יחסי ישראל–ספרד

יחסי ישראל–ספרד
ישראל	ספרד
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	505,370
אוכלוסייה
9,368,279	46,772,527
תמ"ג (במיליוני דולרים)
363,448	1,925,576
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,796	41,169
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	מונרכיה חוקתית

יחסי ישראל–ספרד מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים, התרבותיים והכלכליים בין ישראל לספרד. למדינות קשרים דיפלומטיים מאז 1986. לישראל יש שגרירות במדריד ולספרד יש שגרירות בתל אביב, קונסול דיפלומטי בחיפה וקונסוליה כללית בירושלים.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ורעייתו נחמה מתקבלים על ידי מלך ספרד, פליפה השישי ורעייתו לטיסיה בארמון המלוכה הספרדי, נובמבר 2017

הפגנת תמיכה בישראל בעיר מדריד, 2009

מפקד חיל האוויר הישראלי האלוף אליעזר שקדי מלווה את מפקד חיל האוויר הספרדי , הגנרל פרנסיסקו חוסה גרסיה דה לה וגה, בעת ביקורו בישראל, יוני 2007

היסטוריה

עם הקמת מדינת ישראל, המדינה הספרדית לא הכירה בה, בטענה שישנה תאוריית קשר בינלאומית של יהודים נגד ספרד. ב-1949 ישראל הצביעה נגד הסרת הסנקציות כנגד ספרד בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, בשל התמיכה הספרדית במדינות הציר בתקופת מלחמת העולם השנייה. למרות העדר היחסים, ממשלת פרנקו סייעה להגירה יהודית ממרוקו בשנות השישים וכן, במהלך מלחמת ששת הימים, הנפיקה רישיונות מעבר ליהודי מצרים שאפשרו להם לצאת ממצרים.

הדיאלקטיקה הפרו-ערבית של ממשלות קודמות של פרנקו יצרו עמדה קבועה אשר היה קשה מאוד להתגבר עליה, גם לאחר המעבר לדמוקרטיה. ממשלת ספרד הראשונה לאחר מותו של פרנקו, בראשות אדולפו סוארס, הכריזה כי היא לא תכיר בישראל, אלא אם כן תיסוג מהשטחים הכבושים ותאפשר יצירת מדינה פלסטינית

בעקבות התפטרותו של סוארס בשנת 1982, ראש ממשלת ספרד החדש לאופולדו קאלבו סוטלו הביע רצון לכונן יחסים דיפולמטיים בין ספרד וישראל, אבל זה נאלץ להמתין לממשלה הבאה בשל עמדתו הפרו ערבית של שר החוץ בממשלתו, חוסה פדרו פרז יורקה, אשר היה נגד הכרה בישראל בטענה שהיא האחראית לטבח סברה ושתילה ופחד מחרם נפט כנקמה ממדינות ערב.

עם זאת, צעדים קטנים הביאו אל ההתקרבות בין המדינות, כולל קשר לא רשמי שנוהלו על ידי שמואל הדס, הנציג הישראלי של ארגון התיירות העולמי של האומות המאוחדות אשר היה ממוקם במדריד. הדס, חבר מפלגת העבודה, היה אחראי להקמתה של עמותת "חברים של ישראל" הספרדית וקבוצת דיאלוג שכללה מספר חברי מפלגת העובדים הסוציאליסטית הספרדית בפרלמנט, כמו אנריקה מוחיקה וכמו כן גם מספר חברים ממפלגת האיחוד של המרכז הדמוקרטי.

במטרה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, ראש הממשלה פליפה גונסאלס שנבחר על פלטפורמה סוציאליסטית שלוש שנים קודם לכן, ב-25 באפריל 1985, שלח מכתב אישי למזכיר הכללי של הליגה הערבית, א-שאד'לי אל-קליבי, שבו הודיע לו על התוכניות של ספרד. בעקבות מבצע רגל עץ, הממשלה הספרדית גינתה בתקיפות את המתקפה, והודיעה שמשהה באופן זמני את תהליך ההכרה. שיחות נוספות עם השגרירים ממדינות ערב במדריד התקיימו בינואר בשנה שלאחר מכן, שם יעץ להם על התוכניות הקרובות של ספרד. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-17 בינואר 1986. שמואל הדס מונה לשגריר ישראל במדריד. ספרד הצטרפה לשוק האירופי המשותף ב-1 בינואר אותה שנה. זמן קצר לאחר מכן נפתחה נציגות של אש"ף במדריד "כעדות למדיניות המסורתית של ספרד לידידות עם העם הפלסטיני וככלי להשגת פתרון בר קיימא, לסכסוך הערבי-ישראלי".

