פתיחת התפריט הראשי

חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל

חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018

חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018, או בקיצור: חוק הקפאת כספי טרור, אושר בכנסת ב-2 ביולי 2018, ולפיו בסוף כל שנה יביא שר הביטחון לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני דו"ח המפרט את סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם בשנה שחלפה, ובשנה שלאחר מכן יוקפא בכל חודש סכום בשיעור של 1/12 מהסכום שנקבע בדו"ח, מתוך כספי המיסים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית.

הרקע לחוקעריכה

  ערך מורחב – תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם

על פי המדיניות הפלסטינית המעוגנת בחוקת הרשות הפלסטינית, פלסטיני שנאסר או נפגע כתוצאה מפעילות טרור בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זכאי לקצבה לו ולמשפחתו; משפחה שאחד מבניה נהרג כתוצאה מהפעילות האמורה זכאית גם כן לקצבה. הכלל המנחה בתשלומים אלה הוא שככל שהעונש או הפגיעה חמורים יותר (בעקבות נזק או פגיעה חמורים יותר שגרם לישראל), כך גדל התשלום שהם מזכים בו.

על פי חוק האסירים המשוחררים 2004/19, זכאים לקצבה כל היושבים בבתי הכלא הישראליים על רקע השתתפותם במלחמה נגד ישראל (אסירים פליליים הכלואים בישראל, כגון גנבי מכוניות, אינם זכאים למשכורת). גובה הקצבה נגזר מאופי פעולת הטרור, תקופת המאסר שנקצבה על ידי בית המשפט ואזרחות המחבל. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית (המכונים ברשות הפלסטינית 'ערביי הפנים') מקבלים קצבה גבוהה יותר מאלה של מחבלים בעלי אזרחות פלסטינית.[1] על פי גורמי ביטחון ישראלים,[דרוש מקור] חוק זה יצר תמריץ משמעותי לפיגועים נגד ישראלים.

בהתאם להסכם פריז משנת 1994, שהוא נספח כלכלי להסכמי אוסלו, ישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית כספי מיסים, ומעבירה לה מדי חודש את הכספים שגבתה עבורה. מצב זה, שבו כספים המיועדים לרשות הפלסטינית עוברים דרך ישראל, היווה בסיס להצעת החוק, שעניינה הקפאת כספים כדי לפגוע במוטיבציה וביכולת של הרשות לשלם למחבלים, ובכך להנמיך את התמריץ לפגע.

הוראות החוקעריכה

החוק קובע ששר הביטחון יביא לאישור הקבינט, בתום כל שנה, נתונים בדבר סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, באותה שנה, וכן נתונים בדבר השפעת הקפאת הכספים מכוח חוק זה באותה שנה בהיבטי ביטחון לאומי ויחסי החוץ של ישראל. בהתאם לדו"ח זה, לאחר אישורו בקבינט, יוקפא בכל חודש, מתוך כספי המיסים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, סכום השווה לחלק השנים עשר מסך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור בשנה הקודמת. אם הנתונים שהביא השר לקבינט מלמדים שבשנה אליה מתייחס הדו"ח לא שילמה הרשות הפלסטינית כספים בזיקה לטרור, רשאי הקבינט להחליט להעביר לרשות הפלסטינית את הכספים שהוקפאו.

היסטוריה חקיקתיתעריכה

את הצעת החוק יזמו מספר חברי הכנסת ובראשם אלעזר שטרן ואבי דיכטר.[2]

ב-21 בפברואר 2018 אישרה ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) את הצעת החוק לקריאה ראשונה.[3]

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:[2]

הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני משלמים מדי שנה סכומי עתק למי שהיו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראלים ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים פלסטינים הכלואים בבתי סוהר ישראליים (במהלך מאסרם ואף לאחר שחרורם) ומענק קצבאות למשפחות פלסטיניות שקרובם נהרג או נפצע בפעילות כאמור. בעצם תשלום כספים אלו יש משום הבעת תמיכה במעשי הטרור.
משמעות הדברים היא שמדינת ישראל מממנת בעקיפין, באמצעות העברת הכספים לרשות הפלסטינית, את התשלומים האמורים. אין מדינה שיכולה להסכין עם הדבר.
לפיכך, מוצע לקזז בכל שנה מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית בהתאם לחוקים האמורים סכומים בגובה כספי התמיכה בפעילי טרור ובבני משפחותיהם בשנה שקדמה לה. סכום זה ייקבע בדוח שנתי שיפרסם שר הביטחון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לעגן בחוק כי יישומו בפועל (הקפאת ושחרור הכספים) יוכרע על פי שיקול דעתם של חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, אולם יוזמי החוק התנגדו לתוספת זו בטענה שהיא מרוקנת את החוק מתוקפו.

