ויקיפדיה

המוסד לביטוח לאומי

המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל
(הופנה מהדף הביטוח הלאומי)

המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה. פעילות המוסד לביטוח לאומי מוסדרת בחוק הביטוח הלאומי, שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. כמו כן עוסק המוסד במימושם של חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, כגון חוק הבטחת הכנסה, ובהסכמים עם ממשלת ישראל, הנוגעים לביטחון סוציאלי.

המוסד לביטוח לאומי
סמל המוסד
סמל המוסד
בניין הנהלת המוסד לביטוח לאומי הקודם בגבעת רם בירושלים, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון. הבניין נהרס לצורך פרויקט הכניסה לעיר
בניין הנהלת המוסד לביטוח לאומי הקודם בגבעת רם בירושלים, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון. הבניין נהרס לצורך פרויקט הכניסה לעיר
בניין הנהלת המוסד לביטוח לאומי הקודם בגבעת רם בירושלים, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון. הבניין נהרס לצורך פרויקט הכניסה לעיר
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראל
תאריך הקמה 1 באפריל 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
חוק חוק הביטוח הלאומי
מנכ"ל צביקה כהן (מ"מ)
מטה מרכזי רחוב יפו 217 ירושלים
www.btl.gov.il
קואורדינטות 31°47′06″N 35°12′05″E / 31.78503056°N 35.20150278°E / 31.78503056; 35.20150278
(למפת ירושלים רגילה)
 
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי נתוני הדוחות הכספיים לסוף שנת 2023[1] סך ההתחייבות האקטוארית של קרנות הביטוח הלאומי עומדת על 1,004 מיליארד שקלים, והיא מגלמת גרעון מצטבר של כ-714 מיליארד שקלים. הגירעון השנתי השוטף (סך הקיצבאות המשולמות לעומת סך הגבייה) עומד על כ-30 מיליארד שקלים. על פי חוות דעת אקטוארית לסוף שנת 2022 קרן הביטוח הלאומי (המורכבת משתי סדרות של איגרות חוב מיוחדות המונפקות עבורו) צפויה להתרוקן בשנת 2036, וללא מימון נוסף המוסד לא יהיה מסוגל לשלם את התחייבויותיו על פי החוק[2].

היסטוריה

עריכה
 
הסמל הקודם של המוסד. עוצב על ידי דן ריזינגר בשנת 1968
 
סמליל המוסד לביטוח לאומי עד מרץ 2021

המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1 באפריל 1954. בשנות קיומו הראשונות של המוסד לביטוח לאומי, תחומי פעילותו היו מצומצמים ורוב האחריות הוטלה על משרד הסעד.

הפעילות העיקרית של המוסד לביטוח לאומי בעת הקמתו הייתה בענף ביטוח זקנה ושאירים. החוק קבע כי יגבה 1% ממשכורת העובד ו-1.5% מהמעבידים לצורך מימון קצבאות הזקנה והשאירים, על אף שהיה ברור ששיעורים אלו לא יכלו לכסות את ההוצאות הנדרשות[3]. שני הענפים האחרים של אותה תקופה, ביטוח אמהות וביטוח תאונות עבודה התנהלו באופן מאוזן[4]. בתחילת 1960 הועלה שיעור דמי הביטוח הלאומי ל-3.7%[5].

במהלך שנות השישים, התרחבו תחומי האחריות של המוסד לביטוח לאומי, ומימוש רוב הזכויות הסוציאליות החלו מתבצעות דרכו. לשינוי זה הייתה השפעה עמוקה על אופייה של מדינת הרווחה בישראל – הביטוח הלאומי, בניגוד למשרד הסעד, מקדם תפיסה של זכויות חברתיות אוניברסליות, וזאת בניגוד לסעד הניתן לחלשים ביותר בלבד.

