פורמולה 1 עונת 2005

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2005 נערכו נערכו 19 מרוצים. כאלוף העולם הוכתר פרננדו אלונסו ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת רנו. אלונסו הפך בגיל 24 לאלוף העולם הצעיר ביותר בהיסטוריה של הפורמולה 1.

פורמולה 1 עונת 2005
פרננדו אלונסו זכה לראשונה בתואר האליפות
פרננדו אלונסו זכה לראשונה בתואר האליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 6 במרץ 2005
תאריך סיום 16 באוקטובר 2005
מספר עונה 56
מספר מרוצים בעונה 19
זוכה באליפות הנהגים פרננדו אלונסו
נקודות הנהג הזוכה 133
זוכה באליפות היצרנים רנו
נקודות היצרן הזוכה 191

אירועים חריגים אירעו בגרנד פרי של ארצות הברית בו זינקו למרוץ רק שש מכוניות, עקב סירובן של כל הקבוצות שהשתמשו בצמיגי מישלין להתחרות מסיבות בטיחותיות וכן בגרנד פרי האיטלקי בו הייתה זו הפעם הראשונה בה כל 20 המכוניות שהחלו את המרוץ גם סיימו אותו, ללא פרישות.

בעונה זו, שימש הישראלי חנוך ניסני (אשר התגורר אז בהונגריה) כנהג ניסוי של חברת מינרדי ועקב הפופולריות הרבה שלו בהונגריה שימש כנהג השלישי של הקבוצה במרוץ ההונגרי. אולם תוצאותיו הנמוכות במקצי הדירוג לא איפשרו לו להשתתף במרוץ עצמו.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • שינוי מקצי הדירוג:
מקצה קדם דירוג של שלושה סיבובים (אחד יציאה מהפיט, אחד למדידה ואחד לחזרה לפיט) ביום שבת.
מקצה דירוג: כל נהג יוצא לשלושה סיבובים כנ"ל בסדר ההפוך מהתוצאות במקצה הקדם דירוג.
  • כל מנוע אמור להיות מסוגל להחזיק מעמד לאורך שני מרוצים שלמים, כלומר, על נהג לשמור על אותו המנוע לאורך כל מקצה האימון, הדירוג והמרוץ עצמו. נהג שיחליף מנוע יזנק 10 מקומות מתחת למקום בו דורג במקצה הדירוג.
  • על הנהגים לזנק למרוץ עם הצמיגים ששימשו אותם במהלך מקצה הדירוג.
  • חל איסור על החלפת צמיגים במהלך המרוץ, למעט מקרים בטיחותיים בהחלטת מנהלי המרוץ.
  • איסור תדלוק בין מקצה האימון של בוקר המרוץ למרוץ עצמו.
  • שינויים בתצורות הכנפונים, בתחתית הרכבים וכן בגודל כונס האוויר למנוע.

קבוצות עונת 2005עריכה

קבוצה יצרן המנוע יצרן הצמיגים נהגים
פרארי פרארי ברידג'סטון מיכאל שומאכר (גרמניה), רובנס בריקלו (ברזיל)
באר הונדה מישלין ג'נסון באטון (בריטניה), תקומה סאטו (יפן)
רנו רנו מישלין פרננדו אלונסו (ספרד), ג'אנקרלו פיסיקלה (איטליה)
ויליאמס BMW מישלן מארק ובר (אוסטרליה), ניק היידפלד (גרמניה) אנטוניו פיזוניה (ברזיל)
מקלארן מרצדס מישלן קימי רייקונן (פינלנד), חואן פבלו מונטויה (קולומביה), אלכסנדר וורץ (אוסטריה), פדרו דה לה רוסה (ספרד)
סאובר Petronas מישלן ז'אק וילנב (קנדה), פליפה מאסה (ברזיל)
רד בול Cosworth מישלן דייוויד קולתארד (בריטניה), כריסטיאן קליין (אוסטריה)
טויוטה טויוטה מישלן ראלף שומאכר (גרמניה), יארנו טרולי (איטליה)
ג'ורדן טויוטה ברידג'סטון טיאגו מונטרו (פורטוגל), נאריין קארטיקייאן (הודו)
מינרדי Cosworth ברידג'סטון פאטריק פרייסאצ'אר (אוסטריה - שמונה מרוצים), רוברט דונבוס (הולנד - 12 מרוצים), כריסטיאן אלברס (הולנד)

