ויקיפדיה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב

בורסה לניירות ערך
(הופנה מהדף TASE)

הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (באנגלית: The Tel Aviv Stock Exchange Ltd, ראשי תיבות: TASE) היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב החל מ-1 באוגוסט 2019[2], המהווה את הבורסה לניירות ערך הציבורית היחידה הפועלת בישראל. 25 חברי הבורסה, הם 11 בנקים ישראליים, 3 בנקי חוץ, 8 חברים שאינם בנקים (בתי השקעות) ו-3 חברים רחוקים. המסחר בבורסה נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, אשר גובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים. הבורסה משמשת למסחר בניירות ערך, ולגיוס הון וחוב לחברות ולממשלה בשוק ההון הישראלי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב
רחבת הכניסה לבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב
רחבת הכניסה לבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב
סימול ברסה
תאריך ייסוד 1953
עיר תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
מטבע ₪ - שקל חדש (NIS או ILS)
מדדים תל אביב 35 (לשעבר מדד המעו"ף)
תל אביב 90
תל אביב 125
מדד תל בונד 20
תל אביב גלובל-בלוטק
מדד ביומד
www.tase.co.il
הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול ברסה
תקופת הפעילות 1953–הווה (כ־71 שנים)
מיקום המטה אחוזת בית 2, תל אביב
קואורדינטות 32°03′52″N 34°46′13″E / 32.06455°N 34.770308333333°E / 32.06455; 34.770308333333 
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים
מוצרים עיקריים TASE UP עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 4.09 מיליארד ש"ח (25 בדצמבר 2024)
הכנסות 390 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח תפעולי 98.3 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח 83.2 מיליון ש"ח (2023)[1]
הון עצמי 402 מיליון ש"ח (2023)[1]
סך המאזן 2.69 מיליארד ש"ח (2023)[1]
יו"ר יוג'ין קנדל
מנכ"ל איתי בן זאב
 

(למפת תל אביב רגילה)
 
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסמל הקודם של הבורסה לניירות ערך בתל אביב

המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה-30, בעקבות עלייתם לארץ ישראל של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.

לאחר קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהונפקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך, ובעקבות כך הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה החלה לפעול ב-14 בספטמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113, תל אביב. בשנת 1983, בעקבות הגידול בפעילות המסחר, עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2014, עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2, תל אביב[3].

הבורסה נוסדה בסוף שנת 1953 כחברה שלא למטרות רווח, כלומר, כחברה שאינה רשאית לחלק רווחים לבעליה. בעשור השני של המאה ה-21 פעלה הבורסה להפוך לחברה למטרות רווח. אחד הבלמים לעניין זה היה הצורך באישור רגולטורי, אשר עשוי להיות כרוך גם בהחלשת הבורסה כמונופול דה פקטו במסחר בניירות ערך. ב-1 באוגוסט 2019 החלו ניירות הערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להיסחר בה.

מאפייני הבורסה בישראל

עריכה

בבורסה נסחר מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ומפעם לפעם משיקה הבורסה מוצרים פיננסיים חדשים, באישור רשות ניירות ערך. בעשור השני של המאה ה-21, המוצרים הנסחרים בבורסה הם מניות; איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות; ניירות ערך המירים, שכוללים אג"ח להמרה, כתבי אופציה ואופציות רכש למניות; מוצרי מדדים, הכוללים בעיקר קרנות סל[4]; ונגזרים פיננסיים, שרובם המוחלט אופציות מכר או רכש על מדד תל אביב 35 ושער שקל-דולר, ומיעוטם אופציות על נכסי בסיס אחרים וחוזים עתידיים. הבורסה גובה עמלות הן מחברי הבורסה, על הפעולות המבוצעות בה, והן מהחברות המונפקות בה. תאגידים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה קרויים חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים, והם כפופים לחובות גילוי מחמירות, על פי חוק ניירות ערך. הבורסה משמשת את הממשלה להפרטה של חברות ממשלתיות ולהנפקה ומסחר של אג"ח ממשלתי.

בשונה ממדינות אחרות, בישראל ניתן רישיון פעולה לבורסה אחת לניירות ערך. עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים פרסמה החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה כעל מונופול[5].

שעות פעילות הבורסה

עריכה

הבורסה פועלת בימי חול בלבד. בהיותו של יום שישי יום עסקים קצר, היא אינה פעילה בו. הבורסה אינה פעילה גם במועדי ישראל. מדי תקופה מסוימת, עולה הרעיון של שינוי מועדי המסחר, כך שהבורסה לא תהיה פעילה בימי ראשון ותפעל בימי שישי. זאת, גם לאור נפח המסחר הקטן יחסית בימי ראשון, ובעיקר מכיוון שהבורסות העיקריות בעולם אינן פעילות בימי ראשון.

בימי הפעילות, מתבצע המסחר בין השעות 9:25 בבוקר (ובנגזרים – החל מ-09:45) ל-17:25 (ובנגזרים 17:35) אחר הצהריים. החל מה-8 במרץ 2020, המסחר בימי א' מסתיים במועד אקראי בין השעה 15:49 לבין השעה 15:50. בהתאמה, המסחר בנגזרים, בימי א', מסתיים אף הוא 35 דקות מוקדם יותר, דהיינו בשעה 16:00[6].

הפעילות בבורסה בימי העבודה מתחלקת לחמישה שלבים: "טרום פתיחה", "פתיחה", "רצף", "טרום נעילה" ו"נעילה"[7].

חברי הבורסה

עריכה

לבורסה הישראלית 25 חברי בורסה[8]:

מוצרים

עריכה

בבורסה בת"א נסחרים מספר מוצרים פיננסיים:

  • מניות - נייר ערך המייצג חלק מבעלות על חברה.
  • איגרות חוב - נייר ערך המייצג הלוואה הניתנת למנפיק נייר הערך, בתנאי החזר וריבית הקבועים מראש.
    • איגרות חוב קונצרניות - איגרות חוב המונפקות על ידי חברה.
    • איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב המונפקות על ידי מדינת ישראל.
    • מלווה קצר מועד - איגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל בדיסקאונט לטווח קצר של עד שנה.
  • איגרות חוב להמרה - איגרת חוב אשר ניתנת להמרה במניה תמורת תשלום קבוע מראש (בדומה לאופציה).

קיימות קרנות סל המחושבות כנוסחה הקשורה למדד אחד או יותר. כך למשל, קיימות קרנות סל בחסר, אשר נותנות יחס הפוך למדד כלשהו (ערך התעודה עולה, כאשר המדד יורד ולהפך)[10].

  • קרנות סל (Exchange Traded Fund - ETF) היא מכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות. הקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו, קבוע מראש, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.

הקרן אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר, זאת בשל פעילות מסחר של הקרן, וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן. למעשה, קרן סל מחויבת לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד, ומשום כך קרן הסל אמורה להניב תשואה דומה, אם כי לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

קרן סל היא מוצר היברידי, מאחר שהיא נסחרת בבורסה בדומה לכל ניירות הערך הנסחרות בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן באמצעות הבורסה. אולם, יחד עם זאת בידי המשקיע קיימת האפשרות לרכוש או למכור את קרן הסל, באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).

