כפר גבירול

כפר גבירול הוא שמה הקודם של שכונת "אבן גבירול" השוכנת בקצה המערבי של רחובות בצמידות לשכונת "רחובות ההולנדית". בשנת 2008 התגוררו בשכונה למעלה מ-900 משפחות. החל מהעשור השני של המאה ה-21 מתאפיינת השכונה בבנייה לגובה שהכפילה את מספר המשפחות, כחלק ממגמת התפתחות חלקה המערבי של העיר והקמת צירי תחבורה חדשים[1]. השכונה נקראת על שמו של רבי שלמה אבן גבירול, מגדולי המשוררים והפילוסופים היהודיים בימי הביניים.

כפר גבירול
מבנה ערבי, שריד לכפר קוביבה ששכן במקום עד 1948, (אוקטובר 2010)
מבנה ערבי, שריד לכפר קוביבה ששכן במקום עד 1948, (צולם באוקטובר 2010)
מידע
עיר רחובות
תאריך ייסוד 1949
על שם שלמה אבן גבירול
קואורדינטות 31°53′41″N 34°46′37″E / 31.89461129°N 34.77687836°E / 31.89461129; 34.77687836
שכונות נוספות ברחובות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

לפני מלחמת העצמאות שכן במקום כפר ערבי בשם אל-קוביבה (בערבית: "כיפה קטנה"), שעל שרידיו נבנתה השכונה[2].

בתי אל-קוביבה אוכלסו לראשונה בתחילת 1949, בעולים חדשים מבולגריה שהקמו במקום מושב בשם קובבה[3]. באוקטובר 1949, הוחלט לשנות את שם המושב מקובבה לכפר הנגיד. כעבור כשנה הוחלט להעביר את המושב לנקודה חדשה, כקילומטר ממערב לאל-קובייבה, על חלק מאדמות הכפר הערבי הנטוש יבנא. במקום המשיכו להתגורר בעיקר זקנים וחולים. בפברואר 1953 העבירו למקום תושבים שפונו ממעברת כפר-סבא. לצריפים ושיכונים שבנתה חברת עמידר[4][5]. התושבים סבלו מקשיי פרנסה ובאוגוסט 1953, הפסיקה חברת מקורות את אספקת המים ליישוב עקב חובות[6]. באותה עת גרו במקום כ-2,000 תושבים שחלקם החלו לעזוב וניסו לחזור לכפר-סבא[7].

ביום העצמאות 1953 הוחלט לשנות את שם היישוב לכפר גבירול[8], ובינואר 1954, הוחלט לספח אותו לרחובות[9]. ב-1955 אירעו שני פיגועים ביישוב, ב-25 בפברואר חולית מודיעין מצרית רצחה את התושב היינריך לוי[10] בעת שרכב על אופניו וב-29 באוגוסט, חוליית פדאיון רצחה תושב אחר שהיה בדרכו אל הכפר זרנוגה (היום שכונה רחובותית בשם קריית משה)[11].

בשנת 1958, גרו כ-100 משפחות במקום בבתי הכפר אל-קובייבה, שרובם היו בתי בוץ רעועים שהיו בחזקת רשות הפיתוח, כ-300 משפחות בצריפים של עמידר, ולא היו במקום תשתיות ביוב ואספקת מים לחלק מהבתים[12][13]. פינוי התושבים מבתי קוביבה והצריפים לשיכונים שנבנו שבשכונה נמשך שנים רבות[14][15], ובתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 עדיין גרו רבים בתנאי דיור קשים[16], הקמת השיכונים נמשכה עד סוף שנות ה-70, בסך הכל הוקמו בשכונה כ-600 יחידות דיור, אך היא סבלה מתדמית ירודה[17].

בשנות השישים הגיעו למקום עולים ממרוקו, בשנות השבעים עולים מברית המועצות ולבסוף הצטרפו גם עולים מאתיופיה.

בשנות ה-2000עריכה

בסוף שנות ה-90 יוזמה לראשונה תוכנית פינוי בינוי בשכונה בהיקף של 900 יחידות דיור. אך החברה היזמית פשטה את הרגל והפרויקט התעכב[18]. בשנת 2003, הוגשה תוכנית חדשה לפרויקט על ידי חברת אביסרור שרכשה אותו[19]. הפרויקט דרש פינוי 50 משפחות שהתגוררו במקום במבנים ארעיים והבנייה בפועל החלה רק בשנת 2009[20]. הפרויקט יכלול בסיומו 12 מגדלים בני 20 קומות ו-960 יחידות דיור[21]. במקביל החלו לשווק בשכונה מגרשים לפרויקטים של בנה ביתך כדי למשוך אליה אוכלוסייה חזקה[22][23],

בתחילת שנות ה-2000 החלה גם הקמתה של שכונת "רחובות ההולנדית", בצמוד לכפר גבירול ממזרח. בשכונה כ-1,750 דירות, שנבנו על קרקע חקלאית של מושב גאליה שהופשרה לבנייה. "רחובות ההולנדית" יצרה לראשונה רצף בנוי בין כפר גבירול לשאר חלקי רחובות[24][25].

