פרהיסטוריה

פרהיסטוריה (נכתב גם פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה) היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה להיסטוריה, דהיינו התקופה שלפני המצאת הכתב. התקופה הפרהיסטורית מתחילה עם הופעת הסוג אדם באפריקה, לפני כשניים וחצי מיליוני שנים, ומסתיימת לפני כמה אלפי עד מאות שנים (תלוי היכן), כאשר החל השימוש בכתב. לפיכך, התקופה הפרהיסטורית מכסה את הרוב המכריע של תולדות האנושות, ממנו אין כל תיעוד כתוב. מקור המידע החשוב ביותר על התקופה הוא ממצאים ארכאולוגיים, בעיקר כלים, שרידי מבנים ואשפת מזון של האדם, וכן שרידי שלד מאובנים של האדם עצמו.

"מערת הידיים", מערה עם ציורים ידי אדם מהתקופה הפרהיסטורית

גבקליטפה – אתר בן 11,500 שנה

האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם אירעה רובה ככולה בתקופה זו: תחילת סיתות כלי אבן, שימוש האדם הקדמון באש, התפתחות הציד של בעלי חיים גדולים, נדידת האדם הקדמון מחוץ לאפריקה ואכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, הופעת המין האנושי המודרני מבחינה אנטומית ומבחינה התנהגותית, התיישבות הקבע ויצירת כפרים, ביות הצמחים ובעלי החיים, והופעת חרושת המתכת.

בתרבות הפופולרית משתמשים לעיתים במונח "פרהיסטוריה" כמציין גם את התקופות בתולדות כדור הארץ שקדמו להופעת האדם.

אפיונים כלליים של הפרהיסטוריה

את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת אדם המייצר כלים באורח קבוע. היה זה הומו הביליס או סוג אחר של הומיניד – כמו האוסטרלופיתקוס גרהי שהתקיים לפני 2.6 ועד 2.5 מיליון שנה. מכל מקום סוג אדם זה היה מסוגל להעביר מסורת טכנולוגית כלשהי מדור לדור. נהוג להניח כי ליכולת זו התלוו גם כישורים בסיסיים של תקשורת אנושית. במזרח התיכון הפרהיסטוריה מסתיימת עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. זוהי תחילת העת העתיקה כלומר תחילת ההיסטוריה הכתובה.

התקופה הפרהיסטורית למעשה מכסה את הרוב המכריע של תולדות האנושות. האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם אירעה רובה ככולה בתקופה זו. היא באה לידי ביטוי בסיתות כלי אבן, בשימוש באש, בהתפתחות הציד של בעלי חיים, ובליקוט צמחים, בנדידת האדם הקדמון מחוץ לאפריקה, באכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, בהופעת המין האנושי המודרני – מבחינה אנטומית ומבחינה התנהגותית, בהתיישבות הקבע ויצירת כפרים, בביות הצמחים ובעלי החיים, ובהופעת חרושת המתכת.

האדם הגיע מאפריקה אל מקומות שונים על פני כדור הארץ בזמנים שונים (לניו זילנד, לדוגמה, הגיע האדם רק לפני מאות בודדות של שנים). תרבות המבוססת על כתב ומסמכים כתובים לא הגיעה לכל מקום באותה עת. בתקופת הברונזה במזרח הקרוב שוררת עדיין באנגליה התקופה הנאוליתית. באוסטרליה מסתיימת תקופת האבן רק עם היותה למושבה בריטית. לכן, בהתייחס למקומות ספציפיים, יש משמעות שונה למושג: תקופה פרהיסטורית.

במאה ה-19 החלו לחלק את הפרהיסטוריה לתקופות. ראשית, היא חולקה לעידן האבן, עידן הברונזה ועידן הברזל. לאחר מכן, עידן האבן הוא-עצמו חולק למספר תקופות: התקופה הפליאוליטית (התחתון, הביניים, והעליון), התקופה המזוליטית וכן התקופה הנאוליתית.

