פתיחת התפריט הראשי

ראול גונזלס

כדורגלן ספרדי
(הופנה מהדף ראול גונזאלס)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הגהה, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ראול גונזלס בלנקוספרדית: Raúl González Blanco; נולד ב-27 ביוני 1977 במדריד) הידוע בשם ראול הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת החלוץ. עד שנת 2015 היה מלך השערים בכל הזמנים של ריאל מדריד בה שיחק במשך 16 שנים. עד שנת 2014 היה מלך שערי ליגת האלופות.[1] בשנת 2004 נבחר ראול על ידי פלה לרשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם. כיום הוא מאמנה של ריאל מדריד קסטיליה מהליגה השלישית של ספרד.

ראול גונזאלס
Raul Gonzalez 2012 2.jpg
ראול ב-2012
מידע אישי
לידה 27 ביוני 1977 (בן 42)
מדריד שבספרד
שם מלא ראול גונזלס בלנקו
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ, קיצוני שמאלי
מועדוני נוער
19901992
19921994
אתלטיקו מדריד
ריאל מדריד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19942010
20102012
20122014
20142015
ריאל מדריד
שאלקה 04
אל-סאד
ניו יורק קוסמוס
סה"כ
550 (229)
66 (28)
39 (11)
30 (9)
685 (277)
נבחרת לאומית כשחקן
19962006 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 103 (44)
קבוצות כמאמן
20182019
2019
ריאל מדריד חובניל B
ריאל מדריד קסטיליה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

תוכן עניינים

קריירהעריכה

ריאל מדרידעריכה

ראול החל את קריירת הכדורגל שלו בקבוצת הנוער של אתלטיקו מדריד, ממנה עבר לקבוצת הנוער של היריבה העירונית ריאל ב-1992. שנתיים לאחר מכן החל לשחק בקבוצה הבוגרת. הוא התמנה לקפטן הקבוצה בשנת 2003 לאחר עזיבתו של פרננדו היירו. בריאל מדריד לבש לאורך כל הקריירה שלו את חולצה מספר 7.

ראול הצטיין בכיבוש שערים רבים במדי ריאל מדריד. הוא היה הכובש המוביל של ליגת האלופות בכל הזמנים עם 71 שערים עד שנת 2014. כמו כן, הוא בעל מספר ההופעות השלישי בטיבו במפעל עם 144 הופעות[דרוש מקור]. סך הכל כבש 77 שערים בכל המסגרות האירופיות[דרוש מקור]. ראול הפך למלך השערים בכל תולדות ריאל מדריד, לאחר שב-15 בפברואר 2009 הבקיע את שערו ה-309 במדי הקבוצה בכל המסגרות ועבר את כוכב העבר אלפרדו די סטפאנו[2]. ב-17 באוקטובר 2015 איבד את התואר לכריסטיאנו רונאלדו. בליגה הספרדית מדורג ראול במקום ה-4 ברשימת כובשי השערים בכל הזמנים עם 228 שערי ליגה. ב-23 בספטמבר 2009 שבר ראול את שיא ההופעות במועדון (525) שהיה שייך למנואל סאנשז, ובכך הפך לכדורגלן המדורג שני במספר ההופעות בלה ליגה[דרוש מקור].

בשנת 2009 קיבל ראול את "מעמד האגדה" היוקרתי של ה"מארקה", העיתון הנפוץ ביותר בספרד, הישג לו זכו רק שבעה שחקנים בעבר: פלה, דייגו מראדונה, יוהאן קרויף, אלפרדו די סטאפנו, זינאדין זידאן, פאקו חנטו ולואיס ארגונס[דרוש מקור].

שאלקה 04עריכה

ב-26 ביולי 2010, הודיע ראול על עזיבת ריאל מדריד לאחר 16 שנים, וחתם לשנתיים בשאלקה 04 מהבונדסליגה. את שערו הראשון במועדון ראול כבש כבר במשחקו הראשון, ב-1 באוגוסט 2010 כאשר שאלקה 04 הביסה את באיירן מינכן 3-1 בטורניר קדם עונה. ב-20 בנובמבר 2010 ראול כבש את השלושער הראשון שלו במדי שאלקה 04, במשחק הליגה מול ורדר ברמן.

ראול היה לדמות דומיננטית בזכית שאלקה בגביע הגרמני בעונת 2010/2011 שהייתה לעונת הבכורה שלו במועדון, ראול כבש את השער המכריע בחצי הגמר בה שאלקה 04 ניצחה את באיירן מינכן ועלתה לראשונה לגמר מאז 2005. בגמר שאלקה 04 ניצחו באופן מוחץ 5-0 את דואיסבורג מהליגה השנייה. זאת הפעם הראשונה שראול זכה לזכות בגביע מדינה כלשהו לאחר שבריאל מדריד הוא לא זכה בגביע המלך הספרדי.