מרוצי עונת 2005עריכה

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליה  מלבורן, אוסטרליה 6 במרץ איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה צרפת  רנו
2 מלזיה  ספאנג, מלזיה 20 במרץ ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
3 בחריין  שאקיר, בחריין 3 באפריל ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
4 סן מרינו  אימולה, סן מרינו 24 באפריל ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
5 ספרד  ברצלונה, ספרד 8 במאי פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
6 מונקו  מונטה קרלו, מונקו 22 במאי פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
7 האיחוד האירופי  נורבורגרינג, גרמניה (גרנד פרי אירופה) 29 במאי ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
8 קנדה  מונטריאול, קנדה 12 ביוני פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
9 ארצות הברית  ספידוויי, ארצות הברית 19 ביוני גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
10 צרפת  מני-קור, צרפת 3 ביולי ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
11 אנגליה  סילברסטון, אנגליה 10 ביולי קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  מקלארן
12 גרמניה  הוקנהיים, גרמניה 24 ביולי ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
13 הונגריה  בודפשט, הונגריה 31 ביולי פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
14 טורקיה  איסטנבול, טורקיה 21 באוגוסט פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
15 איטליה  מונזה, איטליה 4 בספטמבר קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  מקלארן
16 בלגיה  ספא-פרנקורשם, בלגיה 11 בספטמבר פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
17 ברזיל  סאו פאולו, ברזיל 25 בספטמבר קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  מקלארן
18 יפן  סוזוקה, יפן 9 באוקטובר פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן
19 הרפובליקה העממית של סין  שנגחאי, סין 16 באוקטובר ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו

דירוג נהגים סופיעריכה

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו 133
2 פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן 112
3 גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי 62
4 קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  מקלארן 60
5 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה צרפת  רנו 58
6 גרמניה  ראלף שומאכר יפן  טויוטה 45
7 איטליה  יארנו טרולי יפן  טויוטה 43
8 ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי 38
9 בריטניה  ג'נסון באטון בריטניה  באר 37
10 אוסטרליה  מארק ובר בריטניה  ויליאמס 36
11 גרמניה  ניק היידפלד בריטניה  ויליאמס 28
12 בריטניה  דייוויד קולטהרד אוסטריה  רד בול 24
13 ברזיל  פליפה מאסה שווייץ  סאובר 11
14 קנדה  ז'אק וילנב שווייץ  סאובר 9
15 אוסטריה  כריסטיאן קליין אוסטריה  רד בול 9
16 פורטוגל  טיאגו מונטיארו בריטניה  ג'ורדן 7
17 אוסטריה  אלכסנדר וורץ בריטניה  מקלארן 6
18 הודו  נאריין קארטיקייאן בריטניה  ג'ורדן 5
19 הולנד  כריסטיאן אלברס איטליה  מינרדי 4
20 ספרד  פדרו דה לה רוסה בריטניה  מקלארן 4
21 אוסטריה  פאטריק פרייסאצ'אר איטליה  מינרדי 3
22 ברזיל  אנטוניו פיזוניה בריטניה  ויליאמס 2
23 יפן  תקומה סאטו בריטניה  באר 1
24 איטליה  ויטנטוניו ליאוצי איטליה  רד בול 1
25 הולנד  רוברט דונבוס איטליה  מינרדי 0

דירוג קבוצות סופיעריכה

מיקום קבוצה נקודות
1 צרפת  רנו 191
2 בריטניה  מקלארן 182
3 איטליה  פרארי 100
4 יפן  טויוטה 88
5 בריטניה  ויליאמס 66
6 יפן  הונדה 38
7 אוסטריה  רד בול 34
8 גרמניה  סאובר 20
9 בריטניה  ג'ורדן 12
10 איטליה  מינרדי 7

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2005 בוויקישיתוף
2004 2005 2006
מיכאל שומאכר אלוף העולם - פרננדו אלונסו פרננדו אלונסו
פרארי אליפות היצרנים - רנו רנו