פורמולה 1 עונת 2003

עונת 2003 בפורמולה 1 הייתה העונה ה-54 של האליפות במסגרתה נערכו 16 מרוצים. מיכאל שומאכר זכה באליפות העולם לנהגים כאשר נהג עבור קבוצת פרארי שזכתה באליפות העולם לקבוצות.

פורמולה 1 עונת 2003
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השישית
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השישית
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 9 במרץ 2003
תאריך סיום 12 באוקטובר 2003
מספר עונה 54
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה 93
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 158

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון כאשר העיקריים שבהם היו:

  • חלוקת נקודות חדשה: 10 נקודות לזוכה במרוץ, 8 נקודות למקום השני, 6 למקום השלישי, 5 לרביעי, 4 לחמישי, 3 לשישי, 2 לשביעי ונקודה אחת לנהג שסיים במקום השמיני.
  • איסור על טלמטריה בכיוון סטנד-רכב (כלומר, תשדורת של פקודות למחשב הרכב תוך כדי מרוץ).
  • איסור על תיבת הילוכים אוטומטית לחלוטין (מותרת תיבה חצי אוטומטית).
  • הכנסת מערכת HANS - Head and neck support שנועדה להגן על הצוואר וחלקו העליון של עמוד השידרה של הנהג במקרה של תאונה.

קבוצות ונהגים

עריכה
קבוצה יצרן שלדה מנוע צמיגים מספר נהגים סיבובים
איטליה  סקודריה פרארי מרלבורו פרארי F2002B
F2003-GA
פרארי 051B
פרארי 052
B 1 גרמניה  מיכאל שומאכר 1–16
2 ברזיל  רובנס באריקלו 1–16
בריטניה  BMW ויליאמס F1 ויליאמס-BMW FW25 BMW P83 M 3 קולומביה  חואן פבלו מונטויה 1–16
4 גרמניה  ראלף שומאכר[א] 1–16
ספרד  מארק ז'נה 14
בריטניה  ווסט מקלארן מרצדס מקלארן-מרצדס MP4-17D מרצדס FO110M
מרצדס FO110P
M 5 בריטניה  דייוויד קולטהרד 1–16
6 פינלנד  קימי רייקונן 1–16
צרפת  מילד סבן רנו F1 רנו R23
R23B
רנו RS23 M 7 איטליה  יארנו טרולי 1–16
8 ספרד  פרננדו אלונסו 1–16
שווייץ  סאובר פטרונס סאובר-פטרונס C22 פטרונס 03A B 9 גרמניה  ניק היידפלד 1–16
10 גרמניה  היינץ-הראלד פרנצן 1–16
אירלנד  בנסון והדג'ס ג'ורדן פורד ג'ורדן-פורד EJ13 פורד RS1 B 11 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 1–16
12 אירלנד  ראלף פירמן[ב] 1–13, 15–16
הונגריה  זסלוט באומגרטנר 13–14
בריטניה  HSBC יגואר רייסינג יגואר-קוסוורת' R4 קוסוורת' CR-5 M 14 אוסטרליה  מארק ובר 1–16
15 ברזיל  אנטוניו פיזוניה 1–11
בריטניה  ג'סטין וילסון 12–16
בריטניה  לאקי סטרייק BAR הונדה BAR-הונדה 005 הונדה RA003E B 16 קנדה  ז'אק וילנב 1–15
יפן  טאקומה סאטו 16
17 בריטניה  ג'נסון באטן 1–16
איטליה  טראסט מינארדי קוסוורת'[ג] מינארדי-קוסוורת' PS03 קוסוורת' CR-3 B 18 בריטניה  ג'סטין וילסון 1–11
דנמרק  ניקולס קייסה 12–16
19 הולנד  יוס ורסטאפן 1–16
יפן  פנסוניק טויוטה רייסינג טויוטה TF103 טויוטה RVX-03 M 20 צרפת  אוליבייה פאניס 1–16
21 ברזיל  כריסטיאנו דה מאטה 1–16
מקור:[2][3][4]