 
ראול במדי ריאל מדריד ובמספר 7 שאיפיין אותו

ברבע גמר ליגת האלופות עונת 2011/2012 כבש ראול צמד שערים כנגד אינטר מילאן מה שעזר לשאלקה 04 להעפיל לחצי גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה, שם הפסידה למנצ'סטר יונייטד.

ב-19 בפבואר 2012 ראול כבש את שערו ה400 בקריירה לאחר שכבש 323 שערים בריאל מדריד, 44 בנבחרת ספרד ו33 בשאלקה 04.

ב-19 באפריל 2012 הודיע ראול כי יעזוב את שאלקה 04 בקיץ וזאת כי "עתידו לא באירופה"[3]. במהלך שנתיים מוצלחות בשאלקה זכה ראול עם הקבוצה בגביע הגרמני, בסופרקאפ הגרמני, והגיע איתה לחצי גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה. ראול כבש 40 שערים ב-98 הופעותיו במדי שאלקה. לאחר עזיבתו הנהלת שאלקה הודיעה כי המספר 7 (אותו לבש ראול) יופרש לזמן בלתי מוגבל כאות כבוד לראול על תקופתו במועדון.[4] אך בשנת 2013 המספר 7 הוענק למקס מאייר.

א-סדעריכה

ב-13 במאי 2012, הודיע ראול על מעברו לא-סד (אל-סאד) מקטר,את משחקו הראשון בקבוצה שיחק ב-5 באוגוסט 2012, בו כבש פנדל בתוספת הזמן. ב-15 באפריל 2013 זכה עם הקבוצה באליפות הליגה הקטרית[5] כשכבש באותה עונה 9 שערים ב-22 מה שעזר לא-סד לזכות באליפות לראשונה מזה חמש שנים.

ב-22 באוגוסט 2013 שיחק ראול במשחק הוקרה עם קבוצתו א-סד נגד קבוצתו לשעבר ריאל מדריד. ראול שיחק מחצית אחת בכל צד, כאשר בדקה ה-22 של המשחק כבש לטובת ריאל מדריד[6]. בסוף אותה עונה הודיע כי יפרוש לאחר 20 שנות קריירה.

ניו יורק קוסמוסעריכה

ב-30 באוקטובר 2014 חזר ראול מפרישתו וחתם בניו יורק קוסמוס מליגת ה-NASL האמריקאית. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-4 באפריל 2015 בניצחון קבוצתו 1-0. ב-15 באוקטובר 2015 הודיע על פרישה מכדורגל בתום העונה.[7]

במשחקו האחרון, שסייע לניו יורק קוסמוס לזכות באליפות ה-NASL, ליגת הכדורגל הצפון-אמריקאית, שנחשבת לליגה המשנית ל-MLS, שיחק את כל 90 הדקות בגמר ובישל את השער השלישי.

ב-15 בנובמבר 2015 פרש ממשחק פעיל.

 
ראול מבצע מספרת 2009

נבחרת ספרדעריכה

ראול הופיע לראשונה בנבחרת ספרד במשחק נגד נבחרת צ'כיה באוקטובר 1996. גם בנבחרת הספרדית ירש ראול את תפקיד הקפטן מפרננדו היירו לאחר שהאחרון פרש מהנבחרת ב-2002. בנבחרת כבש ראול 44 שערים ב-102 הופעות בינלאומית. הוא שיחק עם הנבחרת במונדיאל 1998, יורו 2000, מונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006. עם זאת, ועל אף ביצועיו הנאים בקבוצתו, ראול לא זומן על ידי מאמן הנבחרת לואיס ארגונס ליורו 2008. בתחילה ספג ארגונס ביקורת רבה עקב כך, אולם זו דעכה במהירות כאשר תחת הדרכתו ובהיעדרו של ראול הצליחה הנבחרת לזכות בטורניר.

אימוןעריכה

לקראת עונה 2019/2020 מונה ראול למאמן קבוצת המילואים של ריאל מדריד, חונביל B המשחקת בליגה השלישית בספרד. מינוי זה הגיע לאחר זמן רב בו היה שותף במערכת המקצועית של ריאל מדריד שכללה את אימון קבוצת הנערים עד גיל 15 בעונת 2018/2019.

ב-4 ביוני 2019 מונה ראול למאמן ריאל מדריד קסטיליה.

חייו האישייםעריכה

ראול נשוי ולו ארבעה בנים ובת. בנו הבכור, חורחה, נקרא על שמו של חורחה ולדאנו – מאמן ריאל מדריד בשנים 1994–1996 שתרם רבות לקידום הקריירה של ראול. בנו השני, הוגו, נקרא על שמו של הוגו סאנצ'ס. תאומים, הקטור ומתיאו, נקראים על שמם של הקטור ריאל ולותר מתאוס, ובת בשם מריה. תחביביו הם קריאה, במיוחד ספרים של ארתורו פרז רברטה והאזנה למוזיקה ספרדית. השתתף בסרט גול! בשנת 2005.

