ויקיפדיה

מכונית

אמצעי תחבורה
(הופנה מהדף מכוניות יוקרה)

מכונית היא כלי רכב מנועי, המיועד לשאת נוסעים או מטען.

סקודה אוקטביה שנת 2021
מכונית מודרנית משפחתית מדגם פיאט 500 שעיקר מטרתה הובלת נוסעים
מכונית העל בוגאטי ויירון. החזיקה בשיאים שונים עבור מכונית כביש בייצור סדרתי, כמו בשיא המהירות המרבית (420 קמ"ש) וכן המנוע העוצמתי ביותר

בתחילת עידן המכוניות פיתחו המהנדסים פתרונות הנעה שונים, שכללו מנועי בעירה פנימית, מנועים חשמליים, מנועי קיטור ועוד, אך מנועי הבעירה הפנימית מסוג מנוע בנזין ומנוע דיזל הם עדיין הנפוצים ביותר. מאז תחילת המאה ה-21, עם עליית המודעות לזיהום האוויר, מיוצרות יותר מכוניות עם מנוע חשמלי כמנוע יחיד או בשילוב מנוע בעירה פנימית.

המילה מכונית נגזרת מהמילה "מכונה". את המילה חידש איתמר בן-אב"י. כינוי נפוץ למכונית הוא "אוטו", שמקורו בשפות מערביות ומהווה קיצור של "אוטומוביל".

היסטוריה עריכה

 
מכוניות של חברת פורד 1927 (מודל-T)

כלי הרכב הראשון שהונע באמצעות מנוע ללא מסילה, פותח על ידי קפטן צרפתי בשם ניקולא-ג'וזף קנו בשנת 1770.

היה זה תלת אופן עם מנוע קיטור בן שני צילינדרים שנע במהירות של ארבעה קילומטר לשעה למרחק כמה מאות מטרים. כלי רכב נוספים מסוג זה פותחו ושוכללו במאה השנים שלאחר מכן, אך היו גדולים ומסורבלים. דגם של רכב זה מוצג במוזיאון הטכנולוגיה בפריז.

המצאת מנוע הבעירה הפנימית קידמה את פיתוח המכונית באופן משמעותי. בשונה ממנוע קיטור, ממדיו היו קטנים יחסית וכך גם האמצעים הדרושים לנשיאת חומרי הדלק שלו, ולכן התאים במיוחד לכלי רכב קטנים דוגמת המכונית. הצרפתי ז'אן אטיין לנואר הצליח בשנת 1862 להתקין מנוע כזה על בסיס גז בכרכרה בה הותקנה לראשונה מערכת היגוי. במקביל פיתח באוסטריה זיגפריד מרכוס מנוע שתי פעימות המונע בדלק נוזלי והמציא את המאייד הראשון. בנוסף, פיתח מרכוס מערכת חשמלית שסיפקה את הניצוץ אשר הצית את תערובת האוויר והדלק. כלי רכב זה חולל מהומה לא קטנה כאשר ניסה אותו מרכוס ברחובות וינה, ורק היכרותו עם האצולה חסכה ממנו את התערבות המשטרה. מכונית זו מוצגת במוזיאון הטכנולוגי בווינה.

בשנת 1867 הציג הגרמני ניקולאוס אוטו בתערוכת פריז את מנוע ארבע הפעימות הראשון. מנוע זה היה מבוסס על דלק מסוג גז והסתובב כ-180 סיבובים לדקה. אוטו רשם פטנט על המצאתו בגרמניה ובארצות הברית. הגרמני גוטליב דיימלר, שהתלהב ממנוע ארבע הפעימות של אוטו, שילב ב-1876 את תכנון המנוע של אוטו עם זה של מרכוס בכך שהסב את המאייד לשימוש בדלק נוזלי. ב-1885 הרכיב את המנוע על גבי אופניים, וכך יצר את האופנוע הראשון.

