יחסי ישראל–ספרד
| יחסי ישראל–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 10,079,700 | 47,889,958 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 1,580,695 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,587 | 33,007 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית |
יחסי ישראל–ספרד הם היחסים הבילטרליים שבין מדינת ישראל וממלכת ספרד. הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים בין המדינות נוסדו בינואר 1986[1]. לישראל יש שגרירות במדריד ולספרד יש שגרירות בתל אביב וקונסול דיפלומטי בחיפה.
.jpg)
שגרירת ספרד בישראל (מספטמבר 2021) היא אנה מריה סלומון פרס (ספ'). הממונה הזמני על שגרירות ישראל בספרד (מיוני 2024) הוא דן פורז.
רקע
עריכהספרד יצרה את קשריה הראשונים עם ארץ הקודש במהלך המאה ה-14, כשנזירים פרנציסקנים ספרדים התיישבו במנזרים שונים בה.
עם התחזקות העניין האירופי בארץ בשלהי התקופה העות'מאנית, הלכה ספרד בעקבות מספר מדינות אחרות ופתחה קונסוליה בירושלים ב-1853.
בתוך רשימת תואריו של מלך ספרד נכלל גם "מלך ירושלים", כטוען לכתר ממלכת ירושלים הצלבנית, אם כי כוחות ספרדיים לא השתתפו במסעי הצלב.
היסטוריה
עריכהעם הקמת מדינת ישראל לא הכירה בה המדינה הספרדית, בטענה שישנה תאוריית קשר בינלאומית של יהודים נגד ספרד. ב-1949 ישראל הצביעה נגד הסרת הסנקציות על ספרד בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, בשל התמיכה הספרדית במדינות הציר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והצביעה נגד צירוף ספרד לאו"ם ב-1950[2][3]. ב-1964 ביקרה משלחת כלכלית ישראלית בספרד[4]. ב-1965 נחתם הסכם ספנות בין ישראל לספרד, להסדרת השימוש של אניות ישראליות בנמלי ספרד[5]. ב-1966 ביקר שר החקלאות חיים גבתי בספרד בהזמנת שר החקלאות הספרדי, שעורר תקווה ליצירת קשרים עם ספרד[2].
בשלהי ימי המדינה הספרדית החלה התחממות ביחסים בין המדינות. ב-1972 הכחישה ממשלת ספרד טענות בדבר פתיחת קונסוליה ישראלית בברצלונה[6][7]. למרות העדר היחסים, ממשלת פרנקו סייעה להגירה יהודית ממרוקו בשנות השישים וכן, במהלך מלחמת ששת הימים, הנפיקה רישיונות מעבר ליהודי מצרים שאפשרו להם לצאת ממצרים. הדיאלקטיקה הפרו-ערבית של ממשל פרנקו יצרו עמדה קבועה אשר היה קשה לגבור עליה, גם לאחר המעבר לדמוקרטיה. ממשלת ספרד הראשונה לאחר מותו של פרנקו, בראשות אדולפו סוארס, הכריזה כי היא לא תכיר הכרה דיפלומטית בישראל, אלא אם כן תיסוג מהשטחים הכבושים ותאפשר יצירת מדינה פלסטינית.
.jpg)
ראש ממשלת ספרד לאופולדו קאלבו סוטלו (Leopoldo Calvo-Sotelo) הביע לאחר כניסתו לתפקיד ב-1982 רצון לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך שר החוץ בממשלתו, חוסה פדרו פרס-יורקה, התנגד בטענה שישראל אחראית לטבח סברה ושתילה ובשל חשש מחרם נפט על ידי מדינות ערב. עם זאת, צעדים קטנים הביאו אל ההתקרבות בין המדינות, כולל קשר לא רשמי שנוהל על ידי שמואל הדס, הנציג הישראלי של ארגון התיירות העולמי של האומות המאוחדות אשר היה ממוקם במדריד. הדס, חבר מפלגת העבודה, היה אחראי להקמתה של עמותת "חברים של ישראל" הספרדית וקבוצת דיאלוג שכללה מספר חברי מפלגת העובדים הסוציאליסטית הספרדית בפרלמנט, כמו אנריקה מוחיקה וכמו כן גם מספר חברים ממפלגת האיחוד של המרכז הדמוקרטי.
