איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל (בטורקית: ⓘⒾ) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה. בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית, ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. היא העיר הגדולה ביותר בטורקיה, ומשתרעת על פני שתי יבשות – אירופה ואסיה.
 | |||||
| פוטומונטז' של איסטנבול | |||||
| מדינה |
 טורקיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז מרמרה | ||||
| נפה | איסטנבול | ||||
| ראש העיר | אקרם אימאמאולו | ||||
| תאריך ייסוד | 667 לפני הספירה (כביזנטיון) | ||||
| שטח | 5,196 קמ"ר | ||||
| גובה | 100 מטרים | ||||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Aydos Hill  | ||||
| אוכלוסייה | | ||||
| ‑ בעיר | 15,907,951[1] (2022) | ||||
| ‑ במטרופולין | 15,569,856 (2022) | ||||
| ‑ צפיפות | 3,062 נפש לקמ"ר (2022) | ||||
| קואורדינטות | 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E | ||||
| אזור זמן | UTC +3 | ||||
| istanbul.gov.tr | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
| |||||
  | |||||
שם העיר
עריכהבראשיתה נקראה העיר ביזנטיון, והשם הוסב בשנת 330 לספירה לקונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". בקרב היהודים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא.
"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר.[2] מקור השם ככל הנראה מהביטוי ביוונית ביזנטית מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ביוונית קדומה "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" (פוליס) – כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטינוס, "קונסטנטין-פוליס", וכך כינו אותה התושבים היוונים המקומיים. שם זה שיקף את מעמדה כעיר הגדולה היחידה באזור.
לדברי ההיסטוריון הטורקי חליל אינאלג'יק, ביום שלאחר הכיבוש העות'מאני של העיר בשנת 1453, קרא לה הסולטאן מחמד השני "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את העולמא, ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה".[2] בתקופת האימפריה העות'מאנית השתמש השלטון בשמות "קוסטנטיניה" (בטורקית עות'מאנית: قسطنطينيه) ו"איסטנבול". כמה מקורות מהמאה ה-17 מתארים את השם "איסטנבול" כשם הרווח בזמנם. במאות ה-17 וה-18 שם זה היה גם בשימוש רשמי.
השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19,[דרוש מקור] אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית: "סטמבול" (Stamboul). הוספת הצליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר". רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. במערב רווח השם "קונסטנטינופול" עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז החלו השלטונות הטורקיים ללחוץ בעד השימוש בשם "איסטנבול" בשפות זרות. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט "קושטנדינא",[3] ובקיצור "קושטא" או קוסטא.
מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קוסטנטיניה" (قسطنطينية), אך העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית "פאיתכ'ת" (پایتخت), שפירושה "רגל כס המלכות".[דרוש מקור]
תולדות העיר
עריכה
ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול
בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).
הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).
עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל, והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי – בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד סין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון, הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.
במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה.
העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.
בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.
בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע שנודע בשם "כיבוש קונסטנטינופול", והייתה לבירת האימפריה העות'מאנית (עד קיצה של האימפריה ב-1 בנובמבר 1922).
בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת 1478 גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש.[4] על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.[5]
העיר הפכה לבירת האימפריה העות'מאנית ושבה להיות מוקד של תרבות, אדריכלות ואמנות.
בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.
אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון–טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.
בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.
האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.
במאה ה-21 סבלה העיר מסדרה של פיגועי טרור, חלקם בוצעו על ידי דאעש או המחתרת הכורדית:[6]
- נובמבר 2003: סדרת פיגועים שבהם נרצחו כ-57 בני אדם ונפצעו כ-700.
- 19 במרץ 2016: פיגוע ההתאבדות באיסטנבול, שבו נרצחו ארבעה בני אדם ונפצעו 36.
- 28 ביוני 2016: הפיגוע בנמל התעופה איסטנבול אטאטורק, שבו נרצחו 45 בני אדם ו-238 נפצעו.
- 10 בדצמבר 2016: מתקפת הטרור באיסטנבול (דצמבר 2016), שבה נרצחו 38 בני אדם ו-155 נפצעו.
- 1 בינואר 2017: פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם.
- 13 בנובמבר 2022: פיצוץ בכיכר טקסים במרכז איסטנבול בו נהרגו 6 בני אדם ומעל 53 נפצעו.