 
מכונית ראשונה מתוצרת בנץ

מבלי שידע על עבודתו של רעהו, ניסה הגרמני קרל בנץ לפתח כלי רכב משלו ובשנת 1879 הצליח לייצר מכונית המונעת במנוע בן שני צילינדרים, והיה לראשון שפיתח את ההצתה החשמלית, המצת, המצמד, ההילוכים והמקרן. ב-1886 רשם פטנט על תלת-אופן פרי תכנונו שצויד במנוע ארבע פעימות בעל צילינדר בנפח 958 סמ"ק והספק של 3/4 כוח סוס. דגם משופר הפך ב-1888 למכונית הראשונה שנמכרה אי פעם. למרות אמינותו של כלי הרכב הצליח בנץ למכור מכוניות בודדות בלבד עקב ספקנות הקונים ביעילות המוצר. יחסי ציבור טובים למכונית ניתנו על ידי אשתו ברטה, אשר מבלי להודיע לבעלה נסעה במכונית יחד עם שני בניה הקטנים, ממנהיים לפפורצהיים וחזרה באותו היום. לאחר מכן נסע בנץ ליריד הסחר במינכן, מרחק של 200 מיל, לקבלת מדליית זהב על המצאתו. בנץ מכר רישיונות לייצור המנוע והמכונית ליזמים אחרים, ביניהם אמיל רוג'ר הצרפתי, אשר הצליח לייצר ולמכור יותר מכוניות בנץ בצרפת משהצליח בנץ עצמו בגרמניה.

המכונית הראשונה שנבנתה בארצות הברית הייתה מכונית שאחים דיוראה בנו בשנת 1893 בספרינגפילד. "סטודבקר" החלה ייצור מכוניות בשנת 1897. בשנים הראשונות בארצות הברית היו פופולריות מכוניות מסוג "runabout" - ל-2 מושבים ללא גג, ללא מגן נגד רוח וללא דלתות.

 
מכונית מתורצת Oakman-Hertel, 1899

בהמשך קמו מספר יצרנים, שהבולט בהם היה רנסום אולדס שהקים את החברות "אולדסמוביל" ו"ריאו" (אנ'). יתרונו הגדול של אולדס היה בהגיית קו הייצור הראשון והקמתו ב-1902. רעיון זה אומץ במהרה גם על ידי המתחרים כשהנרי פורד עשה בו את השימוש המושכל ביותר עבור חברת פורד ושכלל אותו באופן משמעותי.

המכוניות המודרניות הראשונות עם המבנה המוכר של הגה ודוושות היו הקדילאק והאסטון מרטין 7. בשנות ה-30 של המאה ה-20 יוצרה בגרמניה החיפושית של פולקסווגן, שהייתה מכונית עממית.

מכונית אופיינית בתחילת המאה ה-21 מכילה בדרך כלל מנוע (בדרך כלל מופעל בדלק, לעיתים בסולר, גז פחמימני מעובה או בגז טבעי), מערכת תמסורת ("הילוכים", או "גיר" בלעז), מערכת היגוי, מערכת בלמים, מערכת איתות, מראות, פנסים אחוריים וקדמיים ומגבים לשמשה הקדמית. ברוב המכוניות מותקנות גם מערכות בטיחותיות מגוונות - חגורות בטיחות, כריות אוויר או ABS, ומערכות שאינן חיוניות לנהיגה, כגון מערכת שמע או מזגן.

טענות בגין נזקים סביבתיים ועירוניים וכן לגבי תמותה הגבוהה הנגרמים על ידי רכב פרטי, מביאים בשנים האחרונות לתנועה רחבה להפחתת השימוש ברכב הפרטי וקידום תחבורה ציבורית, שימוש באופניים וכלי תחבורה לא ממונעים נוספים ולמיזמים לשיתוף מכוניות.

