פתיחת התפריט הראשי
נפתלי בן מנחם

נפתלי בן מנחםלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית.

על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

חייועריכה

נפתלי פריד, בן מנחם מנדל, נולד בשנת 1911, בכפר פוינילה דה סוב מונטה (Poienile de sub Munte, או Havasmező), שבהונגריה (כיום בשטחה של רומניה). אביו היה חתנו של הרב נפתלי הכהן שוורץ ממאד, מחבר שו"ת בית נפתלי, מחשובי רבני הונגריה. [1] בתקופת נעוריו למד בישיבות שונות, וכבר אז התבלט במידת הסקרנות והידע שלו. שתי תשובות לשאלות ששאל את רבו, רבי דוד שפרבר, התפרסמו בספרו של הרב (שאלות ותשובות אפרקסתא דעניא, חלק א').[2]

חיבורו הראשון, "שִטה תלמודית" (על ביאור בתלמוד בבלי נדרים ט, ב), נדפס בשנת תרפ"ח 1928 בירחון הבחור, כשהיה בן 17 בלבד. את החיבור כתב בעיר סיגט שבמחוז מרמורש בהונגריה (כיום בשטחה של רומניה), שעבר להתגורר בה זמן קצר לפני כן. מאוחר יותר פרסם על העיר מאמרים רבים.[3]

שהותו בסיגט לא ארכה זמן רב, כי החליט ללכת ללמוד בישיבת הרב ד"ר דוד הופמן, בפרנקפורט שבגרמניה. בביקוריו התכופים בספרייה העירונית שם פגש את פרופ' אהרן פריימאן, מי שהיה מנהל המחלקה היהודית של הספרייה.[3] תחת הדרכתו עשה את צעדיו הראשונים בתחום הביבליוגרפיה העברית.[4] משהוכיח את בקיאותו הרבה בספרים, נשלח על ידי פריימאן לרומא, לשם קִטלוג כתבי היד העבריים שבספריית הוותיקן. אולם עבודתו בוותיקן הופסקה, בין היתר, משום שנקרא לשירות צבאי בארץ מולדתו. חלק מממצאיו בספרייה זו פרסם במאמרו "הספרייה העברית בוואטיקן" בכתב העת דרכנו, תרצ"ב, ומספר שנים אחר כך גם בכתב העת סיני ובספר נפרד, מגנזי ישראל בוותיקן (תשי"ד).[3]

תחנתו הבאה הייתה העיר טימישוארה (Timişoara) שבהונגריה (כיום ברומניה), שם פגש והתיידד עם יהודה לייב (ליפוט) פליישר, חוקרו המפורסם של אברהם אבן עזרא (ואביו של פרופ' עזרא פליישר, חוקר הפיוט והגניזה הנודע וחתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשי"ט).[3] בהשפעתו של י"ל פליישר החל גם בן מנחם לחקור את אבן עזרא וספריו, ומאז ובמשך כל חייו פרסם עשרות מאמרים עליו ועל יצירתו[3] (מאמרו הראשון על אבן עזרא, "מאמר קשה ההבנה בדברי אבן עזרא", פורסם עוד בשנת תר"ץ בכתב העת מזרח ומערב, כרך ה'. בשנת תרצ"ב פרסם מאמר ביקורת על הספר שהוציא פליישר, "ספר המאורות לרבי אברהם אבן עזרא"[5]). כוונתו של בן מנחם הייתה להוציא לאור בצורה מדעית מסודרת את כל כתבי אבן עזרא ובפרט את שיריו ואת פירושו למקרא. הוא החל לאסוף כתבי יד ודפוסים ראשונים משל אבן עזרא ואף החל במלאכת ההוצאה לאור של חלק משיריו, אך מעולם לא סיים אותה.[6] בשנת תש"א הוציא לאור את ספרו הראשון, ספר הטעמים של אבן עזרא, על-פי כתבי יד שבבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית הוותיקן. בשנת תש"ג אסף מספר אגדות עם על אבן עזרא ופרסמן כספר. בשנת תש"י פרסם ספר נוסף על בנו של אברהם אבן עזרא, יצחק, ושיריו. בהמשך פרסם מאמרים רבים על אבן עזרא, ובשנת תש"ל הוציא לאור מהדורות צילום של שניים מספריו, עם מבואות והערות: יסוד מורא ושפה ברורה. לאחר מותו של בן מנחם כינסה אלמנתו בלהה (בסיוע יצחק רפאל ואברהם מאיר הברמן) את מרבית מאמריו ומחקריו על אבן עזרא, בספר ענייני אבן עזרא.[5]

