מבצע ברוך 1
מבצע ברוך 1 היה פעולת תגמול, שביצע כוח מחטיבת הצנחנים ב-28 ביוני 1954 במחנה של הלגיון הערבי ששכן סמוך לכפר עזון. בפעולה נהרגו מספר חיילים ירדניים, ולוחם הצנחנים יצחק ג'יבלי נפצע קשה ונפל בשבי ירדן. הפעולה בוצעה בתגובה לרצח חקלאי בשדות רעננה-כפר סבא,[1] ככל הנראה על ידי חייל ירדני ממחנה עזון.
| מלחמה: פעולת תגמול | ||||||||||||||||||
| תאריך | 28 ביוני 1954 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
עזון  | |||||||||||||||||
| עילה | רצח חקלאי בשדות רעננה-כפר סבא | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   עזון  | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מהלך הפעולה
עריכהמבצע ברוך 1 נערך בלילה שבין 27 ל-28 ביוני 1954 על ידי חיילים מגדוד 890 נגד מחנה אוהלים של הלגיון הירדני ששכן סמוך לכפר עזון, השוכן כשמונה קילומטרים מזרחית לקלקיליה. למשימה נבחרו שבעה חיילים: אהרן דוידי, מאיר הר-ציון, יצחק ג'יבלי, יורם "ימו" נהרי, עמירם הירשפלד, אלישע בן-צור וגלעד הראל. הכוח יצא עם רדת החשיכה מקיבוץ אייל. בדרכם הרגו בדקירות סכין ערבי שנקלע לדרכם וסיכן אותם ואת הפעולה. בקרב במחנה נהרגו מספר חיילים ירדניים וג'יבלי נפצע קשה, אך המשיך לתפקד. עם נסיגת הכוח מהיעד ניסו הר ציון ונהרי לפנות את ג'יבלי לשטח ישראל אך התברר כי הפינוי מעכב את הכוח ומסכן אותו בהיתקלות בתגבורת ירדנית. ג'יבלי דרש מחבריו להשאיר אותו בשטח ולא להסתכן בעבורו. הוא נלקח בשבי ולאחר סיום אשפוזו הועבר לבית כלא בזרקא, כאשר בישראל גורלו לא נודע זמן רב.
דובר צה"ל דיווח כי "משמר צה"ל אשר סייר בליל יום א/ ה־27 ביוני, לאורך קו שביתת־הנשק, עבר בטעות לתוך השטח הירדני בגיזרת קלקיליה. היחידה נתקלה במשמרות ירדניים ואירעו חילופי־אש אתם. כתוצאה מהקרב נעדר ישראלי אחד."[2] לפי רדיו רמאללה נהרגו בפעולה ארבעה חיילים של הלגיון הערבי.[3]
על התנהגותו במבצע זה ג'יבלי צוין לשבח על ידי הרמטכ"ל משה דיין,[4] ובאפריל 1973 הוענק לו עיטור העוז.[5][6]
הפעולות לשחרורו של יצחק ג'יבלי
עריכהחבריו של ג'יבלי ארגנו שלוש פעולות כדי לשבות חיילים ירדנים שיוחלפו תמורתו. הראשונה שבהן נערכה באוגוסט ובגלל החשש שהפעולה לא תאושר, היא נעשתה ללא אישור הרמטכ"ל. הפעולות כונו פעולות גי"ל על בסיס הסיסמה ג'יבלי יצחק לחופש.[7]
בליל 2-3 בספטמבר 1954 נערך מבצע ברוך 2, שנועד לקחת שבויים מהלגיון הערבי כדי להחליפם בג'יבלי. משה ינוקא היה בראש מחלקתו בהתקפה על הכפר בית ליקיא. החיילים לא שמרו על שקט ונתגלו בשלב מוקדם. הם נתקפו בחרדה ולא קמו להסתער. שני חיילים נהרגו. החלה נסיגה לא מאורגנת ומבוהלת, והחיילים אף סירבו פקודות לנשיאת הפצועים באלונקות. רק תושייתו של המ"פ אהרן דוידי הצילה את המצב. לאחר מבצע זה הופקו לקחים ובוצע מיון כוח אדם קפדני יותר בצנחנים כמו כן הושם דגש על משמעת.