קרן הסל כפופה לחוק השקעות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות[11]. .

  • קרנות נאמנות - קרן המנוהלת על ידי בית השקעות, ומשקיעה את הכספים על פי החלטת הנהלת הקרן, ועל פי תשקיף המפורסם מראש.
  • כתבי אופציה - נייר אשר המחזיק בו יכול להמירו במניה או באג"ח תמורת תשלום קבוע מראש. אלו נסחרות בזירת הרצף, בניגוד לנגזרים הבורסאיים שנסחרים בזירת רצף-נגזרים.
  • שוק הנגזרים – שוק הנגזרים בבורסה כולל שני מכשירים פיננסים עיקריים: אופציות וחוזים עתידיים על קבוצות נכסי הבסיס: מדדי מניות, שערי מט"ח, מניות בודדות, מוצר הדגל בשוק הנגזרים הוא האופציות על מדד ת"א-35. הנגזרים הנסחרים בבורסה נסלקים במסלקת מעו"ף (מכשירים עתידיים ופיננסים), חברה בת של הבורסה לניירות ערך, המהווה צד נגדי מרכזי (CCP) ואחראית לניהול הסיכונים והביטחונות הנובעים מעסקאות אלו[12].
  • TASE UP - הפלטפורמה מיועדת לחברות פרטיות, במטרה לאפשר להן לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים ולקוחות כשירים. פלטפורמת TASE UP נפרדת מפלטפורמת המסחר לחברות הציבוריות בבורסה בתל אביב והחברות הרשומות בה נשארות פרטיות – אינן מבצעות IPO, אינן מחויבות בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ואינן כפופות לחובת פרסום תשקיף בעת רישום ניירות הערך למסחר[13].
  • TASE Data Hub - מערכת TASE Data Hub מאפשרת גישה למערכות המידע של הבורסה לניירות ערך. המערכת הושקה לראשונה ב-2020 והיא מאפשרת גישה למגוון רחב של מוצרי מידע על שוק ההון הישראלי באמצעות ממשק API‏ (Application Programming Interface) או באמצעות דוחות יומיים ישירות למייל האישי או הארגוני. ממשק ה-API של הבורסה מאפשר גישה נוחה, גמישה ורציפה למאגרי המידע של הבורסה כשהוא מותאם אישית וארגונית ללקוחות הקצה.
  • מאגר השאלות בניירות ערך - מסלקת הבורסה מפעילה מאגר השאלות מרכזי בניירות ערך באמצעות מערכת ממוחשבת, המפגישה בין משאילים (גורמים שברשותם מלאי ניירות ערך נקי משעבוד וזמין להשאלה) לשואלים (גורמים המעוניינים למכור או לכסות יתרות שורט בניירות ערך שאינם מצויים ברשותם). באמצעות מערכת ההשאלות מתבצעת קשירה של עסקת ההשאלה, המסלקה מעבירה את נייר הערך המבוקש מן המשאיל אל השואל, מחייבת את השואל בבטוחות מתאימות, מתפעלת אירועי חברה שחלים בחיי נייר הערך המושאל לאורך תקופת ההשאלה ומחזירה את נייר הערך מן השואל למשאיל בתום התקופה. מסלקת הבורסה משמשת כצד נגדי מרכזי (CCP - Central Counter Party) לעסקאות ההשאלה הנקשרות במאגר ההשאלות, כך שהיא ערבה להחזרת נייר הערך למשאיל בתום תקופת ההשאלה, גם אם השואל לא עמד בהתחייבותו. המערכת פועלת בדומה למקובל בעולם[14].

רגולציה

עריכה

פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[15], ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה, כמו גם אוכפת את החוקים החלים על חברות ציבוריות. על מנת להיסחר בבורסה נדרשת חברה לעמוד בקריטריונים מסוימים הן בעת ההנפקה, והן בתקופת המסחר, קריטריונים אלה מעוגנים בתקנון[16] הבורסה ובהנחיות הזמניות. תקנון הבורסה נועד לקבוע כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה והוא מסמך המתעדכן באופן תכוף ובהתאם לשינויים בשוק ההון הישראלי.

רישום דואלי: חברות הרשומות גם בבורסות בחו"ל

עריכה

בשנת 2000 הוגדרו הקלות בחוק[17] המסירות חלק מהרגולציה המוטלת על ידי חוק ניירות ערך מחברות הרשומות גם בבורסות זרות. חברות הנסחרות בבורסה מוכרת אחרת (רשימה סגורה של בורסות במדינות מתקדמות - NASDAQ, ב-New York Stock Exchange) NYSE), ב-NYSE MKT (לשעבר AMEX), ב-London Stock Exchange's Main Market) LSE) וב-High Growth Segment[18] יכולות להירשם רישום דואלי מהיר לתל אביב תוך דיווח ורגולציה על-פי המתכונת הזרה, כאשר דרישות הרגולציה המקומיות עליהן מצומצמות. בנוסף, ההקלות הסדירו רישום של חברות הרשומות בישראל לרישום בבורסות מוכרות בחו"ל ואפשרו שינוי משטר דיווח בהתאם לכך.

לאור התעניינות הולכת וגוברת של חברות ישראליות גם ברישום למסחר בשווקים במזרח הרחוק, בהם סינגפור והונג קונג, בין בשל זיקה עסקית לשווקים אלה או בשל תפיסה לפיה מדובר בשוקי הון אטרקטיביים לגיוס, הגישה הרשות לני"ע הצעה אשר ביוני 2018 אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת ולפיה תתאפשר הרחבת הסדר הרישום הכפול כך שיכלול שלוש בורסות נוספות: סינגפור, הונג קונג וטורונטו[18].

עמלות

עריכה

הבורסה גובה עמלות מחבריה על כל פעולה המתבצעת בה, בסך של כמה אלפיות אחוז מערך הנכס ברצף ועשרות אגורות ליחידת אופציית מעו"ף[19].

אזרחים המעוניינים לסחור בבורסה, עושים זאת באמצעות חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות שצוינו), אשר גובים מסוחרים עם מחזורים נמוכים עמלה גבוהה בהרבה על שירותיהם. הבנקים גובים, בתעריפון ברירת המחדל שלהם (0.6%-0.8%), עמלה הגבוהה פי 100–200 מעמלת הבורסה למשקיעים דרכם. ניתן בדרך כלל לקבל הנחה של עשרות אחוזים מהתעריפון הבנקאי בבקשה בלבד, גם ללא מחזורים משמעותיים (לכ-0.2%-0.3%). חברים שאינם בנקים, קרי בתי ההשקעות גובים מסוחרים בעלי היקף מחזורים נמוך עמלה נמוכה יותר (כ-0.1%), של כפי 20 בלבד.

סוחרים פרטיים ומוסדיים עם היקף מסחר משמעותי, מקבלים הנחות ניכרות גם בבנקים וגם בבתי השקעות, באופן שעבור הסוחרים הגדולים מתקרב לתעריפון הבורסה.

