פורמולה 1 עונת 2005

פורמולה 1 עונת 2005
	פרננדו אלונסו זכה לראשונה בתואר האליפות
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	6 במרץ 2005
תאריך סיום	16 באוקטובר 2005
מספר עונה	56
מספר מרוצים בעונה	19
זוכה באליפות הנהגים	פרננדו אלונסו
נקודות הנהג הזוכה	133
זוכה באליפות היצרנים	רנו
נקודות היצרן הזוכה	191
	→ פורמולה 1 עונת 2004 פורמולה 1 עונת 2006 ←

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2005 נערכו נערכו 19 מרוצים. כאלוף העולם הוכתר פרננדו אלונסו ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת רנו. אלונסו הפך בגיל 24 לאלוף העולם הצעיר ביותר בהיסטוריה של הפורמולה 1.

אירועים חריגים אירעו בגרנד פרי של ארצות הברית בו זינקו למרוץ רק שש מכוניות, עקב סירובן של כל הקבוצות שהשתמשו בצמיגי מישלין להתחרות מסיבות בטיחותיות וכן בגרנד פרי האיטלקי בו הייתה זו הפעם הראשונה בה כל 20 המכוניות שהחלו את המרוץ גם סיימו אותו, ללא פרישות.

בעונה זו, שימש הישראלי חנוך ניסני (אשר התגורר אז בהונגריה) כנהג ניסוי של חברת מינרדי ועקב הפופולריות הרבה שלו בהונגריה שימש כנהג השלישי של הקבוצה במרוץ ההונגרי. אולם תוצאותיו הנמוכות במקצי הדירוג לא איפשרו לו להשתתף במרוץ עצמו.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

שינוי מקצי הדירוג:

מקצה קדם דירוג של שלושה סיבובים (אחד יציאה מהפיט, אחד למדידה ואחד לחזרה לפיט) ביום שבת.

מקצה דירוג: כל נהג יוצא לשלושה סיבובים כנ"ל בסדר ההפוך מהתוצאות במקצה הקדם דירוג.

כל מנוע אמור להיות מסוגל להחזיק מעמד לאורך שני מרוצים שלמים, כלומר, על נהג לשמור על אותו המנוע לאורך כל מקצה האימון, הדירוג והמרוץ עצמו. נהג שיחליף מנוע יזנק 10 מקומות מתחת למקום בו דורג במקצה הדירוג.
על הנהגים לזנק למרוץ עם הצמיגים ששימשו אותם במהלך מקצה הדירוג.
חל איסור על החלפת צמיגים במהלך המרוץ, למעט מקרים בטיחותיים בהחלטת מנהלי המרוץ.
איסור תדלוק בין מקצה האימון של בוקר המרוץ למרוץ עצמו.
שינויים בתצורות הכנפונים, בתחתית הרכבים וכן בגודל כונס האוויר למנוע.

קבוצות ונהגים

קבוצה	יצרן	שלדה	מנוע	צמיגים	מספר	נהגים	סיבובים
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	F2004M F2005	פרארי 053 פרארי 055	B	1	גרמניה מיכאל שומאכר	1–19
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	F2004M F2005	פרארי 053 פרארי 055	B	2	ברזיל רובנס באריקלו	1–19
בריטניה לאקי סטרייק BAR הונדה	BAR-הונדה	007	הונדה RA005E	M	3	בריטניה ג'נסון באטן	1–4, 7–19
					4	יפן טאקומה סאטו^[א]	1–4, 7–19
					4	בריטניה אנתוני דייווידסון	2
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	R25	רנו RS25	M	5	ספרד פרננדו אלונסו	1–19
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	R25	רנו RS25	M	6	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	1–19
בריטניה BMW ויליאמס F1	ויליאמס-BMW	FW27	BMW P84/5	M	7	אוסטרליה מארק ובר	1–19
					8	גרמניה ניק היידפלד^[ב]	1–15
					8	ברזיל אנטוניו פיזוניה	15–19
בריטניה קבוצת מקלארן מרצדס^[ג]	מקלארן-מרצדס	MP4-20	מרצדס FO110R	M	9	פינלנד קימי רייקונן	1–19
					10	קולומביה חואן פבלו מונטויה	1–2, 5–19
						ספרד פדרו דה לה רוסה	3
						אוסטריה אלכסנדר וורץ	4
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	C24	פטרונס 05A	M	11	קנדה ז'אק וילנב	1–19
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	C24	פטרונס 05A	M	12	ברזיל פליפה מאסה	1–19
בריטניה רד בול רייסינג^[ד]	רד בול-קוסוורת'	RB1	קוסוורת' TJ2005	M	14	בריטניה דייוויד קולטהרד	1–19
					15	אוסטריה כריסטיאן קליין	1–3, 8–19
					15	איטליה ויטנטוניו ליאוצי	4–7
יפן פנסוניק טויוטה רייסינג	טויוטה	TF105 TF105B	טויוטה RVX-05	M	16	איטליה יארנו טרולי	1–19
					17	גרמניה ראלף שומאכר^[ה]	1–19
					17	ברזיל ריקארדו זונטה	9
אירלנד ג'ורדן גרנד פרי	ג'ורדן-טויוטה	EJ15 EJ15B	טויוטה RVX-05	B	18	פורטוגל טיאגו מונטיירו	1–19
אירלנד ג'ורדן גרנד פרי	ג'ורדן-טויוטה	EJ15 EJ15B	טויוטה RVX-05	B	19	הודו נראיין קרטיקיאן	1–19
איטליה מינארדי F1	מינארדי-קוסוורת'	PS04B PS05	קוסוורת' CK2004^[ו] קוסוורת' TJ2005	B	20	אוסטריה פאטריק פרייסאצ'אר	1–11
					20	מונקו רוברט דורנבוס^[ז]	12–19
					21	הולנד כריסטיאן אלברס	1–19
מקור:^[3]^[4]

