ניק היידפלד

נהג מרוצים גרמני

ניק לארס היידפלדאנגלית: Nick Lars Heidfeld, נולד ב-10 במאי 1977) הוא נהג מרוצים גרמני. התחרה במשך 12 עונת בליפות הפורמולה 1, אך מעולם לא ניצח מרוץ. לאחר מכן התחרה במספר קטגוריות שונות וכיום מתחרה באליפות הפורמולה אי.

ניק היידפלד
Nick Heidfeld
הייפלד (2014)
הייפלד (2014)
הייפלד (2014)
לידה 10 במאי 1977 (בן 47)
מנשנגלדבך שבגרמניה
שם לידה Nick Lars Heidfeld עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום גרמניהגרמניה גרמני
קריירת פורמולה 1
מרוצים 185
ניצחונות 0
פודיומים 13
נקודות בקריירה 259
זינוקים מפול פוזישן 1
הקפות מהירות 2
קבוצות

פרוסט (2000)
סאובר (2001 - 2003)
ג'ורדן (2004)
ויליאמס (2005)
סאובר (2006 - 2010)

רנו (2011)
קריירת פורמולה אי
מרוצים 44
ניצחונות 0
פודיומים 8
נקודות בקריירה 214
www.nickheidfeld.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירת מרוצים מוקדמת

עריכה

היידפלד החל להתחרות בקארטינג בהיותו בן 11. בשנת 1994 החל להתחרות בסבב הפורמולה פורד הגרמני. באותה שנה ניצח שמונה מתוך תשעה המרוצים בעונה וזכה באליפות. בשנת 1995 זכה באליפות גרמניה בפורמולה פורד בקטגוריית 1800 סמ"ק. שנה לאחר מכן עבר להתחרות אליפות הפורמולה 3 הגרמנית וסיים את העונה במקום השלישי. בעונתו השנייה בסבב ניצח בחמישה מרוצים וזכה באליפות. בעונת 1998 עבר להתחרות באליפות הפורמולה 3000 וסיים את העונה במקום השני. במהלך העונה השתתף בנהיגת מבחן עבור קבוצת מקלארן. בעונתו השנייה זכה באליפות. היידפלד היה חלק מקבוצת מרצדס למרוץ 24 השעות של לה מאן[1], אך הקבוצה נאלצה לפרוש לאחר שהרכב הנהוג בידי מארק ובר התהפך.

פורמולה 1

עריכה

לקראת עונת 2000 חתם על חוזה בקבוצת פרוסט לצידו של ז'אן אלזי. במהלך העונה נאלץ לפרוש ממרבית המרוצים וסיים את העונה ללא נקודות. בסיום העונה עזב את הקבוצה וחתם על חוזה לשלוש שנים בקבוצת סאובר. במרוץ פתיחת העונה סיים במקום הרביעי וצבר את נקודות האליפות הראשונות בקריירה. בגרנד פרי הברזילאי סיים במקום השלישי והגיע לראשונה לפודיום, הישגו הטוב ביותר במהלך שלוש העונות בקדנציה הראשונה בקבוצה. בסיום עונת 2003 הוחלף הייפלד בג'אנקרלו פיסיקלה ונותר ללא קבוצה לקראת עונת 2004. בסופו של דבר הצליח להרשים את ראשי קבוצת ג'ורדן במהלך מבחני טרום העונה. הקבוצה סבלה לאורך העונה מבעיות כלכליות והרכב בו נהג היה מיושן יחסית. את העונה סים עם 3 נקודות אותן צבר בגרנד פרי במונקו (מקום שביעי) וקנדה (מקום שמיני).

בעונת 2005 עבר לנהוג עבור קבוצת ויליאמס לצידו של מארק ובר[2]. בגרנד פרי של מונקו סיים במקום השני, הישג עליו חזר גם בגרנד פרי הגרמני, בו גם זינק לראשונה מהפול פוזישן. בעקבות פציעה שנגרמה בתאונת אימונים נעדר מהגרנד פרי האיטלקי והבלגי. הוא היה אמור לחזור ולהתחרות בגרנד פרי הברזילאי, אך נפצע על ידי רוכב אופנוע בשעה שרכב על אופניו, פציעה שסיימה עבורו את העונה.

בעונת 2006 עבר לקבוצת סאובר כמחליפו של פליפה מאסה שעבר לקבוצת פרארי. בגרנד פרי הונגריה סיים במקום השלישי, התוצאה הטובה ביותר שהשיגו צמד נהגי הקבוצה במהלך אותה עונה. עונת 2007 הייתה העונה המוצלחת ביותר בקריירת הפורמולה 1. הייפלד צבר נקודות ב-14 מ-17 מרוצים ובסיום העונה דורג במקום החמישי באליפות הנהגים והוחתם לעונה נוספת בקבוצה לצידו של רוברט קוביצה[3]. את עונת 2008 במקום השישי, נקודה אחת פחות מהעונה הקודמת. עונה לאחר מכן התקשה לצבור נקודות. בגרנד פרי המלזי סיים במקום השני, אך המרוץ הופסק בשלב מוקדם בשל הגשם הכבד. בעקבות כך ניתנו רק מחצית מהנקודות לכל משתתף.