החל משנת תרצ"ב החל לפרסם רשימות על היהודים בהונגריה. רשימתו הראשונה בנושא (וכן הרשימות הבאות) עסקה ביהודי מרמורש, ופורסמה בההד.[5]

בשנת תרצ"ו עלה בן מנחם לארץ ישראל והתגורר בירושלים. הוא החל לעבוד במערכת עיתון ההד ולפרסם מאמרי ביקורת על סופרים ועל ספרים שיצאו לאור באותו הזמן. שנה מאוחר יותר הצטרף גם למערכת הצופה, שם פרסם ידיעות ורשימות על ענייני השעה וכן מאמרי ביקורת.[6] עם זאת, לא הצטמצם במסגרות אלו בלבד ורשימותיו התפרסמו גם בכתבי עת ועיתונים אחרים, כגון, "אוצר החיים", "אוצר יהודי ספרד", "אור המזרח", "ארשת", "הדאר", "דבר", "הדרום", "חדשות אחרונות", "ידיעות אחרונות", "לשוננו", "מחניים", "המעין", "מעריב", סיני", "ספונות", "העולם", "קריית ספר", "תגים", "תלפיות", "תרביץ" ועוד.[5] בנוסף, היה פעיל בהסתדרות ישורון, חבר בוועדת הספרייה וחבר מערכת טורי ישורון ופרסם מספר מאמרים במסגרת זו.[5]

כאספן ספרים וביבליופיל לא חסך ביקורתו מהוצאות ספרים שנהגו להוציא לאור ספרים במהדורות צילום, לדבריו, כדי "להגדיל הכנסות... ולמעט בהוצאות".[7] הוא פרסם מספר רשימות בנושא ועל רשימה אחת כמעט ונתבע לדין.[8] כחלק ממלחמתו בתופעה זו, החל להוציא לאור בעצמו, בשנת תש"ל (בהוצאת תשבי), ספרים וכתבי עת עתיקים או נדירים, במהדורות צילום מהודרות, בתוספת מבואות והערות.

בן מנחם נפטר בשנת תשל"ד, במהלך ישיבת עבודה במפעל הביבליוגרפיה העברית בירושלים.[9]

עבודתו ונושאים מרכזיים במחקריועריכה

תחומי התעניינותו של בן מנחם היו נרחבים. מחוץ למחקריו על אברהם אבן עזרא וספריו, הוא הקדיש מזמנו כאמור גם לחקר יהדות הונגריה, רבניה והספרות שנדפסה בה, וכן גם לחקר החסידות. לנושא הראשון הקדיש מאמרים רבים ואת הספר מספרות ישראל באונגאריה (=הונגריה), ולנושא השני פרסם את מגלת סתרים לרבי יצחק יהודה יחיאל ספרין ומספר מאמרים וספרים על אחדים מרבני החסידות וספריהם.[10]

בנוסף, בן מנחם כתב מספר רב של ערכים על אישים ורבנים, באנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל שבעריכת מ' מרגליות, בהאנציקלופדיה של הציונות הדתית שבעריכת יצחק רפאל וגאולה בת יהודה, וב-Encyclopaedia Judaica.

