ויקיפדיה

פורמולה 1 עונת 2007

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2007 נערכו 17 מרוצים. באליפות העולם זכה בפעם הראשונה הפיני קימי רייקונן ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי, קבוצתו של רייקונן.

פורמולה 1 עונת 2007
קימי רייקונן זכה לראשונה באליפות
קימי רייקונן זכה לראשונה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 18 במרץ 2007
תאריך סיום 21 באוקטובר 2007
מספר עונה 58
מספר מרוצים בעונה 17
זוכה באליפות הנהגים קימי רייקונן
נקודות הנהג הזוכה 110
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 204

עונה זו שנחשבה תחילה כפחות מעניינת בגלל פרישתו מנהיגה של מיכאל שומאכר, הפכה להיות לאחת מהעונות המתוחות והדרמטיות ביותר בתולדות הענף. לפני תחילת המרוץ האחרון, שלושה נהגים עדיין היו יכולים לזכות באליפות, והזוכה היה בעל הסיכויים הפחותים ביותר בפתיחת המרוץ.

תחילת האליפות הציגה את הכוכב העולה לואיס המילטון נהג בריטי צעיר, הצעיר ביותר שנהג אי פעם בפורמולה 1, בגיל 22. לואיס שנחשב לבעל פוטנציאל גדול לעתיד הוכיח את בגרותו כבר בתחילת הדרך. הוא הצליח לעלות לפודיום (כלומר, בין שלושת הראשונים) כבר במרוצו הראשון ובעצם, עשה זאת בכל תשעת המרוצים הראשונים. הוא היה גם לנהג ה"רוקי" (נהג שנה ראשונה) הראשון שניצח במרוץ. מאמצע העונה, הוביל המילטון את טבלת הדירוג. לאחר 11 מרוצים, היה רייקונן בפיגור של 26 נקודות אליפות יחסית להמילטון. אולם במרוץ הלפני אחרון, כאשר יכול היה המילטון להבטיח את האליפות, הוא ביצע טעות ופרש. במרוץ האחרון, זינק מהמקום השני, אך בשל טעות נהיגה ותקלה טכנית, סיים את המרוץ במקום השביעי והפסיד את האליפות. אלונסו סיים שלישי ובעקבות ניצחונו של רייקונן במרוץ, הפסיד גם הוא את האליפות. רייקונן סיים את האליפות עם נקודה אחת יותר מאשר אלונסו והמילטון. גם בתום המרוץ לא הסתיימה הדרמה, שכן מספר שעות לאחר סיום המרוץ, נבדק חשד כי קבוצות ויליאמס וסאובר-ב.מ.וו השתמשו בטכניקות קירור דלק אסורות. נהגים של קבוצות אלו תפסו את מקומות 4, 5 ו-6 במרוץ הסיום, ואם היו נפסלים, הרי שהמילטון היה מקודם למקום החמישי וזוכה בכך באליפות. לאחר יממה, הודיעה ה-הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) שהקבוצות נוקו מהחשד.

במהלך העונה התגלתה יריבות גדולה בין פרננדו אלונסו, אלוף העולם בשנתיים הקודמות שעבר לקבוצת מקלארן לבין המילטון, חברו לקבוצה. אלונסו ראה את עצמו כנהג הבכיר של הקבוצה, אך הצלחתו של המילטון טרפה את הקלפים ומתיחות גדולה שררה בין השניים מאמצע העונה.

בנוסף לכל זאת, התפוצצה גם שערוריית ריגול חמורה כאשר הסתבר כי מהנדס בכיר בפרארי העביר את כל הספר הטכני של המכונית לידי קבוצת מקלארן. מקלארן נענשה בקנס של מאה מיליון דולר, הגדול ביותר בהיסטוריה של הענף וכן בביטול כל הנקודות שצברה הקבוצה במרוץ לאליפות היצרנים במשך כל העונה. עם זאת, לא נפסלו נהגיה.

בכל המרוצים במהלך העונה, ניצחו ארבעה נהגים בלבד: רייקונן, המילטון, אלונסו ומאסה. הם נהגו עבור קבוצות פרארי ומקלארן בלבד.