נוסף על זאת, גובים הבנקים הישראליים מגוון עמלות שונות הקשורות לפעולות מול הבורסה, כגון דמי הפצה לקרנות נאמנות ו"דמי משמרת" שהיא עמלה ארכאית[20] אשר מעטים מבתי ההשקעות ממשיכים לגבות. היא עומדת על 0.1-0.2 אחוזים שנתיים ומקורה בימים עברו, בהם היו ניירות הערך ניירות ממש, ונשמרו בכספת עבור לקוחות הבנק. בעולם דיגיטלי, ההצדקה לעמלה זו ברורה פחות, מרבית חברי הבורסה שאינם בנקים אינם גובים אותה מלקוחותיהם ואף הבנקים נוטים לוותר עליה עבור חלק מלקוחותיהם[20]. הבורסה מפרסמת באתר האינטרנט שלה טבלת השוואת עמלות, המאפשרת השוואת מחירים בין עמלות המסחר השונות[21].

היסטוריה

עריכה
 
חזית הבניין הקודם בו שכנה הבורסה, עד 2014, ברחוב אחד העם 54 בתל אביב
 
ברוקר נותן הוראה לרכוש מניות בבורסה בתל אביב, 1989
 
אחד מימי המסחר הידני האחרונים בבורסה, פברואר 1999

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953. עוד קודם לכן, החל בשנת 1935, התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ולאחר מכן, במדינת ישראל, בבנק אנגלו-פלשתינה (לימים, בנק לאומי) המנדטורי. המסחר התנהל בבנק, במשרדו של מר מרדכי פנחס חסון – בנקאי ישראלי, ממקימי לשכת החליפין לניירות ערך ומנכ"ל בבנק לאומי. במשרד ששימש כבורסה. המסחר היומי במסגרת "לשכת החליפין לניירות ערך" ארך שעה בלבד. בין הוגי הרעיון היו בנקאים עולי גרמניה כמקס קולנשר, אחיו ליאו[22] וזיגפריד זאלהיימר שגם נתמנה להיות יו"ר מנהלי הבורסה[23][24].

  • ב-1968 הוסדרה פעילותה של הבורסה בחוק והוקמה רשות ניירות ערך המפקחת על הפעילות שלה.
  • בשנת 1983 פגע בבורסה משבר מניות הבנקים, שבמהלכו קרסו מניות ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, והלאמת הבנקים על–ידי המדינה תוך אובדן שליש מכלל השקעות הציבור בהם. בשנה זו עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54 בתל אביב.
  • בשנת 1993 החל המסחר בנגזרים.
  • בשנת 1999 הושלם מהלך של מעבר משיטת המסחר בזירות, ששילבה את שיטת המשתנים ושיטת הכרוז הממוחשב (כר"מ), לשיטת מסחר ממוחשבת הנקראת "רצף".
  • בשנת 2000 אישרה הכנסת את תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך, המקל על חברות שמניותיהן נסחרות בארצות הברית, להירשם למסחר גם בתל אביב ("רישום כפול"). ביולי 2005 הורחב הרישום הכפול לחברות הנסחרות ברשימה הראשית בבורסת לונדון וב-Nasdaq. כיום נסחרות בבורסה בתל אביב עשרות חברות דואליות (הנסחרות במקביל בתל אביב ובבורסות בחו"ל).
  • בשנת 2005 החלו לפעול בבורסה עושי שוק.
  • בשנת 2007 השווי בניירות ערך והמירים הגיע לשיא של 593.2 מיליארד ש"ח בשנה. בשנת 2021 השווי חצה את הטריליון ש"ח.
  • החל משנת 2008, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, הידוק הרגולציה על הבורסה (מצד רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הרשות להלבנת הון ועוד) וגורמים נוספים ירד משמעותית מספר המשתתפים במסחר ומחזורי המסחר. ב-2012 עמד מחזור המסחר בניירות ערך והמירים על 265.1 מיליארד ש"ח בשנה בלבד (ירידה של 54%) - המחזור הנמוך ביותר מאז 2004.
  • בשנת 2014 עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב.
  • הבורסה השיקה בשנת 2016 תוכנית אנליזה לחברות היי טק, במסגרתה מפרסמת חברת המחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן אנליזות מדעיות ופיננסיות אודות חברות טכנולוגיה וביומד הנסחרות בבורסה בתל אביב[25].
  • בשנת 2017 החלה הרפורמה במדדי הבורסה – "רפורמת הפיזור", שלה מספר מטרות, וביניהן: שיפור יציבות מדדי הבורסה, פיזור ענפי רחב בתוך המדדים השונים, קביעת תנאי סף מחמירים במדדי הדגל וקביעת תנאי סף מקלים במדדים אחרים, עידוד משקיעים זרים להשקעה במדדי הבורסה, הגדלה משמעותית של שיעור החזקות הציבור במניות הנכללות במדדי הדגל, מיצוי פוטנציאל מניות של חברות קטנות ובינוניות והרחבת התשתית להשקת מדדים חדשים.
  • בתחילת 2017 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק לשינוי מבנה הבורסה, אשר יוצר מתווה להפיכתה לחברה למטרות רווח[26].
  • באפריל 2017 אישרה הכנסת תיקון חוק ניירות ערך בנושא שינוי מבנה הבעלות של הבורסה. בספטמבר 2017 אישר בית המשפט המחוזי את ההסדר לשינוי מבנה הבורסה, ובמסגרתו הפכה הבורסה לחברה למטרות רווח תוך יצירת הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה. רשות ניירות ערך היא רגולטור המפקח על פעילות הבורסה, ואילו מסלקת הבורסה, מסלקת מעו"ף והחברה לרישומים של הבורסה, הן חברות בבעלות מלאה של הבורסה.
  • בשנת 2018 הוקמה החברה לרישומים כחברה בת פרטית של הבורסה, העוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: דאגה לרישום תקין ושלם של כמות ניירות ערך שרשומה על שמה (ומוחזקת בידי הציבור), ושימוש כצינור להעברת תשלומים הנובעים מאירועי חברה (כדוגמת: דיבידנדים, ריבית) מן החברות המנפיקות למחזיקים הסופיים של ניירות הערך[27].
  • באוגוסט 2018 אישרה הרשות לניירות ערך את מכירתן של 71.7% ממניות הבורסה לחמש קבוצות של משקיעים זרים[28].
  • ב-1 באוגוסט 2019 החלו ניירות הערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להיסחר בה[29].

החברות הנסחרות בבורסה

עריכה

בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה היקף הפעילות של הבורסה מצומצם ונסחרו בה, בשנת 1965, 80 חברות בלבד[30]. נכון לינואר 2024, נסחרות בבורסת תל אביב 538 חברות בשווי שוק כולל של 948 מיליארדי שקלים[31][32].

