נווה צוף

התנחלות ויישוב קהילתי דתי במערב בנימין

נווה צוף (בעבר נקרא חַלָּמִישׁ[3]) הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור מערב הרי בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב נמצא על כביש 465 חוצה בנימין, בסמוך לכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם ומצפון-מזרח לעיר מודיעין.

נווה צוף
נווה צוף, צילום רחפן יוני 2019
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎559 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 1,439 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
5 מתוך 10
http://www.nevetzuf.co.il
מראה כללי של היישוב, נובמבר 2008
צומת הכניסה לנווה יאיר
שכונת נוף תמנע בנוה צוף

גרעין המייסדים "נווה צוף" נקרא כך על שם הכפר הסמוך, "אום צפא". ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם זה והטילה על היישוב לבחור שם חדש. השם שנבחר באספת חברים היה "חלמיש"[4] והוא שימש את מוסדות המדינה הרשמיים. אנשי המקום והאזור המשיכו לכנותו "נווה צוף". לאחר בקשות חוזרות מטעם היישוב, באוקטובר 2018 הוחלט בוועדת השמות ששם היישוב ישונה באופן רשמי ל"נווה צוף"[3][5].

היסטוריה

עריכה

רכס ההר עליו נמצא היישוב מזוהה בהתאם לשם של הכפר הערבי ג'יפנה הנמצא מספר קילומטרים מזרחית ליישוב, עם חבל הארץ שנקרא "חבל גופנה" בימי החשמונאים.

 
ילדי היישוב משחקים בחצר הפנימית 1977
 
מעטפת דואר מיוחדת ליום עליית גרעין נווה צוף להתיישבות 1 בנובמבר 1977

ההתנחלות תוכננה על ידי גוש אמונים לפי "הצעת תוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון בקיץ 1977" לאחר קבלת אישור הממשלה הוקמה ההתנחלות בכ' בחשוון ה'תשל"ח, 1 בנובמבר 1977, על ידי גרעין דתי בשם "נווה צוף" וגרעין חילוני בשם "נווה צלח" במבנה המשטרה המנדטורי של נבי סאלח, בהמתנה להקמת יישובים זמניים נפרדים לכל גרעין. מבנה המשטרה שימש לאחר מלחמת ששת הימים את משמר הגבול, עד לשנת 1972 שנה בה הוחלט לפנות את משמר הגבול מהמשטרה. החל משנת 1972 ועד לעליית גרעין נווה צוף היה המבנה מוזנח . עם עליית הגרעין בנובמבר שנת 1977, התושבים התגוררו במבנה המשטרה בצפיפות רבה, מספר משפחות בחדר, וחלקם התגוררו בתאי המעצר[6]. בעקבות התנאים הקשים עזבו אנשי הגרעין החילוני כחודש לאחר העלייה[7]. בהמשך עזבו מרבית אנשי הגרעין הדתי. רציחתו על רקע לאומני של נהג אוטובוס ישראלי ליד שער היישוב והתנאים הקשים הביאו כמעט לנטישת שבע המשפחות שנותרו[8].

באוקטובר 1978 מנה היישוב כ-20 משפחות.