התקופות הפרהיסטוריות

התקופה הפלאוליתית

ערך מורחב – התקופה הפלאוליתית

כלים מתקופת האבן התחתונה

התקופה הפלאוליתית, "תקופת האבן הקדומה", היא החלק הראשון והארוך ביותר של הפרהיסטוריה ותקופת האבן. תחילת התקופה הפלאוליתית (והארכאולוגיה בכלל) מוגדרת מתחילת ייצור כלי אבן על ידי הומינידים באפריקה לפני כ-2,600,000 שנה. שלבי המשנה של התקופה הפלאוליתית מוגדרים על פי סגנונות ושיטות שונים לסיתות כלי אבן, שהם השריד העמיד והנפוץ ביותר באתרים הארכאולוגיים. התקופה מכסה בקירוב את התור הגאולוגי פליסטוקן ומסתיימת במעבר לתור ההולוקן, או מעט לפניו, לפני כ-20,000 עד 11,000 שנים. בני האדם שחיו בתקופה הפלאוליתית היו ציידים לקטים ובדרך כלל נדדו בקבוצות קטנות.

המינים הקדומים של הסוג אדם שחיו בתקופה זו הם לפי הסדר הכרונולוגי: הומו הביליס, הומו רודולפנסיס, הומו ארגסטר (שהוא הראשון שיצא מאפריקה), הומו גיאורגיקוס, הומו ארקטוס, הומו היידלברגנזיס, הומו ניאנדרטל, הומו פלורזיאנסיס, הומו רודזיאנסיס, וההומו ספיאנס שהופיע באפריקה לפני 200,000 שנה. עד לפני כ-40,000 שנים התקיים יותר ממין אדם אחד בכל רגע נתון בכדור הארץ.

התקופה הפלאוליתית התחתונה

התקופה הפלאוליתית התחתונה כוללת את האתרים הארכאולוגיים הקדומים ביותר הידועים למדע, החל מלמעלה מ-2.6 מיליון שנים לפני זמננו. הממצאים הקדומים ביותר באפריקה שייכים לתרבות האולדובאית, המתאפיינת בסיתות נתזים פשוטים ומקצצים. לאחר מכן (בערך מיליון וחצי שנים לפני זמננו) מופיעה התרבות האשלית, המצטיינת בסיתות של אבני יד. תרבויות אלה נוצרו בידי מיני אדם קדם-מודרניים כהומו הביליס, הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס. לפני כ-1,800,000 שנה החלה נדידת אוכלוסיות של הומו ארקטוס מחוץ לאפריקה והתבססות במזרח התיכון, בדרום אירופה ובדרום אסיה. כמעט שאין בתקופה זאת עדויות משכנעות לקבורה, לפולחן ולאמנות.

התקופה הפלאוליתית התיכונה

התקופה הפלאוליתית התיכונה נמשכה מ-250,000 עד 45,000 שנים לפני זמננו. בתקופה זו מופיעים האדם הניאנדרתלי, כמו גם בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית (הומו ספיינס). אתרים מהתרבות המוסטרית, המתאפיינת לעיתים בשימוש נרחב בטכניקת לוולואה לסיתות כלי צור דקים שצורתם מוקפדת, כגון חוד, מקרצף, סכין ומשונן. אפריקה מאוכלסת בתקופה זאת על ידי האדם המודרני ובאירופה מקובל לזהות את כל בני האדם המאכלסים את היבשת בתקופה זו עם הניאנדרטאלים. בישראל המצב מורכב יותר בגלל נוכחותם של אנשים מודרניים מבחינה אנטומית לצדם של הניאנדרטאלים. לראשונה מופיעה קבורה מכוונת (אצל שני מיני האדם) וגם עדויות מעטות לשימוש בצבע ולייצור חרוזים. מוסכם כי בפרק זמן זה האדם שלט באש וצד פרסתנים גדולים כעניין שבשגרה. עם זאת, קיים ויכוח אם מדובר כבר באוכלוסיות מודרניות לחלוטין מבחינה קוגניטיבית, כפי שרואים בתקופות המאוחרות יותר.