סוג חברה מספר חברות בבורסת תל אביב שווי שוק במיליארדי שקלים
בנקים 7 162
ביטוח 9 33
שירותים פיננסיים 34 22
ביומד 50 59
טכנולוגיה 149 226
מסחר ושירותים 76 81
נדל"ן ובינוי 100 198
תעשייה 64 66
השקעה והחזקות 31 37
חיפושי נפט וגז 28 64
סה"כ 538 948

ירידת מחזורי המסחר (2007–2012)

עריכה

קיימים מספר גורמים אשר הביאו לירידת מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ממחזור השיא בשנת 2007 ועד השפל הרב-שנתי בשנת 2012. הגופים המקצועיים (הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, משקיעים מוסדיים) חלוקים ביניהם באשר לסיבות המרכזיות לירידה זו ולדרכי הטיפול המועדפות בה[33]. מספר התפתחויות בשוקי ההון בישראל ומחוצה לה, תרמו להגעה למצב זה:

  • החל משנת 2007 הופעלו שורה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, אשר הגבירו את הרגולציה על שוק ההון הישראלי ועל הבורסה בפרט. הרגולציה הגיעה מגורמי פיקוח רבים: מהבורסה עצמה בפיקוחה על חבריה, מהרשות לניירות ערך, מאגף שוק ההון במשרד האוצר ומצד המפקח על הבנקים. ההשפעה הייתה הן על הפעילים השונים בשוק ההון (מוסדיים ופרטיים) שסוחרים בבורסה, הן על חברי הבורסה שהפכו לפחות רווחיים (וחלקם נסגרו או נמכרו) והן על החברות הרשומות למסחר בבורסה, שנדרשו לעלויות רגולציה גבוהות יותר ולתהליך קבלת החלטות ארוך, יקר ומורכב יותר מבעבר[34].
  • במקביל, החל משנת 2008 על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במחזורי המסחר בבורסות מקומיות רבות ברחבי העולם[35], עם מעבר המשקיעים הבינלאומיים לשווקים בטוחים יותר. מגמה זו הואצה בשנת 2010 עם מעבר מדינת ישראל ממדד השווקים המתעוררים של חברת MSCI למדד השווקים המפותחים, מעבר שהוביל ליציאה של גופים בינלאומיים רבים מהבורסה בתל אביב. גופים אלו התמקדו בהשקעה בשווקים מתעוררים, אשר בתוכם ישראל נחשבה להשקעה בטוחה יחסית - ומאידך, עבור גופים המשקיעים בשווקים מפותחים, קיימות מדינות אחרות בעלות סיכון נמוך יותר להשקעה[36].
  • בתחילת שנת 2012 הועלה מס רווחי הון מ-20 אחוז ל-25 אחוז, דבר שהקטין עוד את האטרקטיביות של השקעה בבורסה הישראלית מול בורסות אחרות בעולם[37].

על רקע גורמים אלו, מחזורי המסחר קטנו משמעותית החל מסוף 2007. מחזור המסחר בניירות והמירים ירד משיא של 593.2 מיליארד ש"ח ב-2007 ל-265.1 מיליארד ש"ח ב-2012 ומחזור המסחר באופציות על מדד תל אביב 25 ירד מ-94,280 אלפי אופציות ב-2007 ל-57,397 אלפי אופציות ב-2012. מספר החברות הרשומות למסחר גם הוא קטן משמעותית משיא של 657 חברות בשנת 2008 ל-533 חברות בינואר 2013. עם זאת, המסחר באיגרות חוב ומק"מ עלה בתקופה זאת.

בחודש נובמבר 2014 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לשינוי מבנה הבורסה[38], לרבות הפיכתה לחברה למטרות רווח, מתוך מטרה לשפר את שקיפות פעולתה, את יעילותה, את הסחירות ואת שיתופי הפעולה עם בורסות אחרות בעולם.

עליית מחזורי המסחר משנת 2020

עריכה

מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות בשנת 2021 הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל ביום, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2020 וגבוה בכ-44% מהמחזור בשנת 2019, שקדמה להתפרצות הקורונה. רוח גבית למחזורי המסחר הערים בשנה זו היו מבצע חיסוני קורונה מהיר ורחב בארץ, תמיכת הממשלה ובנק ישראל וחזרתם של משקיעים זרים לשוק המניות בתל אביב[39]. מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות בשנת 2022 הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל ביום – גבוה בכ-22% מהמחזור בשנת 2021 והמחזור הגבוה ביותר מאז שנת 2011. למחזורי המסחר הערים בשנה זו תרמו התנודתיות בשערי המניות בהשפעת התפרצות אינפלציונית (בעיקר בהשפעת הלחימה הממושכת של רוסיה באוקראינה, שהחלה ב-24 בפברואר 2022) שהביאה להעלאת ריבית אגרסיבית מתמשכת על ידי בנק ישראל, בדומה למגמה הכלל-עולמית, ולהאטה בפעילות הכלכלית, וכן התגברות פעילותם של משקיעי חוץ בשוק המניות בתל אביב. החל ב-1 במרץ 2022 הורידה הבורסה את גודל הפקודה המינימלי, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניה, מהלך שתרם באופן מיידי ומשמעותי להגדלת הנזילות בשוק ולעלייה בהיקף הפקודות הקטנות, הן על ידי המשקיע הפרטי והן על ידי עושי שוק ומחוללי ציטוט[40].

מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות בשנת 2023 הסתכם בכ-2 מיליארד שקל ביום – נמוך בכ-13% מהמחזור בשנת 2022. המסחר בשנה זו הושפע משני אירועים: מתחילת השנה ועד ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המסחר הושפע מאי-וודאות לגבי הרפורמה המשפטית, לצד העלאות הריבית במשק, בארצות הברית ובאירופה, ומפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר שטלטלה את המשק ואת הבורסה, ויצרה אי-ודאות. לירידה במחזורי המסחר בשנת 2023 ביחס למחזורי המסחר בשנת 2022 תרמה רכישה של מניות על ידי המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך, ומכירה של מניות על ידי הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ[41].

תוכנית האנליזה (2016–2023)

עריכה

הבורסה השיקה בשנת 2016 תוכנית אנליזה לחברות הטכנולוגיה והביומד. החברה המסוקרת מממנת את האנליזה, בתשלום שעובר דרך הבורסה[42]. התוכנית מספקת לחברה המסוקרת ניתוח פיננסי שמונה פעמים במשך שנתיים כולל קביעת מחיר יעד[43]. התוכנית מאפשרת לחברה המסוקרת לתקן את האנליזה לפני הפרסום[44]. הבורסה לניירות ערך, יחד עם פרוסט אנד סאליבן שמשתתפת בתוכנית כאנליסטית, בחנו את ההשפעה של התוכנית על מחזורי מסחר ועל תשואות המנייה, ומצאו שהתוכנית הגבירה את הסחירות בשנים 2017 עד 2020 לחברות המשתתפות בתוכנית, ביחס לאלו שלא השתתפו בתוכנית[45]. שתי חברות שהשתתפו בתוכנית, אלקטריאון ואיתמר מדיקל, הגיעו למחיר היעד שקבעה להן פרוסט אנד סאליבן[46][47]. טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל אשר חתום על מרבית האנליזות, פרסם מחקר אודות התועלת שבתוכנית האנליזה בכתב העת "European Scientific Journal"[48], שהוא כתב עת טורף[49].