בפברואר 1978 נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על קרקעות באזור כאדמות מדינה, לאחר בדיקה שאין מי שעיבד אותם ותפס חזקה[9]. במרץ 1978 הורה שר הביטחון עזר ויצמן על הקפאת תחילת העבודות להקמת היישוב הזמני והתושבים הפגינו נגד ההחלטה בירושלים. באמצע אפריל 1978 בעקבות שיחה של ראש הממשלה עם שר הביטחון, עלו הטרקטורים הראשונים להכשרת הקרקע דרומית מערבית למבנה המשטרה עבור היישוב הזמני המתוכנן בגבעת החובלתא. י[10]. לאחר תחילת העבודות פנו תושבי נבי סאלח לבג"ץ בעתירה נגד הקמת היישוב וטענו לבעלות על שטח גבעת החובלתא וכנגד גדר שהוצבה במקום עוד בט"ו בשבט כדי להגן על נטיעות מפני רועי צאן[11]. בעקבות הצהרת מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה דורית ביניש שהיא אינה יודעת מי הקים את הגדר, הוציאו השופטים צו הפסקת עבודות ל-45 יום כדי שהמדינה תוכל לברר את העובדות לאשורן[12][13]. הדיונים בבג"ץ נמשכו כשנה וחצי. עקב עצירת העבודות בגבעת החובלתא, החליט אריאל שרון שלא להמתין להחלטת בג"ץ ולמקם את היישוב הזמני ליד מבנה המצודה. כך הוקמה שכונה ראשונה שמנתה 12 מבנים זמניים. האכלוס התבצע באוקטובר 1978.

לאחר הצגת תצלום אוויר שאישר כי גבעת החובלתא לא עובדה בעבר, דחה בג"ץ את עתירת תושבי נבי צאלח ועבודות הבינוי חודשו באוגוסט 1979.

באוגוסט 1979 חסו תחת היישוב 900 דונם[14].

יישוב הקבע יועד לקום על גבעת החורש במקומו הנוכחי של היישוב[10]בפברואר 1980 החלו עבודות התשתית להקמת יישוב הקבע. הכשרת השטח בוצעה בהתאם לתוכנית שאושרה על ידי ועדת שיפוט והשטח היה מכוסה בעיקר בשיחים, אולם נבדקה טענה שבתהליך החישוף נכרתו עצי קטלב ואלון מוגנים ביער דיר ניזאם[15]. הטענות נדחו[דרוש מקור: לא מצאתי מקור לכך שהטענות נדחו - לפי הידיעות העיתונאיות המצורפות נראה כי אכן נכרתו עצים ביער מוגן] ועבודות הקמת יישוב הקבע נמשכו כמתוכנן. הבנייה נעשתה בשיטת בנה-ביתך וכללה בנייה רגילה וגם בתי עץ שהובאו מפינלנד ומשוודיה[16]. אכלוס השכונה הראשונה ביישוב הקבע החל בשנת 1983 (תיאור התפתחות היישוב והתשתיות בשנים 1977–1997 מפורט בעבודה סמינריונית על "יישובי כביש חוצה בנימין).

במשך שנות קיומו של היישוב אירעו בסביבתו פיגועים שבהם נהרגו ונפצעו כמה מתושביו[17]. בשנת 2010 אהוד אמיתון חשף זיוף של תג מחיר סמוך לנווה צוף[18].

בליל שבת 25 בנובמבר 2016 במהלך גל השרפות בישראל, פרצה שרפה גם ביער נווה צוף, כנראה כתוצאה מהצתה מכוונת. האש התפשטה ביער והגיעה למרכז היישוב. באותו ערב היישוב פונה מיושביו, חלקם ליישוב הקרוב, עטרת. כ-18 בתים נשרפו כליל וקרסו וכ-25 בתים נוספים ניזוקו קשות מהאש. לא היו נפגעים בנפש[19].

 
נטיעות חדשות במקום העצים שנשרפו ביער נווה צוף

גם יער נווה צוף נפגע קשות ועצים רבים נשרפו ונעקרו. ב-2019 החל פרויקט שיקום היער ובט"ו בשבט היו נטיעות רבות לחדש את הצמחייה ביער.

ב-21 ביולי 2017 נרצחו ביישוב שלושה בני משפחה בידי מחבל פלסטיני בן 19 מהכפר הערבי הסמוך כובאר[20]. ב-1 ביוני 2023 חיילים ששמרו על ההתנחלות ירו בניגוד לפקודות לעבר נבי סאלח, ומהירי נהרג הפעוט מוחמד תמימי.[21][22]

אוכלוסייה

עריכה

ביישוב מתגוררות כ-300 משפחות, וכ-1,278 תושבים[23]. כ-75% מתושבי היישוב ילידי ישראל, והשאר הגיעו ממדינות כמו ארצות הברית, בריטניה וצרפת.