במדינות מסוימות אף יש מדיניות להוציא מהשוק את כל כלי הרכב שאינם מכוניות חשמליות, כמו בנורווגיה או בקליפורניה שבארצות הברית. האיחוד האירופי מגיע לעסקה לאיסור על מכוניות חדשות עם מנועי בעירה.[1]

מבנה המכונית עריכה

מנוע המכונית ומערכת הפליטה עריכה

 
סכימה של מנוע רכב של רנו
 
מערכת פליטה בעלת עמם כפול
  ערכים מורחבים – מנוע המכונית, מערכת הפליטה

מנוע המכונית הוא מנוע בעירה פנימית שמופעל בדרך כלל על ידי בנזין ולעיתים על ידי סולר (מנוע דיזל), גז פחמימני מעובה או בגז טבעי ודלקים חלופיים כאתנול וביודיזל. מנוע המכונית מורכב מבוכנות, הנדחפות כלפי מטה על ידי שרפה של חומר בעירה הנוצר משילוב דלק (חומר בעירה) וניצוץ חשמלי. תנועת הבוכנה מועברת בעזרת תמסורת לגלגלים. מנוע מכונית מקורר באמצעות מערכת מים סגורה ומקרן (רדיאטור). ופליטת חומר הבעירה השרוף מהמנוע מתבצעת באמצעות מערכת הפליטה.

מערכת הפליטה היא המערכת המיועדת לפלוט, ממנוע המכונית, את התערובת השרופה, שנוצרה בתא השרפה. למערכת הפליטה מספר תפקידים:

  • שיפור ניצולת המנוע.
  • הפחתת זיהום האוויר כתוצאה מהגזים השרופים, בשרפה לא שלמה (לדוגמה, הפחתת הפחמן החד-חמצני) והוצאת הגזים השרופים מהמנוע אל מחוץ למכונית. כך שהיושבים ברכב לא ינשמו גזים רעילים אלו.
  • השקטת הרעשים הנוצרים במנוע עקב פיצוץ הדלק.
  • בכלי רכב כבדים יש גם בלמנוע - בלם המאפשר להאט את המנוע על ידי חסימה חלקית של האגזוז.

למכונית בעירה פנימית קיים מכל דלק שמכיל את הדלק שנועד לספק אנרגיה למנוע. הדלק יכול להיות בנזין או סולר, וכמותו מספקת בדרך כלל לנסיעה של כמה מאות קילומטרים. למכונית המונעת באמצעות גז קיימים במקום או במקביל מיכלי גז. למכונית חשמלית אין מכל דלק ובמקומו קיימות סוללות חשמליות שמספקות את כל האנרגיה של הרכב.

היגוי ושליטה עריכה

  ערכים מורחבים – הגה, תיבת הילוכים, לוח מחוונים
 
תיבת הילוכים

למכונית קיים הגה שמשמש להיגוי של הרכב. בעת הזזת ההגה מערכת תמסורת המשלבת מכנית גורמת להזזת הגלגלים הקדמיים ימינה ושמאלה. בכלי רכב רבים קיים הגה כח, שמערכת התמסורת בו מבוססת על מערכת הידראולית. הגה כוח מקל על הזזת הגלגלים ימינה ושמאלה, במיוחד בעת שהרכב לא בתנועה.

בתקופה האחרונה מקובל למקם על גלגל ההגה מתגים שונים שנועדו לשליטה על מערכות השמע, בקרת השיוט ולעיתים מערכות נוספות. זאת במטרה לאפשר לנהג לתפעל מערכות אלו מבלי להסיר את ידיו מגלגל ההגה. ככל הנראה המגמה החלה בהגאי מכוניות המירוץ, בהן הרכב נוסע במהירות שאינה מאפשרת הסרת הידיים אף לרגע (אם כי שם המדובר היה במערכות החיוניות יותר לנהיגה).

למכונית יש הילוכים שהם תמסורת של גלגלי שיניים עם יחס העברה משתנה כדי להפיק מהמנוע תכונה רצויה: יותר מהירות או יותר כוח. יש "הילוך אחורי" המשמש לנסיעה אחורה (רברס), הילוך "ניוטרל" (הִלּוּךְ סְרָק) שמנתק את הגלגלים מהמנוע והילוך "חניה" אשר מנתק את הגלגלים מהמנוע ונועל את הגלגלים. בתיבת הילוכים ידנית קיים גם מצמד שמנתק זמנית את הגלגלים מהמנוע. בתיבת הילוכים אוטומטית קיימים כל המרכיבים הנ"ל שמופעלים אוטומטית ובנוסף מצמד הידראולי שמחליש את החיבור של המנוע לגלגלים בסיבובים מנוע נמוכים. יש גם מכוניות עם תמסורת "רציפה" שיחס העברה בה משתנה רציף בהתאם למהירות ולעומס (מומנט).