חוקרים ומנהלי נכסים מזהים ניגוד עניינים מובנה בסיקור שממומן על ידי החברה המסוקרת[50]. האנליזות של פרוסט אנד סאליבן בתוכנית קובעות מחיר יעד עם פרמיות גבוהות מאוד ממחיר השוק, וכמעט כל תשואות המניות של החברות המסוקרות בתקופת הסיקור שליליות בעשרות אחוזים[51][52][53][54].

תוכנית האנליזה נבדקה לצורך חידושה כל שנתיים. ב-2022 היא נבדקה בפעם השלישית[55] ובאוקטובר 2023 תוכנית האנליזה הסתיימה.

צמיחה במספר חשבונות הריטייל אצל כל חברי הבורסה המקומיים בשנת 2020

עריכה

הריטייל הישראלי הסתער במהלך שנת 2020 על שוק ההון הישראלי ופתח חשבונות חדשים בקצב גבוה משמעותית לעומת 2019, בקרב כל חברי הבורסה. כ-141,000 חשבונות חדשים נפתחו על ידי הציבור הרחב במהלך שנת 2020, לעומת כ-98,000 חשבונות חדשים בשנת 2019, צמיחה של כ-44%. חברי הבורסה שאינם בנקים בלטו בקצב רכישת הלקוחות החדשים, עם קפיצה של כ-170% לעומת שנת 2019. בקרב הבנקים הייתה עלייה של כ-36% בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד[56]. גם בשנת 2021 מספר החשבונות גדל ועמד על כ-140,000.

רפורמת המדדים

עריכה

בתחילת 2017 ערכה הבורסה רפורמה מקיפה במדדי ניירות הערך הנסחרים בה וכן הקימה מדדים חדשים. בין השינויים העיקריים ברפורמה, הורחב מספר המניות הנכללות בכל מדד והופחתה תקרת המשקל של מניה במדד. למשל, מדד תל אביב 25, שנחשב למדד הדגל של הבורסה הורחב מ-25 מניות ל-35 מניות, ושמו שונה בהתאם למדד תל אביב 35[57]. המשקל המקסימלי למניה במדד הופחת מ-10% ל-7%. מטרת הרפורמה היא בין היתר הקטנת הריכוזיות במדדים. היות שלמעלה מ-70% ממשקל המדד נבע מכעשר מניות בלבד[58], כשאחת מהן שינתה ערכה בחדות המדד הגיב בחריפות ולכן נחשב ריכוזי מדי.

במסגרת הרפורמה נוצרו מדדים חדשים במטרה להעלות עניין משקיעים בבורסה ולהגדיל את הפעילות בה. המדדים החדשים הם ת"א-BlueChip15Price, ת"א-SME150 ות"א-רימון.

בשנת 2021 הושקו מדדים חדשים נוספים כמו מדד הקלינטק, מדד רשתות שיווק, מדד ת"א-125 נק' ו-4 מדדי אג"ח חדשים[59].

בנובמבר 2023 השיקה הבורסה את רפורמת הסחירות והנזילות ובכללה הטמעת רכיב נזילות בנוסחת קביעת משקל מניה במדד. רכיב זה מתגמל חברות המעודדות סחירות הנמדדת כגבוה מבין סחירות אבסולוטית (מחזור מסחר) וסחירות יחסית (מהירות מחזור) ובכך מאפשרת גם קידום של ניירות בעלי שווי שוק שאינו גבוה הפועלות להגברת הסחירות הנייר. מטרת הרפורמה היא השבחת מדדי המניות ומיצוי פוטנציאל הצבירה (AUM). השבחת המדדים תאפשר שיפור בסחירות ובנזילות ותתרום להגברת היציבות במדדים ולהגדלת השקעות הציבור בשוק ההון הישראלי[60].

ראשי הבורסה

עריכה

מנכ"לים:

יושבי ראש:

מדדי הבורסה

עריכה

במניות ישנם, לאחר הרפורמה בתחילת 2017 שני מאגרי מניות. מאגר רימון הוא הבכיר מביניהם ומכיל כ-230 מניות המתאימות לשימוש כנכסי בסיס לנגזרים. מניות אלו בעלות שווי גבוה יותר ותנאי סף נוקשים יותר ביחס להחזקות ציבור. מאגר תמר מכיל גם מניות קטנות יותר וכן מניות עם החזקות ציבור נמוכות[69].

מדדי מניות על פי שווי שוק

עריכה
 
מדדים ושערי ניירות ערך מוצגים במהלך המסחר בלובי הבורסה
  • מדד ת"א 35[70] (לשעבר "מדד המעו"ף") - מדד המייצג את מחירן של 35 מניות החברות הגדולות ביותר (מבחינת שווי השוק שלהן) בבורסה לניירות ערך בתל אביב הכלולות במאגר רימון. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. על מדד זה נסחרות אופציות "ת"א 35" הסחירות.
  • מדד ת"א 125[71] - מדד המייצג את מחיר המניות של 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה הכלולות במאגר רימון. המדד מורכב ממדד ת"א 35, בתוספת מדד ת"א 90. על מדד זה נסחרות אופציות בשוק הנגזרים בבורסה.
  • מדד ת"א 125 אקלים נקי[71] - מדד המייצג את מחיר המניות של 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה הכלולות במאגר רימון, למעט מניות של תאגידים הנוטלים חלק בשרשרת הייצור של דלקי מאובנים. המדד הוכרז ב-9 בנובמבר 2020 והושק ב-6 בדצמבר 2020.
  • מדד ת"א 90[72] - מדד המייצג את מחירן של 90 המניות של החברות הגדולות ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד ת"א 35.
  • מדד ת"א SME60[73] - מדד המייצג את מחירן של 60 מניות החברות בעלות שווי השוק של החזקות הציבור הגבוה ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד תל אביב 125.
  • מדד ת"א צמיחה[74] (לשעבר מדד ת"א יתר מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר, אשר אינן כלולות במדד ת"א 125 וב-SME60.
  • מדד ת"א All-Share[75] (לשעבר מדד ת"א מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר. התפרסם לראשונה ביולי 2010[76].
  • מדד ת"א-רשתות שיווק[77] – כולל את כל המניות הנכללות בתת-ענף רשתות שיווק ואשר עומדות בתנאי הסף של המדד.
  • מדד ת"א-ביטוח[78] - מדד ענפי הכולל את כל המניות הנכללות בענף ביטוח.