במטרה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, ראש הממשלה פליפה גונסאלס שלח ב-25 באפריל 1985 מכתב אישי למזכיר הכללי של הליגה הערבית, א-שאד'לי אל-קליבי, שבו הודיע לו על התוכניות של ספרד. בעקבות מבצע רגל עץ גינתה הממשלה הספרדית בתקיפות את המתקפה, והודיעה שהיא משהה את תהליך ההכרה. שיחות נוספות עם השגרירים ממדינות ערב במדריד התקיימו בינואר בשנה שלאחר מכן, שם נמסר להם על התוכניות הקרובות של ספרד.
ספרד הכירה דה-יורה בישראל ושתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-17 בינואר 1986. שמואל הדס מונה לשגריר ישראל במדריד, ופדרו לופז בנגואה מונה לשגריר ספרד בישראל[8]. בתגובה ליצירת הקשרים עם ישראל החזירו איראן וכווית את שגריריהן מספרד, ושלושה מאנשי שגרירות ספרד בביירות נחטפו על ידי אסלאמיסטים[9][10]. זמן קצר לאחר פתיחת שגרירות ישראל בספרד נפתחה נציגות של אש"ף במדריד "כעדות למדיניות המסורתית של ספרד לידידות עם העם הפלסטיני וככלי להשגת פתרון בר קיימא לסכסוך הערבי-ישראלי".
בנוסף לכך ששתי המדינות חברות באו"ם שתיהן גם חברות באיחוד מדינות הים התיכון. שתי המדינות מעורבות גם בתוכניות והסכמים שונים דרך האיחוד האירופי, אשר בו ספרד חברה. יחסי האיחוד האירופי–ישראל משפיעים על היחסים בין שתי המדינות.
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בספרד במטרה לקדם את יחסי הסחר בין המדינות. הנספחות מציעה מגוון שירותים לחברות, כמו סמינרים, משלחות, תערוכות ותמיכה ביצוא באמצעות מחקר קודם ליצוא. בנוסף, הנספחות מייצרת מפגשים עבור חברות ספרדיות עם הקהילה העסקית הישראלית. הנספחת הכלכלית במדריד היא נועה היינמן[11].
בחודש אוקטובר 2011, יורש העצר הספרדי פליפה ואשתו הנסיכה לטיסיה, הגיעו לישראל לביקור בן יומיים כדי לחגוג את יום השנה ה-25 לכינון היחסים הדיפלומטיים וכדי להיפגש עם מדענים מקומיים. בספטמבר 2016, בתור מלך ספרד, הגיע פליפה שוב לישראל והשתתף בהלוויית שמעון פרס. באוגוסט 2014, על רקע מבצע צוק איתן, השעתה ספרד מכירת נשק לישראל. ב-2013 עמד היקף הייצוא הביטחוני הספרדי לישראל על 5 מיליון אירו.
ב-28 בינואר 2015, במהלך חילופי אש בין ישראל לחזבאללה בגבול ישראל-לבנון, חייל יוניפי"ל ספרדי נהרג בשוגג מאש צה"ל. מועצת הביטחון של האו"ם מינתה ועדה שתחקור את נסיבות הירי ובדיון מיוחד של המועצה האשים שגריר ספרד באו"ם רומאן אויארסון מרצ'סי (ספ') את ישראל באחריות למות החייל, ואמר כי "האירוע התרחש בעקבות ההסלמה האלימה בה החלה ישראל".
באוגוסט 2018, שר החוץ הספרדי ז'וזפ בורל אמר כי הוא שוקל הכרה במדינה פלסטינית, אם ספרד לא תצליח לקדם הכרה כלל - אירופית[12]. במרץ 2019, ספרד הייתה המדינה האירופית היחידה שהצביעה בעד חקירת פעולות ישראל ברצועת עזה בעקבות מבצע חגורה שחורה.
