חירבת תיבנה

חירבת תיבנה היא אתר ארכאולוגי השוכן כקילומטר מצפון־מערב לכפר דיר ניזאם, וכשני קילומטר מערבית לנווה צוף, בדרום־מערב השומרון. האתר מזוהה על ידי חלק מהחוקרים כתל תמנה. שרידי היישוב, הנמצאים בראש גבעה, משתרעים על פני שטח של כ־50 דונם. בעמק שמדרום לתל עוברת הדרך העתיקה אנטיפטריס - גופנא, ומדרום לה משתרע נקרופוליס גדול. האתר מזוהה עם תמנת חרס המקראית ועם תמנה - אתר מבוצר בתקופה ההלניסטית ובירת פלך בתקופות הרומית והביזנטית. שרידים קדומים תועדו במקום מאמצע המאה ה־19 ובמרכזם מקבץ קברים מונומנטליים בגבעה שמדרום לאתר.

תל חירבת תבנה
מראה אל תל תבנה מכוון דרום מזרח
מראה אל תל תבנה מכוון דרום מזרח
מידע
אזור מערב השומרון
שטח כ-50 דונם
קואורדינטות 32°00′30″N 35°06′40″E / 32.008333°N 35.111111°E / 32.008333; 35.111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריה-סקרים קודמיםעריכה

תולדות המחקר האתר נסקר לראשונה במאה ה־19 על ידי ויקטור גרן, פליסיאן דה סוסי ואנשי הקרן לחקר ארץ ישראל; קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר והם התמקדו בתיאור הנקרופוליס שמדרום לאתר. נוסף על תיאור הקברים מסרו הסוקרים על שרידי בריכה מלבנית שאורכה 30 צעד ורוחבה 15 צעד, בעמק שמדרום לתל. ויליאם אולברייט דיווח על תל מתקופת הברונזה (אולברייט, 1929), רולאן דה וו דיווח על מתקנים חקלאיים מהתקופות הרומית והביזנטית בראש הגבעה שמדרום לקברים. רם גופנא ויוסף פורת סקרו בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 את האתר במסגרת סקר החירום ביהודה שומרון והגולן לאחר מלחמת ששת הימים ותיארו שרידי מבנים מימי הביניים.

הסוקרים מסרו על אודות חרסים מתקופות רבות וביניהן התקופות ההלניסטית והרומית. במסגרת "סקר ארץ אפרים" דיווחו ישראל פינקלשטיין וצוותו (1997) על שרידי מבנים דלים בפסגה וליקטו בין השאר חרסים מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. מישל יתאח (2002) סקר בקרבת האתר בור מים, ולדעתו, בשימושו הראשון תפקד הבור כמקווה טהרה. כמו כן נמצאו חלקי בית בד, ביניהם אבני משקולת ובסיסי בורג מן התקופות הרומית והביזנטית.

סקר דרום השומרון החדש-2015עריכה

הסקר בוצע על ידי החוקרים: דביר רביב, בנימין הר אבן יבגני אהרונוביץ ואהרון טבגר.

סקירת האתר בוצעה בינואר–מרץ 2015 במסגרת 'סקר דרום השומרון החדש' ונערך מיפוי מפורט של האתר והנקרופוליס.

עבודת הסקר כללה שרטוט קברים מונומנטליים, איסוף מאות שברי כלי חרס, תיחום שטח האתר ותיעוד שרידים שונים, ביניהם מקווה טהרה גדול. המקווה אותר למרגלות האתר ולצד הדרך הראשית, וכפי הנראה, שימש את עולי הרגל שפקדו את המקום בדרכם לירושלים. נוסף על החרסים נלקטו במקום שברי כלי אבן, ובחמישה מן הקברים התגלו שברי גלוסקמאות. באחד הקברים נמצאו שברי נרות, ביניהם נר דרום ונרות דיסקוס. ממצאים אלו מהווים לראשונה עדות מוצקה לקיומו של יישוב יהודי בתקופה שבין שתי מרידות היהודים ברומאים. נתוני הסקר הנוכחי מאפשרים להעריך מחדש את תולדות האתר ואת חשיבותו בתקופות השונות. נתונים אלו מלמדים בין השאר שהיישוב במקום הגיע לשיאו בשלהי ימי הבית השני, עת שכנה במקום בירת פלך תמנה.

