נשיונל ג'יאוגרפיק

אגודה מדעית אמריקאית
(הופנה מהדף National Geographic)

אגודת נשיונל ג׳יאוגרפיק או האגודה הלאומית לגאוגרפיהאנגלית: National Geographic Society, ובראשי תיבות NGS) היא אגודה מדעית אמריקאית שהוקמה בארצות הברית בשנת 1888.[1][2][3][4] האגודה עוסקת בחקר ארצות, גאוגרפיה, ידיעת הטבע, שימור הטבע, וחקר תרבויות לצד קידום החינוך בעולם ויצירת תכנים לירחון המדעי וערוץ הטלוויזיה שנקראים על שמה.[2][5] לאגודה פעילות בין־לאומית, והיא אחת האגודות המדעיות הגדולות והחשובות בעולם. מטה האגודה ממוקם בוושינגטון די סי, בירת ארצות הברית.

האגודה הלאומית לגאוגרפיה
National Geographic Society
חזית בניין ההנהלה של האגודה
חזית בניין ההנהלה של האגודה
דגל האגודה הלאומית לגאוגרפיה
תחום גאוגרפיה, ידיעת הטבע, חינוך, שימור הטבע ואתרי מורשת, וחקר תרבויות
מדינה ארצות הברית
מטה הארגון וושינגטון די סי, ארצות הברית
מייסדים שלושים ושלושה מדענים, מגלי ארצות, מַפָּאִים, אנשי רוח, ממציאים, ומשקיעים אמריקאים
(ראו בפרק מייסדים)
תקופת הפעילות 27 בינואר 1888 – הווה (136 שנים)
פרסים והוקרה פרס נסיך אסטוריאס לתקשורת ומדעי הרוח, פרס פיבודי
https://www.nationalgeographic.org/

היסטוריה

עריכה

האגודה נוסדה על ידי שלושים ושלושה אמריקאים אמידים במועדון הקוסמוס (אנ') בוושינגטון די סי, בירת ארצות הברית ב־13 בינואר בשנת 1888, והוכרזה באופן חוקי כעבור שבועיים ב־27 בינואר.[א][1][3][4] גרדינר האברד (Hubbard), אחד מהמייסדים המרכזיים, נבחר להיות הנשיא הראשון של האגודה.[4]

בשנת 1888, תשעה חודשים לאחר היווסדותה, האגודה משיקה את הירחון שלה, נשיונל ג'יאוגרפיק מגזין (אנ').

 
אולם ההנצחה להאברד (בתמונה) היה בניין האגודה המקורי. המבנה הושלם בשנת 1902, וקיבל תוספות נאו־קלאסיות בשנת 1913. הבניין נמצא סמוך לבניין ההנהלה ומוזיאון האגודה.

בשנת 1890 האגודה יוצאת למשלחת הראשונה שלה; המשלחת נערכה באלסקה.[6]

בשנת 1898 אלכסנדר גרהם בל נבחר להיות הנשיא השני של האגודה לאחר פטירת האברד בסוף השנה הקודמת.[4][7]

בשנת 1902 מושלם הבניין המקורי של האגודה שנמצא סמוך למבנה ההנהלה הנוכחי. המבנה קיבל תוספות נאו־קלאסיות בשנת 1913 כדי להתאים את סגנון מבנה ההנהלה החדש לצדו שבנייתו התחילה באותה שנה.[דרוש מקור] כיום הבניין משמש כאולם הנצחה לזיכרון האברד, נשיא האגודה הראשון ואחד ממייסדיה.[דרוש מקור]

בשנת 1906 הנשיא תאודור רוזוולט מעניק לראשונה את הפרס היוקרתי של האגודה, מדליית האברד, לחוקר הארצות רוברט פירי על הישגיו בקוטב הצפוני.[8][9]

בשנת 1963 מושלם משכן המוזיאון, שמשמש בין היתר גם את מטה האגודה.[10]

בשנת 1965 האגודה משיקה תוכניות טלוויזיה בצבע ברשתות השונות: CBS, ABC, PBS, ו־NBC.[11]

בשנת 1997 האגודה מקימה את ערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק. הערוץ מתחיל את שידריו הראשונים בבריטניה ואירלנד, ארבע שנים לפני שהושק בארצות הברית.[12]

בשנת 2001 האגודה משיקה את ערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק בארצות הברית יחד עם רשת FOX.[13]

בשנת 2006 האגודה זוכה בפרס נסיך אסטוריאס לתקשורת ומדעי הרוח.[14]

בשנת 2015 האגודה מתארגנת מחדש והקימה חברת שותפות עם אולפני המאה ה־20 שתנהל את ערוץ הטלוויזיה, הירחון, ואת המוצרים שממותגים על שמה.[15]

בשנת 2019 האגודה מחליטה להעביר את סלעי הגרניט שנמצאו בשער המטה שלה לאמריקן יוניברסטי לטובת תכנון שער חדש עם וולט דיסני.[16][17]

פעילות

עריכה

תמיכה וקידום במחקר

עריכה

האגודה מממנת מאות מיזמים לשימור וחקר כדור הארץ והטבע מדי שנה.[5]

משלחות ופרויקטים היסטוריים שנתמכו על ידי האגודה
חוקר/ת נושא שנה הערות מקור
ישראל ראסל אלסקה 1890 המשלחת הראשונה של האגודה. [6]
רוברט פירי הקוטב הצפוני 1909 בפועל, פירי החמיץ את הקוטב הצפוני בכ־40 ק״מ. [18]
רוברט בארלט הקוטב הצפוני 1926–1945 הוביל את הספינה מוריסי (אנ') במשלחות רבות בקוטב הצפוני.
היירם בינגהאם מאצ'ו פיצ'ו 1912, 1915
ריצ'רד בירד הקוטב הדרומי 1928–1930 הטיסה הראשונה מעל הקוטב הדרומי. [19][20]
ז'אק קוסטו צלילה תת־ימית 1952 נתמך על ידי ממשלת צרפת, האקדמיה הלאומית למדעים של צרפת, וצי ארצות הברית. [21]
ג'יין גודול שימפנזות [22]
דיאן פוסי גורילות
ג'ורג' באס ארכאולוגיה
רוברט בלארד איתור הטיטניק
פאול זרנו דינוזאורים
בריידי בר תנינאים
פול סלופק נדידת האדם הקדמון 2013 מסע באורך 34,000 ק״מ שנערך שבע שנים, בעקבות נדידת האדם הקדמון

פרסומים

עריכה

בנוסף לכתבי עת וירחונים מחזוריים, האגודה מפרסמת ספרים, מפות, אטלסים, ואנציקלופדיות.

פרסומים וירחונים של האגודה הלאומית לגאוגרפיה
שם מחזור הערות פרסום ראשון מקור
National Geographic חודשי הירחון המרכזי של האגודה 1888
National Geographic School Bulletin הופסק הוחלף ב־1975 ב־World. התפרסם מדי שבוע ופנה לתלמידי בתי ספר יסודיים. 1919
National Geographic World הופסק פוצל ב־2001 ל־Explorer ו־Kids. 1975 [10]
National Geographic Traveler הופסק הופסק בשנת 2019 בארה״ב. התמקד בטיולים ובמסלולי טיולים. 1984 [10]
National Geographic Explorer 2001
National Geographic Kids גרסה מותאמת לילדים מראשית קריאה ועד נוער. 2001
National Geographic Little Kids פונה לילדים בגילאי 3–6.
National Geographic Adventure הופסק הופסק בשנת 2009. התמקד בעיקר בספורט אתגרי. 1991 [23]
National Geographic History 2015

פרסים

עריכה

האגודה מחלקת פרסים על הישגים יוצאי דופן בחקר הארצות, גאוגרפיה, שימור הטבע, חינוך, ותקשורת המונים.