מדדי מניות ענפיים

עריכה
  • מדד בנקים-5 כולל את חמשת הבנקים הגדולים ביותר הכלולים במאגר רימון. על מדד זה נסחרים גם נגזרים.
  • מדד ת"א פיננסים[79] כולל את כל מניות הפיננסים (בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים) במאגר תמר.
  • מדד ת"א ביטוח-פלוס[80] מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום הביטוח ושירותים פיננסיים (אך לא בנקים).
  • מדד ת"א נדל"ן[81] כולל את כל מניות הנדל"ן בבורסה הכלולות במאגר תמר.
  • ת"א-בניה - מתפרסם מפברואר 2020 וכולל את כל מניות בתת-ענף נדל"ן-בניה בבורסה הכלולות במאגר תמר[82].
  • ת"א-מניב ישראל - מתפרסם מפברואר 2020 וכולל את כל מניות בתת-ענף נדל"ן מניב בישראל בבורסה הכלולות במאגר תמר[83].
  • ת"א-מניב חו"ל - מתפרסם מפברואר 2020 וכולל את כל מניות בתת-ענף נדל"ן מניב חו"ל בבורסה הכלולות במאגר תמר[84].
  • מדד ת"א ביומד[85] הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות במחקר ובפיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי.
  • מדד ת"א טכנולוגיה[86] הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות בשירותי מידע, תוכנה ואינטרנט, אלקטרוניקה ואופטיקה, וציוד ומערכות תקשורת.
  • מדד ת"א גלובל-בלוטק[87] מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות הכלולות במדד ת"א טכנולוגיה ובמדד ת"א ביומד.
  • מדד ת"א טק-עילית מתפרסם ממאי 2014 וכולל את מניות החברות הכלולות במדד ת"א בלוטק ששווי השוק שלהן מעל 75 מיליון ש"ח.
  • ת"א-קלינטק - מתפרסם מנובמבר 2020 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום הפקה ושימושים של אנרגיה ירוקה[88].
  • ת"א-תשתיות אנרגיה – מתפרסם מיולי 2019 וכולל את המניות הנכללות בתת-ענף אנרגיה ואת המניות בתחום האנרגיה בתת-ענף קלינטק[89].
  • מדד ת"א נפט וגז מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום חיפושי הנפט וגז.
  • מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום התקשורת וטכנולוגיות מידע.

נוסף על אלה, קיימים מדדים נוספים לפי שווי שוק, מדדים ענפיים נוספים ומדדי אג"ח ממשלתי.

מדדי מניות ערך

עריכה
  • מדד ת"א-פמילי - מתפרסם מאוקטובר 2018 כולל את כל המניות הישראליות ברשימת המניות המשפחתיות כפי שהוגדרו על ידי מכון רעיה שטראוס לחקר עסקם משפחתיים ואשר נכללות במאגר רימון[90].
  • תל דיב - מתפרסם מיולי 2006 וכולל מניות גדולות בעלות תשואת דיבידנד עקבית של לפחות 2% בכפוף לתנאי הסף של המדד[91].
  • ת"א-מעלה - מתפרסם מפברואר 2005 וכולל מניות של חברות ציבוריות המדורגות בדירוג "מעלה" לאחריות תאגידית (ESG), הבוחן קריטריונים בתחומי חברה, סביבה ואתיקה וממשל, הכלולות במאגר המניות[92].

מדדי תל בונד

עריכה
  • מדד תל בונד-20 - מדד תל בונד-20 הוא מדד הדגל של מדדי התל בונד. המדד כולל 20 איגרות חוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב הצמודות למדד, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-40 - מדד תל בונד-40 כולל את 40 איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב מסוג זה שאינן נכללות במדד תל בונד-20 ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-60 - מדד תל בונד-60 הוא מדד הכולל את כל איגרות החוב הנכללות במדדים תל בונד-20 ותל בונד-40.
  • מדד תל בונד צמודות - מדד תל בונד-צמודות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-לא צמודות – המדד מורכב מאג"ח קונצרניות הכלולות במדדי תל בונד-שיקלי ותל בונד - בריבית משתנה. במדד נכללות סדרות אג"ח שמשקל כל אחת מהן מוגבל ל-2%.
  • מדד תל בונד יתר-צמודות - מדד תל בונד-צמודות יתר כולל את איגרות החוב הקונצרניות שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר אינן נכללות במדד תל בונד-60 ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד תשואות - מדד תל בונד-תשואות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה בטווח דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) בדירוג מעלות או בטווח דירוג שבין (Baa3) לבין (A2) בדירוג מידרוג ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד צמודות-בנקים - מדד תל בונד-צמודות בנקים כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-שקלי - מדד תל בונד-שקלי כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שאינן צמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • תל בונד ריבית משתנה - המדד מורכב מאג"ח קונצרניות בריבית משתנה הכלולות במאגר תל-בונד. במדד נכללות אג"ח קונצרניות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה, הכלולות במאגר תל-בונד.
  • תל בונד שקלי-50 - כולל את 50 איגרות החוב הקונצרניות הגדולות של חברות, בעלות זיקה לישראל, שנכללות במדד תל בונד-שקלי[93].
  • תל בונד-דולר - מדד תל בונד-דולר כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות לדולר, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק[94].

מדדי אול-בונד[95]

עריכה
  • מדד All-Bond כללי - כולל את כל איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות אשר עומדות בתנאי הסף של המדד[96].
  • מדד All-Bond צמודות - כולל את כל איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן אשר עומדות בתנאי הסף של המדד[97].
  • מדד All-Bond שקלי - כולל את כל איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות שאינן צמודות בריבית קבועה אשר עומדות בתנאי הסף של המדד[98].
  • מדד אג"ח בריבית משתנה - כולל את כל איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בריבית משתנה אשר עומדות בתנאי הסף של המדד[99].

משכן הבורסה

עריכה
 
בניין הבורסה לניירות ערך החדש, החל מ-2014, ברחוב אחוזת בית בתל אביב, סמוך למגדל שלום מאיר

בשנת 1960 עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב. בפברואר 1983 עברה הבורסה למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2001 נחנך בבניין הבורסה מרכז המבקרים הממוקם באולמות המסחר ההיסטוריים. במרכז התקיימו ביקורים לימודיים, כנסים ואירועים בנושא שוק ההון.

ב-24 ביולי 2014 עברה הבורסה לניירות ערך למשכנה החדש בקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית בתל אביב, בצמוד למגדל שלום מאיר. מתחם הבורסה מתפרש על פני מגרש בן דונם וחצי, שנרכש על ידה בשנת 2007 במחיר של 58 מיליון ש"ח. תהליך הבנייה ארך חמש שנים. הבניין משתרע על שטח של 22.6 אלף מטרים רבועים, מתנשא לגובה של 60 מטרים ומונה 14 קומות. היחס בין מספר הקומות לגובה אינו סטנדרטי, משום שהבניין כולל קומות בעלות תקרות גבוהות, כגון קומת הכניסה המתנשאת לגובה של 10 מטרים.