מרוצים

סיבוב	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	אוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה	אלברט פארק, מלבורן	6 במרץ	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	ספרד פרננדו אלונסו	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	צרפת רנו
2	מלזיה גרנד פרי מלזיה	ספאנג, קואלה לומפור	20 במרץ	ספרד פרננדו אלונסו	פינלנד קימי רייקונן	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
3	בחריין גרנד פרי בחריין	המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר	3 באפריל	ספרד פרננדו אלונסו	ספרד פדרו דה לה רוסה	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
4	איטליה גרנד פרי סן מרינו	המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה	24 באפריל	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה מיכאל שומאכר	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
5	ספרד גרנד פרי ספרד	מסלול קטלוניה, ברצלונה	8 במאי	פינלנד קימי רייקונן	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
6	מונקו גרנד פרי מונקו	מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו	22 במאי	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה מיכאל שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
7	גרמניה גרנד פרי אירופה	נירבורגרינג, נירבורג	29 במאי	גרמניה ניק היידפלד	ספרד פרננדו אלונסו	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
8	קנדה גרנד פרי קנדה	מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול	12 ביוני	בריטניה ג'נסון באטן	פינלנד קימי רייקונן	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
9	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי	19 ביוני	איטליה יארנו טרולי	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
10	צרפת גרנד פרי צרפת	מסלול מני-קור, מני-קור	3 ביולי	ספרד פרננדו אלונסו	פינלנד קימי רייקונן	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
11	בריטניה גרנד פרי בריטניה	מסלול סילברסטון, סילברסטון	10 ביולי	ספרד פרננדו אלונסו	פינלנד קימי רייקונן	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה מקלארן-מרצדס
12	גרמניה גרנד פרי גרמניה	הוקנהיימרינג, הוקנהיים	24 ביולי	פינלנד קימי רייקונן	פינלנד קימי רייקונן	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
13	הונגריה גרנד פרי הונגריה	הונגרורינג, מוגירוד	31 ביולי	גרמניה מיכאל שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
14	טורקיה גרנד פרי טורקיה	איסטנבול פארק, איסטנבול	21 באוגוסט	פינלנד קימי רייקונן	קולומביה חואן פבלו מונטויה	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
15	איטליה גרנד פרי איטליה	מסלול מונזה, מונצה	4 בספטמבר	קולומביה חואן פבלו מונטויה	פינלנד קימי רייקונן	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה מקלארן-מרצדס
16	ברזיל גרנד פרי ברזיל	אינטרלאגוס, סאו פאולו	11 בספטמבר	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה ראלף שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
17	יפן גרנד פרי יפן	מסלול סוזוקה, סוזוקה	25 בספטמבר	ספרד פרננדו אלונסו	פינלנד קימי רייקונן	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה מקלארן-מרצדס
18	גרנד פרי סין	המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי	9 באוקטובר	גרמניה ראלף שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
19	בלגיה גרנד פרי בלגיה	ספא-פרנקורשם, סטאוולוט	16 באוקטובר	ספרד פרננדו אלונסו	פינלנד קימי רייקונן	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום	1	2	3	4	5	6	7	8
נקודות	10	8	6	5	4	3	2	1

אליפות הנהגים

מיקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית ^‡	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	טורקיה	איטליה	בלגיה	ברזיל	יפן		נקודות
1	ספרד פרננדו אלונסו	3^F	1^P	1^P	1	2	4	1^F	Ret	DNS	1^P	2^P	1	11	2	2	2	3^P	3	1^P	133
2	פינלנד קימי רייקונן	8	9^F	3	Ret^P	1^P	1^P	11^†	1^F	DNS	2^F	3^F	Ret^{P F}	1^F	1^P	4^F	1	2^F	1^F	2^F	112
3	גרמניה מיכאל שומאכר	Ret	7	Ret	2^F	Ret	7^F	5	2	1^F	3	6	5	2^P	Ret	10	Ret	4	7	Ret	62
4	קולומביה חואן פבלו מונטויה	6	4			7	5	7	DSQ	DNS	Ret	1	2	Ret	3^F	1^P	14^P^†	1	Ret	Ret	60
5	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	1^P	Ret	Ret	Ret	5^F	12	6	Ret	DNS	6	4	4	9	4	3	Ret	5	2	4	58
6	גרמניה ראלף שומאכר	12	5	4	9	4	6	Ret	6	WD	7	8	6	3	12	6	7^F	8	8^P	3	45
7	איטליה יארנו טרולי	9	2	2	5	3	10	8	Ret	DNS^P	5	9	14^†	4	6	5	Ret	13^†	Ret	15	43
8	ברזיל רובנס באריקלו	2	Ret	9	Ret	9	8	3	3	2	9	7	10	10	10	12	5	6	11	12	38
9	בריטניה ג'נסון באטון	11^†	Ret	Ret	DSQ			10	Ret^P	DNS	4	5	3	5	5	8	3	7	5	8	37
10	אוסטרליה מארק ובר	5	Ret	6	7	6	3	Ret	5	DNS	12	11	NC	7	Ret	14	4	NC	4	7	36
11	גרמניה ניק היידפלד	Ret	3	Ret	6	10	2	2^P	Ret	DNS	14	12	11	6	Ret	WD					28
12	בריטניה דייוויד קולטהרד	4	6	8	11	8	Ret	4	7	DNS	10	13	7	Ret	7	15	Ret	Ret	6	9	24
13	ברזיל פליפה מאסה	10	10	7	10	11^†	9	14	4	DNS	Ret	10	8	14	Ret	9	10	11	10	6	11
14	קנדה ז'אק וילנב	13	Ret	11^†	4	Ret	11	13	9	DNS	8	14	15	Ret	11	11	6	12	12	10	9
15	אוסטריה כריסטיאן קליין	7	8	DNS					8	DNS	Ret	15	9	Ret	8	13	9	9	9	5	9
16	פורטוגל טיאגו מונטיארו	16	12	10	13	12	13	15	10	3	13	17	17	13	15	17	8	Ret	13	11	7
17	אוסטריה אלכסנדר וורץ				3																6
18	הודו נאריין קארטיקייאן	15	11	Ret	12	13	Ret	16	Ret	4	15	Ret	16	12	14	20	11	15	15	Ret	5
19	הולנד כריסטיאן אלברס	Ret	13	13	Ret	Ret	14	17	11	5	Ret	18	13	NC	Ret	19	12	14	16	16^†	4
20	ספרד פדרו דה לה רוסה			5^F																	4
21	אוסטריה פאטריק פרייסאצ'אר	17	Ret	12	Ret	Ret	Ret	18	Ret	6	Ret	19									3
22	ברזיל אנטוניו פיזוניה															7	15^†	Ret	Ret	13^†	2
23	יפן תקומה סאטו	14^†	WD	Ret	DSQ			12	Ret	DNS	11	16	12	8	9	16	Ret	10	DSQ	Ret	1
24	איטליה ויטנטוניו ליאוצי				8	Ret	Ret	9													1
25	הולנד רוברט דונבוס												18	Ret	13	18	13	Ret	14	14^†	0
—	בריטניה אנתוני דייווידסון		Ret																		0
—	ברזיל ריקארדו זונטה									DNS											0
מיקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית ^‡	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	טורקיה	איטליה	בלגיה	ברזיל	יפן		נקודות

