הסנה הבוער

ערך זה עוסק בסיפור מקראי. אם התכוונתם לאנדרטה בכניסה לכנסת, ראו הסנה הבוער (אנדרטה); אם התכוונתם לפסל של יצחק דנציגר, ראו הסנה הבוער (פסל).

הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר הוא סיפור מקראי המתרחש בהר סיני, ובו חווה משה התגלות אלוהית מתוך שיח קוצני בשם "סנה", אשר בער באש ובכל זאת לא נשרף. במעמד זה התמנה משה על ידי אלוהים לשליחו להוצאת בני ישראל מעבדות מצרים ולהבאתם לארץ ישראל.

מעמד הסנה הבוער

תיאור הסנה ותחילת ההתגלות

תיאור הסנה מופיע בפרשת שמות שבספר שמות:

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.

— שמות, ג', א'-ו'

בפתיחת הסיפור מתואר משה כרועה צאן, אשר מגיע עם צאנו אל הר בשם "הר האלוהים" או "חורב", ורואה מחזה על-טבעי אשר מעורר את סקרנותו: שיח בוער מבלי להתכלות. משה מתקרב אל השיח, ואז שומע את קולו של האל קורא לו בשמו, מזהיר אותו שלא להתקרב יותר, מורה לו לחלוץ את נעליו, ומציג את עצמו כאלוהי אבותיו. סקרנותו של משה הופכת לפחד, והוא מסתיר את פניו. פסקה זו מכילה כמה מוטיבים אשר חוזרים במקרא ובמיתוסים נוספים:

המנהיג כרעה צאן - פרט למשה, גם יעקב אבינו ודוד המלך מתוארים במקרא כרועי צאן. יש שפירשו זאת כדימוי להנהגת העם כמו שהרועה מנווט את הצאן בדרכו, ויש שפרשו כי ההתנסות ברעיית צאן ובדאגה לכבשים הכינה את המנהיג לתפקידו.^[1] מחוץ למקרא, מסופר כי רבי עקיבא היה רועה את צאן חותנו, וגם ישו הגדיר את עצמו כ"הרועה הטוב".^[2]
האל מתגלה בתוך אש - מוטיב זה חוזר פעמים רבות במקרא. לדוגמה, במעמד הר סיני מתואר האל כמדבר מתוך האש,^[3] בנדודי בני ישראל במדבר הוא מתואר כעמוד אש ההולך לפני המחנה בלילות,^[4] במעמד הר הכרמל יורדת "אש ה׳" אל מזבחו של אליהו הנביא,^[5] ועוד. יש חוקרים אשר הסיקו כי האיסור על ייצוג האל בפסלים ותמונות הוביל לייצוגו באמצעות אש.^[6]
האל קורא לנביא בשמו פעמיים - ״משה משה״ - מוטיב זה חוזר אצל אברהם,^[7] יעקב^[8] ושמואל^[9]
חליצת נעליים במקום קדוש - מוטיב זה נפוץ בדתות ובתרבויות רבות. באסלאם יש לחלוץ נעליים לפני כניסה למסגד וכך גם בכנסיות של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית. גם במקדשים של דתות מהמזרח הרחוק כגון בודהיזם ושינטו יש לחלוץ נעליים לפני הכניסה למקדש.

צמח הסנה

הסנה נזכר שש פעמים במקרא; חמש פעמים בסיפור התגלות אלוהים למשה בחורב, בעת שזה רעה את צאן יתרו חותנו.^[10] האזכור השישי של הסנה הוא בברכת משה לשבט יוסף: ”וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה, תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף” (דברים, ל"ג, ט"ז).

לצמח יש זיהויים רבים בקרב התרגומים השונים, כתבי חז"ל ופרשני ימי הביניים. הבולט שבהם הוא הצמח המכונה בימינו פטל קדוש (Rubus sanguineus). זיהוי זה מקובל גם אצל הנוצרים, והם מטפחים אותו במתחם כנסיית סנטה קתרינה שבדרום סיני.