מעל לכל, היה בן מנחם ביבליוגרף והיה אחראי למאות רשימות העוסקות בספרים ומחבריהם; למעשה, אין ספר בתחום הביבליוגרפיה שבן מנחם לא כתב עליו מאמר ביקורת. בנוסף, חיבר עשרות רבות של רשימות ביבליוגרפיות, מהן ניתן למנות ביבליוגרפיות של רבנים ואישים מפורסמים (כגון, מנדלי מוכר ספרים - עם יהודה אריה קלוזנר, רבי משה אלמושנינו, רבי משה אלשייך, הרב שמחה אסף, דניאל גולדשמידט, רבי יששכר בער הלוי, רבי מרדכי אליעזר וועבר, רבי חיים ויטאל, ישעיהו זנה, רבי אלישע חאבילייו, אברהם יערי, רמח"ל, הרב י"ל מימון, הרב ראובן מרגליות, רבי אברהם סבע, ר"יא ספרין, ר' בנימין, י"ל פליישר, רבי יצחק אהרון רפופורט, וכן על חכמי ליטא, רבני סיגט, ורבים אחרים); של ספרים (כגון, יסוד מורא לאברהם אבן עזרא, מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב); של מוסדות (ספרי מוסד הרב קוק); של ערים (צפת); של בתי דפוס עבריים, לרבות רשימות הספרים שנדפסו בהן (אונגוואר, טראנסילוואניה, מונקאטש, סיגט, פרסבורג, צפת ואחרות); של הגדות של פסח (פרסם 382 השלמות לספרו של אברהם יערי, ביבליוגרפיה של הגדות פסח מראשית הדפוס ועד היום, ירושלים תשכ"א); הגדות שנדפסו בירושלים; הגדות שיצאו לאור בצפון אפריקה); ושל כתבי יד (כ"י העבריים שבספריית הוותיקן; כ"י שבספריית מוסד הרב קוק; כ"י שבבית המדרש לרבנים באמריקה; כ"י מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמן). בנוסף, הוא גם דאג להוסיף, לתקן ולעדכן רשימות ביבליוגרפיות שנתפרסמו על ידי אחרים.[5]

משנת תשי"ט עד שנת תשל"ב ערך בן מנחם יחד עם יצחק רפאל את חמשת הכרכים של ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, שיצאו לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.

הנצחתועריכה

לאחר מותו פרסם מוסד הרב קוק כרך נוסף, כרך ו', של ארשת (בעריכת אברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל), שהוקדש לזכרו. בעמ' 265–316 פורסמה רשימה ביבליוגרפית של חיבורי בן מנחם, מאת שלום בן פורת ויצחק יודלוב, הכוללת 729 פריטים.

אלמנתו, בלהה בן מנחם, בסיוע מוסד הרב קוק, יצחק רפאל ואברהם מאיר הברמן, הוציאה לאור שני קובצי מחקרים שלו, הראשון ענייני אבן עזרא (תשל"ו), והשני פתחי שערים (תשל"ח).[11]