מרוצים

עריכה
סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליה  גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 9 במרץ גרמניה  מיכאל שומאכר פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  דייוויד קולטהרד בריטניה  מקלארן-מרצדס
2 מלזיה  גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 23 במרץ ספרד  פרננדו אלונסו גרמניה  מיכאל שומאכר פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן-מרצדס
3 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 6 באפריל ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה אירלנד  ג'ורדן-פורד
4 איטליה  גרנד פרי סן מרינו המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה 20 באפריל גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
5 ספרד  גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 4 במאי גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
6 אוסטריה  גרנד פרי אוסטריה A1 רינג, שפילברג 18 במאי גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
7 מונקו  גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 1 ביוני גרמניה  ראלף שומאכר פינלנד  קימי רייקונן קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  ויליאמס-BMW
8 קנדה  גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 15 ביוני גרמניה  ראלף שומאכר ספרד  פרננדו אלונסו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
9 גרמניה  גרנד פרי אירופה נירבורגרינג, נירבורג 29 ביוני פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן גרמניה  ראלף שומאכר בריטניה  ויליאמס-BMW
10 צרפת  גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 6 ביולי גרמניה  ראלף שומאכר קולומביה  חואן פבלו מונטויה גרמניה  ראלף שומאכר בריטניה  ויליאמס-BMW
11 בריטניה  גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 20 ביולי ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
12 גרמניה  גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג, הוקנהיים 3 באוגוסט קולומביה  חואן פבלו מונטויה קולומביה  חואן פבלו מונטויה קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  ויליאמס-BMW
13 הונגריה  גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 24 באוגוסט ספרד  פרננדו אלונסו קולומביה  חואן פבלו מונטויה ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
14 איטליה  גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 14 בספטמבר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
15 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי 28 בספטמבר פינלנד  קימי רייקונן גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
16 יפן  גרנד פרי יפן מסלול סוזוקה, סוזוקה 12 באוקטובר ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  ראלף שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי

דירוג האליפות

עריכה

שיטת הניקוד

עריכה
  ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

בעונה זו שונתה שיטת הניקוד שהייתה נהוגה, בשינויים קלים, מאז 1960. 39 נקודות הוענקו לשמונת המסיימים הראשונים (במקום 24–26 נקודות לששת הראשונים בעונות הקודמות).

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8 
נקודות 10 8 6 5 4 3 2 1

אליפות הנהגים

עריכה
מיקום נהג אוסטרליה  מלזיה  ברזיל  איטליה  ספרד  אוסטריה  מונקו  קנדה  גרמניה  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  איטליה  ארצות הברית  יפן  נקודות
1 גרמניה  מיכאל שומאכר 4P 6F פרש 1P F 1P 1P F 3 1 5 3 4 7 8 1P F 1F 8 93
2 פינלנד  קימי רייקונן 3F 1 2 2 פרש 2 2F 6 RetP F 4 3 פרש 2 4 2P 2 91
3 קולומביה  חואן פבלו מונטויה 2 12 פרש 7 4 פרש 1 3 2 2F 2 1P F 3F 2 6 פרש 82
4 ברזיל  רובנס באריקלו פרש 2 RetP F 3 3F 3 8 5 3 7 1P F פרש פרש 3 פרש 1P 65
5 גרמניה  ראלף שומאכר 8 4 7 4 5 6 4P 2P 1 1P 9 פרש 4 WD פרש 12F 58
6 ספרד  פרננדו אלונסו 7 3P 3 6 2 פרש 5 4F 4 פרש פרש 4 1P 8 פרש פרש 55
7 בריטניה  דייוויד קולטהרד 1 פרש 4 5 פרש 5 7 פרש 15 5 5 2 5 פרש פרש 3 51
8 איטליה  יארנו טרולי 5 5 8 13 פרש 8 6 פרש פרש פרש 6 3 7 פרש 4 5 33
9 בריטניה  ג'נסון באטון 10 7 פרש 8 9 4 DNS פרש 7 פרש 8 8 10 פרש פרש 4 17
10 אוסטרליה  מארק ובר פרש פרש 9 פרש 7 7 פרש 7 6 6 14 11 6 7 פרש 11 17
11 גרמניה  היינץ-הראלד פרנצן 6 9 5 11 פרש DNS פרש פרש 9 12 12 פרש פרש 13 3 פרש 13
12 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 12 פרש 1 15 פרש פרש 10 פרש 12 פרש פרש 13 פרש 10 7 פרש 12
13 ברזיל  כריסטיאנו דה מאטה פרש 11 10 12 6 10 9 11 פרש 11 7 6 11 פרש 9 7 10
14 גרמניה  ניק היידפלד פרש 8 פרש 10 10 פרש 11 פרש 8 13 17 10 9 9 5 9 6
15 צרפת  אוליבייה פאניס פרש פרש פרש 9 פרש פרש 13 8 פרש 8 11 5 פרש פרש פרש 10 6
16 קנדה  ז'אק וילנב 9 DNS 6 פרש פרש 12 פרש פרש פרש 9 10 9 פרש 6 פרש 6
17 ספרד  מארק ז'נה 5 4
18 יפן  טאקומה סאטו 6 3
19 אירלנד  ראלף פירמן פרש 10 פרש פרש 8 11 12 פרש 11 15 13 פרש WD פרש 14 1
20 בריטניה  ג'סטין וילסון פרש פרש פרש פרש 11 13 פרש פרש 13 14 16 פרש פרש פרש 8 13 1
21 ברזיל  אנטוניו פיזוניה 13 פרש פרש 14 פרש 9 פרש 10 10 10 פרש 0
22 הולנד  יוס ורסטאפן 11 13 פרש פרש 12 פרש פרש 9 14 16 15 פרש 12 פרש 10 15 0
23 דנמרק  ניקולס קייסה 12 13 12 11 16 0
24 הונגריה  זסלוט באומגרטנר פרש 11 0
מיקום נהג אוסטרליה  מלזיה  ברזיל  איטליה  ספרד  אוסטריה  מונקו  קנדה  גרמניה  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  איטליה  ארצות הברית  יפן  נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים

עריכה
מיקום יצרן מס' אוסטרליה  מלזיה  ברזיל  איטליה  ספרד  אוסטריה  מונקו  קנדה  גרמניה  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  איטליה  ארצות הברית  יפן  נקודות
1 איטליה  פרארי 1 4P 6F פרש 1P F 1P 1P F 3 1 5 3 4 7 8 1P F 1F 8 158
2 פרש 2 פרש 3 3F 3 8 5 3 7 1P F פרש פרש 3 פרש 1P
2 בריטניה  ויליאמס-BMW 3 2 12 פרש 7 4 פרש 1 3 2 2F 2 1P F 3F 2 6 פרש 144
4 8 4 7 4 5 6 4P 2P 1 1P 9 פרש 4 5 פרש 12F
3 בריטניה  מקלארן-מרצדס 5 1 פרש 4 5 פרש 5 7 פרש 15 5 5 2 5 פרש פרש 3 142
6 3F 1 2 2 פרש 2 2F 6 פרש 4 3 פרש 2 4 2P 2
4 צרפת  רנו 7 5 5 8 13 פרש 8 6 פרש פרש פרש 6 3 7 פרש 4 5 88
8 7 3P 3 6 2 פרש 5 4F 4 פרש פרש 4 1P 8 פרש פרש
5 בריטניה  BAR-הונדה 16 9 DNS 6 פרש פרש 12 פרש פרש פרש 9 10 9 פרש 6 פרש 6 26
17 10 7 פרש 8 9 4 DNS פרש 7 פרש 8 8 10 פרש פרש 4
6 שווייץ  סאובר-פטרונס 9 פרש 8 פרש 10 10 פרש 11 פרש 8 13 17 10 9 9 5 9 19
10 6 9 5 11 פרש DNS פרש פרש 9 12 12 פרש פרש 13 3 פרש
7 בריטניה  יגואר-קוסוורת' 14 פרש פרש 9 פרש 7 7 פרש 7 6 6 14 11 6 7 פרש 11 18
15 13 פרש פרש 14 פרש 9 פרש 10 10 10 פרש פרש פרש פרש 8 13
8 יפן  טויוטה 20 פרש פרש פרש 9 פרש פרש 13 8 פרש 8 11 5 פרש פרש פרש 10 16
21 פרש 11 10 12 6 10 9 11 פרש 11 7 6 11 פרש 9 7
9 אירלנד  ג'ורדן-פורד 11 12 פרש 1 15 פרש פרש 10 פרש 12 פרש פרש 13 פרש 10 7 פרש 13
12 פרש 10 פרש פרש 8 11 12 פרש 11 15 13 פרש פרש 11 פרש 14
10 איטליה  מינארדי-קוסוורת' 18 פרש פרש פרש פרש 11 13 פרש פרש 13 14 16 12 13 12 11 16 0
19 11 13 פרש פרש 12 פרש פרש 9 14 16 15 פרש 12 פרש 10 15
מיקום יצרן מס' אוסטרליה  מלזיה  ברזיל  איטליה  ספרד  אוסטריה  מונקו  קנדה  גרמניה  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  איטליה  ארצות הברית  יפן  נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2003 בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ ראלף שומאכר השתתף בגרנד פרי האיטלקי, אך פרש במהלכו בשל מחלה.
  2. ^ ראלף פירמן השתתף בגרנד פרי ההונגרי, אך פרש לאחר שנפצע במהלך האימון החופשי.
  3. ^ מינארדי השתתפה בששת המרוצים הראשונים תחת השם "אירופיאן מינארדי קוסוורת'".[1]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Trust increases Minardi backing". Crash.net. 22 במאי 2003. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "2003 FIA Formula One World Championship". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2003. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Braillon, Didier (2003). "Sporting regulations". In Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2003–04. Bath, Somerset: Parragon. pp. 22–41. ISBN 978-1-4054-2089-1 – via Internet Archive.
  4. ^ "Models in 2003". StatsF1. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)


2002:
גרמניה  מיכאל שומאכר
אלוף העולם לנהגים
גרמניה  מיכאל שומאכר
2004:
גרמניה  מיכאל שומאכר
2002:
איטליה  פרארי
אלופת העולם ליצרנים
איטליה  פרארי
2004:
איטליה  פרארי