רב אושעיא

רב אושעיא
לידה	בבל
פטירה	המאה הרביעית; ארץ ישראל
מקום פעילות	בבל ובעיקר ארץ ישראל
תקופת הפעילות	שני לאמוראים
השתייכות	ישיבת טבריה
רבותיו	רב יהודה, רב הונא, רבי יוחנן
בני דורו	רב חנינא אחיו, עולא
אב	ייתכן שנחמני אבי רבה

ערך זה עוסק ברב אושעיא, אמורא ארצישראלי בדור השני והשלישי. אם התכוונתם לאישים אחרים בשם זה, ראו רבי אושעיא.

רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.

ביוגרפיה

בבבל

נולד בבבל למשפחת חכמים כהנים המיוחסת לעלי הכהן, והתגורר כנראה בנהרדעא^[1]. היה תלמיד מובהק של רב יהודה, ראש ישיבת פומבדיתא, שכינה אותו "בני"^[2], ולמד גם מרב הונא ראש ישיבת סורא^[3]. בתקופה זו התגורר כנראה בנהרדעא, שכן במספר מקומות בתלמוד הבבלי מוזכר שהוא הביא משם ברייתות^[4]^[5].

יש הסוברים^[6] שאחיהם היה רבה בר נחמני, ראש ישיבת פומבדיתא בדור השלישי לאמוראי בבל, שהיה אף הוא מיוחס לעלי הכהן. בשני מקומות מסופר שרב אושעיא ביקש מרבה לשאול שאלות את רבותיו רב הונא ורב חסדא כאשר ילך ללמוד אצלם^[5]^[7]. לאחר עלייתם לארץ ישראל הם קראו לרבה לעלות גם הוא לארץ הקודש וללמוד מרבי יוחנן^[8], ונראה שרבה נענה להצעתם ועלה לארץ ישראל לזמן מועט^[9].

בארץ ישראל

רב אושעיא ורב חנינא עלו לארץ ישראל עוד בצעירותם, ולמדו אצל רבי יוחנן בישיבת טבריה. רבי יוחנן רצה לסמוך אותם לרבנות, אך לא עלה בידו לעשות זאת, והוא הצטער על כך. הם הסבירו לו שהואיל והם צאצאים של עלי הכהן, רובצת אליהם הקללה שנאמרה לעלי ”וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים” (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב), ואין הכוונה רק לזקן ממש, אלא אפילו לרב מוסמך המוכנה גם "זקן"^[10]. כיוון שלא נסמכו, הם לא זכו לתואר "רבי" כנהוג בקרב אמוראי ארץ ישראל, אלא כונו "רב" או "חבר", ושניהם יחד נקראו "חבריהון דרבנן" – חבריהם של החכמים^[11].

רב אושעיא למד גם מרבי אמי^[12] ורבי אסי^[13], גדולי תלמידי רבי יוחנן, ובין חבריו ללימוד היו עולא, רבי זירא, ורבי אבא, איתם נשא ונתן הן בבבל והן בארץ ישראל (שכן גם הם עלו לארץ ישראל).

חברו העיקרי ללימוד היה אחיו רב חנינא^[14], והם עסקו יחד הן בלימוד הלכה והן בלימוד תורת הסוד. בכל ערב שבת הם היו עוסקים בספר יצירה, באמצעותו היו בוראים עגל משובח ואוכלים אותו^[15]. כאשר היו רווקים היו עוסקים לפרנסתם במכירת נעליים בשוק של זונות, ועל אף שהזונות הסתכלו עליהם הם לא הגביהו את עיניהם לראותן. האמורא רבא אמר שעליהם נאמר שרווק שמתגורר בעיר ואינו חוטא – הקדוש ברוך הוא מכריז עליו בכל יום. גם הזונות הכירו בצדקותם והיו נוהגות להישבע בחייהם, וכינו אותם "רבנן קדישי דבארעא דישראל" – החכמים הקדושים שבארץ ישראל^[16].

בהמשך נשא רב אושעיא את בתו של רב שמואל בר רב יצחק^[17], והייתה בבעלותו חנות שפעלה בטבריה^[18].

כמנהגו בבבל להביא מנהרדעא ברייתות, גם בארץ ישראל עסק בחיפוש ברייתות נשכחות, והביא מן הדרום ברייתות של בר קפרא^[19]. רב ספרא שהיה צעיר ממנו החשיב אותו מאוד^[20]. רבי שמואל בר חנינא^[21] ורבי תימא בר פפייס^[22] מסרו הלכות בשמו.

התלמוד הירושלמי מספר שכאשר הוא נפטר נפל 'קלון' בטבריה, והמפרשים הסבירו שמדובר בדקל גבוה (פני משה) או עמוד חשוב (גיליון אפרים)^[23].