ספריו וחיבוריועריכה

  • ספר הטעמים מאת רבנו אברהם אבן עזרא, יוצא לאור בפעם הראשונה על-פי כתב-יד ירושלים שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וכתב-יד ווטיקאן עם מבוא והערות נפתלי בן מנחם, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"א.
  • אברהם אבן עזרא, שיחות ואגדות-עם (אסף וערך: נפתלי בן מנחם), איגוד סופרים דתיים בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ג.
  • מגילת סתרים מאת רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין, יוצאת לאור בפעם הראשונה מתוך כתבי יד על ידי נפתלי בן מנחם, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ד.
  • ששה חדשים באיטליה (פברואר-יולי 1873), רשמי מסע מקהילות ישראל וספריות עבריות לאברהם ברלינר, (עברית, ישראל א’ זידמן, הערות ותיקונים, נפתלי בן מנחם), מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ה.
  • ביריה, לקט מאמרים ורשימות (בעריכת נפתלי בן מנחם), ירושלים תש"ו.
  • כתבי הרב י. ל. הכהן פישמן, רשימה ביבליוגרפית (מהדורה של שלוש מאות עותקים), ירושלים תש"ו (מהדורה שנייה בתשט"ז, תדפיס מתוך: מנחה ליהודה : מוגש לרב יהודה ליב הכהן מימון).
  • רבי משה אלמושנינו (כולל רשימה ביבליוגרפית של כתביו), ירושלים: תש"ו.
  • גוילי ספרים, ספורי מעשיות על סופרים וספרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז.
  • זמירות של שבת, "הועדה לתורה וספרות של המועצה למען השבת", ירושלים תש"ט.
  • שירים, יצחק אבן עזרא, יוצאים לאור על פי כתבי יד וספרי דפוס, "מחברות לספרות", ירושלים תש"י.
  • כתבי רבי משה חיים לוצאטו, רשימה ביבליוגרפית של ספרי דפוס וכתבי יד, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"א.
  • ספר מנורת המאור לרבינו יצחק אבוהב, כולל רשימה מדויקת של שבעים ושש מהדורות הספר ותרגומיו מאת נפתלי בן-מנחם, ירושלים, תשי"ג.
  • אהרן זאב אשכולי, ספר החזיונות, רבי חיים ויטאל, "פתח דבר" והערות מאת נפתלי בן מנחם, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד.
  • מגנזי ישראל בוואטיקאן, תיאור של שלושים וחמשה כתבי יד, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ד.
  • פרקי עלייה, רשמי נסיעה לעדן (לעליית יהודי קוג'ין, מאת נפתלי בן מנחם), ירושלים תשי"ד.
  • שלוש עשרה חידות לראב"ע, מנחת שי הן לשילה ב"ר יצחק רפאל ביום שנכנס בו למצוות (נדפס בחמישים עותקים), ירושלים תשי"ד.
  • נסיעתי לטורקיה ולפרס (27.3.55-18.2.55), ירושלים תשט"ו.
  • מספרות ישראל באונגאריה, ירושלים תשי"ח.
  • ר' בנימין (יהושע רדלר-פלדמן), יום השלשים לפטירתו (המביאים לבית הדפוס: יהודה אבן שמואל [קויפמן], נפתלי בן-מנחם, שרגא קדרי), ירושלים תשי"ח.
  • חכמי ליטא : ציונים לתולדות חייהם ורשימת ספריהם, "מוסד הרב קוק", ירושלים תשי"ט[12].
  • עיונים ומחקרים, מאת ש. ח. קוק (המביא לבית הדפוס בתוספת הערות נפתלי בן מנחם), ספר א', מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט.
  • הציונות באור האמונה לרב משה שמואל גלזנר (תרגם והוסיף הערות נפתלי בן מנחם), ירושלים תשכ"א.
  • עיונים במשנת הראב"ע, יעקב רייפמאן (ליקט והוסיף הערות נפתלי בן מנחם), "מחברות לספרות", ירושלים תשכ"ב.
  • מפעל הביבליוגרפיה העברית - חוברת לדוגמה, ירושלים תשכ"ג.
  • מפעל הביבליוגרפיה העברית - חוברת לדוגמה, ירושלים תשכ"ד.
  • כתבי מנדלי מוכר ספרים שבדפוס, מאת יהודה אריה קלאוזנר ונפתלי בן מנחם, הוצאת מאגנס, ירושלים תשכ"ה.
  • בשערי ספר, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז.
  • באהלי ספר, לזכרו של אברהם יערי (תרנ"ט-תשכ"ז), הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשכ"ז (בעמ' 16-11, "חיבורי אברהם יערי, תש"ט-תשכ"ו - רשימה ביבליוגרפית" מאת נפתלי בן מנחם).
  • איגרת ביקורת על סדר ההגדה של פסח מאת יעקב רייפמאן (עם הערות ותיקונים מאת נפתלי בן מנחם), ירושלים תשכ"ט.
  • ההגדה של פסח בצפון-אפריקה : רשימה ביבליוגרפית,, "ועד העדה המערבית - חוג דוברי שפתי ישנים", ירושלים תשכ"ט.
  • יסוד מורא, מאת ר' אברהם אבן-עזרא (כולל רשימה ביבליוגרפית של דפוסי הספר, כתבי-היד והפירושים מאת נפתלי בן-מנחם), ירושלים תש"ל.
  • שפה ברורה מאת ר' אברהם אבן-עזרא (דפוס-צילום של קושטנטינה, ר"ץ, עם פתח דבר מאת נפתלי בן-מנחם), ירושלים תש"ל.
  • ספרי מוסד הרב קוק, שיצאו לאור בשנים תרצ"ז-תש"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל.
  • פתחי שערים - דיוקים ועיונים ביבליוגרפיים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ו (פורסם לאחר מותו).
  • ענייני אבן עזרא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח (פורסם לאחר מותו).