בשנות ה-80 חלו שני שינויים משמעותיים באופי פעילותו של המוסד. ראשית, החל מעליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, וביתר שאת החל מתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, החלה מדינת הרווחה הישראלית להצטמצם וכתוצאה מכך חלה ירידה בהיקף הקצבאות שמשלם המוסד ובגובה קצבאות אלו. שינוי זה נמשך עד ימינו, פרט לתקופה קצרה של הרחבה בימי ממשלת רבין השנייה.[דרוש מקור]

השינוי השני חל בשנת 1986. בשנה זו החליטה הממשלה על שיפוי מעסיקים – המדינה משלמת למוסד לביטוח לאומי חלק מהתשלום אותו שילמו המעסיקים בעבר לצורך ביטוח עובדיהם.

באפריל 2021 שינה המוסד את שמו בפרסומיו לשם "הביטוח הלאומי", ללא שינוי בשם שנקבע לו בחוק הביטוח הלאומי.

בדצמבר 2021, אתר הביטוח הלאומי הושבת בשל התקפת מניעת שירות מבוזרת, שלא כללה פגיעה או חדירה למערכות המידע המכילות את נתוני האזרחים. האתר הורד מאינטרנט למשך שעתיים, וכשהועלה מחדש הגישה אליו מכתובות IP מחוץ לארץ נחסמה זמנית[6].[7]

התפתחות תוכניות הביטוח הלאומי לאורך השנים[8]

עריכה
תוכנית הביטוח אושרה ב: החלה בתשלום גמלאות הערות
קרן השוואה למשרתים במילואים 1.7.52 1.7.52
אמהות 1.4.54 1.4.54
זיקנה 1.4.54 1.4.57
שאירים 1.4.54 1.4.55
תאונות עבודה (שכירים) 1.4.54 1.4.54
תאונות עבודה (עצמאים) 1.7.57 1.7.57
קיצבאות משפחות מרובות ילדים 1.9.59 1.9.59
קיצאות ילדי שכירים 1.9.65 1.9.65
אבטלה 1.4.70 1.1.73
נכות 1.4.70 1.4.74
זכויות עובדים בפשיטת רגל 1.4.75 1.4.75
קיצבאות ילדים לכל 1.7.75 1.7.75 המירו את קיצבאות ממ"י וילדי השכירים
זכויות מתנדבים 1.1.76 1.1.76
שירות מילואים 1.10.77 1.10.77 המירה את קרן ההשוואה למילואים
סיעוד 1.4.80 1.4.80
תאונות 1.4.81 1.4.81
דמי בידוד - תשלום למעסיקים עבור ימי בידוד 1.10.20 1.10.20 בשל הקורונה. בתוקף עד 31.5.2022[9]

אופי פעולתו

עריכה

הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי (גוף הפועל מכוח חוק) אשר פועל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. המוסד פועל, כמשתמע משמו, כמוסד ביטוחי – תשלום שוטף בעת שגרה מבטיח קבלת ההחזרים במקרה הצורך. אך בשונה מביטוח פרטי, הפרמיה בביטוח הלאומי אינה נקבעת לפי רמות הסיכון של המבוטח אלא על פי יכולת התשלום שלו (על פי הכנסתו וכן לפי גילו). כך נוצרת מערכת פרוגרסיבית – בעלי הכנסות גבוהות משלמים תשלומים גבוהים, וחסרי האמצעים משלמים סכומים נמוכים, והם הנהנים העיקריים מתשלומי המוסד. על כן, מבחינתם של בעלי הכנסות גבוהות יש בתשלום דמי הביטוח הלאומי מרכיב של מיסוי. הדגשת אופיים המיסויי של דמי הביטוח הלאומי נעשתה בהוראת שעה שתוקפה מאוגוסט 2009, שהכפילה את התקרה לדמי ביטוח לאומי, ללא שינוי בתקרה לגמלאות הביטוח הלאומי[10].

