קהילת המודיעין הישראלית

ארגוני המודיעין במדינת ישראל

קהילת המודיעין הישראלית כוללת ארגונים העוסקים באיסוף ומחקר מודיעין במדינת ישראל. כיום כוללת הקהילייה 10 ארגונים בעלי שיוך ממשלתי שונה האחראים על מודיעין צבאי, ריגול ותכנון צבאי.

מרכיבי קהילת המודיעין הישראלית עריכה

סמל ארגון ייעוד
משרד ראש הממשלה
 
המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים ארגון הביון של ישראל, הממונה על איסוף מידע מסוג מודיעין אנושי ומשימות הפקת מודיעין חשאיות מחוץ לגבולות המדינה, דיפלומטיה חשאית, תפקידים מיוחדים וסיכול יעדים אזרחיים וצבאיים של האויב.
 
שירות הביטחון הכללי ארגון ביון הפנים, נועד להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור המסכנים את ביטחון המדינה
 
המטה לביטחון לאומי אגף המודיעין וועדות השרים במל"ל אחראי על גיבוש וריכוז הצעות שוטפות בנוגע לסדר היום של ישיבות הקבינט המדיני - ביטחוני, ודיונים ביטחוניים המתקיימים בראשות ראש הממשלה, גיבוש תמונת מצב לאומית רציפה ואינגרטיבית יומית, בניית תמונת מצב מודיעין אינטגרטיבית (איומי טרור ואיומים על העורף) ובכללם טיפול באיומי טרור על ישראלים בחו"ל.
משרד הביטחון
 
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון אחראי על אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית וכן האמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי וכן יחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.
מערך המודיעין בצה"ל
 
אגף המודיעין אחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. משמש גם כמעריך הלאומי.
 
מספן המודיעין אחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה הימית שבה פועל חיל הים הישראלי והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל הים וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי מספן המודיעין על שילוב המרכיב הימי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל.
 
להק המודיעין יחידה ראשית במטה חיל האוויר הישראלי. הלהק מגבש ויוצר את תמונת המודיעין למשימות חיל האוויר, ומשתתף ביצירת תמונת המודיעין הכוללת.
 
יחידת המודיעין פיקוד הצפון הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בצפון המדינה ובגבולותיה של ישראל עם לבנון וסוריה, והעברתה לגורמי פיקוד הצפון.
 
יחידת המודיעין פיקוד המרכז הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין במרכז המדינה ושטחי בקעת הירדן ויהודה ושומרון, והעברתה לגורמי פיקוד המרכז.
 
יחידת המודיעין פיקוד הדרום הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בדרום המדינה ובגבולותיה של ישראל עם רצועת עזה וחצי האי סיני, והעברתה לגורמי פיקוד הדרום.
 
יחידת המודיעין פיקוד העורף הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של פיקוד העורף ובכלל זה ניתוח האיומים הנשקפים מצד גורמי אויב על האוכלוסייה האזרחית בישראל.
 
יחידת המודיעין מפקדת העומק הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של מפקדת העומק
משרד החוץ
 
המרכז למחקר מדיני גוף מחקר והערכה של משרד החוץ המתמקד במדינות ובנושאים העומדים במרכז הפעילות המדינית-דיפלומטית של ישראל.
משטרת ישראל
 
חטיבת המודיעין הגוף המרכזי במשטרה שאחראי לאיסוף מודיעין בתחומי לוחמה בטרור ופלילים.
משרד המשפטים
 
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יחידת המודיעין הפיננסי הישראלית. מטרתה לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, מימון טרור, ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה.

בעבר נכללו בקהילת המודיעין גם הארגונים הבאים:

הפיקוח הפרלמנטרי עריכה

  ערך מורחב – ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים

הפיקוח הפרלמנטרי על קהילת המודיעין מבוצע על ידי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. זו, מקבלת דיווחים שוטפים מבכירי הקהילה. ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים היא ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, העוסקת בפיקוח על גופי המודיעין והשירותים החשאיים של ישראל. הוועדה מונה שישה חברים לכל היותר, ובראשה עומד יו"ר ועדת החוץ והביטחון. הוועדה מתכנסת בחשאיות, פרוטוקולי דיוניה אינם מתפרסמים ברשומות, וכל דיווח על פעולותיה טעון אישור מראש של הצנזורה הצבאית.

ועדת ראשי השירותים עריכה

  ערך מורחב – ועדת ראשי השירותים

ועדת ראשי השירותים (ור"ש) היא הפורום הבכיר ביותר שבו נפגשים ראשי ארגוני המודיעין. בוועדה חברים באופן קבוע שלושת ראשי הארגונים בקהילת המודיעין: ראש אמ"ן, ראש השב"כ וראש המוסד. כמו כן משתתף בוועדה ראש המטה לביטחון לאומי. ראשי גופי מודיעין אחרים (המרכז למחקר מדיני (ממ"ד) של משרד החוץ ואגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל) מוזמנים על פי העניין. עם זאת, ועדה זו אינה פורום מחייב לשיתוף פעולה ואין לה מנגנון הכרעה במחלוקות בין הארגונים.[1]

יו"ר הועדה הוא ראש המוסד.