בעקבות פרישתה של ב.מ.וו מהאליפות נותר הייפלד ללא קבוצה לקראת עונת 2010[4]. בחודש פברואר חתם כנהג מבחן בקבוצת מרצדס[5], אך שוחרר לאחר חצי שנה בה לא נהג כלל[6]. לאחר השחרור ממרצדס חתם כנהג הניסוי של חברת פירלי, שנבחרה כספקית הצמיגים הרשמית לקראת העונה הבאה. בחודש ספטמבר חזר שוב לקבוצת סאובר כמחליפו של פדרו דה לה רוסה בחמשת המרוצים האחרונים של העונה. בסיום העונה הודיעה הקבוצה כי בעונה הבאה ינהגו עבורה קאמוי קוביאשי וסרג'יו פרס. הייפלד נותר שוב ללא קבוצה.

קוביצה, נהגה המיועד של קבוצת רנו נפצע במהלך נהיגת ראלי באיטליה והיידפלד נבחר להחליפו. במהלך חודש ספטמבר הוחלף על ידי ברונו סנה. בכך באה לסיום קריירת הפורמולה 1.

מרוצי סיבולת

עריכה

בפברואר 2012 הצטרף לקבוצת רבליון והתחרה עבורה במספר מרוצים במסגרת אליפות העולם במרוצי סיבולת[7]. הוא התחרה במרוץ 24 השעות של לה מאן, מרוץ 12 השעות של סברינג ומרוץ 6 השעות של ספא. בעונת 2013 השתתף בחמישה מרוצים במסגרת אליפות העולם במרוצי סיבולת. שנה לאחר מכן השתתף בכל שמונת המרוצים של העונה. הוא סיים את מרוץ 24 השעות של לה מאן במקום הרביעי הכולל והראשון בקטגוריה (LMP1-L).

פורמולה אי

עריכה

ביוני 2014 הצטרף לעונת הבכורה של אליפות הפורמולה אי. במרוץ הפתיחה של האליפות נאלץ לפרוש לאחר תאונה עם ניקו פרוסט שאירעה בפנייה האחרונה של הסיבוב האחרון במרוץ. בגרנד פרי של מוסקבה סיים במקום השלישי והשיג את הפודיום הראשון שלו באליפות. את העונה סיים במקום ה-12 עם 31 נקודות. בסיום העונה עבר להתחרות עבור קבוצת מהינדרה ההודית[8]. בסיום עונת 2017/18 הודיע על החלטתו לעזוב את האליפות[9].