הצעות זיהוי נוספות גורסות שה'סנה' הוא שם כללי לצמחים קוצניים, או שזהו אינו צמח כלל אלא אבן מאזור הר סיני, עליה ניתן לראות כביכול את דיוקן הסנה. מדובר למעשה בסלע גרניט שבתוכו יש התגבשות של תחמוצת מנגן היוצרת צורה מסתעפת כשל עץ. חלק מהחוקרים הציעו שלל הצעות זיהוי, שברובן מסופקות מאוד. יש שסברו שמדובר בצמחים מדבריים בעלי פרחים בגוון זוהר שיצרו אשליה של צמח בוער. אך קשה לקבל את ההנחה שרועה צאן ותיק שמכיר את צמחי המדבר ישגה בחזיונות שווא.^[11]

הפסיכולוג הקוגניטיבי בני שנון קישר בין ההתגלות האלוהית בצורה של שיח בוער שאינו מאוכל לבין חוויה פסיכדלית. לדבריו, עצי השיטה שנפוצים במדבר סיני מכילים DMT, חומר פסיכואקטיבי אשר גורם להזיות חזקות שכוללות תחושה של מפגש עם ישויות אלוהיות ואבדן תחושת זמן, ולכן משה שמע את אלוהים מדבר אליו, וחשב שהסנה לא מתאכל באש במשך זמן רב למרות שלמעשה החוויה הייתה קצרה מאד. לפי שנון, עצי שיטה היו מקודשים בעיני המצרים הקדמונים והם אף מהווים מרכיב מרכזי בארון הקודש ובמשכן,^[12] וייתכן שהיה להם תפקיד פולחני של יצירת אקסטזה דתית, בדומה לתפקיד של איוואסקה אצל כהני דת במרכז ובדרום אמריקה. לטענתו ייתכן שחותנו של משה, יתרו, שהיה כהן דת, הכיר טכניקות של מיצוי DMT מתוך צמחי המדבר, וכי לחומרים פסיכואקטיביים היה תפקיד במעמד הסנה הבוער כמו גם במעמד הר סיני ובכלל בפולחן הישראלי הקדום.^[13]^[14]

חז"ל במדרש נתנו הסברים רבים מדוע על פי המקרא אלוהים נגלה למשה דווקא בסנה ולא בצמח אחר. כך למשל רבי יהושע בן קרחה סובר, שרצה הקב"ה ללמד שאין מקום פנוי ללא שכינה, ואפילו סנה שהוא צמח פשוט ולא נחשב. רבי אליעזר סובר כי התגלות אלוהים בעולם היא לפי מצבם של ישראל, ומכיוון שישראל היו שרויים בשעבוד ובמצב קשה, הרי גם הוא נגלה בשיח הקטן והעוקצני הזה.^[15]

סיפור הסנה מופיע גם בקוראן, ומפרשי הקוראן העלו הרבה זיהויים לסנה. שני הזיהויים העיקריים הם ה"עוסג" - כינוי בערבית לאשחר או לאטד. "עליק" - הוא הפטל הקדוש. שני זיהויים אלה הולכים כנראה בעקבות זיהויים יהודיים. "ענאב" - שיזף תרבותי, כנראה זיהוי מוסלמי מקורי.^[16]

לבת האש

בספר הזוהר ישנה הצעה בנוגע למשמעותו הסמלית של הסנה הבוער. לפיה, זהו רמז לכך שבני ישראל יסבלו במצרים אך לא יכלו (ספר הזוהר חלק ב דף כא, ב), בבחינת עידוד למשה ולשליחותו.

כל זה משתלב במהותה של ההתגלות שבה אלהים נגלה אל משה כ"אהיה אשר אהיה", היינו כהוויה תמידית ושאינה מתכלה.

אשר לקול ששמע משה מתוך הסנה, היו שטענו כי היה זה קול שבקע מגרונו של משה. מנגד, היו שדיברו על תודעתו הגבוהה לנוכח המעמד, שלבשה את צורתה ב"דיבור" המבטא את המאורע, ומשמעויותיו.