לעיתים ניתן לטעות בין רב אושעיא לבין רבי אושעיא מהדור הראשון, במיוחד במקומות בהם כתוב בתלמוד ר' בראשי תיבות, ולא ידוע אם הראשי תיבות הוא של המילה רבי או רב.

אמרותיו

בשם רב: אדם הראשון, גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות^[24].

קישורים חיצוניים

רב אושעיא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הרב אהרן הימן, "רב אושעיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הרב יהודה אדרי, "רַב אוֹשַׁעְיָא (חַבְרוֹן דְּרַבָּנָן)", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 43, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים

^ רב אושעיא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת", על פי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ"א, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ה, עמוד א', ובתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ג, עמוד ב' רב אושעיא קורא לו "רבי"
^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ז, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב'; מסכת נידה, דף כ"א, עמוד א'
^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף י"ז, עמוד א'
^ רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, מהדורת פיליפאווסקי-פריימאנן, ירושלים תשכ"ג, עמ' 138, באתר היברובוקס; מהרש"א, חידושי אגדות על מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי; הרב אהרן הימן, "רב חנניה אחי רבה בר נחמני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט, מוכיח זאת מתלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ח', הלכה ח', שמספר על אמוראים מהדור השני השלישי שפרנסו את רבי חמא אביו של ר' אושעיא, וכיוון שלא ייתכן שמדובר ברבי חמא בר ביסא אביו של רבי אושעיא שהיה בדור המעבר, שני דורות לפני כן, כנראה זו טעות סופר, ומדובר על רבי נחמני אביהם של רבה ורבי אושעיא
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו', עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'
^ הרב אהרן הימן, "רבה בר נחמני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א' ושם מופיע "רבי" אושעיא, בטעות דפוס ככל הנראה.
^ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ג'; מסכת שבת, פרק ג', הלכה א' (דפוס וילנא: דף כ"א, עמוד ב'). השימוש בכינוי זה נפוץ יותר אצל רב חנניא
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ג, עמוד ב'; מסכת חולין, דף קכ"ד, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ח, עמוד א'; מסכת מנחות, דף ג', עמוד ב'
^ למשל תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ט, עמוד ב'; מסכת עירובין, דף מ"ג, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד ב'.
^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה ב'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב'; מסכת תענית, פרק א', הלכה ב'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה ב', מסכת יומא, פרק א', הלכה א', מסכת מגילה, פרק א', הלכה י', מסכת ביצה, פרק ג', הלכה ד'
^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ח, עמוד ב'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ד', הלכה ז'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב'.

[1] רב אושעיא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת", על פי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ"א, עמוד א'

[2] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ה, עמוד א', ובתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ג, עמוד ב' רב אושעיא קורא לו "רבי"

[3] תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ז, עמוד ב'

[4] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב'; מסכת נידה, דף כ"א, עמוד א'

[בכורות_יז.-5] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף י"ז, עמוד א'

[6] רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, מהדורת פיליפאווסקי-פריימאנן, ירושלים תשכ"ג, עמ' 138, באתר היברובוקס; מהרש"א, חידושי אגדות על מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי; הרב אהרן הימן, "רב חנניה אחי רבה בר נחמני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט, מוכיח זאת מתלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ח', הלכה ח', שמספר על אמוראים מהדור השני השלישי שפרנסו את רבי חמא אביו של ר' אושעיא, וכיוון שלא ייתכן שמדובר ברבי חמא בר ביסא אביו של רבי אושעיא שהיה בדור המעבר, שני דורות לפני כן, כנראה זו טעות סופר, ומדובר על רבי נחמני אביהם של רבה ורבי אושעיא

[7] תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו', עמוד ב'

[8] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'

[9] הרב אהרן הימן, "רבה בר נחמני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט

[10] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א' ושם מופיע "רבי" אושעיא, בטעות דפוס ככל הנראה.

[11] תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ג'; מסכת שבת, פרק ג', הלכה א' (דפוס וילנא: דף כ"א, עמוד ב'). השימוש בכינוי זה נפוץ יותר אצל רב חנניא

[12] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ג, עמוד ב'; מסכת חולין, דף קכ"ד, עמוד א'

[13] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ח, עמוד א'; מסכת מנחות, דף ג', עמוד ב'

[14] למשל תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ט, עמוד ב'; מסכת עירובין, דף מ"ג, עמוד א'

[15] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב'

[16] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד ב'.

[17] תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה ב'

[18] תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב'; מסכת תענית, פרק א', הלכה ב'

[19] תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה ב', מסכת יומא, פרק א', הלכה א', מסכת מגילה, פרק א', הלכה י', מסכת ביצה, פרק ג', הלכה ד'

[20] תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ח, עמוד ב'

[21] תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד'

[22] תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ד', הלכה ז'

[23] תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'

[24] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]