ב-11 ביוני אישרה הכנסת את החוק בקריאה טרומית ללא ההסתייגות שביקש נתניהו להכניס לחוק[4] וב-2 ביולי הוא אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 87–15.[5]

יישום החוקעריכה

ב-17 בפברואר 2019 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני ליישם את החוק, ולקזז 502,697,000 ש"ח מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית, סכום הזהה לתשלומי המשכורות ששילמה הרשות למחבלים בשנת 2018.[6] ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתם של ראשי מערכת הביטחון.[7] בהתאם להחלטה זו חתם שר האוצר, משה כחלון, על צו המורה לקזז 42 מיליון ש"ח מדי חודש.[8]

תגובות ברשות הפלסטיניתעריכה

בעקבות ההחלטה שהתקבלה בפברואר 2019 לעשות שימוש בחוק ולהקפיא כחצי מיליארד ש"ח מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית, הצהיר יו"ר הרשות אבו מאזן, בנאום שנשא מספר ימים לאחר מכן במסגרת כינוס של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, כי הרשות מוותרת על כל הכספים המועברים אליה מישראל, ואף איים לפרוש מהסכמי פריז.[9] ב-3 במרץ הודיעה הרשות כי תעביר את כל תשלומי המשכורות לאלתר, בנימוק ש"אלו נמצאים בראש סדר העדיפויות", כפי שמסר חוסיין א-שייח' מבכירי הרשות.[10]. במקום זאת קיצצה הרשות בחודש מרץ 2019 מחצית משכרם של עובדי הממשלה ובהם גם אנשי כוחות הביטחון.[11]

ב-16 באפריל 2019 שר ההסברה הפלסטיני, נביל אבו רודיינה, התייחס לחוק וטען בשיחה עם עיתונאים ברמאללה כי הקיצוץ הישראלי בכספי המיסים הפלסטינים אינו חוקי וגורם למשבר מתמשך ברשות. לדבריו, ללא הכסף הזה אין לרשות אפשרות לשלם שכר לאנשי הביטחון, והדבר מסכן את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.[11]

הרשות הפלסטינית אכן החזירה לישראל בפברואר ובמאי 2019 את כל כספי המיסים שישראל העבירה אליה, במחאה על הקיזוז מכספים אלה על פי החוק.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נדב שרגאי, הטרור משתלם, ישראל היום, 26.8.2011
  2. ^ 2.0 2.1 הצעת חוק קיזוז כספים לרשות הפלסטינית בשל תמיכתה בטרור, התשע"ח–2018, ה"ח הכנסת 764 מ-26 בפברואר 2018
  3. ^ אושר לקריאה ראשונה: קיזוז כספים לרשות הפלסטינית בגין תמיכתה בטרור, אתר הכנסת, ‏21 בפברואר 2018
  4. ^ שי ניר, מתקן עוול היסטורי, דבר ראשון, ‏11/06/2018
  5. ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה את חוק קיזוז שכר המחבלים מכספי הרשות הפלסטינית, ynet, ‏2 ביולי 2018
  6. ^ מורן אזולאי, שחר חי ואליאור לוי, הקבינט אישר את חוק קיזוז משכורות המחבלים, ynet, ‏17/02/2019
  7. ^ עמוס הראלישראל פוסעת בעיניים פקוחות להסלמה עם הפלסטינים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2019
  8. ^ אריאל כהנא, ‏למרות הלחצים - כחלון חתם: כספי הטרור יקוזזו, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2019
  9. ^ דניאל סיריוטי, בעקבות קיזוז כספי משכורות המחבלים: אבו מאזן מאיים לפרוש מהסכמי פריז, ישראל היום, ‏20/02/2019
  10. ^ הרש"פ: משכורות המחבלים ישולמו עד מחר, ערוץ 7, ‏03/03/2019
  11. ^ 11.0 11.1 דני זקן, ‏"תוכנית המאה של טראמפ עלולה להבעיר את המזרח התיכון", באתר גלובס
  12. ^ ג'קי חורי ונעה לנדאו, הפלסטינים החזירו לישראל את כספי המסים המקוזזים שהועברו אליהם באופן חד-צדדי, באתר הארץ, 3 במאי 2019