עוץ לי גוץ לי

עוּץ לי גוּץ לי (במקור בגרמנית: Rumpelstilzchen, רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן; תורגם לעברית גם כפליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) היא אגדת עם גרמנית שהתפרסמה לראשונה בקובץ המעשיות שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 500 בסיווג ארנה-תומפסון.

תמונה של רומפלשטילצכן מופיע לפני בת הטוחן מתוך "ספר הפיות הכחול" של אנדרו לאנג, 1889

מקור השם

באגדות גרמניות, "רומפלשטילץ" (Rumpelstilz, "מנענע המעמדים") הוא גובלין מפלצתי המעורר רעש מטריד באמצעות נדנוד רגלי שולחנות ועצמים דומים; הסיומת "chen" היא סופית המבטאת צורת הקטנה בגרמנית, ועל כן משמעות השם "רומפלשטילצכן" היא "רומפלשטילץ קטן". בשפות אחרות ניתנו לדמות שמות אחרים, שחלקם וריאציות על השם הגרמני, וחלקם שמות שונים לגמרי הלקוחים מן השפה המקומית. את השם העברי "עוץ לי גוץ לי" טבע אברהם שלונסקי בשנת 1965 בעת שעיבד את אגדת העם הגרמנית למחזמר עברי שפירושו "תן לי עצה, גמד שלי". בתרגומים אחרים לעברית ניתן לדמות הראשית השם "פליגמד" וכמו כן ניתן לו השם "שום שם אין לי".

עלילת סיפור העם

מעשה במלך המחפש אישה אשר תוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי לממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו כתוצאה מהבזבוז הרב. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר מלא בהררי קש שניצבים בו כישור ופלך, ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח – תוצא להורג. לעזרת העלמה בא שדון קטן, "עוץ לי גוץ לי". השדון, מתברר, ניחן ביכולת להפוך קש לזהב; אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בתשלום. פעמיים עולה בידה בת הטוחן להגיע עמו להסכם – אולם בלילה השלישי (והאחרון) אין לה יותר מה לתת לו; אז מבקש מתנה "אחרת" – על בת הטוחן יהיה לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה.

העלמה מסכימה, נישאת למלך ושוכחת מן העסקה שהתחייבה לה. אך עוץ לי גוץ לי לא שכח את העסקה: לאחר שנולד ילדהּ הראשון של המלכה, חוזר השדון במטרה לקבל את חלקו. בת הטוחן מתחננת כי לא ייקח את ילדה, ועוץ לי גוץ לי מסכים לוותר – בתנאי שתצליח לגלות את שמו בתוך שלושה ימים. אחד משליחי הארמון שומע את השדון שר לעצמו ובתוך כך חושף את שמו (או בגרסה אחרת שבת הטוחן בעצמה הולכת ליער ושומעת את השדון, ואז מעמידה פנים שהיא אינה יודעת). ואז בת הטוחן מגלה זאת לשדון, והוא מתפוגג באוויר (או בגרסה אחרת רוקע ברגלו ברצפה הנפערת ובולעת אותו).

המחזמר "עוץ לי גוץ לי"

כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון

בשנת 1965 כתב אברהם שלונסקי מחזה לילדים בשם "עוץ לי גוץ לי", המבוסס על האגדה של האחים גרים. בגרסתו של שלונסקי, הפך הסיפור להומוריסטי ולא אפל ומפחיד כמו באגדה המקורית. כל המונולוגים והדיאלוגים כתובים בחרוזים וכוללים משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית, ושימוש בביטויים רבים מן המסורת תוך היפוך משמעותם, וביניהם האיסור לומר את השם המפורש. תוכן המחזה כולל הקשרים רבים לחג הפורים ופיוטיו, וכן אזכור נרחב ליסודות דקדוקיים של העברית, כמו כללי ניקוד ושמות התנועות. המחזה פותח בשורות הבאות:

קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות;
כלומר, מה שמו של כל שחקן
ולמה הוא מופיע כאן,
אבל ברמז! רק קורטוב!
ועם תוספת: בוקר טוב!

ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי, שעיבד את מחזהו של שלונסקי למחזמר, עם לחנים מאת דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב", המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה זו אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', פנחס צוקרמן, יוסי ידין, יוסי גרבר, נתן כוגן, גדעון שמר, נחום שליט, גבי אלדור, גבי קרן, אסי הנגבי, אסתר גרינברג, אלברט כהן, שלמה וישינסקי, גדי יגיל ויצחק חזקיה.

את התלבושות והתפאורה להצגה זו עיצב רולף (רודא) ריילינגר. התפאורה האמורה הביאה חידוש לארץ: במה מסתובבת עם תפאורה מתחלפת של חוץ ופנים וזכתה לשבחים רבים.

