מצפה יריחו
מִצְפֵּה-יְרִיחוֹ היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש אדומים על מצוק ההרים הצופה על יריחו. היישוב משתייך לתנועת אמנה ולמועצה אזורית מטה בנימין ומהווה את היישוב הדרומי והמזרחי ביותר בה. שמו של היישוב ניתן לו בגלל מיקומו הצופה על העיר יריחו.
 בתים בקצה הצפוני של היישוב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 166 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,861 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.4% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מצפה יריחו  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
4 מתוך 10 |
| [http://mitzpe.yericho.googlepages.com | |
הקמת היישוב עריכה
ההתנחלות הוקמה בשנת 1977 על ידי גרעין יריחו, שהיו בו חברים דתיים וחברים חילוניים. בסוכות ה'תשל"ח, בזמן כהונתו של מנחם בגין כראש ממשלה, עלו המתיישבים על הקרקע למקום שיועד להם מלכתחילה ביריחו על אדמות מדינה. שר הביטחון, עזר ויצמן, לא אישר זאת, והאנשים פונו מיריחו. חלק מחברי הגרעין החליטו לגור בינתיים במתחם מישור אדומים, עד שימצא להם מקום התיישבות קרוב ככל האפשר ליריחו. במהלך חול המועד סוכות הגיעו אריק שרון, שר החקלאות ועוזרו אורי בר-און, והמליצו לעלות למקום שנקרא "טיבק ריאש", היא מצפה יריחו. ביום א' בחשון (13 באוקטובר 1977), עלו המתנחלים לנקודה.
באוגוסט 1978 עבר היישוב, שהיה על סף פירוק בגלל סכסוכים פנימיים[3], לטיפול החטיבה להתיישבות[4]. החטיבה להתיישבות דרשה, כתנאי לקבלת היישוב לטיפולה, שהגרעין החילוני יעבור ליישוב חדש שיוקם עבורו בבקעה, וכך יסתיים הסכסוך במקום. כאשר התקרב מועד האכלוס של היישוב החדש ורד יריחו, ניהלו חברי הגרעין החילוני מאבק ציבורי ומשפטי כדי להישאר במצפה יריחו. ביום כ"ג בחשון תשמ"א (2 בנובמבר 1980), הוקם היישוב ורד יריחו, וכמה ממשפחות הגרעין החילוני במצפה יריחו עברו לגור בו יחד עם משפחות אחרות. באמצע חודש שבט תשמ"א (ינואר 1981) עזבו כל משפחות הגרעין החילוני את מצפה יריחו, רובן לורד יריחו, ובמקום נשאר הגרעין הדתי.
לאחר מכן בשנת 1989 הוקמה ביישוב מצפה יריחו ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה, דבר שתרם רבות להתפתחותו של היישוב זאת גם בזכות שרבים מהתלמידים שנישאו מתגוררים ביישוב, דבר אשר תרם ועדיין תורם רבות להתפתחות המקום.
היישוב כיום עריכה
היישוב מונה כיום כ-600 משפחות. מרבית התושבים גרים בבתי קבע. כ-30% מתושבי היישוב מוצאים את פרנסתם בתחומי היישוב. הפעילות השוטפת של היישוב מנוהלת על ידי ועד הנהלה נבחר, ועד מקומי ועל ידי ועדות משנה הפועלות בתחומי: החינוך, הקליטה, החסד, הדת, התרבות ועוד.
ביישוב ישנם גם מוסדות חינוך: מעון יום, מספר גנים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, הישיבה התיכונית נתיבות יוסף, הישיבה הגבוהה והכולל אברכים מאור טוביה בראשות הרב שבתי סבתו. בתפקיד רב היישוב מכהן הרב יהודה קרויזר.
באזור התעשייה של היישוב פועלים: מפעל אלקטרוניקה לייצור מעגלים מודפסים, "המדען הצעיר" - חברה העוסקת ביצור ערכות לימודיות להדגמת תהליכים מדעיים, מפעל מצננים, שתי נגריות, פנסיון לבעלי חיים, וסדנת ויטראז'. כמו כן יש ביישוב חברות העוסקות בטיולי אופניים ובטיולי ג'יפים, ואולם אירועים.
גלריית תמונות עריכה
-
גרעין יריחו במישור אדומים, 1977 -
בתי היישוב (1/2/2006) -
מצפה יריחו, 2008 -
אולם אירועים במצפה יריחו -
צילום אוויר מ-2014 -
מצפה יריחו - מבט למזרח, חורף 2019 -
מרכז היישוב (שכונה ט') -
שכונת חן במדבר -
שכונת מצפה בראשית -
ים המלח במבט ממצפה יריחו, חורף 2020 -
"מרפסת ים המלח"
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מצפה יריחו- מצפה יריחו באתר המועצה אזורית מטה בנימין
- מרפסת ים המלח
- מיכאל יעקובסון, סיבוב במרפסת ים המלח במצפה יריחו, בבלוג "חלון אחורי"
- איל שפירא, בתצפית הזו יש ספסל אחד שמחכה, אבל נוף בלי סוף, באתר וואלה!, 18 בדצמבר 2020
מצפה יריחו (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יוסף וקסמן, הסוכנות תטפל באופן ישיר בהתנחלות מצפה יריחו, מעריב, 9 באוגוסט 1978.
- ^ יוסף וקסמן, החטיבה להתיישבות תטפל בהתנחלות של גוש אמונים, מעריב, 3 באוגוסט 1978.