גם על ידי הנהג הצעיר סבסטיאן פטל נשברו שני שיאים חדשים: הוא היה לנהג הצעיר ביותר בהיסטוריה שזכה בנקודת אליפות (מקום שמיני בגרנד פרי האמריקאי בגיל 19, 11 חודשים ו-14 יום) וכן לנהג הצעיר ביותר שהוביל במהלך מרוץ (למשך 3 הקפות בגרנד פרי היפני בגיל 20, חודשיים ו-27 יום).

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • הגבלת המהירות ב"סטנד" ל-80 קמ"ש בלבד.
  • יצרן יחיד של צמיגים לכל הקבוצות - ברידג'סטון, עד לשנת 2010 לפחות.
  • ארבעה סוגי צמיגים: "יבש קשה", "יבש רך", "ביניים", ו-"רטוב". כל קבוצה חייבת להשתמש במהלך המרוץ בשני סוגי הצמיגים היבשים, אלא אם מזג האוויר הצדיק שימוש באחד מצמיגי הגשם.
  • הגבלות חדשות נוספות על השימוש בסוגי הצמיגים ומספרם במהלך סוף שבוע שלם.
  • אישור לכל קבוצה להשתמש בעד 6 נהגים שונים בזמן מיקצי האימון של יום ששי, אך לא יאושרו יותר משתי מכוניות על המסלול בכל רגע נתון לכל קבוצה.
  • מנועי עונה זו היו חייבים להיות זהים למנועי עונת 2006, למעט מספר שינויים מותרים קטן. כל קבוצה הפקידה מנוע אחד ברשויות ה-FIA להשוואה עבור הבדיקות שנערכו לאחר מכן.
  • צבע תפסן המצלמה ברכב הראשי בכל קבוצה יהיה צבוע אדום וברכב השני צבוע בצהוב. דבר זה נועד להקל על הצופים לזהות במי מהנהגים מדובר כשהם רחוקים מהרכב.

קבוצות ונהגים עריכה

קבוצה יצרן שלדה מנוע מספר נהגים סיבובים
בריטניה  וודאפון מקלארן מרצדס מקלארן-מרצדס MP4-22 מרצדס FO 108T 1 ספרד  פרננדו אלונסו 1–17
2 בריטניה  לואיס המילטון 1–17
צרפת  ING רנו F1 רנו R27 רנו RS27 3 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 1–17
4 פינלנד  הייקי קובליינן 1–17
איטליה  פרארי מרלבורו פרארי F2007 פרארי 056 2007 5 ברזיל  פליפה מאסה 1–17
6 פינלנד  קימי רייקונן 1–17
יפן  הונדה רייסינג F1 הונדה RA107 הונדה RA807E 7 בריטניה  ג'נסון באטון 1–17
8 ברזיל  רובנס באריקלו 1–17
גרמניה  BMW סאובר F1 BMW סאובר F1.07 BMW P86/7 9 גרמניה  ניק היידפלד 1–17
10 פולין  רוברט קוביצה 1–6, 8–17
גרמניה  סבסטיאן פטל 7
יפן  פנסוניק טויוטה רייסינג טויוטה TF107 טויוטה RVX-07 11 גרמניה  ראלף שומאכר 1–17
12 איטליה  יארנו טרולי 1–17
אוסטריה  רד בול רד בול-רנו RB3 רנו RS27 14 בריטניה  דייוויד קולטהרד 1–17
15 אוסטרליה  מארק ובר 1–17
בריטניה  AT&T ויליאמס ויליאמס-טויוטה FW29 טויוטה RVX-07 16 גרמניה  ניקו רוזברג 1–17
17 אוסטריה  אלכסנדר וורץ 1–16
יפן  קאזוקי נקאג'ימה 17
איטליה  טורו רוסו טורו רוסו-פרארי STR2 פרארי 056 2006 18 איטליה  ויטנטוניו ליאוצי 1–17
19 ארצות הברית  סקוט ספיד 1–10
גרמניה  סבסטיאן פטל 11–17
הולנד  איתיחאד אלדר ספייקר F1 ספייקר-פרארי F8-VII
F8-VIIB 		פרארי 056 2006 20 גרמניה  אדריאן סוטיל 1–17
21 הולנד  כריסטיאן אלברס 1–9
גרמניה  מרקוס וינקלהוק 10
יפן  סאקון ימאמוטו 11–17
יפן  סופר אגורי F1 סופר אגורי-הונדה SA07 הונדה RA807E 22 יפן טאקומה סאטו 1–17
23 בריטניה  אנתוני דייווידסון 1–17
מקור:[1]

