במסגרת פורמולה 1 של שנת 2003 נערכו 16 מרוצים. מיכאל שומאכר זכה באליפות העולם לנהגים כאשר נהג עבור קבוצת פרארי שזכתה באליפות העולם לקבוצות.
בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון כאשר העיקריים שבהם היו:
- חלוקת נקודות חדשה: 10 נקודות לזוכה במרוץ, 8 נקודות למקום השני, 6 למקום השלישי, 5 לרביעי, 4 לחמישי, 3 לשישי, 2 לשביעי ונקודה אחת לנהג שסיים במקום השמיני.
- איסור על טלמטריה בכיוון סטנד-רכב (כלומר, תשדורת של פקודות למחשב הרכב תוך כדי מרוץ).
- איסור על תיבת הילוכים אוטומטית לחלוטין (מותרת תיבה חצי אוטומטית).
- הכנסת מערכת HANS - Head and neck support שנועדה להגן על הצוואר וחלקו העליון של עמוד השידרה של הנהג במקרה של תאונה.
מרוצי עונת 2003עריכה
מספר המרוץ |
מקום המסלול |
תאריך המרוץ |
נהג מנצח |
קבוצה מנצחת
|
1 |
מלבורן, אוסטרליה |
9 במרץ |
דייוויד קולטהרד |
מקלארן
|
2 |
ספאנג, מלזיה |
23 במרץ |
קימי רייקונן |
מקלארן
|
3 |
אינטרלאגוס, ברזיל |
6 באפריל |
ג'אנקרלו פיסיקלה |
ג'ורדן
|
4 |
אימולה, סן מרינו |
20 באפריל |
מיכאל שומאכר |
פרארי
|
5 |
ברצלונה, ספרד |
4 במאי |
מיכאל שומאכר |
פרארי
|
6 |
שפילברג, אוסטריה |
18 במאי |
מיכאל שומאכר |
פרארי
|
7 |
מונטה קרלו, מונקו |
1 ביוני |
חואן פבלו מונטויה |
ויליאמס
|
8 |
מונטריאול, קנדה |
15 ביוני |
מיכאל שומאכר |
פרארי
|
9 |
נורבורגרינג, גרמניה (גרנד פרי אירופה) |
29 ביוני |
ראלף שומאכר |
ויליאמס
|
10 |
מני-קור, צרפת |
6 ביולי |
ראלף שומאכר |
ויליאמס
|
11 |
סילברסטון, אנגליה |
20 ביולי |
רובנס באריקלו |
פרארי
|
12 |
הוקנהיים, גרמניה |
3 באוגוסט |
חואן פבלו מונטויה |
ויליאמס
|
13 |
בודפשט, הונגריה |
24 באוגוסט |
פרננדו אלונסו |
רנו
|
14 |
מונזה, איטליה |
14 בספטמבר |
מיכאל שומאכר |
פרארי
|
15 |
ספידוויי, ארצות הברית |
28 בספטמבר |
מיכאל שומאכר |
פרארי
|
16 |
סוזוקה, יפן |
12 באוקטובר |
רובנס באריקלו |
פרארי
|
דירוג נהגים סופיעריכהדירוג קבוצות סופיעריכהקישורים חיצונייםעריכה