פתיחת התפריט הראשי

פליפה מאסה (נולד ב-25 באפריל 1981 בסאו פאולו) הוא נהג מרוצים ברזילאי. התחרה באליפות הפורמולה 1 במשך חמש עשרה עונות עבור קבוצת סאובר, פרארי וויליאמס. בעונת עונת 2008 הגיע להישג הטוב ביותר כשסיים את העונה במקום השני. בסיום עונת 2017 פרש מהאליפות.

פליפה מאסה
Felipe Massa 2008 Algarve.jpg
לידה 25 באפריל 1981 (בן 38)
סאו פאולו שבברזיל
לאום ברזילברזיל ברזילאי
קבוצה נוכחית ונטורי
קריירת פורמולה 1
מרוצים 268
ניצחונות 11
פודיומים 41
נקודות בקריירה 1165
זינוקים מפול פוזישן 16
הקפות מהירות 15
קבוצות סאובר (2002)
סאובר (2004- 2005)
פרארי (2006 - 2013)
ויליאמס (2014-2017)
קריירת פורמולה אי
מרוצים 13
פודיומים 1
נקודות בקריירה 36
קבוצות ונטורי (2018–)
felipemassa.com.br

לאחר פרישתו מונה לנשיא מועצת הקארטינג הבינלאומית מטעם הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). שנה לאחר מכן הצטרף לאליפות הפורמולה אי, בה הוא מתחרה עבור קבוצת ונטורי.

קריירת מרוציםעריכה

מאסה החל להתחרות במרוצי קארטינג בגיל 8. לאחר עונתו הראשונה, אותה סיים במקום הרביעי, הוא החל להשתתף באליפויות לאומיות ובינלאומיות במשך 7 שנים. בשנת 1998 עבר להתחרות במרוצי הפורמולה שברולט בברזיל. בעונתו הראשונה סיים מאסה במקום החמישי וכעבור עונה ניצח 3 מעשרת המרוצים בדרך לזכייה באליפות. בשנת 2000 עבר לאיטליה כדי להתחרות במרוצים בקטגוריית פורמולה רנו. באותה שנה הוא זכה באליפות איטליה וכן ובאליפות אירופה בקטגוריית מרוצים זו. לאחר מכן התקדם לסדרת יורו פורמולה 3000, בה נחל הצלחה כשניצח בשישה מתוך שמונת המרוצים וזכה באליפות לעונת 2001. בעקבות הצלחתו במרוצי פורמולה 3000, שהייתה אז קטגוריית המרוצים השנייה בטיבה לאחר הפורמולה 1, זומן מאסה למבחנים בקבוצת סאובר מהפורמולה 1, שהחתימה אותו על חוזה לעונת 2002.

פורמולה 1עריכה

2002-2005: סאוברעריכה

בעונת 2002, עונתו הראשונה של מאסה בפורמולה 1, הוא חבר לניק היידפלד כנהג השני של קבוצת סאובר והצליח לזכות ב-4 נקודות אליפות. בעונת 2003, בעקבות חזרתו של היינץ הארלד פרנצן לסאובר, עבר מאסה לקבוצת פרארי, שם שימש כנהג מבחן. בעונת 2004, לאחר שצבר מעט ניסיון בפרארי, שב מאסה לסאובר וזכה ב-12 נקודות אליפות כאשר המרוץ הטוב ביותר שלו באותה עונה היה הגרנד פרי הבלגי, בו סיים במקום הרביעי. ג'אנקרלו פיסיקלה, הנהג השני של סאובר, צבר באותה עונה 22 נקודות. בעונת 2005 זכה מאסה ב-11 נקודות אך הקדים במרבית המרוצים את חברו לקבוצה ז'אק וילנב ואף דורג לפניו באליפות הנהגים בסיום העונה.

בעונת 2006 הצטרף מאסה בשנית לפרארי, הפעם כנהג מרוצים לצידו של מיכאל שומאכר. במרוץ החמישי של העונה, הגרנד פרי האירופי שנערך בנורבורגרינג, סיים מאסה על הפודיום לראשונה בקריירת הפורמולה 1 שלו. הוא סיים את המרוץ במקום השלישי, אחרי שומאכר ופרננדו אלונסו, שזכה באליפות באותה עונה. בהמשך העונה הוא סיים על הפודיום בשלושה מרוצים רצופים, בארצות הברית, בצרפת, גרמניה ויפן, לפני שהצליח לזכות גם בניצחונו הראשון בגרנד פרי טורקיה. גם את המרוץ האחרון של העונה בברזיל סיים מאסה במקום הראשון והפך לנהג הברזילאי הראשון מאז איירטון סנה בעונת 1993 שמנצח בגרנד פרי בברזיל. במהלך העונה צבר מאסה 80 נקודות אליפות וסיים במקום השלישי הכללי, לאחר אלונסו ושומאכר.