מבנה וחלוקת התפקידים עריכה

ועדות שונות ובודקים יחידים מונו במרוצת השנים לצורך בחינת הסוגיות של המבנה הראוי לקהילת המודיעין של מדינת ישראל, שאלת חלוקת האחריות והסמכויות בין אמ"ן, השב"כ והמוסד, ומתכונת העבודה של שלושתם מול ראש הממשלה והשרים, לשם גיבוש המלצות, בין אם בעקבות אירועים טראומטיים, ובין אם בדרך שיגרה. בין אלו ניתן למנות את הבאים:

הממשלה נדרשה לנושא בהזדמנויות שונות וקיבלה החלטות בנדון. מבקר המדינה הציב את הנושא על סדר יומו והגיש לכנסת את ממצאיו ומסקנותיו. גם ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון כבר עסקה בסוגיה בשנת 1994 והניחה שורה של המלצות בפני ראש הממשלה.

חלוקת העבודה בין זרועות המודיעין, אמ"ן, השב"כ, והמוסד, מושתתת, במבנה הנוכחי של הקהילה, על בסיס גאוגרפי בדרך כלל. קיימים קווי השקה ורצועות חפיפה, לעיתים רחבות למדי, בין הארגונים. מידת התיאום ושיתוף הפעולה הבינזרועי לקתה בעבר באופן מהותי בחסר, ופגמה לעיתים ביעילות העשייה המודיעינית בנושאים שונים. בשנים האחרונות חל שיפור של ממש בתחום זה. הארגונים הטמיעו את ההכרח בהיזון הדדי של מידע מודיעיני ובסנכרון פעילויות מסוימות, המהווים מכפיל כח ותורמים להעלאת רמת ההישגים ושיעור ההצלחה. נותרו עדיין נושאים פתוחים לדיון ואף שנויים במחלוקת באשר לחלוקת האחריות וגבולות הגזרה הבינזרועית. במסמך המכונה "המגנא כרטא", ממשיכים ראשי השירותים לנסות ולגבש הסכמות ביחס למכלול העניינים של הפרק. ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים מקיימת מעקב בנושא ובוחנת את המהלכים הננקטים לצורך יישוב סלעי המחלוקת בדרך עניינית. על פי הצורך תגלה ועדת המשנה מעורבות פעילה בתחום זה על מנת להבטיח נוהלי עבודה סבירים ותקינים לתועלת עבודת המודיעין.

ההתפתחות ההיסטורית של קהילת המודיעין הועידה לאגף המודיעין של צה"ל מטלות ותחומי פעולה, אשר אינם בתחום אחריותו של מודיעין צבאי על-פי הרוֹוֵח והמקובל במרבית מדינות המערב. דוגמאות לכך הם האחריות על המחקר המודיעיני בתחום המדיני והובלת תחום מודיעין האותות, גם בנושאים שאינם צבאיים מובהקים. מדינת ישראל בשנות קיומה הראשונות נשענה על צה"ל גם כעוגן וכמכשיר לביצוע משימות לאומיות בהיותו מערכת בעלת כושר ארגוני, משאבים וכוח אדם זמין. בתוך כך נטל על עצמו המודיעין הצבאי גם פונקציות שהוא אינו הכתובת הטבעית והמתבקשת מאליה למילוין.

תחום נוסף בו עסקה ועוסקת קהילת המודיעין הוא הצלת יהודים והעלאתם לארץ. עסקו בכך "המוסד" ו"נתיב".[2] עם הזמן התגבשה בישראל התפיסה שמדינת ישראל צריכה להיות אחראית להגנה על קהילות יהודים בחו"ל הנתונות במצוקה ולהעלותם לישראל, אם המצב ידרוש זאת ואם ירצו בכך. הטיפול במשימה זאת הוטל על "המוסד". הניסיון שנצבר בפעילות עם יהודי מרוקו, באמצע שנות ה-50, הצלתם והסיוע לעלייתם לישראל תורגמו לפעילות סיוע לקהילות בעולם.[3]

שינויים מבניים עריכה

  ערך מורחב – הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק

הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק סברה כי למרות ההתקבעות ההיסטורית של המבנה הנתון, וחרף היתרונות שצברו חטיבת המחקר של אמ"ן ויחידה 8200 מתוקף ניסיונן רב השנים, מן הראוי להשתית סוף-סוף את מבנה קהילת המודיעין על חלוקת עבודה נכונה הן מהבחינה הייעודית והמקצועית, והן מהבחינה החוקתית-דמוקרטית. בשל כך סברה הוועדה כי קיים צורך לשקול מחדש את מעמדו ומקומו של מודיעין האותות (הסיגינט) וכן את העברתם של תחומים מדיניים אסטרטגיים מסוימים ותחומים לא צבאיים הנתונים כיום לאחריות אמ"ן לגורם מודיעיני אזרחי.