התקופה הפלאוליתית העליונה

בתקופה זו מופיעות תרבויות אזוריות רבות, אשר בהן נעשה שימוש בלהבים, מגרדים ונקרים רבים, אך גם ממצאים ייחודיים שאינם מאבן, כגון כלים מעצם ומקרן, חרוזים עשויים משיני בעלי חיים ופריטי אמנות מגולפים. בתקופה זו האדם המודרני השתלט בהדרגה על כל חלקי העולם, תוך דחיקת רגליהן של אוכלוסיות אדם אחרות (הניאנדרטלים באירופה ובמערב אסיה) ויישוב אזורים שהיו ללא נוכחות אנושית, כאוסטרליה, צפון אירו-אסיה ובהמשך גם אמריקה. בארץ ישראל התקופה נמשכה מ-45,000 עד 20,000 שנים לפני זמננו. באירופה התקופה מתחילה עם העדויות הראשונות לנוכחות האדם המודרני ביבשת, לפני כ-40,000 שנים בתרבות האוריניאקית, שלאחריה רצף תרבויות, כגון התרבות הסולוטרנית, והתרבות המגדלנית. הממצאים הידועים ביותר מתקופה זאת הם ציורי המערות בצרפת וספרד. קיימת הסכמה במחקר שמדובר באוכלוסיות מודרניות לחלוטין, אשר השתמשו בשפה מורכבת, וניחנו בתודעה ובכישורי מחייה וטכנולוגיה זהים לציידים-לקטים בני ימינו.

התקופה האפיפלאוליתית

התקופה האפיפלאוליתית היא השלב הסופי של התקופה הפלאוליתית בשלהי הפליסטוקן, החל משיא עידן הקרח האחרון וכלה במעבר להולוקן (כ-24,000 עד 11,600 שנה לפני זמננו. התקופה האפיפלאוליתית מוגדרת בעיקר באגן הים התיכון, לפי עדויות ארכאולוגיות לחברות מורכבות יחסית של ציידים-לקטים, אשר ייצרו מיקרוליתים (להבוני צור מסותתים) בצורות אחידות (למשל סהרון, טרפז ומשולש). בסוף התקופה קיימות עדויות לישיבת קבע וככל הנראה גם לניצני ביות הצמחים, המבשרים את המעבר לאורח חיים חקלאי.

התקופה המזוליתית

ערך מורחב – התקופה המזוליתית

התקופה המזוליתית, "תקופת האבן התיכונה", היא מושג המשמש באירופה להגדרת התקופה הארכאולוגית שבין התקופה הפלאוליתית והתקופה הנאוליתית. כלומר, זו תקופת המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים נוודים לאורח חיים של חקלאים, היושבים בכפרי קבע. תחילת התקופה משתנה ממקום למקום אך מקובל ליחסה לתחילת תור ההולוקן, לפני כ-11,000 שנים.

השינוי האקלימי באירופה של המעבר מהפליסטוקן להולוקן הביא לשינוי בהרגלי התזונה: בתקופה זו התפתח הדיג, אשר נועד לספק את הצרכים הגדלים של האוכלוסייה ושינוי בכמות הצייד. במקביל לגיוון המזון בצייד חלה התפתחות משמעותית בהסתמכות על מזון מן הצומח. לקראת סוף התקופה הזו החל האדם לביית מיני צמחים.

במרבית האזורים, התקופה המזוליתית מאופיינת בכלי צור מורכבים קטנים. ציוד דיג, קרדומי אבן, וחפצי עץ כגון סירות קאנו וקשתות – נמצאו בכמה אתרים. החל ייצור כלים מורכבים בעלי ידית, שבה משובצים להבוני צור מסותתים – מיקרוליתים. המיקרוליתים שולבו בכלי ציד ודיג, וכלי צור אחרים דוגמת מרצעים ומגרדים, אשר נוצלו לעיבוד החיות שניצודו או יצירת כלים אחרים.

התקופה הנֶאוֹליתית

ערך מורחב – התקופה הנאוליתית

התקופה הנֶאוֹליתית, "תקופת האבן החדשה", היא חלקה האחרון של תקופת האבן ומציינת את המעבר לאורח חיים חקלאי, ביות הצמחים ובעלי החיים והקמת כפרים. במזרח התיכון תחילת התקופה היא הקדומה בעולם, כ-11,600 שנים לפני זמננו, ובשאר האזורים תחילתה מאוחרת יותר. את סיומה ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הנחושת, תקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגאוגרפי).