תקציב גדול הושקע במחזה והעבודה עליו נעשתה בשיתוף פעולה עם השחקנים. בגלל העברית הגבוהה חששו תחילה הבמאי והשחקנים להעלות את ההצגה פן תתגלה ככישלון, אולם שלונסקי התעקש לא לשנות את הנוסח לעברית קלה יותר שתתאים לילדים. למרות החששות, המחזמר התגלה כהצלחת ענק שמאתיים אלף איש צפו בו במשך מספר שנים בכל רחבי הארץ, והוא זכה גם לפרסים ולביקורות משבחות.

המלחין דובי זלצר העיד על מרכיבי הצלחתו של המחזה:

"למרות שאני בדרך כלל צנוע, אני חושב שיש חשיבות גדולה, מאד גדולה, למוזיקה היות שזה מנגינות שאחרי 50 שנה עדיין נשמעות צעירות ורעננות, ובלי שום ספק לטקסט הגאוני והשובבי של שלונסקי. אני מניח שבפעם הראשונה הייתה הצלחה גדולה גם הודות לבימוי. גם לא צריך לשכוח שזה היה הקאסט החלומי ביותר שיכול היה להיות בהיסטוריה של התיאטרון העברי... זה התותחים הכבדים של אז של תיאטרון הקאמרי. זה מה שאני מנסה לומר, שבמחזמר זה מן זרם של שיתוף פעולה בין מוחות, של יצירה. אי אפשר לומר בגלל המוזיקה או בגלל הטקסט או בגלל הבימוי. כל הדברים יחד מביאים להצלחה ענקית".

גרסת הבימוי של יזרעאלי הועלתה במשך השנים מספר פעמים נוספות:

• ההצגה חודשה בפעם הראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1979 בבימויו של יוסף כרמון עם כמעט אותו הרכב של שחקנים.
• בשנת 1985 חודש המחזמר בשנית, הפעם כהפקה פרטית של אברהם דשא (פשנל) בבימויו של שלמה וישינסקי ובכיכובם של עפרה חזה, שלישיית "הגשש החיוור", אריק לביא וציפי שביט. ההפקה הועלתה באולמות ענק ולכן, על פי המבקרים, היא נעדרה את האינטימיות שהמחזה דורש.
• בתחילת שנות ה-90 הועלתה בהפקת הקאמרי בכיכובם של שלמה וישינסקי, רמי ברוך, עדי בנטוב, יוסי גרבר ויצחק חזקיה.
• הגרסה השלישית הועלתה בשנת 1996 בהפקה של מנחם גולן ובכיכובם של שרון חזיז וצחי נוי.

בשנת 2002 הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי, בבימוי חדש של רוני פינקוביץ' ובכיכובם של יוסי טולדו בתפקיד עוץ לי, אלון אופיר (בהמשך איתי טיראן וגם עידו מוסרי) בתפקיד המלך, אלינור אהרון בתפקיד בת הטוחן, אלי גורנשטיין (וגם יגאל נאור) בתפקיד הטוחן, אבי טרמין בתפקיד שר האוצר, איה שבא בתפקיד החדרונית, עירית קפלן (וגם שרון אלימלך) בתפקיד החצרונית ורמי ברוך בתפקיד המשרת. אף על פי שהנהלת התיאטרון חששה שקהל הילדים של ימינו לא יבין את העברית של שלונסקי וביקשה לעדכנה, בחר הבמאי להשאיר את שפת המחזה המקורית. גם גרסה זו, כקודמותיה, זכתה להצלחה רבה. שיתוף פעולה בין התיאטרון הקאמרי לחברת קלסיקלטת הביא להפצת הגרסה על תקליטור DVD

על גרסה זו כתב פרופ' גד קינר:

"עוץ לי גוץ לי - ההפקה החדשה של המחזמר לילדים עוץ לי גוץ לי, פרי עטם של אברהם שלונסקי ודובי זלצר בגרסתו החדשה של הבמאי רוני פינקוביץ', נתנה משנה תוקף לאגדה (תרתי משמע) בהא הידיעה, ממנה ניזון התיאטרון שנים רבות (ההצגה המקורית, 15.12.65, בבימויו המיתולוגי של יוסי יזרעאלי; הגרסה העדכנית 30.11.02). ההצגה - העוסקת בבת הטוחן האנוסה להפוך קש לזהב על מנת להפוך למלכה, ומסתייעת באישון זדוני התובע בתמורה את תינוקה אך מוכן לוותר בתנאי שתנחש את שמו, והסוף הטוב צפוי - לא הייתה שעתוק של המקור, מה גם שרוב משתתפיה ויוצריה הצעירים, לרבות הבמאי, לא ידעו את יוסף (יזרעאלי). בתפאורה ובתלבושות המרהיבים של רות דר (גלילי הזהב, המיוצגים על ידי כדורים מוזהבים, ההולכים ותופחים, ובסופו של דבר מושלכים לקהל המנהל משחק כדור עם הבמה, הם רק אחת ההמצאות המבריקות של הבמאי והמעצבת), בעיבודים ובניהול המוזיקלי המכוונים לאוזן הצופה הצעיר בן זמננו (ערן דינור), ועם צוות השחקנים התוסס, זמרים ורקדנים, ההצגה הפכה בן לילה ללהיט."

בשנת 2009 יצא הפסקול המקורי, משנת 1965, על גבי תקליטור.

בשנת 2016 הועלתה הפקה חדשה של בים בם בום ותיאטרון הילדים הישראלי ובהפקתה של קארין סתיו. את ההצגה כתבה וביימה ענבלי (ענבל לוי רהב). בשנת 2019 העלה תיאטרון הקאמרי מחדש את המחזמר בהשתתפות שחקנים רבים מההפקה של 2002: אלינור אהרון/מירב פלדמן כבת הטוחן, רמי ברוך /ערן מור בתפקיד המשרת המספר, שרון אלימלך בתפקיד החצרונית, אלי גורנשטיין/שמחה ברבירו בתפקיד הטוחן, יוסי טולדו בתפקיד האישון, אסף גולדשטיין כמלך עוץ, עידו מוסרי/שהם שיינר, אבי טרמין/ליאור זוהר כשר האוצר, אסף פריינטא/טל וייס כשר הארמון, עירית קפלן/עדנה בליליוס, איה שבא/רוני מרחבי החצרונית, אילן ממן, רז שרף ועשור אלקיים הרקדנים. גם הפעם הבמאי הוא רוני פינקוביץ'. ההצגה ממשיכה גם בשנת 2020.

עוץ לי גוץ לי בקולנוע

דמותו של עוץ לי גוץ לי הופיעה פעמיים בסדרת סרטי שרק: בפעם הראשונה, הוא הופיע כדמות משנית בשרק השלישי, שם "מקסים" מעודד אותו להצטרף אליו למרד בגלל העוול שנעשה לו שלא קיבל את הבן הבכור שהובטח לו. בפעם השנייה הוא מופיע כדמות ראשית בשרק לנצח (לא קשורה לדמות משרק 3), שם הוא מופיע כסוג של קוסם המציע "עסקה של פעם בחיים" שמבטיחה את כל מה שהחותם רוצה, אך לא מומלץ לחתום עליה מפני שהמחיר הוא כבד מאד (בדומה לאגדה המקורית). אחד מהאנשים שחותמים איתו על עסקה הוא שרק, והוא משלם ביום שבו נולד (כלומר-בסוף אותו היום הוא אמור להיעלם כאילו לא נולד).

כמו כן מופיעה הדמות עוץ לי גוץ לי בסדרה "עד עצם היום הזה" ומשוחקת על ידי רוברט קרלייל.

לקריאה נוספת

• מאיה פרוכטמן, ""עוץ לי גוץ לי" ו"אלדד ומידד בעור אחד": עיבודים ספרותיים של שלונסקי ושל פרז’ן למעשיית "בת הטוחן", ודרכי ההומור בהם", עיונים בספרות ילדים, 12 (תשס"ב), 143-155.
• מאיה פרוכטמן, ""עוץ לי גוץ לי" ו"אלדד ומידד בעור אחד": להשוואת שני דגמים של הומור לשוני בעברית ובאנגלית בעיבודי המעשייה "בת הטוחן"",‫ בקורת ופרשנות 38 (תשס"ה), 219–231.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עוץ לי גוץ לי בוויקישיתוף

• מרים גורן, מאחורי הקלעים של הצגה לילדים, דבר, 16 בדצמבר 1965
• נחמן בן-עמי, כל קסמי האגדה, מעריב, 20 בדצמבר 1965
• יוסי חרסונסקי, "עוץ לי גוץ לי" - עם הגששים, מעריב, 10 באוקטובר 1985
• שרית פוקס, אוכלים קש ועושים זהב, מעריב, 6 בדצמבר 1985
• אלי אשד, הכישוף מארץ עוץ - מאמר על השתלשלות הסיפור בעולם ובארץ, ומשמעותו
• אלי אשד, אם תרצו, אין זו גוזמא, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2005 (כתבה תמציתית על המאמר בקישור הקודם)
• חן מלול, כיצד קבע שיר הפתיחה של "עוץ לי גוץ לי" את הטון למחזמר הילדים המצליח ביותר בישראל?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 8 ביולי 2018
• עוץ לי גוץ לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)