שירותים

עריכה

ביישוב יש שני בתי ספר: בית ספר יסודי ממלכתי דתי, אולפנת שירת הים למוזיקה ומחול, וכן תלמוד תורה לילדי בית הספר היסודי בשעות אחר הצהריים. כמו כן נמצאים ביישוב גם מכינה קדם צבאית "אלישע", בריכת שחייה, קופת חולים, מרכז להתפתחות הילד, סניף יד שרה, סניף של תנועת הנוער בני עקיבא וארבעה בתי כנסת.

ביישוב יש קהילה מתנדבת המחזיקה גמ"ח "חסדי שרה", גמ"ח למען אחי ורעי וצוותי מד"א, כבאות וכיתת כוננות.

רב היישוב מייסודו היה הרב יהונתן בלס, שמשמש גם כראש כולל "רצון יהודה" בפתח תקווה. כיום, רב היישוב הוא שי יעקובוביץ.

אתרים

עריכה

בקרבת היישוב נמצאות שמורת יער אום צפא ושמורת יער נווה צוף, המשולבת בחורש ים תיכוני עם עצי אורן. שתי שמורות אלו הן מהשמורות הבודדות שנותרו בהרי יהודה.

בתוך תחומי היישוב נמצא אתר ארכאולוגי הקרוי "חובלתא".

מבנה המשטרה ההיסטורי

עריכה
 
מבנה המשטרה הבריטית והכניסה האחורית ליישוב, 11/08

המצודה הבריטית בנווה צוף - בשולי היישוב ניצב בניין מצודת טגארט שהוקם כחלק ממערך הביטחון של השלטון המנדטורי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, על ידי המחלקה לעבודות ציבוריות. בדומה למצודות נוספות, הוקמה מצודה זו על גבי מבנה ביטחון ישן, ובשל כך המשיכה את המאפיינים הארכיטקטוניים של המבנה הישן בזה החדש. מצודה זו מורכבת מאגף ראשי בן שתי קומות, מגדל ביטחון ומספר אגפים התוחמים שתי חצרות פתוחות. ייחודה של מצודה זו הוא בכך שהמבנה מצופה באבן, וכן השימוש בקשתות בחזיתות הפונות לחצרות הפנימיות (ממאפייני המבנה הישן שנבלע במצודה המאוחרת). כיום משמש המבנה את אולפנת "שירת הים" למוזיקה ולמחול, ארכיון היישוב ומשרדי מדרשת גופנה .

מעיין הקשת ("עין אל-קוס")

עריכה
 
הבריכה הנמוכה במעיין מאיר

בסמוך להתנחלות נמצא מעיין הקשתערבית: "עין אל-קוס"), מעיין שמאז 2009 הפך למוקד סכסוך בין תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים, דיר ניזאם ונבי סאלח, ופעילי שמאל לתושבי המקום[24]. ב-2006 נוקה המעיין ושופץ על ידי בני נוער מהיישוב המכנים אותו "מעיין מאיר"[25]. לטענת תושבי הכפרים במשך מאות שנים הם עשו שימוש במי המעיין. מנגד טוענים התושבים שהמעיין לא היה בשימוש עד שהם שיפצו אותו. בכל יום שישי מקיימים הפלסטינים ביחד עם פעילי שמאל הפגנות במקום[26][27][דרושה הבהרה].

נווה יאיר

עריכה

נווה יאיר ממוקם על גבעה בדרך לנווה צוף ליד האתר הארכאולוגי חירבת תיבנה. כיום יש באתר מוצב צבאי.

