פתיחת התפריט הראשי

פורמולה 1 עונת 2004

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2004 נערכו 18 מרוצים. מיכאל שומאכר הוכתר לאלוף כשהוא ממשיך לשבור בכך את שיא האליפויות עם אליפות שביעית. בעונה זו, שבר מיכאל שומאכר שני שיאים נוספים: הוא ניצח ב-12 מתוך 13 המרוצים הראשונים של העונה וכן ניצח בסך הכול 13 מתוך 18 המרוצים. ג'נסון באטון הגיע להישג מעניין של מקום שלישי בדירוג הכולל על אף שלא ניצח באף מרוץ במהלך העונה.

פורמולה 1 עונת 2004
Michael Schumacher-I'm the man (cropped).jpg
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השביעית
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 7 במרץ 2004
תאריך סיום 24 באוקטובר 2004
מספר עונה 55
מספר מרוצים בעונה 18
זוכה באליפות הנהגים מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה 148
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 262

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון כאשר העיקריים שבהם היו:

  • איסור על החלפת המנוע ברכב מתחילת מקצה האימון הראשון ועד לסוף המרוץ. במקרה של החלפה, יוענש הנהג בהורדה של 10 מקומות על קו הזינוק.
  • איסור על טלמטריה בין הרכב לסטנד הקבוצה, בשני כיווני התקשורת.
  • מקסימום שני כנפונים בכנף האחורית במקום שלושה.

קבוצות עונת 2004עריכה

מרוצי עונת 2004עריכה

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 מלבורן, אוסטרליה 7 במרץ מיכאל שומאכר פרארי
2 ספאנג, מלזיה 21 במרץ מיכאל שומאכר פרארי
3 שאקיר, בחריין 4 באפריל מיכאל שומאכר פרארי
4 אימולה, סן מרינו 25 באפריל מיכאל שומאכר פרארי
5 ברצלונה, ספרד 9 במאי מיכאל שומאכר פרארי
6 מונטה קרלו, מונקו 23 במאי יארנו טרולי רנו
7 נורבורגרינג, גרמניה (גרנד פרי אירופה) 30 במאי מיכאל שומאכר פרארי
8 מונטריאול, קנדה 13 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
9 אינדיאנפוליס, ארצות הברית 20 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
10 מני-קור, צרפת 4 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
11 סילברסטון, אנגליה 11 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
12 הוקנהיים, גרמניה 25 ביולי מיכאל שומאכר פרארי
13 בודפשט, הונגריה 15 באוגוסט מיכאל שומאכר פרארי
14 ספא-פרנקורשם, בלגיה 29 באוגוסט קימי רייקונן מקלארן
15 מונזה, איטליה 12 בספטמבר רובנס בריקלו פרארי
16 שנגחאי, סין 26 בספטמבר רובנס בריקלו פרארי
17 סוזוקה, יפן 10 באוקטובר מיכאל שומאכר פרארי
18 סאו פאולו, ברזיל 24 באוקטובר חואן פבלו מונטויה ויליאמס

דירוג נהגים סופיעריכה

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי 148
2 ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי 114
3 בריטניה  ג'נסון באטון יפן  הונדה 85
4 ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו 59
5 קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  ויליאמס 58
6 איטליה  יארנו טרולי צרפת  רנו 46
7 פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן 45
8 יפן  תקומה סאטו יפן  הונדה 34
9 גרמניה  ראלף שומאכר בריטניה  ויליאמס 24
9 בריטניה  דייוויד קולטהרד בריטניה  מקלארן 24
11 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה שווייץ  סאובר 22
12 ברזיל  פליפה מאסה שווייץ  סאובר 12
13 אוסטרליה  מארק ובר בריטניה  יגואר 7
14 צרפת  אוליביה פאניס יפן  טויוטה 9
14 ברזיל  אנטוניו פיזוניה בריטניה  ויליאמס 6
16 אוסטריה  כריסטיאן קליין אוסטריה  יגואר 3
16 ברזיל  כריסטיאנו דה מאטה יפן  טויוטה 3
16 גרמניה  ניק היידפלד בריטניה  ג'ורדן 3
19 גרמניה  טימו גלוק בריטניה  ג'ורדן 3
20 הונגריה  זסולט בוהמגרטנר איטליה  מינרדי 1

דירוג קבוצות סופיעריכה

מיקום קבוצה נקודות
1 איטליה  פרארי 262
2 יפן  הונדה 119
3 צרפת  רנו 105
4 בריטניה  ויליאמס 88
5 בריטניה  מקלארן 69
6 שווייץ  סאובר 34
7 בריטניה  יגואר 10
8 יפן  טויוטה 9
9 בריטניה  ג'ורדן 5
10 איטליה  מינרדי 1
2003 2004 2005
מיכאל שומאכר אלוף העולם-מיכאל שומאכר פרננדו אלונסו
פרארי אליפות היצרנים-פרארי רנו

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2004 בוויקישיתוף