 
דוושות המכונית

למכונית יש שתיים או שלוש דוושות שנמצאים מתחת להגה, לרגליו של הנוהג. דוושת האצה שגורמת להגדלת או הקטנת סיבובי המנוע והגברת מהירות הרכב. דוושת בלם שגורמת לעצירת המכונית. ובמכוניות לא אוטומטיות דוושת מצמד (קלאץ) בעת העברת הילוכים. למכונית בלם יד (הנדברקס) לצידו של הנהג, שמשמש לבלימה מוחלטת של הרכב, בעת עצירה ממושכת (פקק)/ חנייה / בסכנת תאונה.

 
לוח מחוונים בעל תצוגה אנלוגית במכונית מדגם סיטרואן קסנטיה מעוטר במסגרות כרום

לכל מכונית יש לוח מחוונים (מכונה דשבורד, מאנגלית: dashboard) שהוא לוח בקרה המצוי בכלי רכב, לנגד עיני הנהג, וכולל מחוונים (אנלוגיים או דיגיטליים) המציגים לנהג את נתוני מאפייני הנסיעה של הרכב: מד דלק, מד סל"ד, מד מהירות, אודומטר (מד מרחק נסיעה), מד חום נוזל קירור מנוע, חיווי תיבת הילוכים, חיווי דלת פתוחה ועוד. לוח המחוונים מאפשר לנהג לנהל ולבקר את הנהיגה באופן מושכל, ולהיות מודע לאפשרות של תקלות לפני התרחשותן.

 
גל הינע המחובר לסרן

למכונית יש בדרך כלל ארבעה גלגלים. במכונית של מנוע בעירה פנימית הגלגלים מתחברים לסרן שמתחבר לגל הינע (דרייבשפט). את הגלגל עוטף צמיג, שהוא מעטפת טבעתית וגמישה (המכילה גומי) העוטפת את החישוק בגלגלי כלי תחבורה. תפקיד הצמיג להעביר את כח המנוע לתנועה, לספק אחיזת כביש טובה לכלי הרכב, לבלום זעזועים ולהגן על החישוק.

דלתות ותא מטען עריכה

  ערך מורחב – תא מטען

הכניסה למכונית והיציאה ממנה מתבצעת דרך מספר דלתות, בדרך כלל בין שתיים לחמש. רק במכוניות קטנות נמצאות שתיים או שלוש דלתות, בדרך כלל מכוניות שיש בהן מקום רק לנהג ולנוסע (אם ישנם מושבים אחוריים, היציאה והכניסה אליהם צריכה להיעשות במקרה כזה על ידי הזזת מושב קדמי). ה"דלת" השלישית במכונית כזו היא באחורי המכונית, נפתחת כלפי מעלה ומשמשת בעיקר להכנסת מטען לאחורי הרכב. במכוניות גדולות יותר יש שתי דלתות מכל צד של המכונית. בגרסת "סדאן" יש ארבע דלתות, ותא המטען נפרד מתא הנוסעים. בגרסת "האצ'בק" יש חמש דלתות - שתיים מכל צד, ועוד אחת מאחור, הנפתחת כלפי מעלה ומשמשת בעיקר להכנסת מטען (בדגם כזה אין תא נפרד למטען אלא אזור המחובר אל תא הנוסעים)[2].