לקריאה נוספתעריכה

  • נפתלי בן מנחם, פתחי שערים, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו-1976. הקדמה מאת א"מ הברמן, עמ' 9 - 10.
  • נפתלי בן מנחם, ענייני אבן עזרא, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ח-1978. דברי הקדמה מאת א"מ הברמן.
  • יצחק רפאל, ארשת, ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ו' (עורכים: אברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל). ירושלים, תשמ"א. דברים על בן מנחם נכתבו בתוך הכריכה הפנימית ובדברי הפתיחה של העורכים.
  • שלום בן פורת ויצחק יודלוב, חיבורי נפתלי בן מנחם, ארשת, ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ו' (עורכים: אברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל). ירושלים, תשמ"א, עמ' 265 - 316.

קישורים חיצונייםעריכה

עליו ועל ספריועריכה

ספריועריכה

ממאמריועריכה

בכתב העת טורי ישורוןעריכה

במקומות נוספיםעריכה

ערכים אנציקלופדייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קול אריה, קליינווארדין, ת"ש. כאן נזכרים האב ובניו
  2. ^ התשובות בסימנים קכ"ג וקכ"ה. ראו א"מ הברמן, נפתלי בן מנחם איש הספר, מסכת סופרים וספרות, ירושלים: ראובן מס, תשל"ז, עמ' בעמ' 98.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 א"מ הברמן, נפתלי בן מנחם איש הספר, עמ' 99.
  4. ^ אברהם יערי, במאמרו "לקוטי בתר לקוטי" (קריית ספר ח, תרצ"א), כתב כי פריימאן מסר 13 הגדות (שהיו חסרות ברשימת המילואים שפרסם יערי לרשימת ההגדות של ויענר (וִינֶר), בקריית ספר תר"ץ) למר נ. פריד (שמו של בן מנחם באותם ימים), כדי שיעתיק אותם עבורו.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 שלום בן פורת ויצחק יודלוב, "חיבורי נפתלי בן מנחם", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ו' (עורכים: אברהם מאיר הברמן, ישראל מהלמן ויצחק רפאל), ירושלים תשמ"א, עמ' 265–316.
  6. ^ 6.0 6.1 א"מ הברמן, נפתלי בן מנחם איש הספר, עמ' 100.
  7. ^ בן מנחם, "גווילי ספרים", בשערי ספר, עמ' 182–184 (פורסם לראשונה בפנים אל פנים, 67, י"ט מנחם-אב תש"ך, 12 באוגוסט 1960).
  8. ^ בן מנחם, "הפקרות רבה", בשערי ספר, עמ' 25–27. ראו גם "הערה", שם, עמ' 263.
  9. ^ א"מ הברמן, נפתלי בן מנחם איש הספר, עמ' 103.
  10. ^ יצחק רפאל, ארשת, ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ו' (עורכים: אברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל). ירושלים תשמ"א, בתוך הכריכה הפנימית.
  11. ^ דברי הקדמה מאת א"מ הברמן לקבצים ענייני אבן עזרא ופתחי שערים.
  12. ^ חלק מתוך יהדות ליטא : תמונות וציונים, שיצא גם כתדפיס נפרד. החיבור הכולל יצא ב"מוסד הרב קוק" באותה שנה ובו תמונות וציונים מיהדות ליטא שאסף יעקב דוד קמזון עם כיתובים של קמזון, אברהם גולדראט ופנחס פלאי, ושלושה חיבורים על יהדות ליטא: "ליטא מכורתי" של אברהם קריב, "יהדות ליטא העצמאית בזריחתה ובשקיעתה" של רפאל חסמן ו‫"חכמי ליטא: ציונים לתולדות חייהם ורשימת ספריהם". יש להבדיל מהספר "יהדות ליטא" (בעריכת רפאל חסמן ונתן גורן ואחרים) על תולדות יהדות ליטא מהמאה ה-15 עד השואה, שהוא בן ארבעה כרכים מחולקים כל אחד לספר אישים וספר יישובים, ויצא לאור בהוצאת "עם הספר" ו"איגוד יוצא ליטא בישראל", תל אביב תש"ך-תשמ"ד.