מלחמת חרבות ברזל
עריכה
ערכים מורחבים – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל, תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
במהלך מלחמת חרבות ברזל של מדינת ישראל, נוצר משבר ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין ספרד. ב-9 באוקטובר 2023, כיומיים לאחר טבח שבעה באוקטובר, הצהיר שר החוץ של ספרד חוסה מנואל אלברס כי מתקפת הפתע של חמאס הנה "טרור ללא צל של ספק"[13]. ב-23 בנובמבר אותה שנה הגיע לישראל פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת ספרד, לביקור הזדהות עם ישראל ואף היה צפוי להיפגש עם משפחות החטופים[14][15]. מעט לפני הביקור מינה סנצ'ס את סירה רגו, פוליטיקאית ספרדייה ממוצא פלסטיני המזוהה עם השמאל הקיצוני בספרד ושהכחישה את מעשי חמאס בשבעה באוקטובר, לשרת הנוער והילדים בממשלתו[16]. במהלך הביקור סייר סנצ'ס בקיבוץ בארי ואף צפה בחלק מסרט הזוועות[17]. מיד לאחר שסיים את ביקורו בירושלים, התייצב סנצ'ס לצד ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה קרו, בצד המצרי של מעבר רפיח, וקרא "להפוך לקבועה את הפסקת האש הזמנית על-מנת למנוע את המצב הקטסטרופלי שעובר על האזרחים ברצועת עזה"[18]. בעקבות מסיבת העיתונאים גינה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את סנצ'ס ודה קרו[19], ושר החוץ אלי כהן זימן את שגרירי ספרד ובלגיה בישראל לשיחת נזיפה[20].בתגובה, משרד החוץ הספרדי זימן את שגרירת ישראל בספרד, רודיקה רדיאן-גורדון, לשיחת נזיפה מקבילה[21].
ב-30 בנובמבר 2023 הצהיר ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס כי בהתחשב במספר הקורבנות בקרב אזרחי רצועת עזה, הוא מפקפק בכך שישראל מצייתת לחוק ההומניטרי הבינלאומי. בעקבות זאת, ראש הממשלה, בנימין נתניהו הנחה לזמן את שגרירת ספרד לשיחת נזיפה בפעם השנייה בתוך שבוע. במקביל הוחלט להחזיר לישראל להתייעצויות את שגרירת ישראל בספרד רודיקה רדיאן-גורדון[22].
ב-4 במרץ 2024 הטילה ספרד סנקציות על 12 מתנחלים שביצעו מעשי אלימות כלפי פלסטינים[23].
ב-17 במאי 2024 סירבה ספרד לאפשר לספינה הנושאת תחמושת לישראל לעגון בשטחה[24].
ב-22 במאי 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל, הכריזה ספרד בתיאום עם אירלנד ונורווגיה, על הכרתם במדינה פלסטינית. בתגובה, החזירה ישראל את השגרירים מאותן המדינות להתייעצויות בירושלים[25]. במקביל, זימן לשיחת נזיפה בה אילץ את שגרירי שלוש המדינות לצפות בזוועות שתועדו ב"סרטון התצפיתניות" ששוחרר לציבור באותו השבוע[26][27].
ב-24 במאי 2024 הצהירה סגנית-ראש ממשלת ספרד, יולנדה דיאס, בנאום מצולם – "פלסטין תשוחרר מהנהר עד לים"[28]. ב-25 במאי 2024, מרגריטה רובלס, שרת ההגנה הספרדית אמרה שמה שמתרחש בעזה הוא "רצח עם אמיתי"[29].
ב-6 ביוני 2024 הודיעה ספרד על הצטרפותה לתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בהאג[30].
ב-7 באוקטובר 2024 הגיב שר החוץ הספרדי, חוסה מנואל אלברז, למתקפה של משרד החוץ הישראלי, שהאשים את ספרד בהפיכתה ל"גן עדן לזריעת שנאה והסתה להשמדת ישראל". הוא טען כי ספרד היא מדינה של סובלנות וחופש ביטוי, וכי הסתה לשנאה מטופלת בחוק[31].
בעקבות המלחמה, הודיע משרד ההגנה הספרדי כי לא יחתמו עסקות נשק וציוד ביטחוני עם ישראל. עם זאת, מתחילת המלחמה חתמה ספרד על 44 חוזים לרכישת ציוד ביטחוני מישראל. ב-30 באוקטובר 2024 הודיעה ספרד על כוונתה לבטל חוזה לרכישת נשק מתעש מערכות, וב-25 אפריל 2025 בוטלה העסקה בשווי 6.6 מיליון אירו.[32][33]
במאי 2025 במהלך דיון בקונגרס, כינה ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס את ישראל כ"מדינת ג'נוסייד". בעקבות זאת, זומנה שגרירת ספרד בישראל לשיחת נזיפה.[34]
ב-8 ביולי 2025, דיווח העיתון "אל מונדו" הספרדי שממשלת ספרד אישרה רכישת מערכות תקשורת רדיו טקטיות (SCRT) מחברת אלביט מערכות הישראלית. זאת, למרות כוונות קודמות להפסיק רכישות צבאיות מישראל ולמרות לחצים פוליטיים במדינה. העסקה, בשווי כולל של עד 768 מיליון אירו, אושרה בצוו מלכותי לאחר עיכוב של כשנה. ההחלטה מוסברת בחוסר יכולת התעשייה המקומית לספק את המערכות הנדרשות, כחלק מהגדלת תקציב הביטחון הספרדי במסגרת נאט"ו.[35]
מימון ספרדי לארגונים פרו-פלסטיניים
עריכהמימון ספרדי לארגונים לא-ממשלתיים מתבצע בעיקר באמצעות "הסוכנות הבינלאומית לשיתוף פעולה ולפיתוח" (AECID), הכפופה למשרד החוץ הספרדי. "המשרד לשיתוף פעולה עם ספרד" בירושלים מפקח על פרויקטים הממומנים על-ידי AECID.