פנסים עריכה

למכונית יש פנסים קדמיים לתאורה של הדרך בחשיכה, פנסי איתות (מלפנים מאחור ובצדדים) כדי לאותת לנהגים אחרים על סטייה (לצורך פנייה/עקיפה) מהנתיב בו נוסעת המכונית, פנסים אחוריים כדי שנהגים יבחינו ברכב בחשכה, ופנסי בלימה לאותת לנהג מאחור על האטה כדי להימנע מהתנגשות. לפנסים הקדמיים יש שני מצבים: אורות נמוכים ואורות גבוהים. באורות גבוהים משתמשים לראות את הדרך מרחוק, ובאורות נמוכים כדי לא לסנוור רכב שמגיע בנתיב הנגדי וכן רכב הנמצא ממול לנהג בנתיב הנסיעה.

מנגנוני ואביזרי בטיחות עריכה

  ערך מורחב – טכנולוגיות בטיחות ברכב

במכונית מורכבים מנגנוני בטיחות שונים שנועדו להפחית את הסיכון לתאונות דרכים כמו מערכות לבקרת יציבות, בקרת משיכה ובקרת שיוט וכן אביזרים שנועדו להגן על שלמות גופם וחייהם של הנוסעים במקרה של תאונת דרכים. למשל חגורת בטיחות שמטרה למנוע את טלטול הגוף במקרה של התנגשות, תנועה או האטה, כריות אוויר שמטרתם לספוג חלק מהאנרגיה הגבוהה הנוצרת במהלך התאונה, ומשענת ראש שמטרתה מניעת "צליפת שוט" (פגיעה צוואר ראש). וכן אביזרים אלקטרוניים למניעת דריסה בתנועה לאחור, מניעת תאונות ושמירת מרחק באמצעות מכ"ם או ראייה ממוחשבת.

שלדה עריכה

  ערך מורחב – שלדת רכב

המבנה הבסיסי של המכונית היא השלדה (בלועזית שאסי). השלדה היא מבנה פלדה המורכב משתי קורות אורך ומספר קורות רוחב. לעיתים השלדה מהווה כלוב שעוטף את כל המרכב. מתחת לקורות הרוחב הקדמיות מורכבים קפיצים קדמיים, ותחת קורות הרוחב האחוריות קפיצים אחוריים. עוד מותקנים סרן קדמי וסרן אחורי, ומעל המנוע תיבת הילוכים ותיבת העברה. בכלי רכב מהחצי הראשון של המאה ה-20 מרכב הרכב הורכב על גבי על השלדה. בחצי השני של המאה החלו להופיע כלי רכב שבהם המרכב אחוד עם השלדה. מאז, זהו הסידור הנפוץ בכלי רכב פרטיים ורק כלי רכב מסחריים נותרו עם שלדה עצמאית.

מרכב המכונית עריכה

  •  

    מיניוואן (Minivan)

  •  

    סטיישן (Station)

  •  

    קבריולה (Cabriolet)

מרכב מציין את צורת הרכב החיצונית. קיימים מספר סוגי מרכבים נפוצים:

מרכבים של רכב פרטי[3]:

  • קופה - לרוב 2 דלתות ומבנה ספורטיבי עם גג משופע.
  • סדאן (Sedan) - לרוב 4 דלתות עם תא מטען מופרד מתא הנוסעים, מבנה המכונה גם "שלוש קופסאות"[4].
  • האצ'בק (Hatchback) - לרוב 3 או 5 דלתות עם תא מטען מחובר לתא הנוסעים.
  • סטיישן (Station) - לרוב 5 דלתות, גרסה ארוכה עם תא מטען גדול.
  • פנאי שטח - דומה למרכב האצ'בק אך גבוה יותר.
  • קבריולה (Cabriolet) - גרסה בעלת גג נפתח.
  • מיניוואן (Minivan) - רכב גדול יותר שמתאים למשפחה גדולה או לצרכים מסחריים בסיסיים.
  • SUV - כלי רכב המשלב מספר מושבי נוסעים וגודל תא מטען הזהים לאלה של מכוניות סטיישן או מיניוואן, בנוסף לתכונות של רכב שטח.
  • קרוסאובר - רכב שיש בו מאפיינים של SUV, ללא תכונות של רכב שטח.
  • מכונית מיקרו - היא סוג של כלי רכב מנועי בעל ממדים קטנים במיוחד.

