לקיה

לקיה
	מסגד בכניסה ללקיה
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אחמד אלאסד
גובה ממוצע	‎396 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2022 (אומדן)
- אוכלוסייה	15,473 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	130
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.2% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,813 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	83
תחום שיפוט	5,500 דונם
- דירוג שטח שיפוט	185
	(למפת צפון הנגב רגילה) לקיה31°19′27″N 34°52′02″E / 31.3240532783629°N 34.8671914301082°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2017	1 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3572
- דירוג מדד ג'יני	231
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	16.6%
גילאי 5 - 9	14.1%
גילאי 10 - 14	12.2%
גילאי 15 - 19	11.9%
גילאי 20 - 29	17.4%
גילאי 30 - 44	15.0%
גילאי 45 - 59	9.1%
גילאי 60 - 64	1.3%
גילאי 65 ומעלה	2.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך
סה"כ בתי ספר	9
– יסודיים	6
– על-יסודיים	5
תלמידים	5,145
– יסודי	2,814
– על-יסודי	2,331
מספר כיתות	191
ממוצע תלמידים לכיתה	27.1
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
	פרופיל לקיה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
	http://www.laqye.muni.il

לַקִיָּה (בערבית: اللقية) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. כלל תושביה הם בדואים.

הדגמת אריגה בפרויקט אריגת הנגב בלקיה

היסטוריהעריכה

לקיה הוקמה למען הבדואים שחיו באזור צפון הנגב, כחלק ממערך של שבעה יישובים שכוללים בנוסף ללקיה את רהט, כסייפה, חורה, תל שבע, שגב שלום וערערה בנגב.

היישוב הוקם בשנת 1990 אף על פי שתוכנן לקום כבר ב-1974 לבדואים שהתגוררו אז באזור תל ערד. בני השבטים החלו להתאגד במקום כבר בשנת 1985. בין השבטים המרכיבים את היישוב נמנים שבט אלסאנע (שהוא השבט הגדול ביותר בלקייה), אלאסד, אלבדור, אבו סעד, אבו עאיש ושבט אבו מחארב. כיום ישנם ביישוב כ-14,400^[3] תושבים ועוד כ-4,500 תושבים בפזורה בקרבת היישוב. בשנת 1999 נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית בהן זכה השייח אבראהים אבו מחארב, והיום ראש המועצה הוא סאלם אבו עאיש.

בשנת 2019 העלה דו"ח מבקר המדינה כי הרשות המקומית בלקייה לא דואגת לתחזוקה מינימלית של התשתיות ואינה פועלת למניעת ונדליזם. בנוסף הרשות המקומית אינה פועלת כראוי לגביית תשלומי ארנונה ומים. מלבד זאת, הרשות המקומית משלמת 'פרוטקשן' גבוה מכספי הציבור^[3].

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2022 (אומדן), מתגוררים בלקיה 15,473 תושבים (מקום 130 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, ללקיה דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 53.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,429 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[4]

רמת האבטלה גבוהה במגזר הבדואי באופן כללי, אם כי לקיה בולטת באחוז אבטלה גבוה אף ביחס לממוצע במגזר, כ-19% אחוז^[^{דרוש מקור]}. אפשרויות התעסוקה כוללות מפעלים ועסקים שונים באזורי תעשייה אשר נמצאים בחורה, רהט ובבאר שבע.

בלקיה קיימת קבוצת כדורגל "הפועל בני לקיה" אשר משחקת בליגה א' נוער. בעבר התקיימה קבוצת בוגרים אשר שיחקה בליגות הנמוכות^[5].

נציגים בולטים בקהילהעריכה

אסמעיל אבו סעד – פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי.
אמל אלסאנע-אלחג'וג' – מנהלת אג'יק - מכון הנגב, המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף, היא פעילה למען הזכויות האישה במגזר הבדואי מגיל 17^[6].
פרופ' ג'יהאד אל-סאנע – נחשב בין החלוצים בהייטק במגזר הערבי בכלל והבדואי בפרט, מרצה באוני' בן-גוריון בנגב וממקימי בית הספר למצוינות "עהד".
ג'מעה אזברגה – חבר הכנסת העשרים מטעם מפלגת בל"ד והרשימה המשותפת.
דר' סלימאן אבו בדר – מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי, עבד בעבר בצוות הכלכלי של מדינות צפון אפריקה במשרדי הבנק העולמי.
פרופ' סלמאן אלבדור – לשעבר פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי, כיום משמש כראש המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת הווארד בוורגינינה.