עוץ לי גוץ לי

אגדת עם גרמנית שהתפרסמה בקובץ המעשיות של האחים גרים

עוּץ לי גוּץ ליגרמנית: Rumpelstilzchen, רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן; תורגם לעברית גם כפליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) היא אגדת עם גרמנית שהתפרסמה לראשונה בקובץ המעשיות שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 500 בסיווג ארנה-תומפסון.

עוץ לי גוץ לי
Rumpelstilzchen
מידע כללי
מאת האחים גרים, יעקב גרים, וילהלם גרים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מעשייה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1812 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה של רומפלשטילצכן מופיע לפני בת הטוחן מתוך "ספר הפיות הכחול" של אנדרו לאנג, 1889

מקור השם

עריכה

באגדות גרמניות, "רומפלשטילץ" (Rumpelstilz, "מנענע המעמדים") הוא גובלין מפלצתי המעורר רעש מטריד באמצעות נדנוד רגלי שולחנות ועצמים דומים; הסיומת "chen" היא סופית המבטאת צורת הקטנה בגרמנית, ועל כן משמעות השם "רומפלשטילצכן" היא "רומפלשטילץ קטן". בשפות אחרות ניתנו לדמות שמות אחרים, שחלקם וריאציות על השם הגרמני, וחלקם שמות שונים לגמרי הלקוחים מן השפה המקומית. את השם העברי "עוץ לי גוץ לי" טבע אברהם שלונסקי בשנת 1965 בעת שעיבד את אגדת העם הגרמנית למחזמר עברי שפירושו "תן לי עצה, גמד שלי". בתרגומים אחרים לעברית ניתן לדמות הראשית השם "פליגמד"(אברהם לוין) וכמו כן ניתן לו השם "שום שם אין לי".[1]

עלילת סיפור העם

עריכה

מעשה במלך המחפש אישה אשר תוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי לממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו כתוצאה מהבזבוז הרב. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר מלא בהררי קש שניצבים בו כישור ופלך, ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח – תוצא להורג. לעזרת העלמה בא שדון קטן, "עוץ לי גוץ לי". השדון, מתברר, ניחן ביכולת להפוך קש לזהב; אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בתשלום. פעמיים עולה בידי בת הטוחן להגיע עמו להסכם – אולם בלילה השלישי (והאחרון) אין לה יותר מה לתת לו; אז מבקש "מתנה" אחרת – על בת הטוחן יהיה לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה. העלמה מסכימה, נישאת למלך ושוכחת מן העסקה שהתחייבה לה.

אך עוץ לי גוץ לי לא שכח את העסקה. לאחר שנולד ילדהּ הראשון של המלכה, חוזר השדון במטרה לקבל את חלקו. בת הטוחן מציעה לו את כל עושרי הממלכה, אך עוץ לי גוץ לי דורש את ילדהּ. מתוך רחמים על דמעותיה, נותן לה השדון שלושה ימים לנחש את שמו. אם תדע את שמו בלילה השלישי, תוכל לשמור את הילד.

בלילה הראשון מנסה המלכה את כל השמות שהיא מכירה, אך ללא הצלחה. בלילה השני מנסה שמות ששמעה מנתיניה, אך גם הם אינם נכונים. ביום שלאחר מכן שומעת המלכה משליח, שבמקום רחוק גר שדון בבית קטן, והוא רוקד סביב מדורה ושר בלילה (או בגרסה אחרת שבת הטוחן בעצמה הולכת ליער ושומעת את השדון, ואז מעמידה פנים שהיא אינה יודעת):

היום אני אופה, מחר אני מבשל,

מחרתיים אקח למלכה את הילד,

אה, כמה טוב שאיש אינו יודע,

ששמי עוץ לי גוץ לי!

בתחילה שואלת המלכה אם שמו של עוץ לי גוץ לי הוא "קונץ" או "היינץ", ואז בת הטוחן אומרת לשדון את שמו, והוא מתפוגג באוויר (או בגרסה אחרת רוקע ברגלו ברצפה הנפערת ובולעת אותו).