סימון
צבע	מקרא
זהב	מנצח
כסף	מקום שני
ארד	מקום שלישי
ירוק	נקודות
כחול	מדורג
כחול	סיים, לא מדורג (NC)
סגול	פרש, לא מדורג (Ret)
אדום	לא כשיר (DNQ)
שחור	נפסל (DSQ)
לבן	לא פתח (DNS)
לבן	מרוץ בוטל (C)
ריק	לא התאמן (DNP)
	לא נכלל (EX)
	לא הופיע (DNA)
	ביטל השתתפות (WD)
	לא השתתף (תא ריק)
ביאור	מקרא
P	פול פוזישן
F	הקפה מהירה
†	לא סיים, אך דורג
כתב עליון	תוצאות ספרינט

הערה:

– הקבוצות שהשתמשו בצמיגי מישלן לא השתתפו בגרנד פרי האמריקאי באינדיאנפוליס עקב חששות בטיחותיות.

אליפות היצרנים

מיקום	יצרן	מס'	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית ^‡	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	טורקיה	איטליה	בלגיה	ברזיל	יפן		נקודות
1	צרפת רנו	5	3^F	1^P	1^P	1	2	4	1^F	Ret	DNS	1^P	2^P	1	11	2	2	2	3^P	3	1^P	191
1	צרפת רנו	6	1^P	Ret	Ret	Ret	5^F	12	6	Ret	DNS	6	4	4	9	4	3	Ret	5	2	4	191
2	בריטניה מקלארן-מרצדס	9	8	9^F	3	Ret^P	1^P	1^P	11^†	1^F	DNS	2^F	3^F	Ret^{P F}	1^F	1^P	4^F	1	2^F	1^F	2^F	182
2	בריטניה מקלארן-מרצדס	10	6	4	5^F	3	7	5	7	DSQ	DNS	Ret	1	2	Ret	3^F	1^P	14^P^†	1	Ret	Ret	182
3	איטליה פרארי	1	Ret	7	Ret	2^F	Ret	7^F	5	2	1^F	3	6	5	2^P	Ret	10	Ret	4	7	Ret	100
3	איטליה פרארי	2	2	Ret	9	Ret	9	8	3	3	2	9	7	10	10	10	12	5	6	11	12	100
4	יפן טויוטה	16	9	2	2	5	3	10	8	Ret	DNS^P	5	9	14^†	4	6	5	Ret	13^†	Ret	15	88
4	יפן טויוטה	17	12	5	4	9	4	6	Ret	6	DNS	7	8	6	3	12	6	7^F	8	8^P	3	88
5	בריטניה ויליאמס-BMW	7	5	Ret	6	7	6	3	Ret	5	DNS	12	11	NC	7	Ret	14	4	NC	4	7	66
5	בריטניה ויליאמס-BMW	8	Ret	3	Ret	6	10	2	2^P	Ret	DNS	14	12	11	6	Ret	7	15^†	Ret	Ret	13^†	66
6	בריטניה BAR-הונדה	3	11^†	Ret	Ret	DSQ			10	Ret^P	DNS	4	5	3	5	5	8	3	7	5	8	38
6	בריטניה BAR-הונדה	4	14^†	Ret	Ret	DSQ			12	Ret	DNS	11	16	12	8	9	16	Ret	10	DSQ	Ret	38
7	בריטניה רד בול-קוסוורת'	14	4	6	8	11	8	Ret	4	7	DNS	10	13	7	Ret	7	15	Ret	Ret	6	9	34
7	בריטניה רד בול-קוסוורת'	15	7	8	DNS	8	Ret	Ret	9	8	DNS	Ret	15	9	Ret	8	13	9	9	9	5	34
8	שווייץ סאובר-פטרונס	11	13	Ret	11^†	4	Ret	11	13	9	DNS	8	14	15	Ret	11	11	6	12	12	10	20
8	שווייץ סאובר-פטרונס	12	10	10	7	10	11^†	9	14	4	DNS	Ret	10	8	14	Ret	9	10	11	10	6	20
9	אירלנד ג'ורדן-טויוטה	18	16	12	10	13	12	13	15	10	3	13	17	17	13	15	17	8	Ret	13	11	12
9	אירלנד ג'ורדן-טויוטה	19	15	11	Ret	12	13	Ret	16	Ret	4	15	Ret	16	12	14	20	11	15	15	Ret	12
10	איטליה מינארדי-קוסוורת'	20	17	Ret	12	Ret	Ret	Ret	18	Ret	6	Ret	19	18	Ret	13	18	13	Ret	14	14^†	7
10	איטליה מינארדי-קוסוורת'	21	Ret	13	13	Ret	Ret	14	17	11	5	Ret	18	13	NC	Ret	19	12	14	16	16^†	7
מיקום	יצרן	מס'	אוסטרליה	מלזיה	בחריין	איטליה	ספרד	מונקו	גרמניה	קנדה	ארצות הברית ^‡	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	טורקיה	איטליה	בלגיה	ברזיל	יפן		נקודות