פרסי האגודה הלאומית לגאוגרפיה
שם נקרא על שם מחזור תחום הישג הפרס, והערות נוספות הקמה מקור
מדליית האברד גרדינר גרין האברד (אנ') (ראו בפרק מייסדים) שנתי חקר הארצות הפרס היוקרתי של האגודה. הוענק לראשונה לרוברט פירי בשנת 1906. 1906 [8]
מדליית אלכסנדר גרהם בל אלכסנדר גרהם בל (הנשיא השני של האגודה) ללא גאוגרפיה מוענק לעיתים נדירות. נכון לשנת 2022, הפרס הוענק לפחות פעמיים, בכל פעם לזוג זוכים: בשנת 1980 ובשנת 2010. 1980 [24][25]
פרס באפט הווארד גראהם באפט שני זוכים כל שנה שימור הטבע כל פעם זוכה אחד מאפריקה, וזוכה אחד מאמריקה הדרומית. 2020 [26]
פרס סקידמור אלייזה סקידמור (אנ') (האישה הראשונה בחבר הנאמנים של האגודה) (מידע חסר) תקשורת הסברה יוצאת דופן בתקשורת המונים בנושא שימור כדור הארץ והחיי. 2020 [27]
פרס גרוסוונור גילברט גרוסוונור (אנ') (מידע חסר) חינוך הישג יוצא דופן בחינוך והוראה בתחום חקר הארצות, שימור כדור הארץ, ומדעים בחינוך יסודי, תיכוני, או תואר ראשון. 2020 [28]
פרס המנהיגות ה”פלנטרית“[ב] ללא (מידע חסר) יחסי חוץ הקמת גן לאומי לשימור הטבע או הקמת אזור מוגן על פי חוק בין לאומי לשימור הטבע 2020 [29]

מוזאון

עריכה
המוזאון הלאומי לגאוגרפיה
National Geographic Museum
 
 
משכן המוזיאון משמש גם את מטה האגודה
מידע כללי
סוג חברה מדעית, חברת הפקת סרטים, הוצאה לאור  
מיקום וושינגטון די סי, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית  
מייסדים גרדינר גרין האברד, Frank Baker, Charles J. Bell  
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1963
תאריך פתיחה רשמי 1963
אדריכל אדוארד דארל סטון
סגנון אדריכלי מודרניזם, ניו פורמליזם (אנ')
https://www.nationalgeographic.org/events/visit/
   

מוזאון נשיונל ג׳יאוגרפיק או המוזאון הלאומי לגאוגרפיה (מאנגלית: National Geographic Museum) הוא מוזאון שהאגודה מפעילה לקהל הרחב כמרכז המבקרים והפעילויות שלה.[דרוש מקור]

מבנה

עריכה

בניין המוזאון משמש גם את מטה האגודה יחד עם הבניין המנהלתי של האגודה הסמוך לו.[דרוש מקור] הוא תוכנן באדריכלות ניו פורמליסטית (אנ'),[30] האופיינית למבנים ציבוריים בארצות הברית,[ג][31] על ידי האדריכל אדוארד דארל סטון (אנ'),[30] שתכנן גם את בניין המוזיאון לאמנות מודרנית.[דרוש מקור]

פעילויות

עריכה

במוזאון מתקיימות תערוכות שונות שמציגות הישגים וגילויים ממסעות ומשלחות שנתמכו או אורגנו על ידי האגודה.[32] האגודה ממליצה על שעתיים לביקור ממוצע.[32] הרישוי לצילום בידי המבקרים משתנה מתערוכה לתערוכה.[32] במוזאון פועלת חנות האגודה, מלבד הירחון, ספרים, ציוד למטייל, ושאר מוצריה הטיפוסיים, האגודה מייבאת אליה גם פריטים ייחודיים שנוצרו בעבודת יד במקומות שונים בעולם.[32] בנוסף, על פי האגודה, כל הרכישות בחנות והכרטיסים למוזאון ממנים את המשלחות והמיזמים המדעיים השונים של האגודה.[32]

שותפות

עריכה
שותפות נֵשְיוֹנַל גִ׳יאוֹגְרַפִיק
National Geographic Partners, LLC
 
 
תחום תקשורת המונים
מדינה ארצות הברית
מטה הארגון וושינגטון די סי, ארצות הברית
בעלות חברת וולט דיסני (73%)
האגודה הלאומית לגאוגרפיה (27%)
מייסדים האגודה הלאומית לגאוגרפיה
אולפני המאה ה־20
תקופת הפעילות 2015–הווה (כ־9 שנים)
פרסים והוקרה ראה בפרטי האגודה
https://nationalgeographicpartners.com/

שותפות נשיונל ג׳יאוגרפיק (מאנגלית: National Geographic Partners, LLC, בראשי תיבות: NGP) היא תאגיד נפרד לתקשורת המונים עם כוונות רווח, והיא אחראית על עריכת והפצת הירחון, הפקת ושידור הערוץ עם תכנים לקהל הרחב מטעם האגודה.[5] התאגיד בבעלות משותפת בין האגודה וחברת וולט דיסני. נכון לשנת 2020 לחברת וולט דיסני בעלות של 73%, ולאגודה בעלות של 27% על השותפות כדי שתוכל לממן את הוצאות המחקר והפעילות שלה.[5]

היסטוריה

עריכה

השותפות הוקמה במקור בשנת 2015 עם אולפני המאה ה־20, ובשנת 2019 הבעלות של אולפני המאה ה־20 עברה לידי חברת וולט דיסני אחרי שזאת רכשה את אולפני המאה ה־20.[15]

ירחון

עריכה
נֵשְיוֹנַל גִ׳יאוֹגְרַפִיק
National Geographic
 
 
מהדורת יוני 1985 עם ”הנערה האפגנית
סוג ירחון
תדירות חודשי
סוגה מדע פופולרי
מו"ל השותפות הלאומית לגאוגרפיה
עם הוצאת וולט דיסני
מייסד האגודה הלאומית לגאוגרפיה
תאריכי הופעה 1888–הווה (כ־136 שנים)
שפה שפת המקור באנגלית, מתורגם לעשרות שפות אחרות[33]
מערכת וושינגטון די סי, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
https://www.nationalgeographic.com/magazine/
   

ירחון נשיונל ג׳יאוגרפיק או הירחון הלאומי לגאוגרפיה (מאנגלית: National Geographic, משמו הקודם באנגלית: National Geographic Magazine) הוא ירחון למדע פופולרי מטעם האגודה, ומוגש לקהל הרחב בכל רחבי העולם במחזור חודשי על ידי השותפות הלאומית לגאוגרפיה עם הוצאת וולט דיסני (אנ').[דרוש מקור] נכון לשנת 2022, הירחון מתורגם ל־41 שפות.[5]

היסטוריה

עריכה

המהדורות הראשונות של הירחון היו בסגנון תמציתי ומדעי, ופנו לאליטה האקדמית של ארצות הברית.[4] מנגד, אלכסנדר גרהם בל התעקש שהירחון חייב לפנות לקהל הרחב עם הרבה תמונות ותצלומים מרהיבים מהטבע, אף על פי שבזמנו לא היה נהוג להרבות בתמונות בפרסומים מדעים, אלא רק בעיתונות זולה.[4] גישתו החדשנית של בל הנחילה לירחון הצלחה רבה, והפכה את האגודה לבין־לאומית ורבת השפעה כפי שהיא היום.[4][10]