פרט לקצבאות הביטוחיות שמחלק המוסד לביטוח לאומי, באחריותו גם קצבאות שאינן ביטוחיות, והכספים עבורן מגיעים ישירות מאוצר המדינה. תשלומים אלו ניתנים במקרים בהם המדינה בחרה לתגמל אוכלוסיות מסוימות אף על פי שלא צברו זכויות ביטוחיות, והביטוח הלאומי אינו אלא צינור להעברת כסף זה. דוגמה להעברה מסוג זה היא קצבאות זקנה לעולים – מי שעלה לישראל בגיל מבוגר ולא הספיק לצבור זכויות ביטוחיות לקבלת קצבת זקנה מקבל קצבה זו בדרך של קצבה לא-ביטוחית.

דמי ביטוח לאומי

עריכה
  ערך מורחב – דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות

הבדל בין הביטוח הלאומי לבין ביטוח פרטי הוא היותו של הביטוח הלאומי ביטוח חובה – כל תושב ישראל, למעט הפטורים לפי חוק, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. התשלום מתחלק בין העובד עצמו לבין מעסיקו (כפי שצוין לעיל, הממשלה משתתפת בחלק מתשלומי המעסיקים). גם אנשים שאינם עובדים חייבים בדמי ביטוח לאומי. במובן זה, תשלומי הביטוח הלאומי מהווים מס גולגולת. כך יוצא למשל, שאדם שמבוטח במוסד לביטוח לאומי כבלתי מועסק חייב בתשלום הגבוה יותר מאדם שמבוטח כשכיר, שעבד בחודש כלשהו רק יום אחד.

נכון לשנת 2017, מדי שנה נגבה ביטוח בסכום של כ-42 מיליארד שקל[11]. נכון לשנת 2015, שילמו דמי ביטוח מינימליים 345 אלף איש. עקרות בית, אסירים, בחורי ישיבה ומי שאינם עובדים ואין להם הכנסות משלמים דמי ביטוח מופחתים[11]. עבור חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים משולם הביטוח הלאומי דרך האגודה השיתופית.

למוסד לביטוח לאומי מנגנון גבייה עצמאי שמיועד לשמר את עצמאות המוסד ואי תלותו בממשלה. גופים שונים הציעו לאחד את אגף הגבייה של המוסד לביטוח לאומי עם רשות המיסים, על מנת לחסוך משאבים וכוח אדם, אך ההצעה לא מומשה[12][13].

סוגי גמלאות

עריכה

ניתן לחלק את הגמלאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי בחלוקה גסה לחמישה סוגי גמלאות:

ועדות רפואיות

עריכה
  ערך מורחב – ועדה רפואית (המוסד לביטוח לאומי)

ועדות רפואיות של המוסד דנות בבקשות לקבל אחת מהקצבאות האלה: קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבה לילד נכה, קצבה לשירותים מיוחדים או קצבה לנפגע בפעולת איבה.

טיפול בתביעות

עריכה
 
משרדי הביטוח הלאומי בתל אביב, 1981

קבלת מרבית הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי מצריכה הגשת תביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי. בחלק מהמקרים, למשל ביחס לקצבת זקנה, המוסד מודיע לתושב שהגיע לגיל המתאים שעליו להגיש תביעה לקצבת זקנה.

סעיף 296 לחוק הביטוח לאומי קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה", ומי שאיחר בהגשת תביעה לגמלאות, זכאי לקבל גמלאות רטרואקטיבית רק עבור השנה שקדמה להגשת התביעה (לתביעות שהוגשו עד 30 ביוני 2003 התשלום הרטרואקטיבי הוא עד ארבע שנים קודם להגשת התביעה. קיצור תקופת הרטרואקטיביות נעשה בחוק ההסדרים לשנת 2003[14].

המוסד לביטוח לאומי מפעיל מערך חקירות הפועל בפריסה ארצית על-מנת לבדוק את אמיתות התביעות המוגשות לו[15].

במקרה של מחלוקת בין תובע גמלה ובין המוסד, ניתן להביא מחלוקת זו להכרעתו של בית הדין לעבודה. חלק ניכר מכלל הדיונים בבתי הדין לעבודה מוקדש לנושא זה.