מבנים ומוסדות

עריכה
  • בית כנסת מרכזי ובתי כנסת נוספים של עדת תימן, מרוקו ועוד.
  • מקווה נשים ומקווה גברים.
  • מקווה כלים.
  • צרכניה.
  • בריכת שחייה ומגרשי כדורסל.
  • בית ספר יסודי אזורי.
  • מרפאת קופת חולים לאומית.
  • אולפנה של בני עקיבא למוזיקה ולמחול "שירת הים"[28]. האולפנה הוקמה בשנת תשע"ה ולומדות בה מאות תלמידות.
  • אמפיתיאטרון לאירועים "מעלות סיון".
  • משרדי מדרשת הרי גופנא.
  • מכינה קדם צבאית "אלישע".
  • ספריה.
  • סניף של תנועת הנוער בני עקיבא .

שכונת נווה אח"י

עריכה

השכונה נקראה על שם: אלעד, חיה ויוסי סלומון אשר נרצחו בפיגוע ביישוב.

בערב שבת 21 ביולי 2017 סמוך לשעה 21:30 נכנס מחבל לבית משפחת סולומון, שבו ישבו עשרה מבני המשפחה לסעודת ליל שבת, שבעקבותיה תוכננה גם חגיגת שלום זכר להולדת נכד במשפחה. המחבל רצח את יוסי סולומון בן 70, ואת שני ילדיו, חיה סולומון בת 46, ואלעד סולומון בן 36. אשתו של אלעד, מיכל, מילטה את הילדים הקטנים לחדר והזעיקה את המשטרה.

 
מגדל השמירה בשכונת נווה אח"י 11/8/2017

בעקבות הפיגוע הוחלט בתיאום עם הנהגת המתיישבים להרחיב את ההתיישבות באזור ולהקים מאחז חדש להנצחת הנרצחים, בשטח בין נווה צוף למכינת אלישע. מאות בני אדם התכנסו בלילה והקימו את המאחז תוך חסימת הכביש לתנועת כלי רכב פלסטיניים[29]