עלות הבניין חרגה מאוד מהעלות הצפויה המקורית, ועלותו הכוללת הגיעה ל-350 מיליון ש"ח, במקום 160 מיליון ש"ח הצפויים. חריגה זו, בשילוב עם ירידת מחזורי המסחר בתקופת השלמת הבנייה, הביאו את חברת הבורסה לגירעונות עמוקים של עשרות מיליוני ש"ח[100]. עלות האחזקה השנתית גם היא גבוהה בהרבה מהצפוי, כ-28 מיליון ש"ח לשנה. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אשר נכנס לתפקיד שבועות ספורים לפני המעבר לבניין החדש, הזמין שתי הערכות בלתי תלויות לכדאיות המעבר לבניין החדש. שתיהן הגיעו למסקנה שערכו הממשי גבוה בהרבה מערכו בספרים. והוחלט לאחר סקירת החלופות כי החלופה הטובה ביותר היא מעבר לבניין החדש ומכירת הבניין הקודם, ברחוב אחד העם, ואכן הבניין נמכר לחברת הראל ביטוח[101][102].

הבורסה סיכמה את שנת 2021 עם רווח של כ-45.5 מיליון ש"ח אשר מהווה גידול של כ-23% ברווח הנקי לעומת שנת 2020. ההכנסות בשנת 2021 הסתכמו לסך של כ-323.7 מיליון ש"ח גבוהות בשיעור של כ-6% לעומת ההכנסות בשנת 2020, ה-EBITDA המתואם (הרווח מפעילות שוטפת לפני פחת, תשלומים מבוססי מניות והוצאות חד פעמיות) בשנת 2021 הסתכם לסך של כ-103.0 מיליון ש"ח, גידול בשיעור של כ-8% לעומת שנת 2020[103].

מיצבים

עריכה
 
שור ועליו סמלי החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב

במסגרת חגיגות 70 שנה לפעילות הבורסאית ערכה הבורסה שני מיצבים של פיסול שבלוני בשדרות רוטשילד בתל אביב, בסמוך לבניין הבורסה:

  • בדצמבר 2005 נערך מיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של הבורסה, ובו פסלי פיברגלס של שוורים, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית, אשר בשפה הבורסאית מסמל צמיחה בורסאית - עליות שווקים וצמיחה בשוק ההון[104]. בנוסף, הושקה תערוכת "הבורסה בראי הזמן" במרכז המבקרים של הבורסה, שהציגה את הפעילות הבורסאית מימיה הראשונים בשנת 1935 כלשכת החליפין בבנק אנגלו-פלשתינה, ולאורך 70 שנה, על רקע האירועים במשק ובמדינה. בתערוכה, הוצגו תעודות מנייה מיוחדות, אביזרים שונים מזירות המסחר ותמונות המספרות על התפתחות הבורסה[105].
  • בספטמבר ואוקטובר 2007 נערך מיצב "שער לעולם", ובו הוצבו כ-100 גלובוסים מפיברגלאס, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית, ונועד להעביר את המסר לגבי תהליך הגלובליזציה, שהביא בשנים האחרונות לגידול בהיקף ההשקעות בשוק ההון בארץ ולכן נבחר גלובוס לעמוד במרכז המיצג[106].

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבורסה לניירות ערך בתל אביב

אקטואליה

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ התפטר במהלך כהונתו, אחרי כחמישה חודשים בתפקיד, על רקע חילוקי דעות עם בעלי המניות בנוגע לתגמול שלו במסגרת הסכם ההעסקה[67].

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 66 שנים לאחר היווסדה - הבורסה לניירות ערך בתל אביב הופכת לחברה ציבורית באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  3. ^ אתר הבורסה
  4. ^ קרנות סל באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  5. ^ רשות ההגבלים העסקיים, החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה לניירות ערך כמונופול, ‏13 בנובמבר 1994 (ארכיון)
  6. ^ החל מ-8 במרץ 2020 - המסחר בימי א' יקוצר ב-35 דקות באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  7. ^ טלי ציפורי, ‏שפת השוק: כל מה שרציתם לדעת על שלבי המסחר בבורסה, באתר גלובס, 10 ביולי 2009
  8. ^ חברי הבורסה באתר הבורסה לניירות ערך
  9. ^ ערן סוקול, הבורסה לני"ע: Flow Traders ההולנדית מצטרפת כחבר רחוק לבורסה, באתר ביזפורטל, 12 ביוני 2019
  10. ^ בהתאם לצו משרד האוצר תהליך הפיכתן של תעודות הסל לקרנות הסל מתבצע ב-11 פעימות, כאשר בכל פעימה הופכת קבוצה של תעודות סל בעלות מאפיינים דומים לקרנות סל. הפעימה הראשונה החלה ב-4 באוקטובר 2018 והפעימה האחרונה תתבצע לקראת סוף 2018 אתר הבורסה
  11. ^ אתר הבורסה
  12. ^ מה הם נגזרים? באתר tase
  13. ^ הכירו את TASE UP באתר TASE UP
  14. ^ מאגר השאלות בניירות ערך, באתר הבורסה לניירות ערך בת"א
  15. ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, באתר הרשות לניירות ערך
  16. ^ תקנון הבורסה, באתר הבורסה לניירות ערך בת"א
  17. ^ תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000, אתר הכנסת
  18. ^ 1 2 אתר הבורסה
  19. ^ תעריפון עמלות מסחר וסליקה, בורסת תל אביב
  20. ^ 1 2 שי אספריל, עמלה ולמה: כמה עולה להשקיע בניירות ערך, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2009
  21. ^ מחשבון עמלות מסחר: כך תוכלו לבצע השוואת מחירים בבורסה באתר protocol
  22. ^ גד ליאור, אז זי - פון אינן, מגזין OpenU - מגזין למנהלים - גיליון מס' 7 סתיו חורף 2009, האוניברסיטה הפתוחה
  23. ^ דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", 1965, כרך 14, עמ, 4509 - 4510
  24. ^ "העלייה החמישית: 60 שנה לעליה ממרכז אירופה", ארגון עולי מרכז אירופה, תל אביב, תשנ"ד, 1993, עמ' 5
  25. ^ הבורסה לניירות ערך מציגה: אנליזה לחברות הטכנולוגיה והביומד הישראליות באתר הבורסה
  26. ^ דון סוסונוב, שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת, משפט ועסקים
  27. ^   שלי אפלברג, הבורסה נכנסת לשוק של 15 מיליון שקל: מקימה חברת רישומים דיגיטליים, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2017
  28. ^ יונתן קירשנבאום, ‏אושרה מכירתן של מרבית מניות הבורסה הישראלית למשקיעים זרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוגוסט 2018
  29. ^ הבורסה לניירות ערך בתל אביב – פתיחת מסחר, הודעה באתר "מאיה", 31 ביולי 2019
  30. ^ מדוע דועך שוק המניות?, דבר, 1 בספטמבר 1965
  31. ^ התפתחות מספר החברות הבורסאיות, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
  32. ^ ערך שוק של ניירות הערך הרשומים בבורסה, 1991 עד 2013, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
  33. ^ אורי טל טנא, בלי החוצפה הישראלית הבורסה בת"א תשאר יבשה, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2013
  34. ^ עירית אבישר, ‏כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא בבורסה", באתר גלובס, 1 במרץ 2012
  35. ^ 2012 WFE Market Highlights, באתר ה-World Federation of Exchanges (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 8.05.2018)
  36. ^   חגי עמית, מחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין?, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2013
  37. ^ משה גולן, ‏"הממשלה העלתה את מס הבורסה והפסידה מיליארדי שקלים", באתר גלובס, 7 במאי 2012
  38. ^ רשות ניירות ערך, הצעת חוק לשינוי מבנה הבורסה (ארכיון)
  39. ^ הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את שנת 2021 באתר tase
  40. ^ הבורסה בשנת 2022 באתר tase
  41. ^ ]https://www.tase.co.il/he/content/news-lobby/20231224_b הבורסה בשנת 2023] באתר tase
  42. ^ גלי וינרב, ‏פרויקט האנליזות של הבורסה מתקשה להלהיב את המשקיעים, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2016
  43. ^ אנליזה לחברות הטכנולוגיה והביומד הישראליות, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 2021, אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  44. ^ Equity Research Service SchemeGeneral Terms and Conditions (PDF), Tel Aviv Stock Exchange, 2019, אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 בדצמבר 2019 {{citation}}: (עזרה)
  45. ^ יעילות פרויקט האנליזה, באתר דו"ח של חברת פרוסט אנד סאליבן
  46. ^ מיקי גרינפלד, איתמר מדיקל נמכרת ב-538 מיליון דולר - פרמיה של 50% על מחיר השוק, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2021
  47. ^ איתמר מדיקל בע"מ, באתר דו"ח של חברת פרוסט אנד סאליבן, ‏7 במרץ 2021
  48. ^ Tiran Rothman (2019). "The Equity Research Program's Effect on Technology Investors: The Tel-Aviv Stock Exchange Case Study". European Scientific Journal. 15 (7). doi:10.19044/esj.2019.v15n7p121. ISSN 1857-7431.
  49. ^ Stefan Eriksson (2 במאי 2018), Where to publish and not to publish in bioethics – the 2018 list, אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  50. ^ Justina Lee (28 בספטמבר 2018), This Stock Research Is Paid For By the Company. Do You Trust It?, Bloomberg, אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2019 {{citation}}: (עזרה) Alt URL
  51. ^ אבישי עובדיה, ‏30 אלף ד' עבור אנליזה; אז מה אם בסוף המשקיעים מפסידים, באתר גלובס, 6 במאי 2018
  52. ^ אביב לוי, ‏פרויקט האנליזות של הבורסה מנותק ממחירי השוק של המניות, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2019
  53. ^ גלעד מנדל, פרוסט וסאליבן נותנים המלצות מופרכות: אקסיליון שמתרסקת - כדוגמה, באתר ביזפורטל, 22 ביוני 2021
  54. ^ אביב לוי, ‏"הזדמנות מצוינת": האנליזה שפספסה את קריסת אקסיליון, באתר גלובס, 23 ביוני 2021
  55. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏הפער בין התחזיות למציאות: פרויקט האנליזות של הבורסה בפרשת דרכים, באתר גלובס, 23 ביוני 2022
  56. ^ צמיחה במספר חשבונות הריטייל אצל כל חברי הבורסה המקומיים בשנת 2020 באתר הבורסה
  57. ^ המדדים החדשים של תל אביב – החל מפברואר 2017, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 10 באוגוסט 2016
  58. ^ אביב לוי, ‏רפורמת המדדים החלה - אך לא כולם מאמינים שתחולל מהפך, באתר גלובס, 9 בפברואר 2017
  59. ^ מדדים
  60. ^ רפורמת המדדים – נובמבר 2023 באתר tase
  61. ^ הודעה לעיתונות: שוק ההון מקבל את פני מנכ"ל הבורסה החדש ביינארט, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 13 בינואר 2014
  62. ^   ערן אזרן, הכירו את מנכ"ל הבורסה החדש: מומחה ב"אלגו-טרייד" ובן של חתן פרס ישראל, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2013
  63. ^   ערן אזרן, יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לשעבר, מת ממחלה קשה, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2017
  64. ^ רון שטיין, ‏מנכ"ל הבורסה ביינארט יוצא לחופשת מחלה; לנדאו יערי תחליפו, באתר גלובס, 26 ביוני 2016
  65. ^ גולן חזני, איתי בן זאב נבחר לתפקיד מנכ"ל הבורסה, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2016
  66. ^ אלמוג עזר, אריק שטיינברג נבחר ליו"ר הבורסה לניירות ערך, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2021
  67. ^   יוסף חרש, אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד: יו"ר הבורסה אריק שטיינברג התפטר, באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2022
  68. ^ שירות גלובס, ‏פרופ' יוג'ין קנדל מונה ליו"ר בורסת ת"א, באתר גלובס, 1 במאי 2023
  69. ^ מאגרי המניות למדדים - תמר ורימון, בורסת תל אביב
  70. ^ אתר הבורסה
  71. ^ 1 2 אתר הבורסה
  72. ^ יום ירוק בבורסת ת"א: מדד ת"א 35 זינק ב-1.4%, באתר ynet, 16 באוקטובר 2018
  73. ^ באתר finance
  74. ^ אתר הבורסה
  75. ^ אתר הבורסה
  76. ^ ת"א-מאגר באתר הבורסה לניירות ערך
  77. ^ ת"א - רשתות שיווק באתר הבורסה
  78. ^ ת"א - ביטוח באתר הבורסה
  79. ^ אתר הבורסה
  80. ^ אתר הבורסה
  81. ^ אתר הבורסה
  82. ^ באתר הבורסה
  83. ^ באתר הבורסה
  84. ^ באתר הבורסה
  85. ^ אתר הבורסה
  86. ^ באתר finance
  87. ^ באתר finance
  88. ^ באתר הבורסה
  89. ^ באתר הבורסה
  90. ^ לה פמיליה - הבורסה משיקה מדד חדש - ת"א פמילי - שיורכב מחברות משפחתיות באתר hon
  91. ^ באתר הבורסה
  92. ^ באתר הבורסה
  93. ^ באתר הבורסה
  94. ^ באתר הבורסה
  95. ^ מדדים - מדדי All-Bwond באתר הבורסה
  96. ^ All-Bond כללי באתר הבורסה
  97. ^ All-Bond צמודות באתר הבורסה
  98. ^ All-Bond שקלי באתר הבורסה
  99. ^ All-Bond ריבית משתנה באתר הבורסה
  100. ^ ליטל איסטמטי, ‏איך קרה שתקציב בניין הבורסה החדש התנפח ל-350 מ' ש', באתר גלובס, 27 ביוני 2014
  101. ^ אורי חודי, ‏בניין הבורסה בת"א נמכר להראל ביטוח ב-58.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2013
  102. ^ ביום ה' הבא: הבורסה עוברת למשכנה החדש באתר news1
  103. ^ דוח תקופתי ושנתי לשנת 2021 באתר הבורסה
  104. ^ שרות, הבורסה תציב עשרות שוורים ברחבי ת"א לחגיגות ה-70, באתר ביזפורטל, 29 בנובמבר 2005
  105. ^ אתר הבורסה
  106. ^ שער העולם - תערוכת גלובוסים בשד' רוטשילד באתר הארץ


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבורסה_לניירות_ערך_בתל_אביב&oldid=40193009"