התקופה הכלקוליתית

ערך מורחב – התקופה הכלקוליתית

התקופה הכלקוליתית, "תקופת האבן והנחושת", מוגדרת בשלהי הפרהיסטוריה של דרום מזרח אירופה ומערב ומרכז אסיה, לערך באלף החמישי והרביעי לפני הספירה. בתקופה זו הופיעה חרושת המתכת, לצד כלי אבן מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. התקופה הכלקוליתית התקיימה לאחר או בשלהי התקופה הנאוליתית, שבה החלה כבר להתפתח חקלאות אבל עוד לא היה שימוש במתכות.

תקופת הברונזה

ערך מורחב – תקופת הברונזה

תקופת הברונזה היא תקופה שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) – סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל. עידן הברונזה של תרבות עתיקה מסוימת מוגדרת על פי יכולתה להתיך נחושת בעצמה; ובתהליך מטלורגי למזג אותה עם בדיל, ארסן או מתכות אחרות; או בכך שהתקיים מסחר של כלי ברונזה שיוצרו במקומות אחרים. בראשית תקופה זו הופיע הכתב בסהר הפורה, ולפיכך באזור זה (כולל ארץ ישראל) תקופת הברונזה והברזל נחשבות כתקופות היסטוריות ולא פרהיסטוריות. בשאר האזורים בהן מוגדרת תקופה זו מקובל לשייכה לפרהיסטוריה, עקב היעדר כתב.

תקופת הברזל

ערך מורחב – תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל. עמידות הברזל, טמפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ושכיחותן של עפרות ברזל הפכה את השימוש בברזל לנפוץ וזול יותר מאשר אפשרויות המסתמכות על ברונזה.

אירועים מרכזיים בפרהיסטוריה

לפחות פעמיים יצאו מאפריקה, ערש המין האנושי, הגירות של טיפוסי אדם שיכולותיהם הפיזיות והמנטאליות משופרות. אוכלוסיות קדומות של טיפוסי הומו ארגסטר היו כנראה אבותיהם של אוכלוסיות הומו ארקטוס, אשר היו הראשונים כבר לפני כ-1.7 מיליון שנה לאכלס חלקי עולם החורגים מאקולוגיית המוצא של האדם. עדות לכך היא ממצאי דמיניסי – גאורגיה וכלים שהשאירו בעובידיה בעמק הירדן בדרכם ליישב את רוב "העולם הישן", להשתלט על השימוש באש, על הציד ואולי אף על החיים בשבט. לבסוף יישבו גם את אינדונזיה.

גם אבותיהם של ראשוני מיננו, הומו ספיינס, הגיעו מאפריקה שמדרום לסהרה על פי ממצאי עצמות מ-90–120 אלף שנה לפני זמננו. הם הביאו עמם יכולות משופרות, שכליות וטכנולוגיות. על סמך מחקרים גנטיים ניתן לקבוע את "יציאת אפריקה" של ראשוני אבותינו, כבר בין 150 ל-200 אלף שנה לפני זמננו.

מין אדם נוסף, האדם הניאנדרטלי, נפרד ושונה מהמין שלנו, התקיים משך כ-200 אלף שנה – עד 32 אלף לפני זמננו באירופה ומערב אסיה. הטכנולוגיה שלהם וכנראה גם תרבותם היו שונים למדי מאלו שלנו. הופעתם והיעלמותם עדיין מעסיקות פרהיסטוריונים וחוקרים מתחומים נוספים.

סטונהנג', אנגליה; הוקם לראשונה בתקופה הנאוליתית של בריטניה, לפני כ-5,000 שנה

קפיצה גדולה קדימה אירעה סביב 40–46 אלף שנה לפני זמננו. היא קשורה שוב עם הגירה מאזורנו דרך אסיה הקטנה ואזור הים השחור לאירופה. ישנם שיפורים בתחומים טכנולוגיים, אמנותיים, וכנראה גם בהתפתחות השפה. ההתפתחות אירעה סביב 40 אלף שנה לפנינו ואפשרה לאוכלוסיות הומו ספיינס מודרני לפתח אומנויות ואמנות מצטיינים ולהיות הראשונים לישב את "העולם החדש". היו שסברו שהגורם לקפיצה זו הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ובהם דוקינס, פינקר וחומסקי) משערים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן, וזו הדעה השלטת כיום^{[דרוש מקור]}. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה ליצירתה והתפתחותה של השפה, ולא, לדוגמה, לאיזושהי התפתחות ביולוגית. כך העלה דוקינס סברה שלפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (למשל המצאת הכלים הלשוניים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).