תוצאות מרוצים

עריכה

פורמולה 1

עריכה
שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 מקום נקודות
2000 פרוסט פז'ו אוסטרליה 
9
ברזיל 
פרש
סן מרינו 
פרש
בריטניה 
פרש
ספרד 
16
גרמניה 
EX
מונקו 
8
קנדה 
פרש
צרפת 
12
אוסטריה 
פרש
גרמניה 
12†
הונגריה 
פרש
בלגיה 
פרש
איטליה 
פרש
ארצות הברית 
9
יפן 
פרש
מלזיה 
פרש
20 0
2001 סאובר אוסטרליה 
4
מלזיה 
פרש
ברזיל 
3
סן מרינו 
7
ספרד 
6
אוסטריה 
9
מונקו 
פרש
קנדה 
פרש
גרמניה 
פרש
צרפת 
6
בריטניה 
6
גרמניה 
פרש
הונגריה 
6
בלגיה 
פרש
איטליה 
11
ארצות הברית 
6
יפן 
9
8 12
2002 סאובר אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
5
ברזיל 
פרש
סן מרינו 
10
ספרד 
4
אוסטריה 
פרש
מונקו 
8
קנדה 
12
גרמניה 
7
בריטניה 
6
צרפת 
7
גרמניה 
6
הונגריה 
9
בלגיה 
10
איטליה 
10
ארצות הברית 
9
יפן 
7
10 7
2003 סאובר אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
8
ברזיל 
פרש
סן מרינו 
10
ספרד 
10
אוסטריה 
פרש
מונקו 
11
קנדה 
פרש
גרמניה 
8
צרפת 
13
בריטניה 
17
גרמניה 
10
הונגריה 
9
איטליה 
9
ארצות הברית 
5
יפן 
9
14 6
2004 ג'ורדן אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
פרש
בחריין 
15
סן מרינו 
פרש
ספרד 
פרש
מונקו 
7
גרמניה 
10
קנדה 
8
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
16
בריטניה 
15
גרמניה 
פרש
הונגריה 
12
בלגיה 
11
איטליה 
14
הרפובליקה העממית של סין 
13
יפן 
13
ברזיל 
פרש
18 3
2005 ויליאמס אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
3
בחריין 
פרש
סן מרינו 
6
ספרד 
10
מונקו 
2
גרמניה 
2
קנדה 
פרש
ארצות הברית 
DNS
צרפת 
14
בריטניה 
12
גרמניה 
11
הונגריה 
6
טורקיה 
פרש
איטליה 
-
בלגיה  ברזיל  יפן  הרפובליקה העממית של סין  11 28
2006 ב.מ.וו סאובר בחריין 
12
מלזיה 
פרש
אוסטרליה 
4
סן מרינו 
13
גרמניה 
10
ספרד 
8
מונקו 
7
בריטניה 
7
קנדה 
7
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
8
גרמניה 
פרש
הונגריה 
3
טורקיה 
14
איטליה 
8
הרפובליקה העממית של סין 
7
יפן 
8
ברזיל 
17
9 23
2007 ב.מ.וו סאובר אוסטרליה 
4
מלזיה 
4
בחריין 
4
ספרד 
פרש
מונקו 
6
קנדה 
2
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
5
בריטניה 
6
גרמניה 
6
הונגריה 
3
טורקיה 
4
איטליה 
4
בלגיה 
5
יפן 
14†
הרפובליקה העממית של סין 
7
ברזיל 
6
5 61
2008 ב.מ.וו סאובר אוסטרליה 
2
מלזיה 
6
בחריין 
4
ספרד 
9
טורקיה 
5
מונקו 
14
קנדה 
2
צרפת 
13
בריטניה 
2
גרמניה 
4
הונגריה 
10
ולנסיה 
9
בלגיה 
2
איטליה 
5
סינגפור 
6
יפן 
9
הרפובליקה העממית של סין 
5
ברזיל 
10
6th 60
2009 ב.מ.וו סאובר אוסטרליה 
10
מלזיה 
2‡
הרפובליקה העממית של סין 
12
בחריין 
19
ספרד 
7
מונקו 
11
טורקיה 
11
בריטניה 
15
גרמניה 
10
הונגריה 
11
ולנסיה 
11
בלגיה 
5
איטליה 
7
סינגפור 
פרש
יפן 
6
ברזיל 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
5
13 19
2010 ב.מ.וו סאובר בחריין  אוסטרליה  מלזיה  הרפובליקה העממית של סין  ספרד  מונקו  טורקיה  קנדה  ולנסיה  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  סינגפור 
פרש
יפן 
8
קוריאה הדרומית 
9
ברזיל 
17
איחוד האמירויות הערביות 
11
18 6
2011 לוטוס רנו אוסטרליה 
12
מלזיה 
3
הרפובליקה העממית של סין 
12
טורקיה 
7
ספרד 
8
מונקו 
8
קנדה 
פרש
ולנסיה 
10
בריטניה 
8
גרמניה 
פרש
הונגריה 
פרש
בלגיה  איטליה  סינגפור  יפן  קוריאה הדרומית  הודו  איחוד האמירויות הערביות  ברזיל  11 34

† Did not finish, but was classified as he had completed more than 90% of the race distance.
‡ Half points awarded as less than 75% of race distance was completed.

פורמולה אי

עריכה
שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 מיקום נקודות
2014/15 ונטורי הרפובליקה העממית של סין 
13†
מלזיה 
נפסל
אורוגוואי 
10
ארגנטינה 
8
ארצות הברית 
12
ארצות הברית 
11
מונקו 
10
גרמניה 
5
רוסיה 
3
בריטניה 
13
בריטניה 
פרש
12 31
2015/16 מהינדרה הרפובליקה העממית של סין 
3
מלזיה 
9
אורוגוואי 
ארגנטינה 
7
מקסיקו 
8
ארצות הברית 
4
פריז 
12
גרמניה 
7
בריטניה 
13
בריטניה 
7
10 53
2016/17 מהינדרה הונג קונג 
3
מרוקו 
9
ארגנטינה 
15
מקסיקו 
12
מונקו 
3
פריז 
3
גרמניה 
3
גרמניה 
10
ארצות הברית 
פרש
ארצות הברית 
3
קנדה 
פרש
קנדה 
5
7 88
2017/18 מהינדרה הונג קונג 
3
הונג קונג 
16
מרוקו 
7
צ'ילה 
פרש
מקסיקו 
פרש
ברזיל 
פרש
איטליה 
16
צרפת 
11
גרמניה 
10
שווייץ 
6
ארצות הברית 
6
ארצות הברית 
8
11 42

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ניק היידפלד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Mercedes-Benz CLR for Le Mans Presented, motorsport.com, 20 April 1999
  2. ^ Williams give Heidfeld his chanc, BBC.co.uk, 31 January 2005
  3. ^ Heidfield and Kubica stay at BMW, BBC.co.uk, 21 August 2007
  4. ^ Heidfeld surprised by BMW withdrawal, Autosport.com, 29 July 2009
  5. ^ Heidfeld to be Mercedes reserve driver, Autosport.com, 4 February 2010
  6. ^ Heidfeld released by Mercedes GP, Autosport.com, 17 August 2010
  7. ^ Nick Heidfeld confirmed at Rebellion for selected WEC races and Le Mans, Autosport.com, 1 February 2012
  8. ^ Mahindra confirm Senna and Heidfeld for season two, E-Racing.net, 10 August 2015
  9. ^ Heidfeld Set to Leave Mahindra, Formula E, E-Racing365.com, 17 July 2018