ממצאי הסקרעריכה

שרידי היישוב משתרעים בעיקרם בראש הגבעה וכוללים שרידי מבנים, בורות אחסון בעלי חתך פעמוני (בקבוקונים), בורות מים, חללים תת־קרקעיים ופריטים ארכיטקטוניים בחלקו המערבי של האתר שרידי מבנים מקורים בקמרונות (מס' 40) השייכים ככל הנראה לכפר ערבי שהתקיים במקום בתקופה מאוחרת יחסית. בפסגת האתר ניכרים שרידי מוצב צבאי (ירדני) הכוללים תעלות קשר ובונקרים, ואלו פגעו בשרידי מבנים קדומים. שרידי מבנים ניכרים גם במדרונות המערביים והדרומיים של גבעת האתר הפונים לעבר הדרך הקדומה. בתחתית המדרון הדרומי ניתן להבחין במבנים בנויים אבנים מהוקצעות, ברצפות וכן ברצפות פסיפס שנחתכו בשל סלילת כביש 465 שרידים אלו מאפשרים להעריך מחדש את שטחו של התל בכ־50 דונם, בחלקו המזרחי של האתר משתרע אזור מישורי המופרד מפסגת האתר במדרגת סלע, ובו ניכרים מחשופים של סלע אם ופתחי חללים תת־ קרקעיים שונים. בין החללים ניתן למנות בורות אחסון בעלי חתך פעמוני, בורות מים וכן מאגר מים גדול שבדופנו הדרומית חצובה מחילה קצרה סתומה בסחף, וייתכן שמדובר במחילת מסתור בחלקו הצפוני של האתר נערכו לאחרונה חפירות שוד שפגעו במבנים קדומים. מן השפכים שהותירו שודדי העתיקות, לוקטו חרסים רבים בעיקר מן התקופה הרומית הקדומה, וכן שני שברים של כלי אבן. בין השרידים שתועדו בחלקו הדרומי של האתר ראויים לציון קברים רבים ומקווה טהרה גדול, להלן תיאורם.

הנקרופוליסעריכה

 
פתח אחת ממערות הקבורה
 
הכניסה למערת הקבורה
 
חזית קבר שצולם בנקרופוליס תיבנה על ידי קונדר וקיצינר 1882

הנקרופוליס הוא אזור הקבורה של האתר ומשתרע בעיקרו על פני המדרון הצפוני של הגבעה הממוקמת מדרום לתל. אזור זה מכונה חורבת בלוטה, כנראה על שם עץ אלון מרשים שגדל בעבר במקום, ונזכר בפי נוסעים במאה ה־19 גרן סקר לראשונה את הנקרופוליס בשנות ה־60 של המאה ה־.19 הוא ציין שמונה קברים, אך התמקד בתיאור שני קברים מעוטרים. את אחד מהם זיהה גרן כקברו של יהושע בן־נון לדבריו, ערבים מקומיים שדדו את כוך הקבורה הפנימי של קבר זה בשנת .1863 השודדים הוציאו מתוך הכוך כלי מתכתי וכבד העשוי כעין מנורה בעלת שלושה קנים. חודשים ספורים לאחר ביקורו של גרן ביקר במקום דה־סוסי.1865 אף הוא התמקד בנקרופוליס ומיפה בשנית את ׳קבר יהושע׳ בשנת 1873 ביקרו במקום אנשי הסקר הבריטי. הם דיווחו על אודות תשעה קברים, אך התמקדו בתיאור שני הקברים המונומנטליים. מאז תיעודם במאה ה־19 נידונו הקברים בידי חוקרים אחדים (מגן 2002 רביב ,2013 פלג־ברקת ,2015 אולם לא נערך מיפוי מפורט של הנקרופוליס כולו.