המכונית בישראל עריכה

לפני הקמת המדינה עריכה

בשנת 1908 נסעה לראשונה "עגלה-מכונית" בירושלים[5]. בימי מלחמת העולם הראשונה החלו העותמאנים, תוך קבלת ייעוץ גרמני, בשיפוץ ובנייה נרחבים של כבישים בארץ ישראל. תנופה זו נמשכה גם בימי המנדט הבריטי, כאשר בשנות השלושים הכבישים הראשיים בארץ ישראל התאימו לתנועת רכב בכל ימות השנה. עם זאת, עדיין היו קיימים כבישי עפר רבים, במיוחד באזורי השרון ועמק יזראעל. כבישים אלה לא היו ניתנים למעבר מכונית בחורף, לאחר גשמים. אורכם הכולל של הכבישים המהירים בהם ניתן היה לנסוע בכל השנה עמד על 450 ק"מ בשנת 1922, וגדל ל-1015 ק"מ בשנת 1933. ברם, קצב הגידול בכמות הרכבים היה גבוה בצורה דרסטית מקצב בניית הכבישים, כאשר בשנת 1922 עמד מספר הרכבים האזרחיים על 400, ובשנת 1933 על 6126 רכבים. המשבר הכלכלי בימי העלייה הרביעית ופרעות תרפ"ט לא השפיעו על מגמה זו, ואף להפך - בעקבות הפרעות הבינו הנהגת היישוב וההנהגה הבריטית את הצורך בחיבור נקודות מרוחקות אל המרכזים העירוניים[6]. ייבוא הרכבים עלה בשנות המנדט בצורה דרסטית, כאשר מרבית המכוניות יובאו מארצות הברית ומהממלכה המאוחדת[7]. באותה תקופה קמו בארץ מועדונים עבור חובבי מכוניות[8].

בארץ ישראל, הנסיעה ברכב החליפה בשלב מוקדם יחסית את הנסיעה ברכבת, כאשר גודלה הקטן של הארץ גרם לרבים להעדיף את אפשרות הנסיעה המהירה יותר. בשל הצורך להגן על תעשיית הרכבת, הממשל הבריטי הטיל מס בשיעור 25 אחוז על רכבים מיובאים, ומס של 100 אחוז על בנזין מיובא. האכיפה על תאונות הדרכים הייתה גבוהה, כאשר שיעורי הקנסות על נהגים היו בין הגדולים בעולם[9].

במדינת ישראל עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1951 היו בישראל 34,103 כלי רכב פרטיים ובשנת 2017 עלה מספרם ל-2,857,000, וקצב העלייה צפוי לעמוד על 4% בשנה[10].

תעשיית הרכב עריכה

  ערך מורחב – יצרני כלי רכב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרסים עריכה

פרסים בתעשיית הרכב:

סטטיסטיקות ייצור עריכה

  פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

החברות הגדלות בתעשיית המכוניות נכון ל-2009 (לפי מספר המכוניות המיוצרות) הן ג'נרל מוטורס, טויוטה ופורד. טויוטה צפויה להגיע למקום הראשון ב-2009. החברה בעלת הרווחים הגבוהים ביותר למכונית היא פורשה, עקב תג מחיר גבוה והצלחתו הרבה של רכב הכביש - שטח פורשה קיאן, ממנו נמכרו למעלה מ-40 אלף יחידות.

ייצור מכוניות וכלי רכב מסחריים (1,000 יחידות - 2009)

  לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני – ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

15 החברות המובילות בייצור לשנת 2009. ייצור מכוניות וכלי רכב מסחריים (1,000 יחידות - 2009)

  לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני – ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

ייצור מכוניות בישראל עריכה

תעשיית הרכב בישראל לא זכתה להצלחה רבה. חברת "אוטוקרס", ייצרה במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 מכוניות מדגמים שונים בישראל תחת השמות "סוסיתא" "כרמל" "סברה". כיום מורכבים בישראל אוטובוסים במפעלי מרכבים והארגז; רכבי שטח מיוצרים (למעט מנוע תוצרת חוץ) במפעל תעשיות רכב נצרת עילית, שהדגם המפורסם שלהם הוא הג'יפ "סופה".