בשנת 2012, לאחר פרסום הדו"ח של מכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים, AECID צמצם את תמיכתו בשלושה ארגונים הפעילים בסכסוך הפלסטיני-ישראלי ובכך קיצץ משמעותית את הכנסתם. היו אלו הארגונים "רבנים למען זכויות אדם" אל-מקדסה, והמכון למחקר יישומי - ירושלים. הדו"ח פירט מעל 40 ארגוני שמאל שקיבלו מימון ממשלתי ספרדי בשנים 2009 - 2011 על סך של יותר מ-15 מיליון אירו לקידום מטרות של BDS ותמיכה בארגונים ועמותות זכויות האדם, כגון שוברים שתיקה, המכון למחקר יישומי - ירושלים והוועד הישראלי נגד הריסת בתים.[דרוש מקור]
ביוני 2017 מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים ו-ACOM הציגו דו"ח[36] מפורט לפרלמנט הספרדי המציג את הארגונים לא ממשלתיים הממומנים על ידי ממשלת ספרד ולוקחים חלק בפעילות פוליטית נגד מדינת ישראל. חלק מן הארגונים, על פי המיצג, אף קשורים לארגוני טרור. בעקבות האירוע קרא יו"ר מפלגת יש עתיד, חבר הכנסת יאיר לפיד לעמיתיו בספרד לקחת צעדים כדי למנוע מימון לארגונים אלו[37].
ראשת-העיר ברצלונה (בירתה של קטלוניה), אדה קולאו, בפברואר 2023 החליטה לנתק כליל את ברית הערים התאומות של ברצלונה עם תל אביב[38][39][40]. עם זאת, בספטמבר 2023, ראש עיריית ברצלונה חאומה קולבוני שמחליף את קודמתו, אדה קולאו, חתם מחדש על הסכם ערים תאומות עם עיריית תל אביב-יפו[41].
נציגויות
עריכה- ישראל מיוצגת על ידי שגרירות בבירת ספרד, מדריד
- ספרד מיוצגת על ידי שגרירות רשמית בעיר תל אביב-יפו (שהוקמה ב-1986), עם קונסוליה בבירת ישראל, ירושלים (שהוקמה ב-1853), וכן קונסוליה בעיר חיפה
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 101–104.
קישורים חיצוניים
עריכה
- חידוש „היחסים“ עם ספרד, החזית, 15 בינואר 1969
הערות שוליים
עריכה- ^ אילן כפיר, דוד גולן, סוכנויות הידיעות, ספרד וישראל: יחסים היום, חדשות, 17 בינואר 1986
- ^ 1 2 ישראל וספרד - בסירה אחת, מעריב, 10 באוקטובר 1966
- ^ ישראל הצביעה נגד ספרד, הַבֹּקֶר, 2 בנובמבר 1950
- ^ מבוקר עד בוקר, הַבֹּקֶר, 6 ביולי 1964
- ^ הסכם הספנות עם ספרד, למרחב, 20 באפריל 1965
- ^ ספרד מכחישה פתיחת קונסוליה ישראלית בברצלונה, על המשמר, 9 באוגוסט 1972
- ^ ספרד מכחישה פתיחת קונסוליה ישראלית בברצלונה, מעריב, 9 באוגוסט 1972
- ^ השגריר הספרדי הגיע אתמול לארץ, חדשות, 7 באפריל 1986
- ^ שוחררו שני עובדי שגרירות ספרד בביירות, מעריב, 20 בינואר 1986
- ^ אירן וכווית מחזירות שגרירים, חדשות, 20 בינואר 1986
- ^ נועה היינמן בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^
נעה לנדאו, ספרד: נקדם הכרה אירופית במדינה פלסטינית, ואם לא נצליח - נשקול להכיר בה לבד, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
- ^ רויטרס, ספרד: "מתקפת הפתע של חמאס על ישראל - ללא ספק פעולת טרור", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, רויטרס, ראש ממשלת ספרד בישראל, אחרי שמינה שרה ממוצא פלסטיני שהצדיקה את הטבח, באתר ynet, 23 בנובמבר 2023
- ^ אריאל כהנא, למרות ששרים בממשלתו קוראים להחרמת נתניהו: ראש ממשלת ספרד יגיע לביקור בישראל, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ספרד מציגה: שרה תומכת חמאס שמאשימה את ישראל ברצח עם, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, שיחות נזיפה לשגרירי ספרד ובלגיה אחרי שמנהיגיהן האשימו את ישראל בהרג חסר הבחנה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2023