היוון קצבאות/גמלאות והלוואות

עריכה

בענפי ביטוח מסוימים מאפשר המוסד לביטוח לאומי למבוטחים היוון (תשלום במזומן במקום סכום תשלומי קצבאות חודשיות בעתיד) של הקצבאות/הגמלאות החודשיות העתידיות הצפויות להם, או לקבל הלוואות בתנאים נוחים, כל זאת בהתאם לבדיקה ותוכנית כלכלית על ידי כלכלן המוסד הבודק את כדאיות מתן היוון הקצבה או ההלוואה[16]. תשלום היוון קצבה ו/או מתן הלוואות למבוטחים נתון לשיקול דעת ואישור הגורמים המוסמכים במוסד (ועדות שיקום וכיוצא בזה). הוון קצבה מאפשר למבוטחים לקבל במזומן ובאופן חד פעמי סכום כספי המהווה חלק עד מלוא סכום קצבאותיהם החודשיות העתידיות, ולהשקיע סכום זה על מנת לשפר במידה משמעותית את מצבם הכלכלי בהווה ובעתיד. בהתאם לסעיף 113 לחוק, המוסד רשאי לאשר תביעה כזו, אם הוכיח המבוטח שיש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסות כאמור, אחרת לא יקבל היוון וימשיך לקבל סכום זה בקצבה חודשית בתקופה ארוכת שנים (עד תום תקופת הזכאות לקבלת הקצבה).

היוון קצבאות או מתן הלוואות ניתן למבוטחים גם למטרות הבראה כלכלית (לדוגמה: יציאה ממצב של פשיטת רגל), הקלה בנטל חובות מעיקים, פיתוח כלכלי כגון הקמת עסקים או השקעה בפיתוח והרחבה של חברות ועסקים קיימים בבעלות המבוטחים, וכן לצורכי רכישת עסקים קיימים או השקעה בשותפויות בחברות / עסקים קיימים שאינם בבעלות המבוטחים. במקרים מסוימים, סיוע כאמור במתן סכומי היוון קצבאות/תגמולים ו/או בהלוואות ניתן יחד עם סיוע מקצועי בליווי וייעוץ כלכלי ו/או עסקי על ידי כלכלן הביטוח הלאומי.

ביקורת וחשש לקריסת הביטוח הלאומי

עריכה

דוחות מבקר המדינה לשנים 2006–2009 מציגים אי סדרים חמורים בעבודת הביטוח הלאומי בשלושה תחומים: גביה, התשלום לזכאים (הן תת-תשלום והן חוסר טיפול בתשלום יתר) ואספקת מידע על עברייני ממון למשטרת ישראל[17]. תלונות מצד אזרחים עוסקות גם בסחבת[18][19][20][21]. הביטוח הלאומי מצידו הגיש הצעות רבות לרפורמה, אך הן לא נדונו[22].

לפי הדו"חות אקטואריים של הביטוח הלאומי מאמצע העשור השני במאה ה-21 ואילך, מסתמן כי בשנת 2045 יאזל לחלוטין הכסף בקופת הביטוח הלאומי. התחזית מבוססת על צפי לזינוק בהוצאות הביטוח הלאומי, כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים לצד חקיקה שהרחיבה משמעותית את תשלומי הביטוח הלאומי[23].

בדו"ח שהציג המוסד במרץ 2024 נקבע שהגידול בתשלומי ביטוח סיעוד בעקבות הרפורמה בסיעוד ב-2018 מקרב את חדלות הפירעון של המוסד ב-6.3 שנים והרפורמה בקצבאות הנכות באותה שנה מקרב את חדלות הפירעון ב-2.7 שנים, כך שהמוסד צפוי להגיע לחדלות פירעון כבר ב-2036.[24]

עובדים

עריכה

בשנת 1954 היו לביטוח הלאומי 389 עובדים. בשנת 1960 עלה מספר העובדים לכ-600[25]. בשנת 2015 היו למוסד לביטוח לאומי כ-1,500 עובדי מטה ועוד כ-2,750 עובדים בסניפים[26].