מסך הברזל

עריכה

בשנת 1950 המשטר הקומוניסטי בצ׳כוסלובקיה החרים את כל העותקים של שתי מהדורות הירחון מחודשי מאי ויוני. האגודה דווחה שזאת הייתה הפעם הראשונה שמדינה כלשהי החרימה או אסרה את הירחון שלה. במהדורות הופיעו שני מאמרים על חירותן של יפן וקוריאה הדרומית לחבור אל המערב החופשי שמעבר למסך הברזל.[34]

הנערה האפגנית

עריכה
  ערך מורחב – שרבט גולה

בשנת 1985 בעמוד השער של מהדורת יוני הופיע תצלום מאת הצלם סטיב מק׳קורי בו מופיעה דמות נערה אפגנית עם עיניים ירוקות בוהקות, שיער שחור, וכיסוי ראש בצבע ערמוני. דמותה קסמה לקוראים מכל רחבי העולם ונהייתה כה מפורסמת עד שהפכה לפניה של האגודה. למרות זאת, הנערה בתמונה לא זוהתה עד שנת 2002, כשנמצאה התברר שהיא פליטה אפגנית שנסה מארצה במהלך מלחמת אפגניסטן עם ברית המועצות.[דרוש מקור]

שרידי גזענות

עריכה

בשנת 2018 בחודש אפריל האגודה פרסמה מהדורה מיוחדת לסוגיית הגזענות בארצות הברית לציון 50 שנות זיכרון לפטירת מרטין לותר קינג.[35] עם פרסום המהדורה, האגודה בקשה מג׳ון מייסון, פרופסור לתולדות אפריקה מאוניברסיטת וירג׳יניה, לזהות שרידים של גזענות בפרסומיה הישנים של האגודה מהמאות הקודמים.[36] לאחר סקירה מקיפה, מייסון דיווח לאגודה כי מצא עריכה ושפה גזענית במהדורות ישנות של הירחון. מייסון לא חסך בביקורתו, וטען כי העריכה והשפה התייחסו אל ילידים כאל תופעת טבע פראית, ולא סיקרה את הילידים העירוניים כלל, אף על פי שהשתלבו היטב בתרבות המערב; ובכך, לטענת מייסון, האגודה למעשה תרמה באופן עקיף לתפיסה הגזענית שהייתה רווחת באותם הזמנים.[36] להפתעת מייסון, האגודה לא התכחשה, אלא קיבלה את ביקורתו, והוסיפה כי ההכרה בעבר שלה היא צעד הכרחי להתפתחותה וכינון ערכיה לעתיד.[36]

בישראל

עריכה
  ערך מורחב – נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל

הירחון מתורגם לעברית ומתפרסם בישראל במחזור חודשי, על ידי חברת מעריב החזקות. בשנת 1998 הושקה לראשונה המהדורה העברית של הירחון.[37] ובשנת 2010 הושקה לראשונה המהדורה הערבית של הירחון.[38]

מהדורה לציבור החרדי

עריכה

בשנת 2008 פורסמה מהדורה דו־חודשית מיוחדת של הירחון עם תכנים מותאמים לציבור החרדי.[39][40] המהדורה הייתה פרי שיתוף פעולה בין החברה הזכיינית הישראלית וקו עיתונות דתית.[39] לדברי העורכת של המהדורה העברית דאז, דפנה רז, מטרת המהדורה לא הייתה לצנזר קטעים, אלא להגיש לציבור החרדי כתבות שאינן פוגעות ב”רגישויות“ מסוימות של הציבור החרדי.[40] מתוך הדוגמאות שרז נתנה נמנו סוגיות כמו תורת האבולוציה, וצניעות הגוף בתצלומים אנתרופולוגיים.[40]

ערוץ טלוויזיה

עריכה
  ערך מורחב – ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק

ערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק (באנגלית: National Geographic, או בשמו הקודם: National Geographic Channel) הוא ערוץ טלוויזיה מטעם האגודה, ומופק על ידי השותפות עם חברת וולט דיסני. נכון לשנת 2022, ערוץ הטלוויזיה משודר ב־172 מדינות.[5]

מייסדים

עריכה

האגודה נוסדה על ידי שלושים ושלושה אמריקאים אמידים במועדון הקוסמוס (אנ') בוושינגטון די סי, בירת ארצות הברית ב־13 בינואר בשנת 1888, והתאגדה באופן חוקי ב־27 בינואר באותה שנה.[ד][1][3][4] בכל שנה, ביום שישי בשבוע שלפני יום הזיכרון הלאומי של ארצות הברית, מתקיים יום המייסדים של האגודה (באנגלית: Founders Day), בו האגודה מנציחה את זכרם של שלושים ושלושת מייסדיה.[4]

סקירה

עריכה

ששת המייסדים שתכננו את מפגש ההקמה הראשון ב־13 בינואר 1888 היו גרדינר האברד, אדולפוס גרילי, ג'ון בארטלט, הנרי מיטשל, הנרי גנט, ואלמון תומפסון.[41][42] במפגש זה השתתפו חמישה עשר מייסדים בסך הכל (מתוך תשעת המייסדים הנוספים שהצטרפו היו ג'ון פאוול,[41] רוג'רס בירני,[43] קלרנס דטון,[41] הנרי הנשאו,[44] גרוב גילברט,[44] קלינטון מריאם,[44] ג'יימס וולינג,[45] וג'ורג' קנאן[46]). בשנת 1937, כעבור 49 שנים מאירוע ההקמה, נשיא האגודה הזמין את המייסדים רוג'רס בירני, קלינטון מריאם, וסמואל גנט כדי להעיד מזיכרונם האישי על שמותיהם של שאר המייסדים שנכחו באירוע ההקמה השני שהתרחש ב־27 בינואר בשנת 1888. לאחר הצלבת המידע הוסקה הרשימה המלאה והסופית של שלושים ושלושת המייסדים הידועה כיום.[43]

