דים סאם

שם לארוחה סינית המורכבת ממנות קטנות שמקורה בקנטון אך התפשטה בהדרגה לכל סין וכן למערב כאשר בדרך כלל כל אזור הוסיף למגוון המנות

דים סאםסינית: 点心, פיניין: Diǎnxīn, תעתיק ייל ללטינית של קנטונזית: dímsām, מילולית: נגיעות קטנות בלב) הוא שמם הקנטונזי של מגוון רחב של מאכלים סיניים המאופיינים בכך שהם מוגשים במנות קטנות לצד תה, חלקן מאודות בכלי ייעודי וחלקן מטוגנות או מוקפצות. את הדים סאם נהוג לרוב להגיש בארוחת יָם–צַ'ה (סינית: 饮茶, יוטפנג: jam2 caa4, מילולית מקנטונזית: "לשתות תה"), הדומה לארוחת בוהריים או ארוחת מנחה ומקורה בגואנגדונג. מסעדות דים סאם לעיתים מוגדרות כבית תה, ומקורן, כמו מקור רוב המנות המוגשות בהן, במחוז גואנגדונג שבסין, אך כיום נפוצות בכל רחבי המדינה ומדינות נוספות בהם יש אוכלוסייה סינית גדולה.

מגוון מנות מאודות המזוהות עם סגנון הדים סאם
ארוחת דים סאם בהונג קונג

מגוון המנותעריכה

 
וונטון ממולאים
 
לחמניות באו (Bao)
  • ג'יאוֹזי כיסונים מבצק חיטה ממולאים, המבושלים במגוון דרכים הכוללות אידוי, הרתחה או טיגון שלאחריו בא אידוי. בדרך כלל יוגש מגוון כיסונים במילויים שונים – בשר, עוף, פירות ים, טופו וירקות שונים, ולצידם מטבלים. מנה זו מפורסמת גם בשמה היפני גיוזה ובשמה הקוריאני מאנדוּ. במערב נפוצה הטעות של לקרוא למנה זו "דים סאם", כשם סגנון הארוחה.
  • שומאי – כיסונים קטנים מבצק חיטה דקיק ושקוף במילוי בשר חזיר וחסילונים.
  • האר גאו – כיסונים ממולאים בחסילונים העשויים מבצק דק וכמעט שקוף עשוי קמח ועמילן טפיוקה. נהוג לומר שמנה זו היא המנה בה נמדד שף דים סאם.
  • פאן גוּאוֹ – כיסונים עשויים בצק הדומה לבצק של האר גאו, אך עבה ובמילוי בוטנים, פטריות שיטאקה וחסילונים מיובשים. לעיתים מכונה צ'יוּ צ'או במערב על שם העיר ממנה הם מגיעים בגואנדונג.
  • וונטון – כיסונים הדומים לג'יאוזי, אך מבצק דק יותר ומוגשים לרוב במרק. גם הם מבושלים במספר דרכים ובמגוון מילויים.
  • צ'אר שיו באו – לחמניות שמרים מאודות במילוי חזיר ברוטב אדום ומתוק. נחשבת אחת מהמנות האהובות בהמטבח הסיני אמריקאי ונפוצה גם ביפן, קוריאה ובפיליפינים.
  • שיאלונג באו – כיסונים העשויים מבצק דומה לג'יאוזי, אך ממולאים במרק. על מנת להכין אותם יש להכין ציר עשיר בג'לטין, כדי שיתקרש כשיתקרר. לאחר הקירור המסה נחתכת לקוביות בהן ממלאים את הבצק. בזמן האידוי הציר חוזר למצב נוזלי בגלל החימום. מזכיר את החינקלי הגאורגי.
  • זונגזי – כיסוני אורז ממולאים ומאודים, עטופים בעלי במבוק. האורז המשמש למנה זו תמיד יהיה מהסוג הדביק אך את עלי הבמבוק מחליפים לעיתים עלי לוטוס או בננה.
  • צ'אנג פן – גלילי אטריות אורז, לעיתים עם בשר, המאודים ומוגשים ברוטב סויה מתוק.
  • צ'אר שיו סו – כיסני בצק במילוי חזיר ובצל בציפוי שומשום ודבש.
  • לו באק גאו – מעין "עוגות" עשויות צנון סיני מרוסק ומעורבב עם פיסות חסילונים או חזיר, מאודות, חתוכות ומטוגנות.
  • קונג'ידייסת אורז מלוחה שלרוב מכילה חסילונים. הקונג'י מוגשת בעיקר כאשר ארוחת הדים סאם היא ארוחת הבוקר.
  • ירקות ירוקים מאודים.
  • בשרים צלויים – במיוחד מוכרים במערב הספייריבס שהן צלעות חזיר צלויות במרינדה סינית.
  • טופו פה – טופו רך מוגש בסירופ ג'ינג'ר מתוק.

אופן ההגשהעריכה

 
מסעדת דים סאם

במסעדות דים סאם נהוגה שיטת הגשה לפיה המלצר עובר עם עגלה עמוסה כלי אידוי ובהן מנות שונות, הסועד בוחר את המנות אותן הוא רוצה והמלצר ממשיך הלאה. בתום הארוחה משלם הסועד לפי כמות כלי האידוי על שולחנו. מסעדות דים סאם במערב בדרך כלל מגישות רק את הכיסונים והלחמניות ולא את שאר המנות.

היסטוריהעריכה

מסעדות הדים סאם החלו כבתי תה ששכנו לאורך דרך המשי. במאה העשירית לספירה עיר הנמל הדרומית גואנגג'ואו ראתה גדילה פתאומית מספר המבקרים בקרבה, ובעיקרם סוחרים ופרנסים. בתקופה זו בתי התה החלו להגיש שתי מנות אוכל קטנות ומעוצבות בקפידה לצד התה, בדומה לטאפס הספרדי. במאה השלוש עשרה, עם פלישת המונגולים לסין, החצר הקיסרית הדרימה למחוז גואנגדונג כדי להתרחק מהחזית. שם האליטה הפוליטית של סין נחשפה למנהגי המזון המקומיים והפיצו אותם ברחבי סין.

קישורים חיצונייםעריכה