המהפכה הנאוליתית ובעקבותיה מהפכת העיור והופעת הכתב, הם האירועים הפרהיסטוריים המכוננים של ההיסטוריה, כולל זו המודרנית. ביסוד הדברים עיצוב אקו-סיסטמה של סביבת ייצור מזון ליד הבית ומעבר הדרגתי מחברה של לקטים-ציידים לחברה חקלאית.

לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם, תוך תשומת לב רבה לאירועי הסובב הטבעי. ביחד עם הערכות אנתרופולוגיות נעשה מאמץ לבנות מודל קיום של חברה שלא הותירה לנו מסמכים כתובים.

יצירות אמנות מתקופת האבן

האנושות בתקופה הפרהיסטורית

התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
תקופת האבן	התקופה הפלאוליתית	הפלאוליתית התחתונה
		הפלאוליתית התיכונה
		הפלאוליתית העליונה
	התקופה האפיפלאוליתית
	התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות	התקופה הכלקוליתית

בני האדם המודרניים בתקופה הנאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד את הטרף ולהרתיע את הטורפים, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים-לקטים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר אכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000 שנה), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אמריקה (לפני כ-15,000 שנה) ואוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה).

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים-לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות המזון בסביבה – ויכל לנוע בין קילומטרים ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות קילומטרים באזורים מדבריים. לפי ג'ארד דיימונד בספרו 'רובים חיידקים ופלדה' הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו, בני אדם למדו להכיר את הסביבה, לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה ההתקופה, בני האדם חיו כציידים-לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה – אלא בניצולה.

לפני כ-20,000 שנה, קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה החלו לפתח את החקלאות – ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. בערך בשנת 3,000 לפנה"ס, גילו בני האדם דרך להפיק ארד (ברונזה – סגסוגת של נחושת ובדיל). המתכת החדשה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שלמה – תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה בערך בשנת 1300–1200 לפנה"ס בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

מהפכות בפרהיסטוריה

כלים נאוליתיים

המהפכה הלשונית החלה לפני כ-70,000 שנה. היא הניעה דינמיקות תרבותיות מסוג חדש – דינמיקות היסטוריות – ששונות באופן מהותי מהדינמיקות הביולוגיות, שאפיינו את מיני האדם עד אז ושמאפיינות עד היום את יתר מיני בעלי החיים. במהלכה התפתחה התודעה האנושית וכישורי שיתוף הפעולה של הומו סאפיינס לרמה שהפכה אותו לשליט העולם.

המהפכה הנאוליתית או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב אסיה בין 8,000 ל־7,000 לפנה"ס. היא הייתה הראשונה בסדרה של מהפכות חקלאיות בהיסטוריה האנושית, והיא ציינה את המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה.

החקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת צ'ילד, הוא האקלים החם והיבש אשר נוצר בסוף עידן הקרח האחרון. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.

בזכות המעבר לחברה נייחת, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון, עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. לנוכח הבטחת אספקת המזון ופיתוח הסחר יכלו האוכלוסיות לצמוח, להתגוון ולהתחלק ליצרני מזון ובעלי מלאכה. מורכבות חברתית זאת דרשה צורה כלשהי של ארגון, דוגמת דת, כדי לתפקד ביעילות. כמו כן, החיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות.