2006-2013: פראריעריכה

במהלך עונת 2006 הודיע שומאכר על פרישתו בסיום העונה ובכך הבטיח את מקומו של מאסה בקבוצה בעונה הבאה. כשנתיים לאחר מכן, ביולי 2008, אמר שומאכר כי החליט לפרוש כדי שמאסה לא ימצא את עצמו ללא קבוצה, בעקבות מעברו של קימי רייקונן לפרארי בעונת 2007.[1]

עונת 2007 נפתחה בצורה לא טובה עבור מאסה. במרוץ הראשון באוסטרליה סבל מאסה מבעיות בתיבת ההילוכים שאילצו אותו להחליף מנוע לפני המרוץ. בעקבות החלפת המנוע הוא נענש בהורדה של 10 מקומות בזינוק ופתח את המרוץ מהמקום ה-22. למרות זאת הוא הצליח לסיים את המרוץ במקום השישי בזכות אסטרטגיה של עצירת תדלוק אחת. גם המרוץ הבא במלזיה לא היה מוצלח במיוחד עבור מאסה. הוא זינק מהפול פוזישן אולם כבר בהקפה הראשונה חלפו על פניו פרננדו אלונסו ולואיס המילטון. מאסה ניסה לעקוף חזרה את המילטון אך נזרק לשולי המסלול וירד למקום החמישי, בו גם סיים את המרוץ. שני המרוצים הבאים, בבחריין ובספרד, היו טובים יותר ומאסה ניצח בשניהם לאחר שזינק מהפול פוזישן. במרוץ הרחובות במונקו סיים במקום השלישי. בגרנד פרי הקנדי נפסל מאסה מהמרוץ לאחר שיצא מרחבת הטיפולים כשהרמזור האדום דלק. לאחר מכן ניצח עונה שנייה ברציפות בגרנד פרי טורקיה ועד תום העונה סיים על הפודיום בשישה מרוצים נוספים, כולל מקום שני במרוץ הביתי שלו בברזיל. את העונה סיים מאסה במקום הרביעי בדירוג הנהגים עם 94 נקודות כשחברו לקבוצה קימי רייקונן זוכה באליפות העולם.

 
מאסה בגרנד פרי הקנדי של עונת 2008

עונת 2008 הייתה העונה הטובה ביותר בקריירה של מאסה. למרות שלא סיים את שני המרוצים הראשונים של העונה, הצליח מאסה לנצח במרוצי הגרנד פרי של בחריין, טורקיה, צרפת, אירופה ובלגיה, והגיע למרוץ האחרון בברזיל כשהוא בפיגור של 7 נקודות מלואיס המילטון שהוליך את אליפות הנהגים. את מקצה הדירוג בברזיל סיים מאסה ראשון וזינק מהפול פוזישן, בעוד המילטון, שהיה צריך לסיים במקום החמישי ומעלה כדי להבטיח את האליפות, זינק מהמקום הרביעי. מאסה הוליך את המרוץ לכל אורכו, כאשר מספר הקפות לפני הסיום עקף סבסטיאן פטל את המילטון והורידו למקום השישי. אנשי פרארי כבר החלו לחגוג כשמאסה חצה ראשון את קו הסיום, אולם טימו גלוק האט במטרים האחרונים של המסלול ואיפשר לפטל והמילטון לחלוף על פניו, לסיים חמישי ולזכות באליפות העולם בסיום דרמטי.

עונת 2009 נפתחה בצורה רעה עבור מאסה וקבוצת פרארי, שלא הצליחה להעמיד מכונית תחרותית. מאסה לא הצליח לסיים שניים מתוך ארבעת המרוצים הראשונים וזכה בנקודות הראשונות שלו רק במרוץ החמישי בספרד, אותו סיים במקום השישי. במרוץ בספרד החלה התאוששות מסוימת של פרארי ומאסה מפתיחת העונה החלשה ועד הגרנד פרי ההונגרי הצליח מאסה לצבור 22 נקודות, כולל פודיום אחד בגרנד פרי בגרמניה. במקצה הדירוג בהונגריה עבר מאסה תאונה קשה. קפיץ שהשתחרר ממכונית הבראון GP של רובנס באריקלו פגע בקסדתו של מאסה וגרם לו לשבר בגולגולת.[2] בעקבות הפגיעה איבד מאסה את השליטה במכונית והתנגש בקיר הבטיחות. הוא פונה במסוק לבית חולים בבודפשט, שם נותח בראשו. כיומיים לאחר התאונה יצא מאסה ממצב של סכנת חיים אך באותה עת היה חשש שלא יוכל לשוב להתחרות בפורמולה 1. אף על פי כן, קצב החלמתו של מאסה היה מהיר למדי והוא שב להתחרות כבר בפתיחת עונת 2010. בזמן היעדרו של מאסה ניסה מיכאל שומאכר לשוב מפרישה ולהתחרות במקומו, אולם פציעה בצוואר שנגרמה כתוצאה מתאונת אופנוע מספר חודשים קודם לכן מנעה זאת. לבסוף נבחר לוקה בדואר, נהג המבחן של פרארי, כמחליפו של מאסה. לאחר שני מרוצים שבהם הציג בדואר יכולת ירודה הוא הוחלף עד לסיום העונה בג'אנקרלו פיסיקלה שנהג לפני כן בקבוצת פורס אינדיה.