תחבורהעריכה

בשנת 2006 החלה הקמתו של "מחלף כפר גבירול", שהוא למעשה הפרדה מפלסית מעל מסילת לוד-אשקלון במפגש בין כביש 410 לכביש 411[26].

בשנת 2009 נפתח עורק תנועה ראשי (חלקו המערבי של כביש 411) שחיבר את מערב רחובות לצומת בית עובד בואכה תל אביב. בקיץ 2014 הסתיימה סלילתו של כביש 411 לכיוון דרום-מזרח המחבר ישירות בין צומת מערב רחובות לצומת גבעת ברנר[27].

ממערב לשכונה מתוכננת הקמתה של תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים.

מבני חינוך ומסחרעריכה

בשכונה שוכן בית ספר יסודי ממלכתי ע"ש מנחם בגין, שהוקם בשנת 1998 וכולל "חטיבה צעירה", כמו גם בית ספר המשמש את תלמידי המגזר החרדי, שלוחה של קופת חולים כללית, סניף דואר[28], מתנ"ס[29], סניף של תנועת הנוער "בני עקיבא", מעון של רשת ויצ"ו, המשמש בין השאר גם את תושבי שכונת "רחובות ההולנדית" הצמודה לכפר גבירול, ושישה גני ילדים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מ-100 ל-1,000 תוך שנתיים, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2011
  2. ^ גדעון לוי,אלכס ליבקמסע מעזה אל השורשים ברחובות, באתר הארץ, 1 במאי 2015
  3. ^ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
  4. ^ פרשת קובבה מחכה לפתרונות, זמנים, 25 באוקטובר 1953
  5. ^ עופר אדרתהלילה בו הועלו תושבי מעברת כפר סבא למשאיות, באתר הארץ, 8 ביולי 2016
  6. ^ הופסקה הזרמת המים לקוביבה, 2000 נפש ללא מים - לכלוך ומחלות מסוכנות, הארץ, 12 באוגוסט 1953
  7. ^ משפחות שלמות עוזבות את קובבה, הארץ, 20 באוגוסט 1953
  8. ^ קוביבה - כפר גבירול, דבר, 23 באפריל 1953
  9. ^ זרנוגה וקובבה יסופחו לרחובות, הארץ, 15 בינואר 1954
  10. ^ שאול בן חיים, חידת הרצח ליד רחובות
  11. ^ הצנחנים - פיגועים ופעולות תגמול בשנת 1955
  12. ^ א. סדומי, קוביבה שיכון־קבע או מעברה?, למרחב, 20 בינואר 1958
  13. ^ דב גולשטיין, ה"גן עדן" המקולל - ושמו קוביבה, מעריב, 25 בדצמבר 1958
  14. ^ שכון ענק ייבנה בכפר גבירול, הצופה, 21 בינואר 1962
  15. ^ משה אדמון, עלובי החיים של קוביבה, למרחב, 11 בינואר 1965
  16. ^ דני צידקוני, כפר גבירול יכול היה להיות שכונת-תפארת, דבר, 31 בדצמבר 1971
  17. ^ דני צידקוני, תנו שאנס לכפר גבירול, דבר, 10 בדצמבר 1981
  18. ^ אורלי פלג-מזרחי, ‏אושרה רכישת פרוייקט "כפר גבירול" לחברת אביסרור ב-17.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 בדצמבר 1999
  19. ^ שלומית בנימין, התוכנית: מגדלים בכפר גבירול, באתר ynet, 21 באפריל 2003
  20. ^ שלומית צור, רחובות עולה על הכביש המהיר, באתר הארץ, 7 במאי 2010
  21. ^ אלעד חיימוביץ', נפתח לשיווק הבניין השמיני מתוך 12 בפרויקט "רחובות מערב – 431", באתר "ערים רחובות", 23 באוגוסט 2017
  22. ^ אלעזר לוין, ‏כפר גבירול: 103 אלף דולר למגרשים לוילות, באתר גלובס, 19 במאי 2002
  23. ^ אלעזר לוין, ‏כפר גבירול: מגרש לקוטג' ב-64-58 אלף דולר, באתר גלובס, 19 בינואר 2001
  24. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏מושב גאליה העביר למינהל את התשלום על הפשרת קרקע ל-1,700 יח"ד, באתר גלובס, 21 ביולי 1998
  25. ^ אלעזר לוין, ‏99 דירות נמכרו ב"רחובות ההולנדית" ביום אחד, באתר גלובס, 17 ביולי 2000
  26. ^ גל ניסים, ‏א. ארונסון תקים את מחלף כפר גבירול ב-145 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2006
  27. ^ הילה ציאון, כביש חדש סולל דרך לעליית ערך הדירה, באתר ynet, 4 בינואר 2015
  28. ^ דואר ישראל - סניף כפר גבירול
  29. ^ החברה למתנ"סים