המחזמר "עוץ לי גוץ לי" בישראל

עריכה
  ערך מורחב – המחזמר "עוץ לי גוץ לי" בישראל
 
כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון
ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-15 בדצמבר 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי, שעיבד את מחזהו של שלונסקי למחזמר,[2] עם לחנים מאת דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב",[3] המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה זו אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', פנחס צוקרמן, יוסי ידין, יוסי גרבר, נתן כוגן, גדעון שמר, נחום שליט, גבי אלדור, גבי קרן, אסי הנגבי, אסתר גרינברג, אלברט כהן, שלמה וישינסקי, גדי יגיל ויצחק חזקיה. את התלבושות והתפאורה להצגה זו עיצב רולף (רודא) ריילינגר. התפאורה האמורה הביאה חידוש לארץ: במה מסתובבת עם תפאורה מתחלפת של חוץ ופנים וזכתה לשבחים רבים.

גרסת הבימוי של יזרעאלי הועלתה במשך השנים מספר פעמים נוספות:

בשנת 2002 הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי, בבימוי חדש של רוני פינקוביץ' ובכיכובם של יוסי טולדו/אסף גולדשטיין בתפקיד עוץ לי, אלון אופיר/איתי טיראן/עידו מוסרי/אסף גולדשטיין/שהם שיינר בתפקיד המלך, אלינור אהרון בתפקיד בת הטוחן, יגאל נאור/אלי גורנשטיין/אסף פריינטא בתפקיד הטוחן, אבי טרמין/אסף גולדשטיין בתפקיד שר האוצר, גדי יגיל/אמיר קריאף/אסף פריינטא בתפקיד שר הארמון, איה שבא בתפקיד החדרונית, עירית קפלן/שרון אלימלך בתפקיד החצרונית ורמי ברוך בתפקיד המשרת.[4] אף על פי שהנהלת התיאטרון חששה שקהל הילדים של ימינו לא יבין את העברית של שלונסקי וביקשה לעדכנה, בחר הבמאי להשאיר את שפת המחזה המקורית.[5] גם גרסה זו, כקודמותיה, זכתה להצלחה רבה. שיתוף פעולה בין התיאטרון הקאמרי לחברת קלסיקלטת הביא להפצת הגרסה על תקליטור DVD וקלטת וידאו.

בשנת 2009 יצא הפסקול המקורי, משנת 1965, על גבי תקליטור.

בשנת 2020 עלתה בתיאטרון הקאמרי גרסה מחודשת ועדכנית לקלאסיקה שכתב אברהם שלונסקי, לפי גרסת ההצגה המקורית שביים יוסי יזרעאלי והמוזיקה שכתב דובי זלצר. את הגרסה המחודשת בייים ארז שפריר, לפי הגרסה הקודמת שביים רוני פינקוביץ' המנוח. משתתפים: רמי ברוך/ערן מור, נדב נייטס/גלעד שמואלי, אלון סנדלר/דויד בילנקה, אלי גורנשטיין/שמחה ברבירו, ירדן ניקפהמה/נוי הלפרין, איה שבא/נעמה שטרית, עירית קפלן/כנרת לימוני, שהם שיינר/דודו ניב, טל וייס/עופרי ביטרמן.

