הילולה

חגיגה ביום השנה לפטירת צדיק
(הופנה מהדף הילולא)

הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר נוהגים לקיים מקובלים וחסידים ביום השנה לפטירת צדיק. במהלך ההילולה נהוג לעסוק במעשיו ותורתו של "בעל ההילולה".

המקור הקדום ביותר למנהג נזכר בפירוש רש"י בשם תשובות הגאונים:

ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם

ההילולה המוכרת ביותר מתקיימת בל"ג בעומר, לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נוהגים רבים לפקוד את קברו שבמירון. ישנם מנהגים רבים הנוהגים בהילולת רשב"י. אחד המנהגים הוא הקריאה בזוהר בכלל ובספר האידרא בפרט בו מתואר יום פטירתו של רשב"י ושם מופיעה קריאה לעריכת הילולה ושמחה.

הילולה בולטת נוספת היא של משה רבנו בתאריך ז' באדר. יש הנוהגים להתענות ביום זה תענית דיבור[1].

בתנועת החסידות ישנה חשיבות מיוחדת להילולות, כאשר כל חצר חסידית חוגגת את ההילולות של האדמו"רים שלה. ברבים מקהילות החסידים נוהגים שלא לומר תחנון ביום פטירת הצדיק, מנהג שחלק מהפוסקים יצאו נגדו, בהם הרב עובדיה יוסף[2] ובעל שו"ת שם אריה[3]. בחב"ד נהגו לומר תחנון בימי ההילולה של אדמו"ריהם.

הנוהגים לקיים הילולה ביום פטירת צדיקים מסבירים כי ביום זה מתעלה ומתפשטת נשמתו ומתעצם כוחו של הצדיק בעולם כולו ולכן זהו יום של שמחה.

הילולות ידועות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
  2. ^ שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן יא אות ט
  3. ^ אורח חיים סימן יד
  4. ^ לפי התנ"ך מרים נקברה בקדש. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מוסיף שהיא נקברה בהר סין ליד פטרה. עד המאה הרביעית לספירה אכן יש עדות כתובה למסורת של עלייה לרגל לקברה של מרים באזור פטרה, אולם מאז נשתכחה מסורת זאת ומקום הקבר נשכח גם הוא. יש המזהים אותו במבנה המפואר של אל-דיר במערבה של פטרה[דרוש מקור]. על פי מסורת יהודית מאוחרת (כ-2500 שנה אחרי מותה) המופיעה לראשונה בספר 'תוצאות ארץ ישראל', מרים קבורה לצד יוכבד וצפורה במתחם קבר האמהות טבריה
  5. ^ רבי כמוס ימין, באתר www.mytzadik.com
  6. ^ אלעזר בירבי קליר, אהלי איכה גילו קדישים.
  7. ^ הלכות גדולות הלכות תשעה באב
  8. ^ כל בו סימן ס"ג
  9. ^ ארחות חיים עמוד רי"ד
  10. ^ יהושע היה בן 110 שנה במותו. בספרות חז"ל מוזכר כי יש לצום תענית צדיקים ביום פטירתו, אך קיימת מחלוקת לגבי התאריך המדויק של יום זה: המקורות הקדומים מציינים את פטירתו בי"ח באייר[6]. במקורות המאוחרים יש שכתבו כ"ו בניסן[7], כ"ח בניסן[8] או כ"ט בניסן[9]. כיום לא נהוג לקיים את צום יהושע.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.