזה, באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2023
  16. ^ 1 2   ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל, כך נראה מקרוב תרח"ט הנמרים הראשון של גבעתי, באתר צה"ל, 10 בפברואר 2019
  17. ^ יואב זיתון, המרד בגבעתי מתרחב: 17 לוחמים בכלא, באתר ynet, 7 במרץ 2013
  18. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה, 9 באפריל 2015
  19. ^   סגן דור שדה ז"ל, באתר צה"ל
  20. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: 16 לוחמי צה"ל נפלו בקרבות בצפון רצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2023
  21. ^ יוסי יהושוע, הנמ"ר שבו נהרגו 11 חיילי גבעתי חוזר לשדה הקרב, באתר ynet, 13 במרץ 2024
  22. ^ אמיר בוחבוט‏, "שימו לב, הגג שלכם בוער": לילה עם הכוחות במעוז החמאס, באתר וואלה, 20 ביוני 2014
  23. ^ יואב זיתון, גנץ הדיח את המג"ד שחשוד בהטרדות מיניות, באתר ynet, 25 בדצמבר 2014
  24. ^ לירן חג'בי, מג"ד בגבעתי לשעבר שהודח מתפקידו, מת מסרטן, באתר וואלה, 28 באפריל 2022
  25. ^ אמיר בוחבוט‏, פרשת גבעתי: מג"ד חדש מונה לגדוד צבר במקום לירון חג'בי, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2014
  26. ^ בול פגיעה: כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017
  27. ^ "בחזית ההר | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2017-11-22.
  28. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, ס"ח 2442 מ-19 במרץ 2014
  29. ^ מג"ד רותם היוצא: "בשבילי רק עזה" במחנה, כפי שהועלה באתר "פרש"
  30. ^ אמיר בוחבוט‏, ההרוג הבכיר עד כה: המג"ד קידר נהרג מירי נ"ט, באתר וואלה, 21 ביולי 2014
  31. ^ יואב זיתון, ליד רמאללה: מנהרה להחזקת חטוף ישראלי, באתר ynet, 27 בדצמבר 2013
  32. ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, באתר הגבורה
  33. ^ אביחי בקר, עולים ללבנון, הארץ, 10 בפברואר 1998, כפי שהועלה באתר פרש
  34. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשתיחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 54
  35. ^ רז שגיא, "להיות מג"ד", מודן, 2013, עמוד 16
  36. ^ יואב זיתון, נועם דביר, שחר חי ועומרי אפרים, "עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". התיעוד האחרון ב-ynet של מפקד פלס"ר גבעתי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
  37. ^ גלעד כהן, עלה על מדים אחרי השבעה על בנו שנפל ב-7/10 - ודורש: "לא לעצור את המלחמה", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
  38. ^ ערוץ 7, "הדר ובניה, זו גאווה להמשיך בדרככם", באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2020
  39. ^   רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2022
  40. ^ לילך שובל, פורצי דרך: חטיבת גבעתי קלטה גדוד הנדסה במילואים, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2014
  41. ^ סא"ל אודי אלבז, נאומו של מג"ד 8170 לכבוד סיום תפקידו, אתר צה"ל, 7 בנובמבר 2017
  42. ^   היחידות המצטיינות במערך המילואים, באתר צה"ל, 25 ביוני 2018
  43. ^   מערכת אתר צה"ל, "גבעתי" בדימוי לחימה בלבנון, בתוואי הררי ובמזג אוויר סוער, באתר צה"ל, 8 בפברואר 2019
  44. ^   "כמו אקדח רימונים". הכירו את המטול החדש בשדה הקרב, באתר צה"ל, 29 באוגוסט 2024.
  45. ^ צל"ש יחידתי חטיבת גבעתי, ב"אתר הגבורה"
  46. ^ סג"מ ליעד גולן, באתר גבורה
  47. ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, ב"אתר הגבורה"
  48. ^ אילנה קוריאל, קצין שזכה לצל"ש: הצל"ש הוא החיילים שניצלו, באתר ynet, 28 בספטמבר 2008
  49. ^ פני הגבורה, באתר גבורה
  50. ^ ביוגרפיה על דבורה פופקו (פליגלמן)
  51. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמ' 4–5.