למרות מגמות של סגירות כלפי המערב תחת שלטון ארדואן, השפעתה הבינלאומית – כמרכז פוליטי, עסקי ותרבותי בצומת הדרכים שבין אירופה ואסיה – מקנה לה מעמד של עיר עולם, ובשנת 2014 נחשבה לאחת הערים המתפתחות ביותר במובן זה, על פי מדד הערים הגלובליות.[7]
בעשור השני של המאה ה-21 נבנה בעיר שדה תעופה חדש – בשאיפה לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם – אשר נפתח בשנת 2019. בניית שדה התעופה יצרה מתח רב בעיר, כאשר במהלך שנת 2018 הפגינו אלפי עובדים במחאה על תנאי העסקתם בבניית שדה התעופה, לאחר שבמהלך השנה נהרגו – לכאורה בגלל תנאי העבודה – 27 עובדים, ושהפועלים שעובדים במיזם עושים זאת "תחת לחץ ואיומים". ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, שהשתמשה בגז מדמיע כנגד המפגינים, ועצרה, על פי עדויות שונות, כ-400–500 מהמפגינים.[8]
גאוגרפיה
עריכה
איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה) על פני 5,196 קמ"ר, במרחק של 352 ק"מ צפון-מערבית לבירה אנקרה. שלושה גשרים מחברים בין חלקה האסיאתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון. השלישי נחנך בשנת 2016, 10 ק"מ צפונית לגשר השני.[9]
הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב, לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu – D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.
העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) – שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונאמי.
שבע הגבעות של איסטנבול
עריכה- ערך מורחב – שבע גבעות איסטנבול
שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.
אקלים
עריכהשינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.
דמוגרפיה
עריכהלפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה כ-15.9 מיליון בני אדם, רובם מוסלמים סונים. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "האלווים", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם הכורדים, גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט הנוצרי הבולט ביותר הוא הארמנים אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת 2019, כ־10,000 יהודים וכ-3,000 יוונים אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה.
תחבורה
עריכהבעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות, וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.
שדות תעופה
עריכהאתרים בעלי חשיבות
עריכה
ארמונות
עריכה
- ארמון טופקאפי – הארמון ההיסטורי של הסולטנים העות'מאנים במשך מאות שנים.
- ארמון דולמאבהצ'ה – ארמון הסולטנים העות'מאנים מאמצע המאה ה-19.
- הארמון השקוע
- ארמון ביילרביי
מסגדים
עריכה- איה סופיה (Ayasofya camii) – הכנסייה הביזנטית מהמאה ה-6 שהפכה למסגד ואחר כך למוזיאון ושוב למסגד.
- מסגד סולימאנייה – מסגד סולימאן הראשון מהמאה ה-16.
- המסגד הכחול – מסגד הסולטאן אהמט הראשון. אחד הגדולים בעיר.
- מסגד אורטאקוי – נמצא על גדות הבוספורוס בחלק האירופאי.
- מסגד אראפ
- מסגד פטי
מוזיאונים
עריכה- המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
- מוזיאון הפסיפסים
- מוזיאון איסטנבול לאמנות מודרנית
- מוזיאון יהדות טורקיה
מבנים בעלי חשיבות
עריכה- מגדל גאלטה – מגדל גבוה מהמאה ה-14 שנבנה בסגנון איטלקי.
- אצטדיון אטאטורק – האצטדיון הגדול ביותר בטורקיה. מכיל 81 אלף מושבים.
- ירבאטאן – מאגר מים ששכן מתחת לארמון הקיסרים הביזנטיים.
- הטונל – קו רכבת תחתית העולה במעלה הגבעה הצפונית לקרן הזהב.
- טירת שבעה המגדלים
- בית האופרה על שם אתאטורק[10]
רחובות
עריכה.jpg)
- שדרות איסתיקלאל – מדרחוב הקניות המרכזי של העיר איסטנבול.
- כיכר טקסים – הכיכר הראשית בעיר. במרכזה אנדרטה לזכר אטאטורק.
- רחוב בגדאד
שווקים
עריכה- הבזאר הגדול – אחד השווקים הגדולים והעתיקים בעולם.
- שוק הדגים – ממוקם בנהר קרן הזהב (הליץ')
- השוק המצרי – צמוד לשוק הבזאר הגדול והוא שוק התבלינים הגדול באיסטנבול.
גשרים
עריכה- גשר גלאטה – מקשר בין שני חלקיה האירופאים של העיר מעל קרן הזהב.
- גשר הבוספורוס
- גשר פתיה סולטאן מהמט
אתרים אחרים
עריכה- הבוספורוס – נתיב המים המוביל מהים השחור אל הים התיכון.