שלושים ושלושת מייסדי האגודה הלאומית לגאוגרפיה
שם אלמה מאטר מוסד תחום מקורות
קליבלנד אבי אוניברסיטת העיר ניו יורק,[ה] אוניברסיטת הרווארד שירות מזג האוויר הלאומי (אנ') מטאורולוגיה, אסטרונומיה [47][48]
הרברט גוברנור אוגדן (אנ') (הצטרף לסקר הגאודטי בגיל 17) הסקר הגאודטי (אנ') צבא האיחוד[ו] טופוגרפיה, קרטוגרפיה, הנדסה אזרחית, הנדסה צבאית [49]
ג׳ון ראסל בארטלט (אנ') האקדמיה הימית צי ארצות הברית, הסקר הגאודטי (אנ')[ז] ימאות, אוקיינוגרפיה, הידרוגרפיה [50]
רוג׳רס בירני (אנ') האקדמיה הצבאית צבא ארצות הברית חימוש, חקר ארצות [43]
מרקוס בייקר (אנ') אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון אוניברסיטת מישיגן,[ח][51] הסקר הגאודטי (אנ') ידיעת הטבע, גאולוגיה, קרטוגרפיה, עריכה, הוראת המתמטיקה, משפטים [52]
פרנק בייקר (אנ') אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון צבא ארצות הברית, אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, גן החיות הלאומי (אנ'), מכון סמית׳סוניאן אנטומיה [53]
צ׳רלס ג׳יימס בל (אנ') מכללת וסלי (דבלין) (אנ') חברת הטלפון בל (אנ') מנהל עסקים, בנקאות, השקעות, כלכלה [54]
ג׳ורג׳ בראון גוד (אנ') אוניברסיטת וסליאן (אנ'), אוניברסיטת הרווארד מכון סמית׳סוניאן, נציבות הדגה (אנ') אוצרות,[ט] איכתיולוגיה, גנאלוגיה, ידיעת הטבע [55][56]
ג׳יימס הווארד גור (אנ') אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, הסקר הגאולוגי[י] מתמטיקה, הוראת המתמטיקה, גאודזיה, אסטרונומיה [57]
וילארד דרייק ג׳ונסון (אנ') (מידע חסר) הסקר הגאולוגי, שירות היערות גלציולוגיה (אנ'), טופוגרפיה, קרטוגרפיה, הידרוגרפיה, גאולוגיה, אתנולוגיה [58]
גרוב קרל גילברט (אנ') אוניברסיטת רוצ׳סטר ווארד למדעי הטבע (אנ'), הסקר הגאולוגי גאולוגיה, גאומורפולוגיה, השקיה [59][60]
הנרי גנט (אנ') אוניברסיטת הרווארד הסקר הגאולוגי קרטוגרפיה, טופוגרפיה, חקר ארצות, אסטרונומיה[י"א] [61][62][63]
סמואל גנט (אנ') מכללת בוודאין (אנ'), (מידע חסר)[י"ב] הסקר הגאולוגי טופוגרפיה, קרטוגרפיה [64][65]
אדולפוס גרילי (אנ') (התנדב לצבא בגיל 17) צבא ארצות הברית חקר ארצות, תקשורת צבאית (אנ') [66]
קלרנס דטון אוניברסיטת ייל צבא ארצות הברית, הסקר הגאולוגי חימוש, שירה, גאולוגיה, סייסמולוגיה, וולקנולוגיה, טופוגרפיה, הידרוגרפיה [67]
וויליאם הילי דאל (אנ') אוניברסיטת הרווארד[י"ג] וסטרן יוניון, מכון סמית׳סוניאן, הסקר הגאודטי (אנ'), הסקר הגאולוגי ידיעת הטבע, רכיכות, אנתרופולוגיה, פלאונטולוגיה, קרטוגרפיה [68]
ארתור פאוול דייוויס (אנ') אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון לשכת הטיוב, הסקר הגאולוגי הידרוגרפיה, טופוגרפיה, הנדסה אזרחית [69]
גרדינר גרין האברד (אנ') מכללת דארטמות׳, אוניברסיטת הרווארד חברת הטלפון בל (אנ') עריכת דין, השקעות [4][7]
אדוארד אוורט היידן (אנ') האקדמיה הימית צי ארצות הברית, מכון סמית׳סוניאן, הסקר הגאולוגי ימאות, מטאורולוגיה ימית [70]
הנרי הנשאו (אנ') תיכון קיימברידג׳ (אנ') הסקר הביולוגי אורניתולוגיה, אתנולוגיה [44]
ג׳יימס קלארק וולינג (אנ') אוניברסיטת פרינסטון[י"ד] אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון חינוך, ניהול בתי ספר, עיתונאות, עריכה, ספרות אנגלית, הוראה, אקדמיה [45]
אוטו הילגארד טיטמן (אנ') (הצטרף לסקר הגאודטי בגיל 17) הסקר הגאודטי (אנ') גאודזיה, אסטרונומיה [71]
רוברט מולדרו (אנ') (מידע חסר) הסקר הגאולוגי גאולוגיה [72]
הנרי מיטשל (אנ') (הצטרף לסקר הגאודטי בגיל 19) הסקר הגאודטי (אנ') אוקיינוגרפיה, הידרוגרפיה [42]
ג׳ורג׳ וואלאס מלוויל (אנ') אוניברסיטת ניו יורק צי ארצות הברית הנדסה צבאית, חקר ארצות, ימאות [73]
קלינטון הארט מריאם (אנ') אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת קולומביה מחלקת החקלאות, הסקר הביולוגי זואולוגיה, ממלוגיה, אורניתולוגיה, אנטומולוגיה, אקולוגיה, אתנוגרפיה, אנתרופולוגיה, אנטומיה, פחלוץ, ידיעת הטבע [74]
ג׳ון וסלי פאוול מכללת וויטון (אנ'), אוברלין קולג׳ צבא ארצות הברית, הסקר הגאולוגי, מכון סמית׳סוניאן גאולוגיה, גאומורפולוגיה, אנתרופולוגיה תרבותית [75]
וויליאם ברמוול פאוול (אנ') מכללת וויטון (אנ'), לומברד קולג׳ (אנ') רשות החינוך באילינוי ובוושינגטון די סי חינוך, פיקוח בתי ספר ציבוריים [76]
ג׳ורג׳ קנאן (אנ') (מידע חסר) וסטרן יוניון, סוכנות הידיעות AP עיתונאות, אנתרופולוגיה תרבותית [46]
ישראל ראסל (אנ') אוניברסיטת העיר ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת מישיגן, הסקר הגאולוגי, הסקר הגאודטי (אנ') גאולוגיה, אסטרונומיה, חקר ארצות [6]
ווינפילד סקוט שלי (אנ') האקדמיה הימית צי ארצות הברית ימאות [77]
אלמון האריס תומפסון (אנ') מכללת וויטון (אנ') צבא ארצות הברית, רשות החינוך באילינוי, הסקר הגאולוגי טופוגרפיה, קרטוגרפיה, גאולוגיה, חקר ארצות, פיקוח בתי ספר ציבוריים [41]
גילברט תומפסון (אנ') (מידע חסר) צבא ארצות הברית, הסקר הגאולוגי טיפוגרפיה, טופוגרפיה, שרטוט טכני [78]

מעורבות אלכסנדר גרהם בל

עריכה

בניגוד לתפיסה הרווחת, לטענת האגודה, אלכסנדר גרהם בל למעשה לא היה אחד מאותם שלושים ושלושת המייסדים שנכחו באירוע ההקמה.[4] עם זאת, בל השפיע רבות על האגודה ועל הירחון שלה, והיה קרוב משפחה של שני מייסדים. בל היה נשוי ל־מייבל האברד (אנ'),[79] בתו של גרדינר האברד, מייסד האגודה הראשי והנשיא הראשון שלה.[4][7][80] צ׳רלס בל (אנ'), נוסף מהמייסדים, ואלכסנדר גרהם בל היו בני דודים.[54] בל עיצב את ירחון האגודה לקהל הרחב כפי שהוא מוכר כיום, ונבחר להיות נשיא האגודה השני בשנים 1898–1903.[4][7][10] בנוסף, בל הכיר את פרנק בייקר עוד לפני שהאגודה הוקמה, כשניסו יחד להציל את חייו של הנשיא גרפילד לאחר שנורה בהתנקשות.[53]

שירות צבאי

עריכה

לפחות 13 מהמייסדים שירתו בצבא ארצות הברית או בצי ארצות הברית בדרגות שונות לצד עיסוקם המדעי. כשליש מהמייסדים אף התנדבו לצבא האיחוד או שהיו במצב שירות סדיר במלחמת האזרחים האמריקאית. הם השתתפו בלחימה מתוך אמונה בשחרור הדרום מעבדות.