מרוצי מכוניות עריכה

  ערכים מורחבים – מרוץ מכוניות, ספורט מוטורי
 
מכונית מרוץ

בנוסף לשימושים הפרטיים והעסקיים של המכונית קיים גם ענף ספורט שלם השייך לכלי רכב זה. מרוצי מכוניות התחילו להתקיים זמן קצר מאוד לאחר המצאת המכונית. כך שמרוץ המכוניות הראשון בעולם נערך בפריז בשנת 1894 על ידי המגזין "לה פטי ג'ורנל" כמבחן אמינות למכוניות התקופה.

לקראת שנות ה-30 של המאה ה-20 החלו להופיע מכוניות על שנועדו להצטיין במרוצים. הן צוידו במנועי 8 עד 16 צילינדרים בעלי מאות כוח סוס והוגבלו למשקל של עד 750 קילוגרם לפי תקנות שונות (המכונות פורמולה). מכוניות אלו יוצרו בידי יצרנים גרמניים כדוגמת אוטו יוניון ומרצדס בנץ וצרפתים כדוגמת בוגאטי, דליי ודלהיי. במחצית השנייה של העשור הגיעו היצרנים הגרמנים לשליטה מוחלטת במרוצי הפרס הגדול, כנראה בעידוד השלטון הנאצי.

בעשור הראשון של המאה ה-21 ישנו עניין ציבורי רב בענף מרוצי המכוניות. מדי שנה נערכים מאות מרוצי מכוניות ברחבי העולם, בהם הפורמולה 1, הראלי, אליפות העולם למכוניות באינדורו, נאסקאר, אינדי 500, ועוד רבים אחרים.

ההבדלים הבולטים בין מכוניות מרוץ למכוניות רגילות הם: המנוע הרבה יותר חזק, הצמיגים יותר רחבים וחזקים, המכונית פחות מתמקדת בנוחות ויותר במהירות (בהשוואה למכוניות רגילות) והאווירודינמיקה. על מכוניות מרוץ לרוב נמצאת כנף אחורית (ראו בתמונה) שמטרתה לגרום לאוויר לפגוע בה - האוויר ניתז למעלה - ובהתאם לחוק השלישי של ניוטון, דוחף את הגלגלים האחוריים לכביש - דבר שיוצר יותר אחיזה בפניות, שכן יותר מדי לחיצה על הגז ביציאה מפניות יכולה לגרום בקלות להסתחררות.

מכונית חשמלית עריכה

  ערך מורחב – מכונית חשמלית

מכונית חשמלית היא מכונית המונעת על ידי מנוע חשמלי אחד או יותר, תוך שימוש באנרגיה המאוחסנת בסוללות נטענות. מכוניות חשמליות יכולות להטען בתחנות טעינה ציבוריות או בעמדות טעינה ביתיות.

בשנים 2021-2023 בישראל הפופולריות של מכוניות חשמליות בישראל עולה, כאשר השאיפה היא להיגמל באופן מוחלט לבסוף ממכוניות הממונעות על ידי דלק ולעבור למכוניות חשמליות.

אולם, המכוניות החשמליות לא מהוות שיפור גדול מאוד קדימה. החשמל אשר מניע אותן מיותר במפעלים שמזהמים את הסביבה, ובסופו של דבר הדבר היחיד שהמכוניות החשמליות עושות הוא להרחיק את הזיהום מן הערים. בנוסף, כפי שכבר צוין למעלה, מכוניות חשמליות ממנועות על ידי סוללות נטענות. שימוש בסוללה נטענת כזאת לא יכול להימשך לנצח. טווח הסוללה של מכוניות חשמליות עכשוויות נע סביב העשור. כאשר הסוללות כבר לא יהיו כשירות לשימוש, המקום שאליו יעברו כל הסללות המשומשות יהווה בעיה- גם אם לא בעוד עשור, בהמשך כן.