הסנה הבוער בתרבות

האמן הישראלי יצחק דנציגר פיסל פסל בשם "הסנה הבוער", שבו הממד המטאפיזי של נושא העבודה עובד על ידי דנציגר לפסל מופשט, בעל קומפוזיציה דינאמית ומלאת תנועה. הסנה מופיע גם בסמלילים של ארגונים שונים כדוגמת בית המדרש לרבנים באמריקה (מוטו בית המדרש הוא "והסנה איננו אוכל"), הכנסייה של סקוטלנד והסנה, חברה ישראלית לביטוח.

בפורטו שבפורטוגל אנדרטה המנציחה את קורבנם ושרידותם של האנוסים של פורטוגל, האנדרטה מדמה את האנוסים לסנה כאשר האש הבוערת היא המשל לאינקויזיציה ואילו המשך המשפט: "הסנה הבוער באש אך אינו אוכל", ממחיש את הישרדות היהדות על אף הפרעות והאונס האינקויזיציוני.

ראו גם

הר כרכום
זהר עמר, "זיהוי הצומח המקראי בראי פרשנות הקוראן", בית מקרא, מג, תשנח 67-77. [1]

לקריאה נוספת

מהר"ל מפראג, גבורות ה', פרק כ"ג.
מטה משה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הסנה הבוער בוויקישיתוף

מעמד הסנה ומעמד הר סיני, ישיבת הר ברכה
רפאל ישפה, ‏האבן והסנה, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 8-3
זהר עמר, ‏האבנים המופלאות מהר סיני, קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 182-181
אילון גלעד, איך קיבל ה"פֶּטֶל" את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2015
משה בסון, עץ השטן בוער מבפנים: מה ההסבר לתופעה?, באתר ynet, 20 בינואר 2016
משה והסנה הבוער - פרק עם חוקר המקרא שחר ענבר בפודקאסט עושים תנ"ך

הערות שוליים

^ רעיית הצאן כהכנה למנהיגות באתר חב"ד
^ הבשורה על פי יוחנן, פרק י', פסוק 11
^ ספר דברים, פרק ד', פסוק י"ב
^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ"א
^ ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ל"ח
^ ד"ר דינה גראנט, כעסו הקודח של אלוהים, באתר "התורה"
^ ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"א
^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ב'
^ ספר שמואל א', פרק ג', פסוק י'
^ ספר שמות, פרק ג', פסוק ב'-ד'.
^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 143-142
^ ראו ספר שמות, פרק כ"ה וכן כ"ה
^ Benny Shanon, Biblical Entheogens:a Speculative Hypothesis, Time and Mind, March 2008, pages 58, 63
^ עפרי אילני, חוקר טוען כי משה רבנו היה ב״טריפ״ במעמד הר סיני, באתר הארץ, מרץ 2008
^ שמות רבה, פרק ב
^ זהר עמר, זיהוי הצומח המקראי בראי פרשנות הקוראן, באתר בית מקרא, ‏תשנח

[1] רעיית הצאן כהכנה למנהיגות באתר חב"ד

[2] הבשורה על פי יוחנן, פרק י', פסוק 11

[3] ספר דברים, פרק ד', פסוק י"ב

[4] ספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ"א

[5] ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ל"ח

[6] ד"ר דינה גראנט, כעסו הקודח של אלוהים, באתר "התורה"

[7] ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"א

[8] ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ב'

[9] ספר שמואל א', פרק ג', פסוק י'

[10] ספר שמות, פרק ג', פסוק ב'-ד'.

[11] זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 143-142

[12] ראו ספר שמות, פרק כ"ה וכן כ"ה

[13] Benny Shanon, Biblical Entheogens:a Speculative Hypothesis, Time and Mind, March 2008, pages 58, 63

[14] עפרי אילני, חוקר טוען כי משה רבנו היה ב״טריפ״ במעמד הר סיני, באתר הארץ, מרץ 2008

[15] שמות רבה, פרק ב

[16] זהר עמר, זיהוי הצומח המקראי בראי פרשנות הקוראן, באתר בית מקרא, ‏תשנח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]