שחקנים

עריכה
שחקני המחזמר לאורך השנים
תפקיד הפקת 1965 של תיאטרון הקאמרי בבימוי יוסי יזרעאלי הפקת 1979 של תיאטרון הקאמרי בבימוי יוסף כרמון הפקת 1985 של אברהם דשא (פשנל) בבימוי שלמה וישינסקי הפקת 1991 של תיאטרון הקאמרי הפקת 1996 של מנחם גולן בבימוי שלמה וישינסקי הפקת 2002 של התיאטרון הקאמרי בבימוי רוני פינקוביץ' הפקת 2020 של התיאטרון הקאמרי בבימוי ארז שפריר ע"פ רוני פינקוביץ'
המשרת אריק לביא אריק לביא / גדי יגיל / שלמה וישינסקי אריק לביא שלמה וישינסקי שלמה וישנסקי רמי ברוך רמי ברוך / ערן מור
שר הארמון יוסי גרבר יוסי גרבר ישראל (פולי) פוליאקוב יוסי גרבר אלי ישראלי גדי יגיל / אמיר קריאף / אסף פריינטא שהם שיינר / דודו ניב
שר האוצר נתן כוגן נתן כוגן / גדי יגיל שלמה וישינסקי נתן כוגן אבי טרמין / אסף גולדשטיין טל וייס / עופרי ביטרמן
הטוחן יוסי ידין יוסי ידין / גדעון שמר / אלברט כהן שייקה לוי אלברט כהן / יוסי קאנץ אברהם מור אלי גורנשטיין / יגאל נאור / אסף פריינטא אלי גורנשטיין / שמחה ברבירו
בת הטוחן שושיק שני / נירה רבינוביץ' שושיק שני / גבי קרן / גבי אלדור עפרה חזה ענת עצמון / עדי בנטוב-סילשי שרון חזיז אלינור אהרון בן אבי / מירב פלדמן ליבוביץ ירדן ניקפהמה / נוי הלפרין
החצרונית אסתר גרינברג אסתר גרינברג ציפי שביט אתי גרוטס ציפי מור עירית קפלן / שרון אלימלך עירית קפלן / כנרת לימוני
החדרונית שמרית אור שמרית אור - אמירה פולן - איה גרניט שבא איה שבא / נעמה שטרית / נעם ברט
מלך עוץ זאב רווח זאב רווח / נחום שליט / יצחק חזקיה גברי בנאי אדם / יצחק חזקיה שרון צור אלון אופיר / איתי טיראן / עידו מוסרי / אסף גולדשטיין / שהם שיינר נדב נייטס / גלעד שמואלי
האישון (עוץ לי גוץ לי) אברהם חלפי אברהם חלפי / אסי הנגבי שושיק שני רמי ברוך צחי נוי יוסי טולדו / אסף גולדשטיין / דויד בילנקה דויד בילנקה / אלון סנדלר
אלמוני - - יואל ליבה יוחאי וענונו - אילן ממן יובל הבה / מתן בן שימול
פלמוני - - - יוסף פרשיץ - רז שחף אדיר בובליל

עוץ לי גוץ לי בקולנוע ובטלוויזיה

עריכה

דמותו של עוץ לי גוץ לי הופיעה פעמיים בסדרת סרטי שרק: בפעם הראשונה, הוא הופיע כדמות משנית בשרק השלישי, שם "מקסים" מעודד אותו להצטרף אליו למרד בגלל העוול שנעשה לו כשלא קיבל את מעמד הבן הבכור שהובטח לו. בפעם השנייה הוא מופיע כדמות ראשית ב"שרק לנצח" (לא קשורה לדמות משרק 3), שם הוא מופיע כסוג של קוסם המציע "עסקה של פעם בחיים" שמבטיחה את כל מה שהחותם רוצה, אך לא מומלץ לחתום עליה מפני שהמחיר הוא כבד מאוד (בדומה לאגדה המקורית). אחד מהאנשים שחותמים איתו על עסקה הוא שרק, והוא משלם ביום שבו נולד (כלומר-בסוף אותו היום הוא אמור להיעלם כאילו לא נולד).

כמו כן מופיעה הדמות עוץ לי גוץ לי בסדרות "עד עצם היום הזה" (משוחקת על ידי רוברט קרלייל), "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9" (עונה ראשונה פרק 15) וב"מועדון ווינX" (עונה 6 פרקים 152–153, ובפרק 155).

בתרבות

עריכה
  • במשחק "האורגים" אחד הכישופים כשלמדים במשחק הוא להפוך קש לזהב, ולומדים כשנכנסים לאוהל שיש בתוכו גלגל טוויה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • מאיה פרוכטמן, ""עוץ לי גוץ לי" ו"אלדד ומידד בעור אחד": עיבודים ספרותיים של שלונסקי ושל פרז’ן למעשיית "בת הטוחן", ודרכי ההומור בהם", עיונים בספרות ילדים, 12 (תשס"ב), 143-155
  • מאיה פרוכטמן, ""עוץ לי גוץ לי" ו"אלדד ומידד בעור אחד": להשוואת שני דגמים של הומור לשוני בעברית ובאנגלית בעיבודי המעשייה "בת הטוחן"", בקורת ופרשנות 38 (תשס"ה), 219–231
  • חגית הלפרין, שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי, רסלינג, 2023

קישורים חיצוניים

עריכה
  • עוץ לי גוץ לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה