משה זקס
משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.
משה זקס | |
לידה |
1800 דרייסיקאקר (גר'), דוכסות סקסוניה-מיינינגן, גרמניה |
---|---|
פטירה |
5 ביולי 1870 (בגיל 70 בערך) ו' בתמוז ה'תר"ל ירושלים, א"י |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
תאריך עלייה | 1830 |
מקום מגורים | ירושלים |
ידוע בשל | פעילותו כשד"ר |
השכלה | אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת וינה |
מקצוע | שד"ר, עיתונאי, רופא |
השקפה דתית | יהדות אורתודוקסית |
בת זוג | רחל זקס (לבית קרויז) |
צאצאים | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב יהושע פישל זקס, הרב עמרם יצחק זקס, משה חיים זקס, יצחק זקס, שמואל קראוס |
ביוגרפיה
עריכהזקס נולד ב־1800 בעיירה דרייסיקאקר שבדוכסות סקסוניה-מיינינגן שבגרמניה. זקס היה תלמידם של גדולי הרבנים בשלהי המאה ה-19 בהם: הרב אברהם בנימין זאב המבורג ראש ישיבת פיורדה, הרב נחום טרייביטש, רבי עקיבא איגר, החת"ם סופר ועוד.
ב-1830 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. זקס נחשב לראשון העולים מגרמניה במאה ה-19.[1]
ב-1832 נשא לאישה את רחל בתו של הגביר הירושלמי רבי צדוק הלוי קרויז (שנחשב באותה עת על ידי תושבי העיר ל"רוטשילד" הירושלמי).
ב-1835 יצא לתוניסיה בה פעל כשד"ר. בעת שהותו בתוניס פגש את הנסיך פיקלאר פון מוסקאו שהתרשם ממנו ונתן לו המלצה לברון שלמה רוטשילד מווינה. זקס שכנע אותו וקבוצת עשירים יהודיים לעמוד מאחורי תוכנית ליישוב יהודים שיעסקו בחקלאות בארץ ישראל בחסות ממשלת אוסטריה. התוכנית הוגשה לממשלת אוסטריה בסיועו של נסיך הכתר יוהאן, ושר החוץ מטרניך וזו הגישה בקשה לממשלת האימפריה העות'מאנית על ידי הקונסול האוסטרי בקושטא הברון פון שטירמר. התוכנית נכשלה בגלל סירובה של הממשלה העות'מאנית.
זקס נשאר באירופה עד 1839, וביקר בקהילות רבות ברחבי אירופה לעשות נפשות לתוכנית הפרודוקטיביזציה (התיישבות יצרנית-חקלאית), וכן שהה ממרץ עד אוגוסט באוניברסיטת מינכן כתלמיד לרפואה ואסטרונומיה, משם המשיך לווינה שם למד רפואה באוניברסיטת וינה ועבד בבית החולים הכללי, עד חזרתו לירושלים.
זקס נרדף על ידי הבנקאים למשפחת להרן שניהלו את מערכת גיוס הכספים באירופה וחלוקתם לבני היישוב בארץ ישראל במסגרת ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ), שהתנגדו לפרודוקטיבציה. לשיטתם, מטרת היישוב בארץ ישראל הייתה קירוב הגאולה על ידי תפילה ולימוד תורה והפרודוקטיבציה היוותה סכנה שהייתה עלולה לעכב את הגאולה.
בשנת 1854 היה שותף יחד עם פטר קלאסן, עזריאל זליג הויזדורף, בנימין לילינטל והרב יוחנן מרקוס הירש (אב"ד של קהילת לונדון) לייסוד החברה הראשונה ליישוב ארץ ישראל שנקראה בשם "חברה קדושה תפארת ישראל העוסקים להקים קרן עבודת הקרקעות."[2]
ב-1860 יצא בשליחות כולל הו"ד למסע לגייס כספים לטובת בתי מחסה. בחמש שנות מסעו ביקר זקס ברחבי אירופה, גייס כספים ועשה רבות לעידוד הפרודוקטיביזציה.
ב-1865 חזר לירושלים עסק בענייני ציבור. בין השאר השתתף בפעולה לסידור תאורה ליד הכותל המערבי, ובייחוד בזמן התפילה בערבי שבתות.[3] המשיך לסקר את אירועי היישוב בעיתוני ארץ ישראל ואירופה.
זקס זכה לראות בייסוד מקוה ישראל ונפטר ב-1870.
צאצאיו
עריכהבניו הם הרב אברהם אלקנה זקס (1844–1903) מראשי כולל הו"ד, יצחק ישראל זקס שהיה עו"ד באיסטמבול ופעל רבות למען הארץ. בתו, מרגלית זקס שלאנק אשת ר' גמליאל שלאנק, (1847) - הרוקח הראשון בירושלים. בת נוספת היא אסתר זקס קרויז אשת יוסף קרויז.
נכדו, משה אליהו זקס (1870-1896), היה נשוי לחיה אסתר לבית צלניקר שהיא צאצאית של פני יהושע. בשנת 1899 יצא ספרו "מראה ארץ ישראל והמושבות", שנכתב וצויר במשותף עם ישעיהו רפאלוביץ.[4]
נינו, הרב מנחם בן ציון זקס, היה מחשובי רבני שיקגו, מחבר סדרת הספרים "מנחם ציון". אחיו הוא הרב יהושע פישל זקס, היה רב ואיש חינוך מאנשי היישוב הישן בירושלים. נין נוסף הוא פישל זקס (1899-1986), שפתח את סניף הדואר במאה שערים בשנת 1919 ונתמנה למנהלו, ב־1921 הועבר לתל אביב כמנהל הדואר ובמשך השנים פתח סניפים בעיר ומשרדי דואר במושבות יהודה והשרון ועלה לדרגת מנהל ראשי אזורי לתל אביב. ב-1935 היה במשך כמה חדשים מ"מ סגן המנהל הכללי של שרות הדואר בארץ.[5]
בן נינתו, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (1914-2007), היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול. נחשַב לבכיר רבני הציונות הדתית[6] ומנהיגה הרוחני, לצד הרב מרדכי אליהו.[7] נחשב בעיני רבים בציבור הציוני־דתי כ"אישיות התורנית ההלכתית החשובה ביותר בימיו".[8] בני נינים נוספים הם הרב עמרם יצחק זקס שכיהן כראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, ד"ר משה חיים זקס, שהוא ד"ר לבוטניקה ואגרונום, ד"ר יצחק זקס, יקיר ירושלים, ושמוליק קראוס,זמר-יוצר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין ושחקן קולנוע ישראלי.
לקריאה נוספת
עריכה- ד"ר מרדכי פרידמן, משה זאקס: יקה, חרדי, ציוני,[11]הוצאת שפירא, תל אביב 2016
- ד"ר נתן מיכאל גלבר, משה זאקס: אחד מאבות הרעיון של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, סיני, כרך א, עמודים תקסח-תקפג.
- שמואל הכהן וינגרטן, "חתם סופר ותלמידיו", בהוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, ירושלים, תש"ה, עמודים 75–78.
- דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ערך: הרב משה זכס,(זאקס), כרך 3, עמוד 1108.
קישורים חיצוניים
עריכה- זיכרון לראשונים, הר"ר משה זאכס זל"ה, בתוך פנקס ירושלים (פנחס גרייבסקי), באתר HebrewBooks
הערות שוליים
עריכה- ^ שלמה הרמתי, עברית חיה במרוצת הדורות: מרס"ג ועד טלר, ראשון לציון: מסדה, 1992, עמ' 120.
- ^ חנה רם, התחלות של עבודת אדמה בידי יהודים באזור יפו, קתדרה 6, דצמבר 1977 עמ' 24.
- ^ דוד תדהר, הרב משה זכס (זאקס), אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 3, עמ' 1109
- ^ "מראה ארץ ישראל והמושבות" - נכתב וצויר: ישעיהו רפאלוביטש, משה אליהו זאכס, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, 1899, אתר הספרייה הלאומית, הערך "משה אליהו זקס"
- ^ דוד תדהר (עורך), "פישל זקס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 856
- ^ נפטר הרב אברהם שפירא, ראש רבני הציונות הדתית, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ נדב שרגאי, מת הרב הראשי לשעבר, אברהם שפירא, בגיל 96, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2007
אבישי בן חיים ורועי שרון, NRG יהדות גאה להציג: 20 הרבנים החשובים, באתר nrg
רועי שרון, בכיר רבני הציונות הדתית: "סרבו פקודה", באתר nrg - ^ ציות ואי ציות בציונות הדתית - מגוש אמונים עד תג מחיר, משה הלינגר ויצחק הרשקוביץ, בהוצ' המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישראל ה'תשע"ו (2015). עמ' 126
- ^ רחוב זקס משה בירושלים, באתר ZIPS
- ^ 14 פצועים בפיגוע דריסה בירושלים, באתר ישראל היום, 5 בנוב׳ 2014
- ^ ד"ר מוטי פרידמן, משה זקס יקה ציוני חרדי, "סדרת היקים” – מפגש 6 14.6.2020, באתר יוטיוב