האמנות הפרהיסטורית

מערת לאסקו

השיכלולים הטכנולוגים שהניבה התקופה הפרהיסטורית, על תקופותיה השונות מצאו ביטוי באמנותה. מהמאפיין את התקופה הפליאוליטית, הוא הופעת כלים מאבן מלוטשת. בעבר האמינו כי האמנות מאפיינת דווקא את ההומו-ספיינס, אולם פריטים שנתגלו החל משלהי המאה ה-19 מצביעים על האפשרות כי זמן רב לפני מעשי האומנות של ההומו סאפיינס יצר ההומו ארקטוס יצירות אמנות משלו. היצירה הקדומה ביותר שהיא, על-פי המשוער, יצירת אמנות, נוצרה לפני 500,000 עד 300,000 שנה, בתקופת ההתרבות האשלית התיכונה. ואולם המדענים חלוקים באשר לשאלה האם מדובר באמנות או לא. סביר הוא כי האמנות הפרהיסטורית הופיעה בחלקים השונים של כדור הארץ, סביב 70,000 שנים לפנה"ס. אשר לעדויות חד-משמעיות, אמנם במזרח התיכון נמצאו כלים מהאלף השביעי לפנה"ס בלבד. אבל שתי יצירות מרשימות נחשבות לשיא באמנות הפריאטאלית והן צוירו באלף ה-15 לפנה"ס: ציורי מערת לאסקו בדרום צרפת – מהתרבות המגדלנית. כמו כן, בערך באותה התקופה מתוארכים הציורים במערת אלטאמירה, שבצפון מערב ספרד, אשר בה נמצאו שרידי האדם הקדמון עוד באלף ה-35 לפנה"ס. האמנות האוסטרלית הופיעה כבר באלף ה-17 לפני הספירה. מקובל לחשוב שהציור קדם לפיסול, ואולם מפאת פגעי הזמן לא רבים הם שרידיו. במקביל לציור, האדם הקדמון יצר פסלים מחרס, עצם, אבן, עץ ושנהב; ובכל רחבי אירופה נמצאו יצירות כאלו. בדרך כלל מדובר בפסלי חיות (צביים, סוסים, פרים, ביזונים, קרנפים, ממוטות ועוד) או בני אדם, שנוצרו בידי אמנים מחברה של ציידים. חוקרים סבורים שייצוג היתר של החיות נועד לצורכי פולחן, ושימש להביא מזל לציידים או לגיבוש הזהות החברתית של קבוצות בני אדם. קבוצת פסלונים מובחנת היא צלמיות ונוס, כדוגמת פסל שנמצא באוסטריה, וזכה לכינוי ונוס מווילנדורף בדמות אישה בעלת עכוזים ושדיים מפותחים, ופסל אלגנטי במיוחד שנתגלה בצרפת וזכה לכינוי ונס מבראסמפוי .

אתר המנהירים בקרנאק

המנגן בנבל (אמנות הציקלאדים) המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה

האמנות התפתחה ביתר שאת בתקופה הנאוליטית, שהתקיימה בין השנים 6500 ל-2000 לפנה"ס. רוב היצירות המוכרות מקורן במזרח אירופה ובמרכזה: אמנות וינקה (Vinča culture) מייצגת דמויות נשיות. באמנות הקוקוטני-טריפיליאנית מרומניה מופיעים פסלים פוליכרומיים, בעלי מוטיבים גאומטריים. האמנות הניאוליטית גם ניכרת ביצירותיה האדריכליות המונומנטליות, דוגמת הדולמנים שנמצאו בקרנאק (Carnac), שבחבל ברטאן (צרפת), ובאתר ניו-גראנג' (Newgrange) שבאירלנד, אשר נוצרו בין האלף החמישי לאלף השלישי לפנה"ס. אתרים אלו נמצאו קשורים לבתי תפילה ולטקסי קבורה. מעגל סטונהנג' (Stonehenge) קשור כנראה לאסטרונומיה. בתי המקדש המפוארים במאלטה וכן פסלי האיים הקיקלאדיים מייצגים את פאר התרבות הניאוליטית ונוצרו בין השנים 3600 ל-2500 לפנה"ס. בתקופת הברונזה והברזל משתכללת עוד יותר האמנות, ונוספים כלים ותכשיטים העשויים ממתכות.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

• מערכת שלוש התקופות
• טכנולוגיה פרה היסטורית
• אבולוציה של האדם
• ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות

לקריאה נוספת

• אנה בלפר-כהן, תולדות האדם הקדמון. סדרת האוניברסיטה המשודרת, 1992.
• עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפריהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים 2008.
• ג'ארד דיאמונד, רובים, חיידקים ופלדה, גורלותיהן של חברות אדם, 1997.
• יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, אור יהודה תשע"א.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרהיסטוריה בוויקישיתוף

• אתר העמותה הישראלית לפרהיסטוריה
• יובל נח הררי, קורס 'היסטוריה עולמית', האוניברסיטה העברית
• שבטים פרהיסטוריים, דף שער בספרייה הלאומית