את מיפוי חלקי של הנקרופוליס הדרומי ערך דביר רביב בשנת 2012 כחלק ממחקרו על פלך תמנה במסגרת הסקר נסקרו באופן שיטתי גבעת האתר וסביבותיה, ותועדו בסך הכול 22 קברים בשלושה אזורים בסביבת התל: 16 בגבעה שמדרום לתל, שלושה במדרון הדרום־מזרחי של התל ושניים במדרון הצפון־מערבי שלו.

בין הקברים לפחות תשעה קברי כוכים,(ארקוסוליום) ארבעה קברי דו־מקמר, שבעה קברים סתומים בסחף, קבר בעל חדר קבורה רבוע ועוד כוך בודד. תשעה מבין הקברים שמדרום לתל הם בעלי חדר מבוא רחב ידיים וניתן להגדירם כמונומנטליים.

ניתן לזהות סימני עיטורים שלא השתמרו עקב מצב ההשתמרות הגרוע של חזיתות הקברים (בשל המסלע המתפורר ושוד עתיקות.) ראוי לציון מיקומם של שני הקברים המעוטרים בתחתית המדרון של הנקרופוליס – מיקום נגיש ונצפה היטב מהדרך הראשית.

מקווה טהרהעריכה

בסקר החדש התגלה מקווה טהרה ציבורי ובור מים בעמק שמדרום לתל, לצד תוואי הדרך העתיקה, המקווה כולל שני פתחים ברוחב של כ־1 מ׳ כל אחד, המובילים אל אולם תת־קרקעי רבוע שמידותיו 5.5X6.5 מ׳ רצפת האולם, שכללה כפי הנראה גרם המדרגות, מכוסה כיום בסחף רב שאינו מאפשר למדוד את גובהו המקורי של האולם. ניתן להעריך את גובה תקרת האולם בחלקו הפנימי ב־4 מ׳ ואת תכולתו ב־40 מ״ק. תופעת מקוואות בעלי שני פתחי כניסה נידונה רבות במחקר, ומקובל לראות בה הפרדה למניעת מגע פיזי בין היורדים והעולים כחלק מן ההיטהרות תופעה זו מוכרת הן בירושלים הן במרחב הכפרי של יהודה.

גודלו החריג של המקווה ומיקומו בשטח הפתוח מעלים את השאלה מה היה תפקידו של מתקן זה. מקוואות המצויים מחוץ לתחומי יישוב, מתקשרים בדרך כלל לעשיית תוצרת חקלאית בטהרה או לטהרת אלו שפקדו נקרופוליס סמוך בחינת מיקומו של המקווה למרגלות תל תמנה מעידה על קרבתו לנקרופוליס של האתר (מרחק של כ־50 מ׳) ועל מיקומו בין הנקרופוליס שמדרום לו ובין היישוב עצמו שמצפון לו. מיקום זה אפשר לאלו שנטמאו (עולי רגל, עוברי אורח ותושבי המקום) עקב מגע עם טמאי המת, והיו בגדר ׳ולד הטומאה׳, לטבול ולהתחיל בתהליך הטהרה. עם זאת, עדיין אין בכך להסביר את גודלו יוצא הדופן של המקווה, שהוא אחד המקוואות הגדולים המוכרים כיום בארץ יהודה. עקב זאת ובשל מיקומו צמוד תוואי דרך אנטיפטריס-גופנא ניתן להציע שעיקר שימושו של מקווה זה היה לטהרת עוברי הדרך ובראשם עולי הרגל שפקדו את המקום. דרך אנטיפטריס-גופנא עוברת מטרים ספורים מצפון למקווה, והיא מטפסת במתינות ממישור החוף לעבר הר בית אל ולירושלים ניתן להניח שבדרך זו צעדו בין השאר עולי רגל שהתגוררו באזור פלך תמנה. על סמך נתוני הנוסע מבורדו, סביר שדרך אנטיפטריס־גופנא היא הקצרה בדרכים המובילות מאזור השרון לירושלים עקב זאת ובשל התוואי הנוח שבו עוברת דרך זו, ייתכן שאף שימשה את עולי הרגל מאזור מישור החוף, פלך נרבתא והגליל המערבי.