צבא ארצות הברית

עריכה

לפחות שמונה מהמייסדים שירתו בזרוע היבשתית, צבא ארצות הברית. ג׳ון וסלי פאוול, שהתנגד בתוקף לעבדות, התנדב לצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית, ונטל פיקוד על יחידת מתנדבי אילינוי. הוא נפצע קשות מירי בקרב שילה ואיבד את ידו הימנית.[81][75] במהלך מלחמות האינדיאנים, פאוול חקר את תרבותם ולשונם של שבטי ילידי אמריקה במאמץ לגשר בין ארצות הברית והשבטים.[75] פרנק בייקר השהה את לימודיו כדי להתנדב לצבא האיחוד במלחמת האזרחים, היכן ששירת עם יחידת חיל רגלים של מתנדבי ניו יורק במספר קרבות.[53] לאחר שסיים את לימודיו, קלרנס דטון התנדב לצבא האיחוד במלחמת האזרחים, ושירת כקצין ביחידת חיל רגלים מקונטיקט. בהמשך הועבר לחיל החימוש בצבא הסדיר, היכן ששירת בתפקידים ודרגות שונות כארבעים שנים.[67] רוג׳רס בירני התחיל את שירותו בצבא ארצות הברית כקצין חיל רגלים במלחמות האינדיאנים במערב, ואחר כך כחוקר ארצות. מאוחר יותר שירת בחיל החימוש במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד, וסיים את שירותו בדרגת קרנל (אלוף-משנה) כשנתיים לפני שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה.[82][43] אדולפוס גרילי, זוכה מדליית הכבוד, התחיל את שירותו כמתנדב בצבא האיחוד במלחמת האזרחים וטיפס עד דרגת מייג׳ור ג׳נרל (אלוף) בצבא הסדיר. גרילי הוביל את משלחת מפרץ ליידי פרנקלין (אנ') בקוטב הצפוני מטעם חיל האותות (אנ').[66][83] ג׳ורג׳ קנאן, עתיד להיות עיתונאי רב השפעה בזמנו, שירת בצבא האיחוד בתפקיד טלגרף.[46] אלמון תומפסון התנדב לצבא האיחוד בעיצומה של מלחמת האזרחים, ושירת כלוטננט ביחידת מתנדבי אילינוי.[41] גילברט תומפסון התנדב לצבא האיחוד, היכן שגויס לגדוד המהנדסים. תפקידו היה כרוך לרוב בביצורים.[78]

צי ארצות הברית

עריכה
 
המשחתת האמריקאית "שלי" (אנ') שפעלה בין השנים 1918–1945 נקראה על שם המייסד ווינפילד שלי.[77]

לפחות ארבעה מהמייסדים שרתו בזרוע הימית, צי ארצות הברית. ג׳ון בארטלט - במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית פיקד על הסלופ המלחמתי ברוקלין (אנ') והשתתף בקרב מצודות ג'קסון וסנט פיליפ (אנ'), כיבוש ניו־אורלינס, ובמצור על ויקסבורג.[50] בנוסף, במלחמת ארצות הברית–ספרד, שירת כראש משרד המודיעין הימי, מפקח שירות האותות החופי, וראש צי העזר.[50] אדוארד היידן היה חוקר מטאורולוגיה ימית מטעם הצי לאורך כל הקריירה שלו.[70] בנוסף למשלחתו בקוטב הצפוני, ג׳ורג׳ מלוויל שירת בצי ארצות הברית במהלך מלחמת האזרחים היכן שכבש את ספינת פלורידה (אנ') מכוחות הקונפדרציה. במהלך שירותו, הגיע לדרגת אדמירל משנה (דרגת אלוף בצה"ל) ופיקח על עיצובן של 120 ספינות של הצי האמריקאי.[73] לפני מלחמת האזרחים, ווינפילד שלי שירת בחופי יפן וסין, אך עם פרוץ המלחמה, הוא ראה שירות מלא בחופי הקונפדרציה.[77] בשנת 1884, שלי הוביל את החילוץ הימי השלישי בעקבות המשלחת האבודה של אדולפוס גרילי בקוטב הצפוני.[77] על שמו נקראה המשחתת האמריקאית שלי (אנ') שפעלה בין השנים 1918–1945.[77]

בשתי הזרועות

עריכה

הרברט אוגדן שירת כמהנדס מטעם הסקר הגאודטי בתכנון ביצורים עבור צבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. בשונה משאר המייסדים שהשתייכו לזרוע הצבא או לזרוע הצי, אוגדן עבד בתכנון והנדסת הביצורים עבור שתי הזרועות.[49]

שירות ציבורי

עריכה

שירות ציבורי הוא מאפיין מובהק באישיותם של מייסדי האגודה. לפחות 27 מתוך 33 המייסדים שירתו במוסדות ציבוריים ללא כוונות רווח בנוסף לעיסוקם באגודה עצמה. בין המייסדים נמנים בין היתר מפקחי בתי ספר ציבוריים,[ט"ז] חוקרי ארצות, חוקרי תרבויות, מהנדסים אזרחיים, עיתונאי, מפקח גן החיות הלאומי (אנ'), ומנחה שירות מזג האוויר הלאומי (אנ'). לפחות 14 מהמייסדים היו חוקרי ארצות בסקר הגאולוגי, 7 בסקר הגאודטי, ו־2 בסקר הביולוגי (ראו פירוט בפרק ”משלחות“); ולפחות 4 השתייכו למכון סמית׳סוניאן. בין המקרים הייחודים: קליבלנד אבי נחשב לאבי שירות מזג האוויר הלאומי של ארצות הברית.[47] פרנק בייקר נבחר להיות המפקח השני של גן החיות הלאומי.[53] לצד לשכת הטיוב, הסקר הגאולוגי, ושאר המשלחות ההידרוגרפיות שערך באמריקה התיכונה ובאסיה, ארתור דייוויס היה אחראי גם על תכנון עירוני במדינת קליפורניה בעיר אוקלנד.[69] ג׳ורג׳ קנאן היה מהעיתונאים החשובים של סוכנות הידיעות AP בזמנו, מלאכתו הייתה בעיקר אודות האימפריה הרוסית.[46]

משלחות

עריכה

כפי שמסתמן מהמשלחות הרבות בהם השתתפו המייסדים, רובם הכירו זה את זה במהלכן. האגודה נוסדה בהשראת אותן משלחות ולפיכך היא נמצאת כיום בחוד החנית של חקר הארצות ושימור כדור הארץ.

המערב הישן

עריכה
 
בול דואר מטעם שירות הדואר מנציח את שמו של ג׳ון וסלי פאוול על המשלחת בקולרדו בשנת 1869

בין השנים 1871–1879 המייסדים רוג׳רס בירני, גרוב גילברט, הנרי הנשאו, ישראל ראסל, וגילברט תומפסון השתתפו בסקר ווילר (אנ') של צבא ארצות הברית שנערך במערב הישן.[43][59][44][6][78] בשנת 1874 רוג׳רס בירני הצטרף לסקר ווילר (אנ') בניו מקסיקו היכן שגילה שרידי אנסאזי, ובשנת 1875 הוביל משלחת משלו בעמק המוות.[43] בשנת 1871 המייסדים הנרי גנט וקלינטון מריאם השתתפו בסקר היידן (אנ') שנערך במדינת ויומינג.[74][61][63] בין השנים 1867–1879 ג׳ון פאוול הוביל את הסקר הגאולוגי הנודע על שמו במערב הישן,[י"ז] מאוחר יותר סקר פאוול התאחד עם סקר ווילר וסקר היידן לתוך הסקר הגאולוגי של ארצות הברית שהוקם בשנת 1879.[75][81][84][59] במשלחות סקר פאוול השתתפו לפחות ארבעה מייסדים נוספים: גרוב גילברט, קלרנס דטון, ארתור דייוויס, ואלמון תומפסון.[59][69][41] זמן מה לאחר פירוק סקר ווילר (1879), הנרי הנשאו נשלח למערב הישן על ידי ג׳ון פאוול כדי לתעד ולסקור את אוכלוסיות ילידי אמריקה בגבול עם מקסיקו, הוא סיים את משלחתו בשנת 1894.[44] בשנת 1884 דאל עבר לסקר הגאולוגי בהנהגת ג׳ון פאוול.[68]