סימון
צבע	מקרא
זהב	מנצח
כסף	מקום שני
ארד	מקום שלישי
ירוק	נקודות
כחול	מדורג
כחול	סיים, לא מדורג (NC)
סגול	פרש, לא מדורג (Ret)
אדום	לא כשיר (DNQ)
שחור	נפסל (DSQ)
לבן	לא פתח (DNS)
לבן	מרוץ בוטל (C)
ריק	לא התאמן (DNP)
	לא נכלל (EX)
	לא הופיע (DNA)
	ביטל השתתפות (WD)
	לא השתתף (תא ריק)
ביאור	מקרא
P	פול פוזישן
F	הקפה מהירה
†	לא סיים, אך דורג
כתב עליון	תוצאות ספרינט

הערה:

– הקבוצות שהשתמשו בצמיגי מישלן לא השתתפו בגרנד פרי האמריקאי באינדיאנפוליס עקב חששות בטיחותיות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2005 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
אלי שאולי, סיכום עונת 2005 - היסטוריה, אירוניה ושיאים, באתר ynet, 24 באוקטובר 2005
נמרוד סוזין, סיכום 2005: הנפילה הכואבת של מיכאל שומאכר, nrg‏, 28 בדצמבר 2005.

ביאורים

^ טאקומה סאטו השתתף תחילה בגרנד פרי המלזי, אך נאלץ לפרוש בעיצומם של האימונים החופשיים בשל חום גבוה.
^ ניק היידפלד השתתף בגרנד פרי האיטלקי, אך פרש בהמשך עקב מחלה.
^ מקלארן התחרתה ב־12 המרוצים הראשונים כ"וסט מקלארן מרצדס".
^ רד בול התחרתה תחת רישיון בריטי.^[1]
^ ראלף שומאכר השתתף בגרנד פרי של ארצות הברית, אך הוא פרש לאחר שנפצע במהלך האימון החופשי.
^ מינארדי השתמשה במנוע CK2004 בשלושת המרוצים הראשונים.
^ דורנבוס היה הולנדי, אך התחרה תחת דגל מונקו.^[2]

הערות שוליים

^ "Red Bull still British". 5 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ "2005 Formula One season entry list". 5 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2006. {{cite web}}: (עזרה)
^ "2005 Formula One season entry list". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-5 מרץ 2005. נבדק ב-19 יוני 2017.
^ "2005 Formula One season entry list". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-16 פברואר 2006. נבדק ב-19 יוני 2017.

2004: גרמניה מיכאל שומאכר	אלוף העולם לנהגים ספרד פרננדו אלונסו	2006: ספרד פרננדו אלונסו

2004: איטליה פרארי	אלופת העולם ליצרנים צרפת רנו	2006: צרפת רנו

[1] טאקומה סאטו השתתף תחילה בגרנד פרי המלזי, אך נאלץ לפרוש בעיצומם של האימונים החופשיים בשל חום גבוה.

[2] ניק היידפלד השתתף בגרנד פרי האיטלקי, אך פרש בהמשך עקב מחלה.

[3] מקלארן התחרתה ב־12 המרוצים הראשונים כ"וסט מקלארן מרצדס".

[5] רד בול התחרתה תחת רישיון בריטי.^[1]

[6] ראלף שומאכר השתתף בגרנד פרי של ארצות הברית, אך הוא פרש לאחר שנפצע במהלך האימון החופשי.

[7] מינארדי השתמשה במנוע CK2004 בשלושת המרוצים הראשונים.

[דורנבוס-9] דורנבוס היה הולנדי, אך התחרה תחת דגל מונקו.^[2]

[Red_Bull-4] "Red Bull still British". 5 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[Doornbos-8] "2005 Formula One season entry list". 5 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2006. {{cite web}}: (עזרה)

[10] "2005 Formula One season entry list". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-5 מרץ 2005. נבדק ב-19 יוני 2017.

[11] "2005 Formula One season entry list". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-16 פברואר 2006. נבדק ב-19 יוני 2017.

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[ז]

[3]

[4]

[1]

[2]