- ^ ברק רביד, ראשי ספרד ובלגיה נשאו דברים במעבר רפיח טרם שחרור חטופים, בממשלה גינו: "רוח גבית לטרור", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2023
- ^ אנה ברסקי, הבושה של בלגיה וספרד: ניצלו את שחרור השבויים לביקורת על ישראל, באתר מעריב אונליין, 24 בנובמבר 2023
- ^ N12, שר החוץ הנחה לזמן את שגרירי ספרד ובלגיה לשיחות נזיפה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, המשבר עם ספרד מחריף: שגרירת ישראל זומנה לשיחת נזיפה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ רה"מ הספרדי שוב תקף - השגרירה הישראלית הוחזרה להתייעצויות: "התבטאות מבישה", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ ספרד תטיל סנקציות על 12 מתנחלים מיהודה ושומרון, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2024
- ^ נטע בר, אמברגו נשק: ספרד סירבה לאפשר לספינה הנושאת תחמושת לישראל לעגון בשטחה, באתר ישראל היום, 17 במאי 2024
- ^ הודיה כריש חזוני, נורבגיה ואירלנד הכירו במדינה פלסטינית: השר כ"ץ מחזיר שגרירים, בעיתון מקור ראשון, 22 במאי 2024
- ^ גלעד כהן, "תראו מה חמאס עשה": שגרירי נורבגיה, ספרד ואירלנד נדרשו לצפות בסרטון התצפיתניות, באתר ynet, 23 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית, באתר ynet, 22 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, סגנית רה"מ הספרדי: "פלסטין תשוחרר מהנהר לים", כ"ץ: לא תוכלו לתת שירות לפלסטינים, באתר ynet, 24 במאי 2024
- ^ Spanish defence minister says Gaza war is 'real genocide', Reuters, 25.05.24
- ^ ספרד תצטרף לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג, באתר וואלה, 6 ביוני 2024
- ^ בר שפר, אחרי שמשרד החוץ כינה את ספרד "גן עדן להסתה" - הגיעה התגובה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ עודד ירון, ספרד ביטלה עסקת נשק עם ישראל בלחץ פוליטי, אך הן עדיין חתומות על הסכמים בשווי מיליארד אירו, באתר הארץ, 26 באפריל 2025
- ^ אסף אוני, ספרד מבטלת חוזה לרכש מחברה ישראלית, ומצהירה: נפסול נוספות, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ראש ממשלת ספרד כינה את ישראל "מדינת ג'נוסייד", השגרירה זומנה לשיחת נזיפה, באתר ynet, 14 במאי 2025
- ^ ניסן שטראוכלר,, חוזרת בה מהחרם: ספרד תרכוש טכנולוגיה ישראלית במאות מיליונים, באתר ישראל היום, 8 ביולי 2025
- ^ הדו"ח בפורמט PDF
- ^ ISRAELI LAWMAKER URGES SPAIN TO STOP FUNDS FOR BDS NGOS, באתר JPost, יוני 2017
- ^ Oposicion acusa colau romper Israel forma democratica, La Vanguardia, 2023-02-19 (בספרדית)
- ^ יורי ילון, "מבצעת פשעים בעם הפלשתיני": ברצלונה ביטלה את ברית הערים התאומות עם ת"א, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2023
- ^ Rovira Marc, Barcelona breaks relations with Israel and suspends its twinning with the city of Tel-aviv, El País, 2023-02-08 (בספרדית)
- ^ עיריית ברצלונה מחדשת את הקשרים עם תל אביב, באתר תל אביב אונליין, 2023-09-04