מרוצים עריכה

סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליה  גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 18 במרץ פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
2 מלזיה  גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 8 באפריל ברזיל  פליפה מאסה בריטניה  לואיס המילטון ספרד  פרננדו אלונסו בריטניה  מקלארן-מרצדס
3 בחריין  גרנד פרי בחריין המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר 15 באפריל ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
4 ספרד  גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 13 במאי ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
5 מונקו  גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 27 במאי ספרד  פרננדו אלונסו ספרד  פרננדו אלונסו ספרד  פרננדו אלונסו בריטניה  מקלארן-מרצדס
6 קנדה  גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 10 ביוני בריטניה  לואיס המילטון ספרד  פרננדו אלונסו בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן-מרצדס
7 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי 17 ביוני בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן-מרצדס
8 צרפת  גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 1 ביולי ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
9 בריטניה  גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 8 ביולי בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
10 גרמניה  גרנד פרי אירופה נירבורגרינג, נירבורג 22 ביולי פינלנד  קימי רייקונן ברזיל  פליפה מאסה ספרד  פרננדו אלונסו בריטניה  מקלארן-מרצדס
11 הונגריה  גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 5 באוגוסט בריטניה  לואיס המילטון[א] פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן-מרצדס[ב]
12 טורקיה  גרנד פרי טורקיה איסטנבול פארק, איסטנבול 26 באוגוסט ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
13 איטליה  גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 9 בספטמבר ספרד  פרננדו אלונסו ספרד  פרננדו אלונסו ספרד  פרננדו אלונסו בריטניה  מקלארן-מרצדס[ג]
14 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורשם, סטאוולוט 16 בספטמבר פינלנד  קימי רייקונן ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
15 יפן  גרנד פרי יפן פוג'י ספידוויי, אויאמה 30 בספטמבר בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן-מרצדס[ג]
16 הרפובליקה העממית של סין  גרנד פרי סין המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי 7 באוקטובר בריטניה  לואיס המילטון ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
17 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 21 באוקטובר ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי

דירוג האליפות עריכה

שיטת הניקוד עריכה

  ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8 
נקודות 10 8 6 5 4 3 2 1

אליפות הנהגים עריכה

עבור רובנס באריקלו, הייתה זו העונה הראשונה בה לא זכה באף נקודת אליפות ב-15 עונות השתתפות באליפויות הפורמולה 1.