- איי הנסיכים
- קרן הזהב
- מגדל התקשורת של איסטנבול – המגדל הגבוה ביותר באיסטנבול ובמדינה כולה.
- בית הכנסת האיטלקי
- בית הכנסת בית ישראל
- בית הכנסת קהל ימבול
- בית הכנסת קהל אוחריד
- בית הכנסת האשכנזי
- בית הכנסת בית יעקב
- בית הכנסת עץ החיים
- בית הכנסת חמדת ישראל
- בית הכנסת הקראי באיסטנבול
- בית הכנסת נווה שלום
- בית הכנסת יניקיי
- מוזיאון יהדות טורקיה
- בית הכנסת בקירקוי
- בית הכנסת מעלם
בתי קברות
עריכההשכלה
עריכה
באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:
- אוניברסיטת איסטנבול (İstanbul University)
- אוניברסיטת איסטנבול בילגי (İstanbul Bilgi University)
- אוניברסיטת אישיק (Işık University)
- אוניברסיטת באחצ'שהיר (Bahçeşehir University)
- אוניברסיטת בואזיצ'י (Boğaziçi University) (בעבר נקראה מכללת רוברט).
- אוניברסיטת גאלאטסאראי (Galatasaray University)
- אוניברסיטת ידיטפה (Yeditepe University)
- אוניברסיטת מרמרה (Marmara University)
- אוניברסיטת סבאנג'י (Sabancı University)
- אוניברסיטת פאטי (Fatih University)
- אוניברסיטת קוץ' (Koç University)
- האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (İstanbul Technical University)
- האוניברסיטה הטכנית של יילדיז (Yıldız Technical University)
תמונות מהעיר
עריכה
מחוזות איסטנבול
עריכה
|
|
|
ספורט
עריכהערים תאומות
עריכהלאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:
אודסה, אוקראינה
אוש, קירגיזסטן
אלמטי, קזחסטן
ברצלונה, ספרד
פוסאן, קוריאה הדרומית
ג'דה, ערב הסעודית
ג'והור באחרו, מלזיה
ג'קרטה, אינדונזיה
דובאי, איחוד האמירויות הערביות
דורס, אלבניה
ח'רטום, סודאן
יוסטון, טקסס, ארצות הברית
קאזאן, טטרסטן
מארי, טורקמניסטן
סרייבו, בוסניה והרצגובינה
סקופיה, מקדוניה
סנקט פטרבורג, רוסיה
עמאן, ירדן
פלובדיב, בולגריה
קהיר, מצרים
קונסטנצה, רומניה
קלן, גרמניה
רבאט, מרוקו
ריו דה ז'ניירו, ברזיל
שימונוסקי, יפן
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
טביליסי, גאורגיה
קראקס, ונצואלה
לאהור, פקיסטן
נבי מומבאי, הודו
הוואנה, קובה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (בטורקית)- אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (באנגלית)
איסטנבול, ברשת החברתית פייסבוק
איסטנבול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרק בתוכנית (המשודרת גם כפודקאסט) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול
- מידע והיסטוריה על העיר
- איסטנבול – מידע שימושי וכתבות מסע אחר
- איסטנבול מהחלל
- אבירמה גולן, ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2009
הארץ, מנהרת היבשות של ארדואן חושפת גם את העבר של איסטנבול, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013- אורלי לוק, העיר עם אלף הצבעים: חוויותיה של ישראלית באיסטנבול, באתר וואלה, 27 באפריל 2017
- לוקס פיטרסון, הניו יורק טיימס, הצד האחר של איסטנבול, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
- מסע מצולם בעיר איסטנבול 2014
- איסטנבול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איסטנבול (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית- בני ציפר, הקסרקטין העותמאני "קישלה ראמי" שהוסב לספרייה, באתר הארץ, 15 במרץ 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) – Population Statistics, Charts and Map
- ^ 1 2 האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.
- ^ נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה.
- ^ דונלד קואטארט (אנ'), האימפריה העות'מאנית 1700–1922, אוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 22.
- ^ האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."
- ^ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות, 6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול, באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
- ^ עיור וחינוך (עמ' 50), באתר משרד החינוך
- ^ רויטרס, מאות עובדים עצורים בפרויקט הדגל של ארדואן, באתר ynet, 15 בספטמבר 2018
- ^ גשרי בוספורוס, באתר Institution of Civil Engineers
- ^ בני ציפר, וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||