בנוסף לכך ששתי המדינות חברות באו"ם שתיהן גם חברות באיחוד מדינות הים התיכון. שתי המדינות מעורבות גם בתוכניות והסכמים שונים דרך האיחוד האירופי, אשר בו ספרד חברה. יחסי האיחוד האירופי וישראל משפיעים על היחסים בין שתי המדינות.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בספרד במטרה לקדם את יחסי הסחר בין המדינות. הנספחות מציעה מגוון שירותים לחברות, כמו סמינרים, משלחות, תערוכות ותמיכה ביצוא באמצעות מחקר קודם ליצוא. בנוסף, הנספחות מייצרת מפגשים עבור חברות ספרדיות עם הקהילה העסקית הישראלית. הנספח הכלכלי במדריד הוא עמי לוין.

בחודש אוקטובר 2011, יורש העצר הספרדי פליפה ואשתו הנסיכה לטיסיה, הגיעו לישראל לביקור בן יומיים כדי לחגוג את יום השנה ה-25 לכינון היחסים הדיפלומטיים וכדי להיפגש עם מדענים מקומיים. בספטמבר 2016, בתור מלך ספרד, הגיע פליפה שוב לישראל והשתתף בהלוויית שמעון פרס.

באוגוסט 2014, על רקע מבצע צוק איתן, השעתה ספרד מכירת נשק לישראל. ב-2013 עמד היקף הייצוא הביטחוני הספרדי לישראל על 5 מיליון אירו.

באוגוסט 2018, שר החוץ הספרדי אמר כי הוא שוקל הכרה במדינה פלסטינית, אם ספרד לא תצליח לקדם הכרה אירופית

במרץ 2019, ספרד הייתה המדינה האירופית היחידה שהצביעה בעד חקירת פעולות ישראל ברצועת עזה.

מימון ספרדי לארגוני שמאל לא ממשלתיים

מימון ספרדי לארגונים לא ממשלתיים, הן ישראליים, הן פלסטיניים והן ספרדיים מתבצע בעיקר באמצעות "הסוכנות הבינלאומית לשיתוף פעולה ולפיתוח" (AECID), הכפופה למשרד החוץ הספרדי. "המשרד לשיתוף פעולה עם ספרד" בירושלים מפקח על פרויקטים הממומנים על ידי AECID.

ביוני 2017 ארגון NGO Monitor ו-ACOM הציגו דו"ח מפורט לפרלמנט הספרדי במדריד החושף כיצד מימון של ארגונים לא ממשלתיים הממומנים על ידי ממשלת ספרד לוקחים חלק בפעילות פוליטית נגד מדינת ישראל. באירוע יושב הראש של מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, קרא לעמיתיו בספרד לקחת צעדים כדי למנוע מימון לארגונים אלו, אשר רבים מהם תומכים ב-BDS, קוראים לאלימות נגד ישראל ומקדמים אנטישמיות. חלק מן הארגונים, על פי המיצג, אף קשורים לארגוני טרור.

בשנת 2012, לאחר פרסום הדו"ח של NGO Monitor, ‏AECID צמצם את תמיכתו בשלושה ארגונים הפעילים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכך קיצץ משמעותית את הכנסתם. היו אלו הארגונים "רבנים למען זכויות אדם" אל-מקדסה, ו-ARIJ. הדו"ח פירט מעל 40 ארגוני שמאל שקיבלו מימון ממשלתי ספרדי בשנים 2009 - 2011 על סך של יותר מ-15 מיליון אירו לקידום מטרות של BDS ותמיכה בארגונים כמו שוברים שתיקה, ARIJ, הוועדה הישראלית נגד הריסת בתים (ICAHD), ואחרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–ספרד בוויקישיתוף