מיקום נהג אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  מונקו  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  טורקיה  איטליה  בלגיה  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ברזיל  נקודות
1 פינלנד  קימי רייקונן 1P F 3 3 Ret 8 5 4F 1 1F RetP 2F 2F 3 1P 3 1 1F 110
2 בריטניה  לואיס המילטון 3 2F 2 2 2 1P 1P 3 3P 9 1P 5 2 4 1P F RetP 7 109
3 ספרד  פרננדו אלונסו 2 1 5 3 1P F 7F 2 7 2 1 4 3 1P F 3 Ret 2 3 109
4 ברזיל  פליפה מאסה 6 5P 1P F 1P F 3 DSQ 3 2P F 5 2F 13 1P Ret 2F 6 3F 2P 94
5 גרמניה  ניק היידפלד 4 4 4 Ret 6 2 Ret 5 6 6 3 4 4 5 14† 7 6 61
6 פולין  רוברט קוביצה Ret 18 6 4 5 Ret 4 4 7 5 8 5 9 7 Ret 5 39
7 פינלנד  הייקי קובליינן 10 8 9 7 13† 4 5 15 7 8 8 6 7 8 2 9 Ret 30
8 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 5 6 8 9 4 DSQ 9 6 8 10 12 9 12 Ret 5 11 Ret 21
9 גרמניה  ניקו רוזברג 7 Ret 10 6 12 10 16† 9 12 Ret 7 7 6 6 Ret 16 4 20
10 בריטניה  דייוויד קולטהרד Ret Ret Ret 5 14 Ret Ret 13 11 5 11 10 Ret Ret 4 8 9 14
11 אוסטריה  אלכסנדר וורץ Ret 9 11 Ret 7 3 10 14 13 4 14 11 13 Ret Ret 12 13
12 אוסטרליה  מארק ובר 13 10 Ret Ret Ret 9 7 12 Ret 3 9 Ret 9 7 Ret 10 Ret 10
13 איטליה  יארנו טרולי 9 7 7 Ret 15 Ret 6 Ret Ret 13 10 16 11 11 13 13 8 8
14 גרמניה  סבסטיאן פטל 8 16 19 18 Ret Ret 4 Ret 6
15 בריטניה  ג'נסון באטון 15 12 Ret 12 11 Ret 12 8 10 Ret Ret 13 8 Ret 11† 5 Ret 6
16 גרמניה  ראלף שומאכר 8 15 12 Ret 16 8 Ret 10 Ret Ret 6 12 15 10 Ret Ret 11 5
17 יפן  תקומה סאטו 12 13 Ret 8 17 6 Ret 16 14 Ret 15 18 16 15 15† 14 12 4
18 איטליה  ויטנטוניו ליאוצי 14 17 Ret Ret Ret Ret 17† Ret 16† Ret Ret 15 17 12 9 6 13 3
19 גרמניה  אדריאן סוטיל 17 Ret 15 13 Ret Ret 14 17 Ret Ret 17 21† 19 14 8 Ret Ret 1
20 ברזיל  רובנס באריקלו 11 11 13 10 10 12 Ret 11 9 11 18 17 10 13 10 15 Ret 0
21 ארצות הברית  סקוט ספיד Ret 14 Ret Ret 9 Ret 13 Ret Ret Ret 0
22 יפן  קאזוקי נקאג'ימה 10 0
23 בריטניה  אנטוני דוידסון 16 16 16† 11 18 11 11 Ret Ret 12 Ret 14 14 16 Ret Ret 14 0
24 יפן  סאקון ימאמוטו Ret 20 20 17 12 17 Ret 0
25 הולנד  כריסטיאן אלברס Ret Ret 14 14 19† Ret 15 Ret 15 0
— גרמניה  מרקוס ווינקלהוק Ret 0
מיקום נהג אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  מונקו  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  טורקיה  איטליה  בלגיה  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ברזיל  נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
† לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים עריכה

לקבוצת מקלארן-מרצדס הורדו כל הנקודות בעקבות האשמה בריגול נגד קבוצת פרארי. עם זאת, ביטול הנקודות היה רק מבחינה ספורטיבית ולא מבחינה כלכלית, והכספים שהקבוצה הייתה אמורה לקבל תמורת נקודות האליפות שהשיגה נוכו מהקנס בסך מאה מיליון דולר שהטיל ה־FIA על מקלארן.