אלסקה

עריכה

בשנת 1865, ויליאם דאל הצטרף למשלחת הטלגרף הרוסי–אמריקאי באלסקה (אנ') מטעם וסטרן יוניון.[68] בשנת 1871, דאל הצטרף לסקר הגאודטי והמשיך את סיוריו באלסקה באופן עצמאי.[68] בשנת 1872, מרקוס בייקר הצטרף לסיורי החופים של דאל באלסקה.[52] בשנת 1890, ישראל ראסל הוביל את המשלחת הראשונה על שם האגודה שנתיים לאחר שנוסדה, המשלחת נערכה באלסקה.[6] בשנת 1893, הרברט אוגדן הוביל משלחת בגבול אלסקה–קנדה.[49] בשנת 1899, גרוב גילברט, הנרי גנט, וויליאם דאל, וקלינטון מריאם השתתפו במשלחת הרימן (אנ') באלסקה.[59][63][74] בשנות ה־90 של המאה ה־19, רוברט מולדרו נשלח על ידי הסקר הגאולוגי לסייר בנהר סוסיטנה (אנ') שבאלסקה.[72]

הקוטב הצפוני

עריכה

כשאדולפוס גרילי הוביל את משלחת מפרץ ליידי פרנקלין (אנ') בקוטב הצפוני מטעם חיל האותות (אנ'), שתי ספינות סיוע נכשלו לאתר את המשלחת. עד שספינת הסיוע השלישית הגיעה רק שבעה מתוך העשרים וחמישה במשלחת שרדו.[י"ח][66][83] בשנת 1879, ג׳ורג׳ מלוויל צורף למשלחת בקוטב הצפוני על ידי צי ארצות הברית. הספינה של המשלחת נתקעה בקרח באוקיינוס הארקטי והותירה אותו ואת חבריו במשלחת במצב הישרדות. בעודם מקווים להגיע לחופי סיביר, המשלחת התפצלה לשלוש סירות הצלה כשמלוויל פיקד על אחת מהן. סירתו של מלוויל הגיעה בהצלחה לנהר לנה שבסיביר. מכל המשלחת רק סירתו של מלוויל שרדה. מאוחר יותר, מלוויל ארגן משלחת בעקבות הספינה שנותרה בקרח הארקטי כדי להשיב את התיעודים והישגי המשלחת לארצות הברית.[73]

רוסיה

עריכה

בנוסף לדאל, גם ג׳ורג׳ קנאן הצטרף למשלחת הטלגרף הרוסי–אמריקאי, אלא בצידו הרוסי של המיזם בחצי האי קמצ׳טקה.[46] לאחר פירוק משלחת הטלגרף בשנת 1870, קנאן שב לרוסיה כדי לחקור את אזור קווקז.[46] קנאן המשיך לחקור את רוסיה כעיתונאי מטעם סוכנות הידיעות AP, בזמנו חשף והמחיש לציבור האמריקאי את אופיו הדכאני של המשטר הרוסי המלוכני בשפה תקיפה; כתוצאה מכך, קנאן גורש מהאימפריה הרוסית בשנת 1903.[46] קנאן המשיך לדווח על רוסיה מהצד היפני במלחמת רוסיה–יפן.[46]

מקומות נוספים

עריכה

בשנת 1865 הרברט אוגדן יצא למשלחת בניקרגואה, ובשנת 1870 בפנמה.[85] ג׳ון בארטלט מיפה חופים במערב אפריקה, חקר את מצר היבשה טהואנטפק (אנ') ונהר קואצקואלקוס (אנ') במקסיקו, והוביל את אניית הסקר הגאודטי בלייק (אנ') בים הקריבי בין קובה וג׳מייקה.[50] בשנת 1872 ג׳ורג׳ גוד התנדב לנציבות הדגה (אנ') מיד לאחר שהוקמה, היכן שצורף למשלחות מטעם הנציבות בחופיה האטלנטיים של אמריקה הצפונית[י"ט] כדי לאתר מינים ימיים חדשים.[55] גרוב גילברט השתתף בסקר הגאולוגי של ג׳ון ניוברי (אנ') שנערך במדינת אוהיו בשנים 1869–1870.[59] בשנת 1909 ארתור דייוויס נשלח לתכנן את תעלת פנמה.[69] בנוסף, באותה שנה, דייוויס ערך סקרים הידרוגרפיים בפוארטו ריקו ובטורקמינסטן, ובשנת 1914 תיעד את השיטפונות בסין.[69] בין השנים 1894–1904 הנשאו עבד על סיווג מיני ציפורים באיי הוואי.[44] אוטו טיטמן השתתף במשלחות וסיורים רבים מטעם הסקר הגאודטי, בין המשלחות החשובות שלו ניתן למנות את המשלחת ליפן בשנת 1874 היכן שערך תצפיות על כוכב נגה, כמו כן, את תפקידו במשא ומתן בין ארצות הברית ובריטניה בקביעת הגבול המדויק בין קנדה וארצות הברית.[71] בשנת 1901 וויליאם פאוול יצא לעצב את ספרי הלימוד ותוכנית הלימודים בפיליפינים, זמן קצר לאחר שהאיים הועברו לשליטת ארצות הברית.[76]

הוראה באקדמיה

עריכה

לפחות חמישה מהמייסדים לימדו באופן פעיל במוסדות אקדמיים, ביניהם: מרקוס בייקר לימד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן לפני שהצטרף לסיוריו של דאל באלסקה בשנת 1872.[52] פרנק בייקר היה חבר סגל אקדמי בכיר בהוראת האנטומיה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון.[53] גור היה חבר סגל אקדמי בכיר במתמטיקה באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון.[57] וולינג היה מרצה בספרות אנגלית, היסטוריה, משפטים, ופילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון, והיה נשיאן של אוניברסיטת גו׳רג׳ וושינגטון ומכללת סיינט ג׳ון (אנ') במדינת מרילנד.[45] בנוסף, וולינג היה עמית במספר אגודות מדעיות ושירת כנשיאו השלישי של מועדון הקוסמוס, היכן שנוסדה האגודה.[45] טרם שיצא לחקור ארצות, ישראל ראסל לימד כמה שנים גאולוגיה באוניברסיטת קולומביה.[6] בשנת 1892 ראסל שב ללמד גאולוגיה באוניברסיטת מישיגן.[6]

גלריית המייסדים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נשיונל ג'יאוגרפיק בוויקישיתוף