שנתיים לאחר הקמת השכונה מתגוררים בה כ־20 משפחות. בשכונה בית כנסת ופיתוח האזור בעיצומו.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נווה צוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ 1 2 משה ויסטוך, ‏41 שנה בדיוק מאז שהוקם: ועדת השמות שינתה את שם היישוב, באתר כיפה, 31 באוקטובר 2018
  4. ^ חלמיש, מעריב, 25 ביולי 1978
  5. ^ הודעה בדבר קביעת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 8040, 17 בדצמבר 2018
  6. ^ מתנחלים בנבי סאלח מתגוררים בתאי מעצר, מעריב, 3 בפברואר 1978
  7. ^ דליה מזורי, גרעין נוה צלח עזב, גרעין נוה צוף קולט, מעריב, 17 בפברואר 1978
  8. ^ ההיסטוריה של נוה צוף/חלמיש, באתר היישוב.
  9. ^ הממשל ביו"ש ומשרד החינוך, מעריב, 5 בפברואר 1978
  10. ^ 1 2 דליה מזורי, טרקטור ראשון עלה על הקרקע להכשרת התנחלות בנוה צוף, מעריב, 17 באפריל 1978
  11. ^ דליה מזורי, מתנחלי נוה צוף: הגדר הוצבה להרחיק עדרים, מעריב, 28 במאי 1978
  12. ^ עמוס לבב, האם שני קילומטר גדר באו מהשמים?, מעריב, 26 במאי 1978
  13. ^ אהרון דולב, היושבים על גדר המריבה, מעריב, 2 ביוני 1978
  14. ^ גוש אמונים טוען למחסור חמור בקרקע, מעריב, 7 באוגוסט 1979
  15. ^ דליה מזורי, "אנחנו מעדיפים א"י עם יהודים ובלי יער מאשר עם יער ובלי יהודים, מעריב, 13 בפברואר 1980
  16. ^ ניבה לניר-פלבסקי, אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  17. ^ פצוע קשה בפיגוע ירי, באתר ynet, 14 בדצמבר 2000.
    יהונתן ליס ועלי ואקד, הקצין שנהרג ליד רמאללה: סגן יאיר נבנצאל, באתר ynet, 19 במאי 2001
    פליקס פריש ואפרת וייס, כדור חדר לאוטובוס הממוגן - וצעירה נהרגה, באתר ynet, 24 במרץ 2002
    אפרת וייס, פיגוע ירי בשטחים: ישראלי נפצע בינוני עד קשה, באתר ynet, 18 בינואר 2004
    אפרת וייס, פיגוע ירי בגדה: 3 מטיילים נפצעו ליד נוה צוף, באתר ynet, 20 ביוני 2006
    אפרת וייס, פצוע קל בפיגוע ירי ליד חלמיש, באתר ynet, 24 בדצמבר 2006
    חגי סגלבשר תותחים, באתר ערוץ 7
  18. ^ יאיר אלטמן, מתנחלים טוענים: תיעדנו ביוּם של "תג מחיר", באתר ynet, 30 באוקטובר 2010
  19. ^ עומרי אפרים, רועי ינובסקי ואליאור לוי, ליל בלהות בחלמיש: "בתים בערו וקרסו באפקט דומינו", באתר ynet, 26 בנובמבר 2016,
    אלישע בן קימון ואטילה שומפלבי, בנט בחלמיש: "מחבלי אש רצו להרוג יישוב בישראל", באתר ynet, 27 בנובמבר 2016.
  20. ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל ואלישע בן קימון, טבח משפחת סלומון: יוסף וילדיו חיה ואלעד נרצחו, באתר ynet, 23 ביולי 2017
  21. ^   סיכום התחקיר בעקבות ניסיון הפיגוע במהלכו נהרג בשוגג פעוט פלסטיני ונפצע פלסטיני נוסף, באתר צה"ל, 14 ביוני 2023
  22. ^ חייל ירה בראשו של הפעוט מוחמד תמימי והרג אותו כשהיה במכונית ליד ביתו, באתר בצלם
  23. ^ נתוני הלמ"ס
  24. ^ גם במהלך השבת התפרעויות של פלסטינים סמוך לנוה צוף, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2010.
    תיעוד: מתנחלים מיידים אבנים במהלך הפגנה של פלסטינים ליד רמאללה, באתר nana10‏, 10 בינואר 2010
    "אלוף פיקוד המרכז הורה לחקור חיילים שלא עצרו מתנחלים שיידו אבנים", באתר nana10‏, 11 בינואר 2010
    יהושע בריינר‏, למתנחלים והפלסטינים יש סיבה חדשה לריב, באתר וואלה, 12 בינואר 2010
    עלי ואקד, זירת העימות החדשה בגדה: הכול בגלל מעיין, באתר ynet, 26 בינואר 2010
    "מעיין מאיר" הושחת שוב על ידי פורעים ערבים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2010
    יאיר אלטמן, סכסוך לדורות בנבי סלאח: "ילדינו יסבלו? גם אתם", באתר ynet, 18 בדצמבר 2010
    קלמן ליבסקינד, "החדשות בישראל באדיבות צלמי התעמולה הפלסטינים", nrg 4.7.10
    רינת אביגדור ודן טמיר, נבי זעם, "במחנה", 21 ביולי 2010
  25. ^ אל הבריכות המטופחות במעיין מאיר, אתר "מסלולים"
  26. ^ גדעון לוי, גם הכפר נבי סאלח מצטרף ל"אינתיפאדה הלבנה", באתר הארץ, 16 באפריל 2010.
  27. ^ Is This Where the Third Intifada Will Start?
  28. ^ אולפנת שירת הים"
  29. ^ מערכת ישראל היום, מאחז חדש לזכר נרצחי הפיגוע בחלמיש, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2017