מיקום יצרן מס' אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  מונקו  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  טורקיה  איטליה  בלגיה  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ברזיל  נקודות
1 איטליה  פרארי 5 6 5P 1P F 1P F 3 DSQ 3 2P F 5 2F 13 1P Ret 2F 6 3F 2P 204
6 1P F 3 3 Ret 8 5 4F 1 1F RetP 2F 2F 3 1P 3 1 1F
2 גרמניה  BMW סאובר 9 4 4 4 Ret 6 2 Ret 5 6 6 3 4 4 5 14† 7 6 101
10 Ret 18 6 4 5 Ret 8 4 4 7 5 8 5 9 7 Ret 5
3 צרפת  רנו 3 5 6 8 9 4 DSQ 9 6 8 10 12 9 12 Ret 5 11 Ret 51
4 10 8 9 7 13† 4 5 15 7 8 8 6 7 8 2 9 Ret
4 בריטניה  ויליאמס-טויוטה 16 7 Ret 10 6 12 10 16† 9 12 Ret 7 7 6 6 Ret 16 4 33
17 Ret 9 11 Ret 7 3 10 14 13 4 14 11 13 Ret Ret 12 10
5 אוסטריה  רד בול-רנו 14 Ret Ret Ret 5 14 Ret Ret 13 11 5 11 10 Ret Ret 4 8 9 24
15 13 10 Ret Ret Ret 9 7 12 Ret 3 9 Ret 9 7 Ret 10 Ret
6 יפן  טויוטה 11 8 15 12 Ret 16 8 Ret 10 Ret Ret 6 12 15 10 Ret Ret 11 13
12 9 7 7 Ret 15 Ret 6 Ret Ret 13 10 16 11 11 13 13 8
7 איטליה  טורו רוסו-פרארי 18 14 17 Ret Ret Ret Ret 17† Ret 16† Ret Ret 15 17 12 9 6 13 8
19 Ret 14 Ret Ret 9 Ret 13 Ret Ret Ret 16 19 18 Ret Ret 4 Ret
8 יפן  הונדה 7 15 12 Ret 12 11 Ret 12 8 10 Ret Ret 13 8 Ret 11† 5 Ret 6
8 11 11 13 10 10 12 Ret 11 9 11 18 17 10 13 10 15 Ret
9 יפן  סופר אגורי-הונדה 22 12 13 Ret 8 17 6 Ret 16 14 Ret 15 18 16 15 15† 14 12 4
23 16 16 16† 11 18 11 11 Ret Ret 12 Ret 14 14 16 Ret Ret 14
10 הולנד  ספייקר-פרארי 20 17 Ret 15 13 Ret Ret 14 17 Ret Ret 17 21† 19 14 8 Ret Ret 1
21 Ret Ret 14 14 19† Ret 15 Ret 15 Ret Ret 20 20 17 12 17 Ret
EX בריטניה  מקלארן-מרצדס 1 2 1 5 3 1P F 7F 2 7 2 1 4[ד] 3 1P F 3 Ret 2 3 DSQ[ה]
2 3 2F 2 2 2 1P 1P 3 3P 9 1P[ד] 5 2 4 1P F RetP 7
מיקום יצרן מס' אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  מונקו  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  טורקיה  איטליה  בלגיה  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ברזיל  נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
† לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2007 בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ פרננדו אלונסו דורג בפול פוזישן, אך נענש בחמישה מקומות על כך שחסם את לואיס המילטון בפיט ליין. המילטון, שדורג שני, הוכר כזוכה בפול פוזישן.[2]
  2. ^ למקלארן לא ניתנו הנקודות באליפות היצרנים והיא גם לא קיבלה את גביע המנצחים על הפודיום, עקב המהומה שחוללו נהגיה.[2]
  3. ^ 1 2 מקלארן לא הורשתה לשלוח נציג לטקס הפודיום, לאחר שנפסלה מאליפות היצרנים.
  4. ^ 1 2 לאחר תקרית בין שני נהגי מקלארן במהלך מקצה הדירוג, נענשה הקבוצה בהורדת הנקודות העתידיות שתצבור במרוץ עצמו. מקלארן ערערה על העונש, אך מאוחר יותר היא נסוגה מהערעור לאחר שאיבדה את כל הנקודות שצברה לאורך העונה בשל שערורייה אחרת.[3]
  5. ^ נהגי מקלארן צברו יחדיו 218 נקודות, מה שהיה מעניק לקבוצה את אליפות היצרנים, אך לאחר שערוריית ריגול שנחשפה נענשה מקלארן על ידי ה־FIA בהורדת כל נקודות האליפות בעונה זו.[4]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Report 2007 • STATS F1". www.statsf1.com. נבדק ב-2019-06-16.
  2. ^ 1 2 "Hamilton inherits pole as Alonso and McLaren penalized". ארכיון מ-6 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "McLaren launch appeal over points". news.bbc.co.uk. 8 באוגוסט 2007. נבדק ב-8 באוגוסט 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ McLaren hit with constructors' ban, BBC News article. Retrieved 13 September 2007. (אורכב 02.12.2010 בארכיון Wayback Machine)


הקודם:
פרננדו אלונסו 		פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2007
קימי רייקונן 		הבא:
לואיס המילטון
הקודם:
רנו 		פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2007
פרארי 		הבא:
פרארי

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורמולה_1_עונת_2007&oldid=37840411"