מכוניות יוקרה עריכה

 
מכונית העל למבורגיני מורצ'יילאגו
 
מכונית העל בוגאטי שירון.

בנוסף לקטגוריות הרכבים המחולקות זו מזו בדרך כלל על פי מבנה ואופי השימוש, מקובל להגדיר מכוניות מסוימות (או מותגים מסוימים) כ"מכוניות יוקרה". אלו מכוניות שאינן שונות מהותית מאחרות אולם הן בדרך כלל בעלות עיצוב יוצא דופן, גדולות יותר, מאובזרות ונוחות יותר ובעיקר יקרות יותר.

השפעת מכוניות על החברה והכלכלה עריכה

  ערכים מורחבים – תאונת דרכים, שיתוף מכוניות
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

למכוניות יש תרומה רבה לחברה ולכלכלה; מכוניות הן כלי שימושי וחיוני להגיע ממקום למקום במהירות, יחסית לאמצעים ישנים, ולמרות שאכן יש אמצעי תחבורה כמו רכבות ומטוסים המוני אנשים בעולם רואים את המכוניות ככלי השימושי ביותר, בפער, לנסיעות שלא הגיוני ללכת ברגל (כל עוד יש מכונית). הנגישות המיידית הזו לכלי כזה יוצרת חיבורים רבים בין מקומות שאנחנו אף פעם לא חושבים עליהם כרחוקים, אך בלי מכוניות היינו עושים את המרחקים הללו הרבה פחות. עכשיו, לנסוע ממקום למקום זו משימה הרבה יותר פשוטה, והחיבורים שזה יצר בחברה הם גורם בפריחה תרבותית ואף יותר בתחום הכלכלי והחברתי.

מבחינה כלכלית אחרת ייצור המכוניות הוא המוני מדי יום, תעשיית המכוניות היא אחת העצומות והתחרותיות בעולם, מה שאומר שתעשיית המכוניות נותנת עבודות וכסף להמוני אנשים מסביב לעולם, מה שתורם לכלכלה העולמית וחשוב לא פחות - לאיכות החיים של אנשים.

אך לכל דבר יש חסרונות, וכך גם למכוניות. חוץ מההשפעה הסביבתית השלילית, כמעט מדי יום נהרג אדם כתוצאה מתאונת דרכים, אך זאת ניתן לצמצם - על ידי זהירות קפדנית וסבלנות בדרכים.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: מכונית
  ציטוטים בוויקיציטוט: מכונית
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכונית

הערות שוליים עריכה

  1. ^ https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-10-27/eu-set-for-deal-to-ban-new-combustion-engine-cars-from-2035?cmpid=socialflow-twitter-business&utm_content=business&utm_source=twitter&utm_medium=social&utm_campaign=socialflow-organic&leadSource=uverify%20wall
  2. ^ - מידות דגמי מכוניות SAE J1100: Motor Veicle Dimensions, besøkt 21. november 2016 law.resource.org/pub/us/cfr
  3. ^ מרכבים בעמוד העזרה של אתר קארז
  4. ^ ערן דובדבני, 'קופסאות פח', מגזין "אוטו", 29 באוגוסט 2006.
  5. ^ פלא בירושלים: אוטומוביל!, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2019
  6. ^ Leon Dolm, 3, The automobile in palestine, גטבורג: Aktiebolaget, 1934, עמ' 12 - 14. (באנגלית)
  7. ^ Leon Dolm, 8, The automobile in palestine, גטבורג: Aktiebolaget, 1934, עמ' 26. (באנגלית)
  8. ^ Automobile Club Scout Injured ROAD ACCIDENT NEAR ENAB, פלסטיין פוסט, 16 באפריל 1935
  9. ^ Leon Dolm, 5, The automobile in palestine, גטבורג: Aktiebolaget, 1934, עמ' 16 - 19. (באנגלית)
  10. ^ יהודה פואה, ‏"לצאת מהקווים: בשׂורה לתחבורה ביישובים הקטנים", השילוח, 16, אוקטובר 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מכונית&oldid=37552156#מכוניות_יוקרה"