המרוץ הראשון בעונת 2010 נערך בבחריין. מאסה סיים במקום השני לאחר פרננדו אלונסו, שהצטרף בעונה זו לפרארי במקומו של קימי רייקונן.

2014-2017: ויליאמסעריכה

בגרנד פרי איטליה של עונת 2016 הודיעה מאסה על פרישתו ממרוצי הפורמולה 1. אך עקב עזיבתו של בן קבוצתו ולטרי בוטאס למרצדס קבוצת וויליאמס הודיעה בינואר שמאסה חזר בהחלטתו מפרישה וימשיך להתחרות בוויליאמס עונה נוספת.

לאחר פרישתו נבחר כנשיא המועצה לענייני קארטיג של הפדרציה הבינלאומית לרכב (CIK-FIA)[3].

פורמולה איעריכה

כחצי שנה לאחר שפרש מאליפות הפורמולה 1 הצטרף מאסה לקבוצת ונטורי המתחרה באליפות הפורמולה אי לקראת העונה החמישית של האליפות[4].

מירוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2002 סאובר - רד בול אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
6
ברזיל 
פרש
סן מרינו 
8
ספרד 
5
אוסטריה 
פרש
מונקו 
פרש
קנדה 
9
גרמניה 
6
בריטניה 
9
צרפת 
פרש
גרמניה 
7
הונגריה 
7
בלגיה 
פרש
איטליה 
פרש
ארצות הברית  יפן 
פרש
13 4
2004 סאובר - רד בול אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
8
בחריין 
12
סן מרינו 
10
ספרד 
9
מונקו 
5
גרמניה 
9
קנדה 
פרש
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
13
בריטניה 
9
גרמניה 
13
הונגריה 
פרש
בלגיה 
4
איטליה 
12
הרפובליקה העממית של סין 
8
יפן 
9
ברזיל 
8
12 12
2005 סאובר אוסטרליה 
10
מלזיה 
10
בחריין 
7
סן מרינו 
10
ספרד 
11
מונקו 
9
גרמניה 
14
קנדה 
4
ארצות הברית 
DNS
צרפת 
פרש
בריטניה 
10
גרמניה 
8
הונגריה 
14
טורקיה 
פרש
איטליה 
9
בלגיה 
10
ברזיל 
11
יפן 
10
הרפובליקה העממית של סין 
6
13 11
2006 פרארי מרלבורו בחריין 
9
מלזיה 
5
אוסטרליה 
פרש
סן מרינו 
4
גרמניה 
3
ספרד 
4
מונקו 
9
בריטניה 
5
קנדה 
5
ארצות הברית 
2
צרפת 
3
גרמניה 
2
הונגריה 
7
טורקיה 
1
איטליה 
9
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
יפן 
2
ברזיל 
1
3 80
2007 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
6
מלזיה 
5
בחריין 
1
ספרד 
1
מונקו 
3
קנדה 
נפסל
ארצות הברית 
3
צרפת 
2
בריטניה 
5
גרמניה 
2
הונגריה 
13
טורקיה 
1
איטליה 
פרש
בלגיה 
2
יפן 
6
הרפובליקה העממית של סין 
3
ברזיל 
2
4 94
2008 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
פרש
בחריין 
1
ספרד 
2
טורקיה 
1
מונקו 
3
קנדה 
5
צרפת 
1
בריטניה 
13
גרמניה 
3
הונגריה 
17
ספרד 
1
בלגיה 
1
איטליה 
6
סינגפור 
13
יפן 
7
הרפובליקה העממית של סין 
2
ברזיל 
1
2 97
2009 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
9
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
בחריין 
14
ספרד 
6
מונקו 
4
טורקיה 
6
בריטניה 
4
גרמניה 
3
הונגריה 
DNS
ספרד  בלגיה  איטליה  סינגפור  יפן  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  11 22
2010 פרארי מרלבורו בחריין 
2
אוסטרליה 
3