תולדות תמנה על סמך הממצאיםעריכה

שלוש תמנות ידועות לנו במקרא.

1. תמנה שאצל יהודה ותמר

2. תמנה שאצל שמשון

3.תמנת סרח/חרס בהר אפרים - עירו ונחלתו של יהושע בן-נון.

גם בזמן איבסביוס בישוף קיסריה בתקופה הביזנטית -תמנה. שוכנת על הדרך הרומית העתיקה שבין אנטיפטריס לגופנא. אשר כיום היא חורבת תבנה ממערב לחלמיש ונוה צוף. על כביש 465 ליד הכפר הערבי דיר ניזאם.

הסקרים האחרונים אשר נערכו באתר ליד דיר ניזאם מצביעים על מיקומו של תל תמנה לצד דרך ראשית וסמיכותו לעמק פורה ועטור מעיינות (ואדי ריא) וכך משך למקום מתיישבים במשך תקופות רבות. הסקרים הארכאולוגיים שנערכו במקום, מלמדים על התיישבות כמעט רציפה מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הביניים ובכלל זה התקופות ההלניסטית והרומית נתוני הסקר הנוכחי מלמדים כי ההתיישבות במקום הגיעה לשיאה בשלהי ימי הבית השני. על עוצמתו היחסית של היישוב מתקופה זו מלמדים כלי החרס הרבים שהתגלו בכל רחבי האתר, מקווה טהרה אדיר ממדים ובעיקר נקרופוליס גדול, הכולל בין השאר קברי כוכים מונומנטליים המתוארכים לתקופה זו. ממצאים אלו משקפים נאמנה את קיומה של בירת פלך בתקופה הרומית הקדומה. תוצאות הסקר כוללים לראשונה ממצאים יהודיים מובהקים המייצגים את האוכלוסייה היהודית שהתגוררה במקום בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר־כוכבא: מקווה הטהרה, כלי אבן ושברי גלוסקמאות. בין ממצאי הסקר הנוכחי ראויים לציון ממצאים המעידים לראשונה על המשכיותו של היישוב היהודי בתמנה בתקופה שלאחר חורבן הבית.


סיכוםעריכה

השרידים שנמצאו באתר משקפים בצורה נאמנה את תולדות היישוב במקום בשלהי ימי בית שני ועד מרד בר־כוכבא.

מציאתם של קברי כוכים רבים יחסית בעלי חזית רחבה ולעיתים מפוארת בנקרופוליס של האתר מצביעה על קבוצת משפחות אמידות שהתגוררו בבירת הפלך.

מקווה הטהרה הציבורי מתווסף לתמונת היישוב היהודי הגדול שהתקיים במקום בשלהי ימי הבית השני.

סמיכותו של המקווה לדרך ומאפייניו האדריכליים דומים מאוד למקוואות עולי הרגל הידועים ועשויים ללמד על מקומו המרכזי של האתר עבור העולים שפקדו את המקום בדרכם לירושלים.

ממצאים אלה מצביעים לראשונה על קיומו של היישוב היהודי בתמנה[1] בתקופה שבין המרידות.

הזיהוי של קבר יהשוע בן נון באתר זה שנוי במחלוקת.

לקריאה נוספתעריכה

  • רביב, ד׳, היישוב בפלך תמנה משלהי ימי בית שני ועד מרד בר כוכבא, עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך, רמת גן, 2012
  • רביב, ד׳, הקברים המפוארים מימי הבית השני שבמערב השומרון: תובנות חדשות, עמודים 142–109, במעבה ההר ג', 2013
  • רביב, ד׳, היישוב היהודי בפלך תמנה בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר־כוכבא,'מחקרי יהודה ושומרון כג, עמודים 183–161, 2014
  • רביב, ד׳, עדכון תפוצת מערכות המסתור בפלך תמנה, במעבה ההר ד', עמודים 43–31, 2014

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חירבת תיבנה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בן ציון סגל, תמנה יש מספר ערים בשם זה, דעת