ביאורים

עריכה
  1. ^ מפגש הייסוד הראשון התקיים ב־13 בינואר בשנת 1888, אבל מייסדי האגודה חתמו על תעודת התאגדות רשמית רק שבועיים לאחר מכן ב־27 בינואר.
  2. ^ הכוונה במקור לכדור הארץ
  3. ^ בין השנים 1955–1975.
  4. ^ מפגש הייסוד התקיים ב־13 בינואר בשנת 1888. לאחר מכן, מייסדי האגודה חתמו על תעודת התאגדות רשמית אחרי שבועיים בדיוק ב־27 בינואר.
  5. ^ אַבִּיי למד ב־"אקדמיה החופשית," שמה שונה ל־"הסיטי קולג' של ניו־יורק," וכיום זהו מוסד המשתייך לאוניברסיטת העיר של ניו־יורק (CUNY), להבדיל מאוניברסיטת ניו־יורק (NYU).
  6. ^ בשונה משאר המייסדים שהשתייכו לזרוע הצבא או לזרוע הצי במהלך מלחמת האזרחים, אוגדן עבד בתכנון והנדסת הביצורים של שתי הזרועות, אך לא שירת כחייל באחת מהן.
  7. ^ בארטלט עדיין השתייך לצי ארצות הברית, אך פיקד על אניית הסקר הגאודטי "בְּלֵייק."
  8. ^ בייקר לימד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן לפני שהצטרף לסיוריו של דאל באלסקה.
  9. ^ תחום עיסוק באיסוף, שימור, סיווג, והצגת פריטים לקהל בגלריות, תערוכות, ומוזאונים.
  10. ^ לפי המקור מטעם האגודה, גוֹר מילא תפקיד כאסטרונום בסקר הגאולוגי.
  11. ^ גַַנֶט הוסח מאסטרונומיה לאחר שהוזמן להשתתף במשלחת של פֶרְדִינַנְד הָיידֶן.
  12. ^ בויקינתונים ובוויקיפדיה האנגלית נטען כי סַמוּאֶל גַַנֶט למד גם ב־MIT, אך המאמר המקורי מהאגודה שפורסם בשנת 2012 על ידי קֵתִי הְאַנְטֶר נעלם מהרשת, ולא נמצא מקור נוסף על סַמוּאֶל גַַנֶט מלבד האזכור ממכללת בוודאין.
  13. ^ לא סיים את לימודיו.
  14. ^ תלמידו של ג'וזף הנרי
  15. ^ New York Collegiate School (אנ')
  16. ^ ווילִיאֶם פְּאַוול היה מפקח בתי הספר בוושינגטון די סי, במחוז הנפין, ובאורורה (מדינת אילינוי).[76] גֵ׳יימְס ווֶלִינְג ניהל בית ספר פרטי בניו יורק[ט"ו] בשנים 1848–1850 טרם הפך לעיתונאי.[45] אַלְמוֹן תוֹמְפְּסוֹן היה מפקח בתי ספר במדינת אילינוי לפני שהפך לחוקר ארצות.[41]
  17. ^ המשלחות של פאוול סיירו בין היתר את הגרנד קניון, מדינה יוטה, ונהר קולורדו.
  18. ^ משלחתו של גרילי הואשמה בקניבליזם לאחר אוטופסיה על גופותיהם של המתים. השורדים דחו את האשמה. גרילי טען שלא היה מודע לתקרית כזאת בין אנשיו.
  19. ^ בין היתר בחופי ניו אינגלנד, דרום־מערב קנדה, פלורידה, וברמודה.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 National Geographic Society, National Geographic Society Founded, National Geographic Society, ‏2021-01-11 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 National Geographic Society, About, www.nationalgeographic.org (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 History.com Editors, National Geographic Society founded, www.history.com (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Andrew Howley, Laura Wallach, NGS Celebrates 23rd Founders Day, National Geographic Society Newsroom, ‏26 במאי 2011 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 National Geographic Partners, About, nationalgeographicpartners.com (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Cathy Hunter, The National Geographic’s Society’s First Expedition Leader, National Geographic Newswatch, ‏October 4, 2012 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 Cathy Hunter, So That We May All Know More Of The World Upon Which We Live…, National Geographic Newswatch, ‏December 7, 2012 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 National Geographic Society, Hubbard Medal, www.nationalgeographic.org (באנגלית)
  9. ^ "PRESIDENT PRAISES PEARY'S HARDY VIRTUE; Fighting Qualities Needed in Peace as Well as War. GOLD MEDAL FOR EXPLORER Roosevelt Makes Presentation at Dinner of the National Geographic Society". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1906-12-16. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-10.
  10. ^ 1 2 3 4 5 Carmody, Deirdre (1994-07-25). "THE MEDIA BUSINESS; Changing, But Quietly, At National Geographic". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  11. ^ Gent, George (1965-07-18). "A Society's Colorful Tradition". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  12. ^ Covington, Richard; Tribune, International Herald (1997-04-21). "MEDIA MARKETS : Global Fever Raging at U.S. Networks". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  13. ^ "TV Series On Science Is Planned". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2000-11-29. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-10.
  14. ^ 2006 Prince of Asturias Award for Communication and Humanities: National Geographic Society, The Princess of Asturias Foundation, ‏2006 (באנגלית)
  15. ^ 1 2 Steel, Emily (2015-09-09). "National Geographic and Fox Form a Commercial Media Company". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  16. ^ Ritzel, Rebecca J. (2021-12-28). "A Million-Pound Artwork, Once Threatened, Finds a New Home". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  17. ^ Ritzel, Rebecca J. (2021-03-09). "In New Plan, National Geographic Will Move an Acclaimed Sculpture". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  18. ^ National Geographic Society, Peary Expedition, National Geographic Society, ‏2012-09-14 (באנגלית)
  19. ^ Richard E. Byrd | American explorer | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  20. ^ Times, Special to The New York (1929-11-24). "Second $25,000 for the Byrd Expedition Granted by the National Geographic Society". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-13.
  21. ^ "OCEAN EXPEDITION WILL CHART DEPTHS; Geographic Society to Support 4-Year Cruise -- Navy Will Aid Undersea Explorers". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1952-09-14. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-06-13.
  22. ^ "Chimpanzees Appear to Have Low Opinion of Human Beings". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1964-02-28. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-06-16.
  23. ^ Stephanie Clifford, National Geographic Adventure to Stop Publishing, Media Decoder Blog, ‏2009-12-03 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ "Couple Win First Bell Medal". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1980-11-09. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  25. ^ National Geographic to Award Alexander Graham Bell Medals to Two GIS Pioneers, www.esri.com (ארכיון)
  26. ^ National Geographic Society, National Geographic Society/Buffett Awards-- National Geographic, www.nationalgeographic.org (באנגלית) (ארכיון)
  27. ^ National Geographic Society, Eliza Scidmore Award, www.nationalgeographic.org (באנגלית) (ארכיון)
  28. ^ National Geographic Society, Gilbert M. Grosvenor Educator of the Year, www.nationalgeographic.org (באנגלית)
  29. ^ National Geographic Society, Planetary Leadership Award, www.nationalgeographic.org (באנגלית) (ארכיון)
  30. ^ 1 2 Michelle Goldchain, National Geographic headquarters nominated to become a historic landmark, Curbed DC, ‏2017-04-11 (באנגלית)
  31. ^ New Formalism, Washington State Department of Archaeology & Historic Preservation (DAHP), ‏2011-05-27 (באנגלית)
  32. ^ 1 2 3 4 5 Visit Our Museum, National Geographic Society (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ International Media Alliances, National Geographic Partners (באנגלית)
  34. ^ "U.S. MAGAZINE BANNED; Czech Regime Seizes 2 Issues of the National Geographic". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1950-09-24. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-09.
  35. ^ National Geographic Partners, The Race Issue, National Geographic, ‏אפריל 2018 (באנגלית)
  36. ^ 1 2 3 Victor, Daniel (2018-03-13). "National Geographic Acknowledges Its Racist Past Coverage (Published 2018)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-12-13.
  37. ^ אסנת כותן, ‏מיוני: מהדורה עברית של ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", באתר גלובס, 29 במרץ 1998