בשנת 2019 הועסקו במוסד לביטוח לאומי 4,403 עובדים מתוכם 1,317 במשרד הראשי ו-3,086 בסניפים[27].

מנכ"לים

עריכה
מניין שם תקופת כהונה הערות
1 גיורא לוטן 1954–1969
2 ישראל כץ 1969–1974
3 עמירם סיון 1974–1976 הוחלף על ידי משנהו, רפי רוטר, כשמונה בסוף 1976 למנכ"ל משרד האוצר
4 רפי רוטר 1976–1982
5 דני עזריאל 1982–1984
6 נסים ברוך 1984–1986
7 מרדכי ציפורי 1986–1993
8 יוסי תמיר 1993–1998
9 יוחנן שטסמן 1998–2004 [28] ניסיון של רענן כהן להחליף את שטסמן באיש מטעמו נכשל בעקבות עתירה לבג"ץ של שטסמן[29].
10 יגאל בן-שלום 2004–2008
11 אסתר דומיניסיני 2008–2012
12 שלמה מור-יוסף אפריל 2012–דצמבר 2016
13 רמי גראור ינואר 2017–דצמבר 2017 ממלא מקום
14 מאיר שפיגלר דצמבר 2017–אוקטובר 2022
15 ירונה שלום[30] אוקטובר 2023–פברואר 2024 ממלאת מקום
16 צביקה כהן 3 במרץ 2024–מכהן ממלא מקום

תשלומים

עריכה

על פי נתוני ביטוח לאומי שולמו ב-2022 לאזרחי המדינה קיצבאות בסך כולל של 115 מיליארד שקל.[31] התפלגות הקצבאות הגבוהות ביותר היו באופן הבא:

  1. קצבת אזרח ותיק, ליותר ממיליון אזרחים, כ-36 מיליארד ש"ח.
  2. קצבת נכות כללית ושירותים מיוחדים, לכ-470 אלף אזרחים, כ-23 מיליארד ש"ח.
  3. קצבת סיעוד, לכ-300 אלף אזרחים ותיקים סיעודיים, כ-14 מיליארד ש"ח.
  4. קצבת ילדים, ליותר מ-3 מיליון ילדים, כ-8.6 מיליארד ש"ח.
  5. קצבת דמי אבטלה, לכ-60 אלף אזרחים, כ-3 מיליארד ש"ח.
  6. קצבת נפגעי עבודה, לכ-140 אלף אזרחים, כ-7.1 מיליארד ש"ח.

בול יובל למוסד לביטוח לאומי

עריכה

במלאת 50 שנה למוסד לביטוח לאומי הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד ; ב- 6 ביולי 2004, הנפיק דאר ישראל את בול יובל זה שעליו ציור של סמל היובל. האמן שרון מורו עיצב את הבול. מכירת הבול נמשכה כחצי שנה.[32]


לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: המוסד לביטוח לאומי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המוסד לביטוח לאומי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המוסד לביטוח לאומי, דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2023
  2. ^ שם, באור 1 ובאור 9
  3. ^ ביטומ זיקנה צפוי לכשלון, על המשמר, 27 בספטמבר 1955
  4. ^ אהרן גבע, גן עדן של תינוקות בשטח ביטוח־הזיקנה, מעריב, 15 בדצמבר 1959
  5. ^ עדה כהן, פרופ' שמשון ברויאר מציע להעלות דמי־הביטוח, מעריב, 28 בנובמבר 1961
  6. ^ דוברות המשרד, התקפת מניעת שירות על אתר הביטוח הלאומי, בערוץ הטלגרם ביטוח לאומי, 8 בדצמבר 2021
  7. ^ עמליה דואק, ‏אתר הביטוח הלאומי הושבת בעקבות מתקפת סייבר, באתר ‏מאקו‏, 8 בדצמבר 2021
    נבו טרבלסי, ‏אתר הביטוח הלאומי חזר לפעילות רגילה אחרי מתקפת הסייבר, באתר גלובס
    נבו טרבלסי, ‏מה אפשר ללמוד ממתקפת הסייבר על ביטוח לאומי, באתר גלובס
  8. ^ אברהם דורון ורלף מ. קרמר, מדינת הרווחה בישראל, עם עובד, 1992, עמ' 69
  9. ^ תשלום דמי בידוד לעובד אשר שוהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה או בשל חובת בידוד של ילדו החל מיום 29.10.2020, באתר כל זכות
  10. ^ הדס מגן ונועם שרביט, ‏"התאגדות בחברה בשל העלאת תקרת ביטוח לאומי היא תכנון מס לגיטימי", באתר גלובס, 4 באוגוסט 2009
  11. ^ 1 2   יורם גביזון, חברת הביטוח החשובה בישראל פושטת רגל, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2017
  12. ^ גביית דמי הביטוח הלאומי תשולב עם מס הכנסה, דבר, 6 באוקטובר 1969
  13. ^ רחל זיני, הביטוח הלאומי - איחוד הגבייה, פורום קהלת למדיניות
  14. ^ חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002, ס"ח 1882
  15. ^ שגיא אשכנזי, להפליל בכל מחיר - כך פועל המוסד לביטוח לאומי, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2014
  16. ^ דוגמה: נפגעי עבודה - קבלת קצבת נכות מעבודה בתשלום חד-פעמי במקום קצבה חודשית (היוונים), באתר המוסד לביטוח לאומי
  17. ^ פלורה קוך דבידוביץ', ‏דוחות מבקר המדינה על המוסד לביטוח לאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 13.12.2009
  18. ^ חיים ריבלין, ‏הביטוח הלאומי נחשף במערומיו, באתר ‏מאקו‏, 21 בנובמבר 2011
  19. ^ עומרי אפרים, קצבאות מבישות, ועדות מתישות וגירעון עצום. משבר מתמשך במוסד לביטוח לאומי, באתר ynet, 10 במרץ 2015
  20. ^ עו"ד אדווה אלטרמן, ביטוח לאומי: העובדות שאתם מוכרחים להכיר, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏2023
  21. ^ אייל פייפר‏, שיטות חקירה בוטות ו"סחבת" בתביעות נגד הביטוח הלאומי, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2016
  22. ^   אור קשתי, בביטוח הלאומי ניסחו 30 הצעות לרפורמות, אבל המסמך נגנז, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2020
  23. ^ יצחק מור, ‏"המספרים - דצמבר 2017", השילוח, 7, נובמבר 2017
  24. ^ שחר אילן ושקד גרין, בלעדיהביטוח הלאומי: נפשוט רגל שמונה שנים מוקדם מהצפוי, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2024
  25. ^ דו"ח המוסד לביטוח לאומי, חרות, 10 במאי 1960
  26. ^   חיים ביאור, עובדי המוסד לביטוח לאומי יקבלו מענק של 9,000 שקל, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2015
  27. ^ המוסד לביטוח לאומי, עובדי המוסד לביטוח לאומי לפי מאפיינים
  28. ^ זאב קליין, ‏יוחנן שטסמן - מנכ"ל הביטוח הלאומי במקום יוסי תמיר, באתר גלובס, 21 במאי 1998
  29. ^ שמואל דקלו, ‏הדחת שטסמן: דברי רענן כהן מנוגדים להודעת המדינה לבג"ץ, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2000
  30. ^ גד ליאור, מהיום: אין מנכ"ל או ממלא מקום לביטוח הלאומי - ולא צפוי מתי יהיה, באתר ynet, 13 בפברואר 2024
  31. ^ אלחנן מזוז, 115 מיליארד ש"ח, 52 מיליון פניות: נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2022, באתר עכשיו 14, ‏2023-01-08
  32. ^ אתר התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המוסד_לביטוח_לאומי&oldid=40117766"