תאריםעריכה

 
תואר נעל הזהב של ראול בשנת 2001
קבוצתיים
  • 6 אליפויות ספרד: 1995, 1997, 2001, 2003, 2007, 2008.
  • 4 סופר קאפ ספרדי: 1997, 2001, 2003, 2008.
  • 3 זכיות בליגת האלופות: 1998, 2000, 2002.
  • 1 סופרקאפ אירופאי: 2002.
  • 2 גביעים בין-יבשתיים: 1998, 2002.
  • 1 גביע גרמני: 2011.
  • 1 סופרקאפ גרמני: 2011.
  • 1 אליפות קטאר: 2013.
אישיים
  • פעמיים מלך השערים של ליגת האלופות: 2000, 2001.
  • פעמיים מלך השערים של הליגה הספרדית: 1999, 2001.
  • שחקן השנה של פיפ"א – מדליית ארד: 2001.
  • שחקן השנה של אירופה – מדליית כסף: 2001.
  • נכלל ברשימת 125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם של פיפ"א אשר נוצרה על ידי פלה.
  • חמש פעמים השחקן הספרדי של השנה בלה ליגה.
  • פרס דון בלון לפריצת העונה בליגה הספרדית
  • פעמיים זוכה נעל הארד של אירופה.
  • חמש פעמים זוכה נעל הזהב של אירופה.
  • שיאן ההופעות בריאל מדריד בכל המסגרות.
  • שיאן ההופעות בליגת האלופות בכל הזמנים.
  • מלך השערים של אירופה (בכל המפעלים) בכל הזמנים.
  • התואר היוקרתי "מעמד האגדה" על ידי עיתון המארקא העיתון הנפוץ בספרד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


נבחרת ספרד - אולימפיאדת אטלנטה 1996

1 מורה • 2 מנדייטה • 3 ארנסבאל • 4 נבארו • 5 סנטי • 6 אוסקר • 7 ראול • 8 רוברטו • 9 קורינו • 10 חוסה איגנסיו • 11 אידיאקס • 12 קראנקה • 13 אייסקורטה • 14 מוריינטס • 15 דה לה פנייה • 16 לרדין • 17 סייטס • 18 דני • מאמן: קלמנטה

ספרד 
נבחרת ספרד - מונדיאל 1998

1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 ארנזאבל • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 מוריינטס • 8 גאררו • 9 פיצי • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קאמפו • 15 אגילרה • 16 סלאדס • 17 אצ'בריה • 18 אמור • 19 קיקו • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה

ספרד 
נבחרת ספרד - יורו 2000

1 קניסארס • 2 סלגאדו • 3 ארנסבאל • 4 גוארדיולה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 הלגרה • 8 פראן • 9 מוניטיס • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קסיאס • 14 ג'רארד • 15 אנגונגה • 16 מנדייטה • 17 אצ'בריה • 18 פאקו • 19 דמאס • 20 אורסאיס • 21 ואלרון • 22 מולינה • מאמן: קמאצ'ו

ספרד 
נבחרת ספרד - מונדיאל 2002

1 קסיאס • 2 טורס • 3 חואנפרן • 4 הלגרה • 5 פויול • 6 היירו • 7 ראול • 8 בראחה • 9 מוריינטס • 10 טריסטן • 11 דה פדרו • 12 לוקה • 13 ריקרדו • 14 אלבלדה • 15 רומרו • 16 מנדייטה • 17 ואלרון • 18 סרחיו • 19 צ'אבי • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 חואקין • 23 קונטרראס • מאמן: קמאצ'ו

ספרד 
נבחרת ספרד - יורו 2004

1 קניסארס • 2 קפדבילה • 3 מרצ'נה • 4 אלבלדה • 5 פויול • 6 הלגרה • 7 ראול • 8 בראחה • 9 טורס • 10 מוריינטס • 11 לוקה • 12 גברי • 13 אראנזוביה • 14 ויסנטה • 15 בראבו • 16 אלונסו • 17 אצ'בריה • 18 סזאר • 19 חואקין • 20 צ'אבי • 21 ואלרון • 22 חואניטו • 23 קסיאס • מאמן: סאס

ספרד 
נבחרת ספרד - מונדיאל 2006

1 קסיאס • 2 סלגאדו • 3 פרניה • 4 מרצ'נה • 5 פויול • 6 אלבלדה • 7 ראול • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 רייס • 11 לואיס גרסיה • 12 לופס • 13 אינייסטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 סנה • 17 חואקין • 18 פברגאס • 19 קניסארס • 20 חואניטו • 21 וייה • 22 פאבלו • 23 ריינה • מאמן: אראגונס

ספרד