מלזיה 
7
הרפובליקה העממית של סין 
9
ספרד 
6
מונקו 
4
טורקיה 
7
קנדה 
15
ספרד 
11
בריטניה 
15
גרמניה 
2
הונגריה 
4
בלגיה 
4
איטליה 
3
סינגפור 
8
יפן 
פרש
קוריאה הדרומית 
3
ברזיל 
15
איחוד האמירויות הערביות 
10
6 144
2011 פרארי מרלבורו אוסטרליה 
7
מלזיה 
5
הרפובליקה העממית של סין 
6
טורקיה 
11
ספרד 
פרש
מונקו 
פרש
קנדה 
6
ספרד 
5
6 118
פרארי בריטניה 
5
גרמניה 
5
הונגריה 
6
בלגיה 
8
איטליה 
6
סינגפור 
9
יפן 
7
קוריאה הדרומית 
6
הודו 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
5
ברזיל 
5
2012 פרארי אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
15
הרפובליקה העממית של סין 
13
בחריין 
9
ספרד 
15
מונקו 
6
קנדה 
10
ספרד 
16
בריטניה 
4
גרמניה 
12
הונגריה 
9
בלגיה 
5
איטליה 
4
סינגפור 
8
יפן 
2
קוריאה הדרומית 
4
הודו 
6
איחוד האמירויות הערביות 
7
ארצות הברית 
4
ברזיל 
3
7 122
2013 פרארי אוסטרליה 
4
מלזיה 
5
הרפובליקה העממית של סין 
6
בחריין 
15
ספרד 
3
מונקו 
פרש
קנדה 
8
בריטניה 
6
גרמניה 
פרש
הונגריה 
8
בלגיה 
7
איטליה 
4
סינגפור 
6
קוריאה הדרומית 
9
יפן 
10
הודו 
4
איחוד האמירויות הערביות 
8
ארצות הברית 
12
ברזיל 
7
8 112
2014 ויליאמס אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
7
בחריין 
7
הרפובליקה העממית של סין 
15
ספרד 
13
מונקו 
7
קנדה 
12
אוסטריה 
4
בריטניה 
פרש
גרמניה 
פרש
הונגריה 
5
בלגיה 
13
איטליה 
3
סינגפור 
5
יפן 
7
רוסיה 
11
ארצות הברית 
4
ברזיל 
3
איחוד האמירויות הערביות 
2
7 134
2015 ויליאמס אוסטרליה 
4
מלזיה 
6
הרפובליקה העממית של סין 
5
בחריין 
10
ספרד 
6
מונקו 
15
קנדה 
6
אוסטריה 
3
בריטניה 
4
הונגריה 
12
בלגיה 
6
איטליה 
3
סינגפור 
פרש
יפן 
17
רוסיה 
4
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
6
ברזיל 
נפסל
איחוד האמירויות הערביות 
8
6 121
2016 ויליאמס אוסטרליה 
5
בחריין 
8
הרפובליקה העממית של סין 
6
רוסיה 
5
ספרד 
8
מונקו 
10
קנדה 
פרש
אזרבייג'ן 
10
אוסטריה 
20
בריטניה 
11
הונגריה 
18
גרמניה 
פרש
בלגיה 
10
איטליה 
9
סינגפור 
12
מלזיה 
13
יפן 
9
ארצות הברית 
7
מקסיקו 
9
ברזיל 
פרש
איחוד האמירויות הערביות  11 51
2017 ויליאמס אוסטרליה 
6
הרפובליקה העממית של סין 
14
בחריין 
6
רוסיה 
9
ספרד 
13
מונקו 
9
קנדה 
פרש
אזרבייג'ן 
פרש
אוסטריה 
9
בריטניה 
10
הונגריה  בלגיה 
8
איטליה 
8
סינגפור 
11
מלזיה 
9
יפן 
10
ארצות הברית 
9
מקסיקו 
11
ברזיל 
7
איחוד האמירויות הערביות 
10
11 43

פורמולה איעריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 מיקום נקודות
2018/2019 ונטורי ערב הסעודית 
17
מרוקו 
18
צ'ילה 
פרש
מקסיקו 
8
הונג קונג 
5
הרפובליקה העממית של סין 
10
איטליה 
פרש
צרפת 
9
מונקו 
3
גרמניה 
15
שווייץ 
8
ארצות הברית 
16
ארצות הברית 
15
15 36

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה