בית פרומין

המבנה הראשון ששימש משכן לפרלמנט הישראלי

בית פְרוּמִין (ידוע יותר בשם "הכנסת הישנה") שימש כמשכנה הזמני של הכנסת בשנים 19501966. הבניין ממוקם במרכז ירושלים, ברחוב המלך ג'ורג' 24, ופעלו בו הכנסות הראשונה עד השישית.

בית פרומין
בית פרומין בשנת 2011
בית פרומין בשנת 2011
מידע כללי
סוג מבנה פרלמנט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
סגנון אדריכלי הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′49″N 35°12′56″E / 31.78027778°N 35.21555556°E / 31.78027778; 35.21555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית פרומין בשנת 1964
בית פרומין בשנת 1964
מימין: זאב שרף, דוד בן-גוריון, משה שרת וחיים משה שפירא ליד שולחן הממשלה באולם המליאה בבית פרומין
בית פרומין, 2006

היסטוריהעריכה

הבניין בן שלוש הקומות נקרא על שם משפחת פרומין (בעלי מפעל פרומין לדברי מאפה) שיזמה את הקמתו, כבניין מגורים עם שורת חנויות בקומת הקרקע. על תכנון הבניין הופקד האדריכל ראובן אברם והוא בנה אותו בהשראת הסגנון הבינלאומי של שנות ה-30. סימן ההיכר של האדריכל הוא נדבך אבן משונן, בבית פרומין הנדבך מופיע בין הקומה השנייה לשלישית. במקור תוכנן הבניין להיבנות לגובה של שש קומות, שמהן נבנו שלוש בלבד. הבנייה החלה ב-1947 ונפסקה במלחמת העצמאות לפני שהושלמה[1].

כבניין הכנסת בשנים 1950–1966עריכה

עד סוף שנת 1949 התקיימו ישיבות מועצת המדינה הזמנית וישיבות הכנסת הראשונה במספר מקומות בתל אביב: מוזיאון תל אביב בבית דיזנגוף, ובניין קולנוע קסם שבכיכר הכנסת.

ב-26 בדצמבר 1949 עלתה הכנסת לירושלים. תחילה קיימה את ישיבותיה בבניין הסוכנות היהודית. הכנסת חיפשה מקום מתאים יותר להתכנסויותיה. לאחר שנשקלו מספר אפשרויות, בכללם קולנוע סמדר, בניין "בית העם" (בית פרלמן) וסמינר בית הכרם[2], נבחר בית פרומין. בינואר 1950 הופקע הבניין מבעליו והוחל בשיפוץ המבנה והסבתו למשכן הכנסת[3]. החל מ-13 במרץ 1950 התקיימו ישיבות הכנסת בבניין זה. אולם המליאה התמקם בקומת הכניסה של הבניין, באולם גבוה עם גלריה שיועד במקור לשמש כסניף בנק, והיה בו גם יציע. חברי הממשלה ישבו בשולחן במרכז האולם והוקצו להם 12 מקומות בלבד (כמספר השרים בממשלת ישראל השנייה)[1].

לעיתים, בעת שנערכו ישיבות, נחסם רחוב המלך ג'ורג' לתנועת התחבורה בקטע הסמוך לבניין, ונגרמה הפרעה רבה לתושבי העיר. כמו כן מיקומה של הכנסת ברחוב ראשי במרכז העיר גרם לבעיות אבטחה. כך למשל, בעת ההפגנה נגד הסכם השילומים בשנת 1952 יידו המפגינים אבנים על הבניין, שגרמו לניפוץ חלונות וחדרו לאולם המליאה.

ב-29 באוקטובר 1957 נזרק רימון יד אל שולחן הממשלה. משה דואק, שהיה אורח ביציע, השליך רימון יד וגרם לפציעתו הקשה של משה שפירא שר הדתות, ולפציעתם באורח קל של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, והשרים גולדה מאיר ומשה כרמל.

במאי 1958, עתרו בעלי הבניין לבית המשפט נגד הכנסת, לאחר שנפרץ קיר חיצוני של הבניין בניגוד לצו ההפקעה המקורי, בו הוסכם שהכנסת תוכל לבצע רק שינויים פנימיים במבנה[4].

ב-11 באוגוסט 1966 נערכה ישיבת הכנסת האחרונה בבית פרומין בטרם צאת הכנסת לפגרה[5]. ב-30 באוגוסט 1966, בעת כהונת הכנסת השישית, עברה הכנסת למשכנה החדש בגבעת רם[6].

בגן הסמוך לבניין, על מגרש "בור שיבר", הוצבה בשנת 1956 מנורת הכנסת (והגן זכה לשם "גן המנורה"). המנורה הועברה משם לגן הוורדים כאשר נחנך משכן הכנסת בגבעת רם.

תוכניות פיתוח ושימורעריכה

לאחר יציאתה של הכנסת הוא עבר לשמש את משרד התיירות, קומת הקרקע שימשה את משרד הרישוי ולשכת העיתונות הממשלתית, ואחר כך את לשכת התיירות המחוזית[7].

בשנת 1999 יזמו הרשות לפיתוח ירושלים, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל תוכנית להסבת בית פרומין לבית מלון ובניין מגורים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להסב מבנים היסטוריים בירושלים לבתי מלון, בשל מחסור בחדרי מלון בעיר באותה עת, לקראת חגיגות המילניום[8].

בנובמבר 2000 אישרה הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה את התוכנית שבמסגרתה יוספו לבניין כ-1,000% אחוזי בנייה במבנה בן 16 קומות, בו חלק המיועד למלון בגובה שמונה קומות וחלק המיועד למגורים בגובה 16 קומות[9].

ביולי 2001, פורסם מכרז ליזם שייקח על עצמו את פרויקט הסבת המבנה לבית מלון ולמגורים[10]. במכרז זכה אילן רג'ואן שהיה פעיל מרכזי בסניף הליכוד בירושלים, ושילם תמורתו 10 מיליון שקל[11].

בספטמבר 2001, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים החליטה לשנות את החלטתה, לגבי השימושים שיותרו בבית פרומין. לבקשת מהנדס העיר אורי שטרית. החולט שהמבנה כולו ייהרס תוך שימור החזית בלבד. ובמקום בית מלון, הבניין ישמש למשרדים ומגורים[12]. בנוסף הובטח כי אולם המליאה ההיסטורי, ישוחזר תוך בנייה מחדש שלו, וזאת בקומה מתחת לקומת הכניסה. ויהווה מקום לתצוגות ותערוכות הקשורות לעבודת הכנסת בעבר[13].

בעקבות התוכנית להריסת המבנה, המועצה לשימור אתרים נאבקה נגד כוונת ההריסה. מספר חברי הכנסת הגישו הצעת חוק באוגוסט 2002, האוסרת על ביצוע שינויים במבנה[14]. החוק עבר בקריאה טרומית בסוף 2003[15]. במקביל שכרה המדינה חזרה את הבניין מהיזם לשנה אחת, עבור בית הדין הרבני. זאת, כדי למנוע את הריסתו[16].

במרץ 2004, הסכים שר האוצר, בנימין נתניהו, לממן את רכישת בית פרומין חזרה מהיזם אילן רג'ואן, על מנת למנוע את התוכנית להריסת הבניין[17]. רג'ואן שכר את עורך דין דוד שמרון שייצג אותו במשא ומתן מול המדינה[18].

בינואר 2005, עבר בקריאה ראשונה, החוק לפיו הבניין ישומר, חלקו הפנימי ישוחזר, ויוקם בו "מוזיאון הכנסת"[19]. בעקבות הצעת החוק דרש היזם רג'ואן ללכת לבוררות שתקבע את גובה הפיצוי שיינתן לו. אחד מיוזמי החוק, חבר הכנסת זבולון אורלב, התנגד לכך וניהל מאבק על זכותה של המדינה להפקיע את הנכס ולשלם תמורתו פיצוי על פי הערכת השמאי הממשלתי, בהליך דומה לזה שננקט בכל מקום בו מופקעים נכסי נדל"ן פרטיים בעבור צורכי ציבור. השמאי הממשלתי העריך את הסכום לו זכאי היזם ב-42 מיליון שקל, אך על כך הוספו 5 מיליון שקל בגין שיפוצים שערך במבנה, ובסך הכל 47 מיליון שקל. זאת בנוסף לדמי השכירות ששילמה לו המדינה במהלך השנים[20].

בשנת 2009 פרסם מבקר המדינה דוח העוסק בסוגיית מכירתו של בית פרומין על ידי המדינה, במחדלי שימורו ובניגוד העניינים של הגורמים המעורבים בפרויקט[21][22].

בשנת 2011, הגיש רג'ואן, באמצעות עורך דין דוד שמרון, תביעה בסך 150 מיליון שקל נגד המדינה, בגין ההפסד באיבוד הרווח הפוטנציאלי שהיה לו, אילו הפרויקט היה נבנה כמתוכנן[23].

כמוזיאון הכנסתעריכה

  ערך מורחב – מוזיאון הכנסת

ביולי 2010 "חוק מוזיאון הכנסת" אושר סופית[24]. עם אישור החוק, דרשה התנועה לאיכות השלטון לבדוק מדוע המדינה מכרה את הבניין במחיר נמוך יחסית ב-2002 ולבסוף שילמה פי 4 לרכוש אותו חזרה[25]. למרות אישור החוק עד סוף שנת 2015 המשיכו לשכון בבניין גופים של משרד הדתות: בתי הדין הרבניים של מחוז ירושלים, ובית הדין הגדול לערעורים. מאחר שהשלמת בניית מבנה חדש עבורם התעכבה[26]. הקמת מוזיאון הכנסת החלה בשנת 2016, והוא היה אמור להיפתח ב-2018[27], אך נפסקה לאחר זמן קצר. נכון לשנת 2021 הבניין עומד נטוש[28].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית פרומין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אסתר זנדברגדמוקרטיה במחתרת, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2003
  2. ^ עוד לא נקבע מקום שיכון הכנסת, חרות, 10 בינואר 1950
  3. ^ ראיתי שמעתי - האכסניה העתידית של הכנסת, הארץ, 17 בפברואר 1950
  4. ^ מבקש צע"ת נגד שינויים בבניו הכנסת, הצופה, 1 במאי 1958
  5. ^ סופר "מעריב", ישיבה אחרונה בבית פרומין, מעריב, 11 באוגוסט 1966
  6. ^ הפרידה:, מעריב, 11 באוגוסט 1966
  7. ^ בית פרומין למשרד התירות, דבר, 29 בנובמבר 1966
  8. ^ דליה טל, ‏תוכנית בית פרומין תיכלול את גינת "בור שיבר", באתר גלובס, 10 באפריל 2000
  9. ^ דליה טל, ‏ירושלים: המחוזית אישרה את בית פרומין, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2000
  10. ^ מאת אליסה אודנהיימר, פורסם מכרז להסבת בית פרומין לבית מלון ולמגורים, באתר הארץ, 14 ביולי 2001
  11. ^ צבי זרחיה, התנועה לאיכות השלטון: לבדוק מדוע המדינה מכרה בזול את משכן הכנסת הישן בירושלים, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
  12. ^ דליה טל, ‏בית פרומין: תוכנית למגורים ומלונאות בכנסת הישנה, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2001
  13. ^ בית פרומין לא ייהפך למלון, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2001
  14. ^ מאת אליסה אודנהיימר, הצעת חוק אוסרת על ביצוע שינויים במתחם בית פרומין בירושלים ללא הסכמת הכנסת, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2002
  15. ^ שימור בניין הכנסת הישנה עבר בקריאה טרומית, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
  16. ^ גדעון אלוןהמדינה שכרה את בניין הכנסת הישן כדי למנוע הריסתו על-ידי הקבלן שרכש אותו, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2003
  17. ^ גל ניסים, ‏הכנסת הישנה ניצלה: האוצר יממן את רכישת הבניין, באתר גלובס, 21 במרץ 2004
    גדעון אלון"בית פרומין" לא ייהרס, באתר הארץ, 16 במרץ 2004
  18. ^ טל שניידר, ‏התכחשות לנתניהו? משרד עוה"ד שמרון הסיר מהאתר את הקשר לראש הממשלה, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2018
  19. ^ גל ניסים, ‏הכנסת משמרת את משכנה ההיסטורי: דחתה תוכנית לבניית מגדל בבית פרומין, באתר גלובס, 5 בינואר 2005
    עמירם ברקת,גדעון אלון, הכנסת הישנה בבית פרומין תהפוך למוזיאון, באתר הארץ, 6 בינואר 2005
  20. ^ תומר אביטל, מחיר המחדל: מבנה הכנסת הישן יירכש ע"י הכנסת ב-47 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2010
  21. ^ עסקת מכירת “בית פרומין“ - משכן הכנסת לשעבר, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008 (הדוח המלא), 25 במרץ 2009
  22. ^ הדס מגן, ‏לינדנשטראוס: אודי ניסן פעל בניגוד עניינים, באתר גלובס, 25 במרץ 2009
  23. ^ גור מגידו, סכסוך על 150 מיליון שקל: עו"ד שמרון, הליכודניק "שעשה סיבוב" על הכנסת והדילוג של בינת שוורץ, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2018
    שחר אילן, הכנסת הקפיאה 150 מיליון שקל בשל שתי תביעות נגדה, באתר כלכליסט, 29 במאי 2017
  24. ^ רון פז, ‏אושר חוק מוזיאון הכנסת: יוקם בכנסת הישנה בבית פרומין, באתר גלובס, 12 ביולי 2010
  25. ^ צבי זרחיה, התנועה לאיכות השלטון: לבדוק מדוע המדינה מכרה בזול את משכן הכנסת הישן בירושלים, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
  26. ^ צבי זרחיה, מנכ"ל הכנסת נגד האוצר: מדוע לא מוקם מוזיאון הכנסת בבית פרומין בירושלים?, באתר הארץ, 28 ביולי 2015
  27. ^ הילה שמר, להיזכר בימים הצנועים של החכים: כך ייראה מוזיאון הכנסת בירושלים, באתר Xnet
  28. ^ פפה אללועל הנייר בלבד: הסיפור מאחורי מוזיאון הכנסת שעדיין לא קם, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2021