ב-4 בספטמבר 1954 העביר ראש אגף המודיעין, אלוף-משנה בנימין גיבלי, לצנזור הצבאי הראשי, סגן-אלוף אורי וולש, את הוראת הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין, להטיל איפול מוחלט על שחרורם הצפוי של חיילי הלגיון הירדני שנשבו על ידי צה"ל, כחלק מעסקת חליפין שנועדה להביא לשחרורו של סמל יצחק ג'יבלי. האיפול נדרש בשל חשש כי קציני לגיון קיצונים יחבלו בעסקת החליפין, ואולי אפילו ירצחו את ג'יבלי. גיבלי הסביר לוולש כי יש לאסור גם ציטוט ידיעות בנושא זה ממקורות במזרח ירושלים או בעמאן. השניים שקלו אם להעביר הוראה מפורשת על האיפול למערכות העיתונים – ובכך לגרור את תשומת-לבם לנושא – ולבסוף סוכם שלא להודיע דבר אלא לפסול כל חומר בנידון שיוגש לצנזורה. למחרת הודיע רדיו רמאללה על שחרור חיילי הלגיון. "ידיעות אחרונות" התקשר לצנזורה ושאל אם מותר לצטט את הידיעה ונענה בשלילה. אך העיתון "הדור" פרסם את הידיעה בכותרת ראשית. עקב זאת ביטלה הצנזורה את האיסור לצטט מקורות זרים. ב-9 בספטמבר, הופיעה ב"זמנים" ידיעה תחת הכותרת "מאמצים לשחרורו של יצחק ג'יבלי", אשר קישרה בין שחרור חיילי הלגיון לבין גורלו של חייל צה"ל השבוי. "מעריב" של אותו יום העתיק את הידיעה. בירור שנערך בצנזורה העלה, שהידיעה הוגשה לבסיס הצנזורה בירושלים וראש המשמרת אישר אותה. להצדקתו טען שהידיעה הסתמכה על "חוגי האו"ם" וכי בהוראות הקבע שלו לא היה כל אזכור של הסמל ג'יבלי. ראש המשמרת הודה ששגה בכך שלא התקשר עם הממונים עליו וקבל את הנחיותיהם.
ג'יבלי שוחרר בעסקת חילופי שבויים בסוף אוקטובר 1954.[8]
קישורים חיצוניים
עריכה- פעולת עזון - מבצע ברוך 1 ; 29/06/1954, באתר הצנחנים
הערות שוליים
עריכה- ^ נרצח תושב רעננה, דבר, 28 ביוני 1954
- ^ התנגשות באזור קלקיליה, הארץ, 29 ביוני 1954;
יריות על משמר ישראלי שעבר בטעות את הגבול, דבר, 29 ביוני 1954 - ^ 4 לגיונרים נהרגו בהתקפה, מעריב, 28 ביוני 1954
- ^ הסמל י. ג'יבלי צויין לשבח, הארץ, 12 בינואר 1955
- ^ יוסי מלמן, מת "ג'יבלי הקטן", בעל עיטור עוז שנפל בשבי ירדן, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2008
- ^ יצחק ג'יבלי, באתר הגבורה
- ^ אביבה לורי, מבצע גי"ל - ג'יבלי יצחק לחופש, מעריב, 11 באוגוסט 1989;
פעולות גיל (ג'יבלי יצחק לחופש) - מבצעי גי"ל ; 02/08/1954, באתר הצנחנים - ^ הוחזר י. ג'יבלי, זמנים, 31 באוקטובר 1954