  38. ^ לראשונה: נשיונל ג'יאוגרפיק ייצא לאור בערבית, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2010
  39. ^ 1 2 שיתוף פעולה בין נשיונל ג'יאוגרפיק לרשת 'קו עיתונות דתית', באתר בחדרי חרדים, ‏2008-06-16 (ארכיון)
  40. ^ 1 2 3 נשיונל ג'יאוגרפיק לציבור החרדי: יוצאו כתבות רגישות, לא ישונו עובדות מדעיות, באתר הידען, ‏2006-08-22
  41. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Alyson Foster, Mark Collins Jenkins, Almon Thompson: The Self-Taught Cartographer Who Helped Found National Geographic, National Geographic Newswatch, ‏October 11, 2012 (באנגלית)
  42. ^ 1 2 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, How America’s Leading Hydrographer Helped Found The National Geographic Society, National Geographic Newswatch, ‏June 27, 2012 (באנגלית)
  43. ^ 1 2 3 4 5 6 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, A Historic Journey Into Death Valley, National Geographic Newswatch, ‏July 20, 2012 (באנגלית)
  44. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Alyson Foster, Mark Collins Jenkins, Henry Henshaw: The National Geographic Founder Who Helped Save America’s Birds, National Geographic Newswatch, ‏October 25, 2012 (באנגלית)
  45. ^ 1 2 3 4 5 Cathy Hunter, James Clarke Welling: A Champion of Education in the Nation’s Capital, National Geographic Newswatch, ‏July 26, 2012 (באנגלית)
  46. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Cathy Hunter, George Kennan: An Investigative Reporter Who Helped Found the National Geographic Society, National Geographic Newswatch, ‏September 21, 2012 (באנגלית)
  47. ^ 1 2 Cathy Hunter, Cleveland "Old Probabilities" Abbe: Forecaster and National Geographic Founder, National Geographic Newswatch, ‏May 31, 2012 (באנגלית)
  48. ^ Cleveland Abbe | American meteorologist, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  49. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, Lighting the Way, National Geographic Society, ‏November 21, 2012 (באנגלית)
  50. ^ 1 2 3 4 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, John Russell Bartlett: An Admiral Turned Oceanographer, National Geographic Newswatch, ‏August 23, 2012 (באנגלית)
  51. ^ University of Michigan, Isaac Newton Demmou, General catalogue of officers and students, 1837-1901, Ann Arbor, The University, 1902, עמ' 23
  52. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Marcus Baker: National Geographic Founder and Editor, National Geographic Newswatch, ‏June 21, 2012 (באנגלית)
  53. ^ 1 2 3 4 5 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Dr. Frank Baker: If Only He Had Been Allowed To Treat President Garfield, National Geographic Newswatch, ‏July 12, 2012 (באנגלית)
  54. ^ 1 2 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Charles J. Bell: Family Banker and National Geographic Founder, National Geographic Newswatch, ‏June 8, 2012 (באנגלית)
  55. ^ 1 2 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, A Smithsonian Who Helped Found the National Geographic Society, National Geographic Newswatch, ‏August 30, 2012 (באנגלית)
  56. ^ G. Brown Goode | American zoologist, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  57. ^ 1 2 Cathy Hunter, James Howard Gore: Master of the Mathematics of Earth, National Geographic Newswatch, ‏November 8, 2012 (באנגלית)
  58. ^ Cathy Hunter, In the Field with Plane Table and Horse…, National Geographic Newswatch, ‏November 2, 2012 (באנגלית)
  59. ^ 1 2 3 4 5 6 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Grove Karl Gilbert, “A Captain Bold”, National Geographic Newswatch, ‏September 14, 2012 (באנגלית)
  60. ^ Grove Karl Gilbert | American geologist, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  61. ^ 1 2 N. H. Darton, Memoir of Henry Gannett, Annals of the Association of American Geographers 7, 1917, עמ' 68–70
  62. ^ Census History Staff of the US Census Bureau, Henry Gannett - History - US Census Bureau, www.census.gov (באנגלית)
  63. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Henry Gannett: National Geographic Founder and "The Man Whose Brain Conceived It", National Geographic Newswatch, ‏May 22, 2012 (באנגלית)
  64. ^ Doug Cook, National Geographic Co-founder Gannett Helped Settle State Boundary Disputes, Bowdoin News Archive (באנגלית)
  65. ^ Cathy Hunter, National Geographic Founder Helped Settle Disputes Over States’ Boundaries, National Geographic Newswatch, ‏July 5, 2012
  66. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, The Perils of Early Arctic Exploration, National Geographic Society, ‏December 14, 2012 (באנגלית)
  67. ^ 1 2 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Clarence Dutton: Poet of the Grand Canyon, National Geographic Newswatch, ‏September 6, 2012 (באנגלית)
  68. ^ 1 2 3 4 Cathy Hunter, William Dall: National Geographic Founder and Pioneer of Alaskan Exploration, National Geographic Newswatch, ‏June 15, 2012 (באנגלית)
  69. ^ 1 2 3 4 5 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Traveling the World to Study Its Waters, National Geographic Newswatch, ‏August 17, 2012 (באנגלית)
  70. ^ 1 2 Cathy Hunter, Setting a Precedent for the Story of the Perfect Storm, National Geographic Newswatch, ‏November 16, 2012 (באנגלית)
  71. ^ 1 2 Cathy Hunter, A Gallant Gentleman, an Ideal Friend, National Geographic Newswatch, ‏November 30, 2012 (באנגלית)
  72. ^ 1 2 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, The Story of National Geographic Society's Youngest Founder, National Geographic Newswatch, ‏August 3, 2012 (באנגלית)
  73. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, George Melville: A Survivor, A Rescuer, A National Geographic Founder, National Geographic Newswatch, ‏December 28, 2012 (באנגלית)
  74. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, Clinton Hart Merriam: From Teenage Taxidermist to National Geographic Founder, National Geographic Newswatch, ‏September 27, 2012 (באנגלית)
  75. ^ 1 2 3 4 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, John Wesley Powell: Soldier, Explorer, Scientist and National Geographic Founder, National Geographic Society, ‏May 17, 2012 (באנגלית)
  76. ^ 1 2 3 Alyson Foster, Mark Collins Jenkins, The Other Powell: An Advocate for Geography Education, National Geographic Newswatch, ‏October 19, 2012 (באנגלית)
  77. ^ 1 2 3 4 5 Cathy Hunter, Winfield Scott Schley: A Hero, But Not Without Controversy, National Geographic Newswatch, ‏December 20, 2012 (באנגלית)
  78. ^ 1 2 3 Cathy Hunter, Mark Collins Jenkins, Gilbert Thompson, Lying Bob, and the Ballad of Croppy the Mule, National Geographic Newswatch, ‏August 9, 2012 (באנגלית)
  79. ^ Alyson Foster, Laura Wallach, A National Geographic Love Story, National Geographic Newswatch, ‏February 14, 2012 (באנגלית)
  80. ^ Alexander Graham Bell | Biography, Education, Telephone, Inventions, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  81. ^ 1 2 John Wesley Powell: Soldier, Explorer, Scientist, U.S. Geological Survey Information, ‏1976 (באנגלית)
  82. ^ U.S. Army Ordnance Corps, Colonel Rogers Birnie, Ordnance Corps Hall of Fame, U.S. Army, ‏1994
  83. ^ 1 2 Rob Rapley, Bruce Shaw, American Experience: The Greely Expedition, PBS, ‏February 5, 2019 (באנגלית)
  84. ^ Department of Botany, J. W. Powell Survey, Smithsonian National Museum of Natural History (באנגלית)
  85. ^ Daniel Ammen, Surveys and Reconnoissances from 1870 to 1875 for a Ship Canal across the American Isthmus, Journal of the American Geographical Society of New York 8, 1876, עמ' 198 doi: 10.2307/196381