פתיחת התפריט הראשי

טלב א-סאנע

פוליטיקאי ישראלי
(הופנה מהדף טאלב אלסאנע)

טלב א-סאנעערבית: طلب الصانع, תעתיק מדויק: טלב אלצאנע; נולד ב-25 בדצמבר 1960) הוא איש ציבור בדואי-ישראלי. בעבר שימש כחבר הכנסת מטעם רע"ם-תע"ל. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הקים מפלגה חדשה במטרה להתמודד בבחירות לכנסת בשם "הרשימה הערבית", אך פרש ממנה יום לפני הבחירות.

טלב א-סאנע
طلب الصانع
Taleb al Sana2009.JPG
טלב א-סאנע, 2009
לידה 25 בדצמבר 1960 (בן 58)
תל ערד, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק עורך דין
מפלגה מד"ע, רע"ם
מד"ע-רע"ם, רע"ם-תע"ל
חבר הכנסת
13 ביולי 19925 בפברואר 2013
(20 שנים)
כנסות 13 - 18
יו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
19992003
(כ־4 שנים)
יו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
20102013
(כ־3 שנים)

ביוגרפיהעריכה

א-סאנע נולד בשנת 1960 בכפר הבדואי הבלתי-מוכר תל ערד, בקרבת תל ערד ההיסטורי. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למשפטים, עורך דין במקצועו.

החל בפעילותו הפוליטית בתנועת בני הכפר ובעמותות שפעלו לשיפור מצבם של הבדווים בנגב.

ב-1992 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מד"ע, וכיהן עד לכנסת ה-18. בין תפקידיו הפרלמנטרים: יושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים בכנסת החמש עשרה, יושב ראש סיעת רע"ם בכנסת ה-16 ויושב ראש סיעת רעם-תע"ל בכנסת ה-17.

ב-2001 נחקר בוועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000 בעקבות סדרת התבטאויות שהשמיע במהלך האירועים. בחקירתו כינה השופט תיאודור אור ראיון עיתונאי שהעניק א-סאנע כ"מיליטנטי ממש" ושאל "אם כך, האמירות הקיצוניות הללו הן הליכה אחרי ההמון יותר מאשר ניסיון לכוון אותו?".[1]

ב-22 ביולי 2004 נעצרו שני צעירים בחשד שתכננו לחסל את א-סאנע על רקע סכסוך בין חמולות בנגב.[2]

ב-15 בדצמבר 2005 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה פלילית נגד א-סאנע בחשד לביצוע עבירה של יציאה שלא כדין למדינה המוגדרת מדינת אויב, בעקבות נסיעתו לסוריה בחודש נובמבר אותה שנה, אף על פי שנציגי משטרת ישראל במקום הזהירו אותו כי יציאתו מנוגדת לחוק. במהלך ביקורו נאם א-סאנע בפרלמנט הסורי נפגש עם ראשי המשטר ונפגש עם מזכ"ל ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, נאיף חוואתמה, שהיה אחראי לאסון מעלות.[3] עוד קודם לכן, ב-1 בדצמבר, נמצא ראש של חתול שותת דם בכניסה ללשכתו בבאר שבע.

בימיה הראשונים של הכנסת השבע עשרה, עוד בטרם נקבע הרכב קבוע לוועדת החוץ והביטחון, כיהן כחבר הוועדה. לאחר שא-סאנע ביקר כשבוע קודם לכן את ראשי חמאס שאזרחותם ותושבותם נשללה על ידי ישראל, החליט היושב ראש הזמני של הוועדה, חבר הכנסת יובל שטייניץ לבטל דיון בוועדה בהשתתפות הרמטכ"ל, דני חלוץ, באומרו כי "א-סאנע אינו מחויב לביטחון ישראל", זאת לאחר שלא הצליח למנוע את השתתפותו בדיון.[4]

בספטמבר 2006 הצטרף לצוות ההגנה על השרים וחברי הפרלמנט הפלסטינים שנעצרו על ידי ישראל,[5] באומרו כי:

"יש חובה ציבורית על חבר כנסת לבטא את עמדתו ואת הסתייגותו מהעריצות של הרשות המבצעת, שמבצעת אקט שלטוני שגוי, שמנוגד לרוח המשטר הדמוקרטי וגם לאינטרס של העמים באזור...מעצרם אינו שונה מחטיפתו של החייל גלעד שליט"

משרד החוץ, בגיבוי יו"ר הכנסת, סירב ב-2010 להנפיק לא-סאנע דרכון דיפלומטי, וזאת לאחר שא-סאנע, לדבריו, איבד חמישה דרכונים דיפלומטיים בין השנים 2006–2010.[6]

א-סאנע היה, לצדם של חברי כנסת נוספים, בין יוזמי החוק לביטול איחוד הרשויות בין באקה אל-גרבייה לג'ת.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב א-סאנע במקום החמישי ברשימת רע"ם-תע"ל, אך לא נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הקים א-סאנע מפלגה בשם "הרשימה הערבית", שנועדה להתחרות ברשימה המשותפת לאחר שלא שובץ בה. ב-16 במרץ, יום לפני הבחירות, התפטר א-סאנע, והמפלגה מתמודדת בראשות מוחמד כנעאן.

א-סאנע מתגורר בעיירה לקיה, נשוי ואב לחמישה.

עמדותיו המדיניותעריכה

בעקבות פיגוע ירי שהתרחש בתל אביב אמר בריאיון לטלוויזיה של אבו דאבי באוגוסט 2001, כי "מדובר בפעולה בעלת איכות מיוחדת, כיוון שהיא נועדה לא נגד אזרחים אלא נגד חיילים בלב מדינת ישראל. הישראלים צריכים להבין שאם אין ביטחון לפלסטינים לא יהיה ביטחון גם לישראלים. כמו שהם מגיעים לשכם, ככה הפלסטינים מגיעים לתל אביב". הוא הוסיף כי "אין במקרה הזה רגשות אשמה ואנו לא נצטדק. זהו מאבק לגיטימי מן המדרגה הראשונה של הפלסטינים והוא בוצע נגד חיילים ולא נגד נשים וילדים".[7]

במאי 2008 נטל חלק בציון יום הנכבה, וכינה את הציונות גזענית וכוחנית.[8] בהרצאה שנשא באוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין באפריל 2011 האשים את מדינת ישראל בחקיקה של "חוקי גרמניה הנאצית" וטען כי המדינה "מקימה ערים מיוחדות ליהודים כמו הערים שהוקמו בדרום אפריקה לתושבים הלבנים בתקופת האפרטהייד".[9]

א-סאנע מתנגד לשירותם של הבדואים בצה"ל, ובעבר הציג חיילים אלו כ"חלק ממכונת הג'נוסייד" של ישראל נגד הפלסטינים וקרא להם לחזור, כדבריו, למקומם הטבעי בקרב עמם.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אורי ניר‏, חברי ועדת אור: התבטאויות א-סאנע הסיתו ערביי ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בדצמבר 2001
  2. ^ אריק בנדר, על הכוונת: ח"כ טאלב א-סאנע, באתר nrg‏, 22 ביולי 2004
  3. ^ איתמר ענברי, "סוריה לא מדינת אויב, חוואתמה אינו מחבל", באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2005
  4. ^ אילן מרסיאנו, שטייניץ ביטל דיון בוועדת החו"ב בגלל א-סאנע, באתר ynet, 24 באפריל 2006
  5. ^ איתמר ענברי, פרקליט החמאס: ח"כ א-סאנע, באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2006
  6. ^ שלמה צזנה, ‏לאן נעלמו הדרכונים?, באתר ישראל היום, 17 במאי 2010
  7. ^ 7.0 7.1 דן שיפטן, ‏זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002
  8. ^ רונן ליבוביץ`, ח"כ טאלב א-סאנע: הציונות כוחנית וגזענית, באתר של "רשת 13", 5 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
  9. ^ ל. ברקן מנהיגות ערביי ישראל חותרת אל מרכז ההנהגה הפלסטינית, באתר ממרי, 16 באוגוסט 2011