הוועדה המליצה על רפורמה שבסופה יכלול מערך המודיעין שלושה או ארבעה גופי מודיעין עצמאיים, וכן את המועצה לביטחון לאומי. ההבחנה ביניהם (להוציא רשות סיגינטית, אם תקום) תהא מבוססת על נושאי ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים:

  • אמ"ן - אגף במטה הכללי של צה״ל, האמון על מתן התרעה מפני מלחמה ועל פעולות טרור. מופקד על הערכת המודיעין הלאומית במישור הצבאי, המדיני והטכנולוגי ועל מתן מודיעין שוטף והפצתו לדרגי צה"ל, לשר הביטחון, לממשלה ולגורמים ממלכתיים ונשיא המדינה.
  • המוסד - תחום אחריותו העיקרי, בנוסף לסיכול, הוא מודיעין מדיני-אסטרטגי, כולל יציבות משטרים, מודיעין טכנולוגי וגרעיני וכן טרור גלובאלי.
  • שב"כ - תחום אחריותו העיקרי הוא ביטחון המדינה, מנגנוניה ואזרחיה, אל מול איומי טרור פלסטיני ואחר ואל מול איומים של חתרנות פנימית.
  • רשות סיגינטית - תשרת את כלל השירותים שלעיל על-פי הצי"ח ובהתאם לעדיפויות שיקבעו על ידי הדרג המדיני, אם תוקם.
  • מועצה לביטחון לאומי - אמונה על גיבוש הערכת המצב הלאומית לאור תמונת המודיעין הכוללת, והכנת דרכי פעולה אפשריות (דפ"אות) מדיניות וביטחוניות כמענה.

שינויים בפעילות עריכה

פעילותה של הלשכה לקשרי מדע, שהייתה בתוך משרד הביטחון, נחשבה כחלק מקהילת המודיעין עד למעצרו של ג'ונתן פולארד בארצות הברית. הפעלתו נחשבה כחריגה מהמדיניות שהייתה נהוגה בקהילה שלפיה לא מבוצעות פעילויות ריגול בארצות הברית, גם אם עשויה להיות לכך תרומה מודיעינית חשובה.[4]

פעילות בזמן מגפת הקורונה עריכה

  ערך מורחב – פעילות גופי הביטחון והמודיעין בזמן מגפת הקורונה בישראל

עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל, נרתמה קהילת המודיעין לסייע למערכות הממשלתיות להתמודד עם השלכותיה. הסיוע התבטא הן בתחומי השגת המידע על המגפה בעולם ובארץ, במאמץ לקטוע את שרשרות ההדבקה, והן במאמץ להשיג ולפתח מערכות וציוד לבדיקות וטיפולים בחולים, ובטיוב השליטה בנתונים על המגפה והחולים. התפנית הזו בהרתמותה של קהילת המודיעין לעסוק בתחומי פנים אזרחיים, בכלל זה ניטור ומעקב על אזרחי המדינה,[5] עוררה ויכוח בציבור על כך.[6]

מחדל מתקפת הפתע על ישראל עריכה

ב-7 באוקטובר 2023 , פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על יישובי עוטף עזה, העיר שדרות, נתיבות, ואופקים.

במהלך המתקפה השתלטו מחבלים על יישובי העוטף ומוצבים צבאיים, חטפו אזרחים וחיילים, וטבחו באנשים וחיילים רבים. כמענה לכך פתחה מדינת ישראל במלחמת חרבות ברזל.

כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[7] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[8] בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים באגף המודיעין בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ולא מעוניין בהסלמה.[9]

בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, ראש אמ"ן, אהרן חליוה וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[10] רונן בר הוקפץ בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי. דובר צה"ל אישר כי אכן היו סימנים בלילה שלפני פלישת חמאס, אך הוחלט שלא להעלות את רמת הכוננות, והצהיר כי יש לתחקר את תפיסת ההגנה של ישראל לנוכח הכישלון בפענוח הסימנים.[11]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מבנה קהילת המודיעין, באתר המרכז למורשת המודיעין
  2. ^ המרכז למורשת המודיעין, המודיעין הישראלי, ארגון המודיעין היחיד העוסק בהצלת יהודים (עמ' 5-3), באתר מל"מ, ‏מאי 2021
  3. ^ אפרים הלוי, ישראל מחלצץ יהודים הנתונים במצוקה למרות הקשיים (עמ' 5-4), באתר מל"מ, ‏מאי 2021
  4. ^ שלמה גזית, מקורות מודיעין אמריקאים (עמ' 26), באתר המרכז למורשת המודיעין, ‏דצמבר 2008
  5. ^ מיטל יסעור בית אור, השב"כ: בזכות האיכונים אותרו יותר מ-100 אלף חולי קורונה, באתר ישראל היום, ‏4.3.2021
  6. ^ קובי מורן-גלעד ולייה מורן-גלעד, המודיעין האפידמי בשירות בריאות הציבור – הקורונה כמקרה בוחן, באתר המרכז למורשת המודיעין, ‏2021
  7. ^ צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  8. ^ לי נעים, ‏התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2023
  9. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  10. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  11. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל מודה: היו סימנים מעידים לפני המתקפה - אך לא התראה מודיעינית, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2023