הרשימה הערבית המאוחדת

מפלגה ערבית בישראל

הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ; בערבית: القائمة العربية الموحدة, אל-קַאאִמַה אל-עַרַבִּיַּה אל-מֻוַחַּדַה) היא מפלגה אסלאמיסטית ערבית-ישראלית.[1][2][3] רע"מ הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 בשנת 1996, והיא נחשבת לזרוע הפוליטית-מדינית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית.[5]

הרשימה הערבית המאוחדת
القائمة العربية الموحدة
מדינה ישראלישראל ישראל
מנהיגים עבד אל-מאלכ דהאמשה, אברהים צרצור, מסעוד גנאים, מנסור עבאס
תקופת הפעילות 1996–הווה (כ־28 שנים)
אפיון מפלגה אסלאמיסטית ערבית-ישראלית
אידאולוגיות אסלאמיזם[1][2][3]
שמרנות[1][2]
פתרון שתי המדינות[4]
כנסות 14 ואילך
ממשלות 36*
*חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה עם זכויות לסגן/ית שר/ת הפנים.
אותיות עם
שיא כוחה 5 מנדטים (הכנסת ה-15 וה-25)
שפל כוחה 2 מנדטים (הכנסת ה-14, ה-16 וה-21)
רשימה פוליטית מד"ע-רע"מ (1996–1999)
רשימה עצמאית (1999, 2003, 2021, 2022)
רע"מ-תע"ל (2006–2015)
הרשימה המשותפת (2015–2019, 2019–2021)
רע"מ-בל"ד (2019)
מטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
5 / 120
almwahda.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

לקראת הבחירות לכנסת ה-15 (מאי 1999) התמזגה מד"ע בתוך רע"מ, ולאחריהן הפכה רע"מ לסיעה הערבית הגדולה בכנסת עם 5 מנדטים. במהלך הקדנציה חל פילוג ברע"מ ופרשו ממנה 3 ח"כים. בבחירות לכנסת ה-16 (ינואר 2003) זכתה רע"מ ב-2 מנדטים בלבד.

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה (מרץ 2006) התאחדה עם תע"ל ברשימה משותפת בהנהגת השייח אברהים צרצור. צרצור החליף את עבד אל-מאלכ דהאמשה שהיה יו"ר המפלגה מאז הקמתה ועד לכנסת ה-16. הוא אמר ש"אנו מאמינים באסלאם, אנו מאמינים במשטר הח'ליפות ואיננו תומכים בהפרדת הדת מהפוליטיקה" תוך ששלל את הציונות.[6] בעקבות דברים אלה עתרו בליכוד ובאיחוד הלאומי-מפד"ל לפסול את הרשימה מאחר שהיא שוללת את אופייה יהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל.[7] למחרת הדיווח התראיין צרצור לתוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ ישראל 10, הכחיש את ההאשמות וטען כי הדברים לא נאמרו. ב-28 בפברואר דחתה ועדת הבחירות המרכזית את הדרישה לפסלם, ברוב שהסתמך על חברי מפלגת קדימה, שינוי, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות.[8] בבחירות זכתה רע"מ ל-3 מנדטים, מתוך 4 לרשימה המשותפת.

רשימת המפלגה לכנסת נבחרת על ידי מועצת השורא של הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית.[9]

המפלגה זוכה לאהדה רבה בקרב הציבור הבדואי. ניתוח שערכה אוניברסיטת בן-גוריון העלה כי רוב קולות הבדואים בבחירות לכנסת ה-16 ניתנו לרשימה (41.3% ביישובים המוכרים ו-46.8% ביישובים הלא-מוכרים), וקולות אלה מהווים 15.9% מסך הקולות שקיבלה המפלגה (הבדואים בנגב מהווים כ-10% מערביי ישראל).[10]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים (מרץ 2015) ועקב העלאת אחוז החסימה, רצה רע"מ עם שאר המפלגות הערביות בכנסת: (חד"ש, בל"ד ותע"ל, אך ללא מד"ע), במסגרת אחת - הרשימה המשותפת. הרשימה המשותפת השיגה בבחירות 13 מושבים וכוחה של רע"מ נשמר - 3 מושבים.

 
לוגו הרשימה הערבית המאוחדת בבחירות 2019

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) התפצלה הרשימה המשותפת, כשחד"ש ותע"ל רצו ברשימה נפרדת ורע"מ רצה ברשימה אחת יחד עם בל"ד, שם הרשימה היה: רע"מ-בל"ד. יו"ר המפלגה מסעוד גנאים פרש מהפוליטיקה והוחלף במנסור עבאס.

ועדת הבחירות פסלה את הרשימה[11] אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה[12] ואישר לרשימת רע"מ - בל"ד להתמודד בבחירות לכנסת. בבחירות אלו קיבלה הרשימה כולה 4 מנדטים ביניהם שני נציגים של רע"מ שנכנסו לכנסת העשרים ואחת.

במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע (מרץ 2021) החליט היו"ר מנסור עבאס להוביל את המפלגה לפרוש מהרשימה המשותפת.[13]

 
פתקה של המפלגה

בתקופה שלפני בחירות 2021 התקיימו מגעים בין רע"מ לליכוד שהובילו לכך שרע"מ סייעה לליכוד בכמה הצבעות, למשל בבחירתו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. מנהיג רע"מ, מנסור עבאס, הקפיד שלא לפסול בפומבי אפשרות של שותפות עם בנימין נתניהו, מנהיג הליכוד, והקואליציה שלו. בראיון לעמית סגל בסוף 2020 אף אמר בפירוש: "אם אני מקבל תקציבים וחקיקה - לא אכפת לי לתת לנתניהו מה שצריך", ופירט על נכונות לעזור לנתניהו בחקיקת חוק המונע משפט נגד ראש ממשלה (חוק צרפתי): "יש באסלאם איסורים של 'חראם' (מעין יהרג ולא יעבור). חוק צרפתי זה חראם? לא, אז תודה רבה. התקבע פה נוהג: הח"כים הערבים רוצים להפיל כל ממשלה. ישבנו השבוע, אמרתי להם 'עצור. למה בעצם? מה מחכה לכם? ממשלת נתניהו-בנט? בואו נחשוב'".[14]

לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע החל עבאס לנהל מגעים עם מפלגת הליכוד במטרה להקמת ממשלה יחד עם מפלגת רע"מ,[15] אך המגעים נכשלו מאחר שבצלאל סמוטריץ' סירב לשותפות קואליציונית עם רע"מ. לאחר שיאיר לפיד קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, ניהלה המפלגה משא ומתן קואליציוני גם איתו. בשל מבצע שומר החומות, הופסק המשא ומתן.[16] לאחר המבצע, חודשו המגעים הקואליציוניים בין רע"מ ויאיר לפיד. המגעים הסתיימו בהסכם קואליציוני בין רע"מ ליש עתיד ותמיכת רע"מ בהקמת ממשלת ישראל השלושים ושש.

בנימין נתניהו ותומכיו הוקיעו את השותפות בין הממשלה לרע"מ, וניסו להתנער מהטענות שהליכוד עצמו ניהל משא ומתן קואליציוני עם רע"מ. בין היתר אמר נתניהו על הממשלה: "הם עשו ברית, תאמיני או לא, עם האחים המוסלמים, שהם מחוץ לחוק ברחבי המזרח התיכון פרט אולי לטורקיה ולקטאר, ומאמינים ביסודו של דבר בפירוק המדינה היהודית. כדי להשיג כוח, הם נתנו כוח למפלגה שרוצה לראות בסוף המדינה היהודית כפי שאנו מכירים אותה, שתומכת במחבלים בגלוי. זה לא ייאמן...".[17]

בזמן מלחמת חרבות ברזל חשף העיתונאי קלמן ליבסקינד קשרים ארוכי טווח בין ארגונים הקשורים במפלגת רע"מ לבין ארגונים הקשורים לחמאס.[18] חודש לאחר מכן, ראש המפלגה מנסור עבאס קרא בפומבי ברשת CNN לחמאס ולכל הארגונים הפלסטינים "להניח את נשקם" והצהיר שאלימות תמיד כשלה. הוא קרא להנהגה הפלסטינית לקבל אחריות מוסרית ולשאוף לשלום עם ישראל.[19] בחודש מאי 2024 פרסמה המפלגה הצהרה פומבית שמעשי ישראל בעזה הם "פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".[20]

מצע המפלגה

עריכה

אמנת התנועה האסלאמית שאושרה בוועידה הכללית של התנועה האסלאמית, מגדירה את חזון התנועה, מטרותיה, מפרטת את ההיסטוריה של הקמת התנועה האסלאמית ואת היעדים אליהם היא שואפת:[21][22][23]

חברי כנסת ותוצאות בחירות

עריכה
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת מד"ע-רע"מ 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): ב-16 ביולי 1996 שינתה הסיעה המאוחדת את שמה מ"המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת לשינוי" ל"מד"ע-רע"מ - המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת".
הכנסת ה-15 (1999) 5 מנדטים:
הכנסת ה-16 (2003) 2 מנדטים: רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת רע"מ-תע"ל 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן.
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת רע"מ-תע"ל 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת רע"מ-תע"ל-מד"ע 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה הכוללת גם את מועמדי תע"ל ומד"ע, ראו כאן
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): מסעוד גנאים, טלב אבו עראר, עבד אל-חכים חאג' יחיא, סעיד אלחרומי ב-11 באוגוסט 2017 פרש מהכנסת עבדאללה אבו מערוף נציג חד"ש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו סעיד אלחרומי
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת רע"מ-בל"ד 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): מנסור עבאס, עבד אל-חכים חאג' יחיא
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הרשימה המשותפת 4 מנדטים (מתוך 15 לרשימה כולה): מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין
הכנסת ה-24 (2021) 4 מנדטים: מנסור עבאס, מאזן גנאים, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין ב-25 באוגוסט 2021 נפטר סעיד אלחרומי. החליפה אותו אימאן ח'טיב-יאסין.
הכנסת ה-25 (2022) 5 מנדטים: מנסור עבאס, ווליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 How Islamist Ra'am broke Arab politics and may win the keys to the government | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏25 במרץ 2021
  2. ^ 1 2 3 אבי יששכרוף, ‏כך הפכה מפלגה אסלאמיסטית לזו שאולי תקבע את זהותו של ראש הממשלה הבא, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2021
  3. ^ 1 2 יעקב פרי, ‏תוצאות הבחירות משקפות את דעיכתה של הפוליטיקה הערבית הישנה, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2021
  4. ^ Alex Lederman, Knesset Elections 2021: A Guide to Israel's Political Parties, Israel Policy Forum, ‏2021-03-10 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ The Arab Minority in Israel and the Knesset Elections | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
  6. ^ עלי ואקד, יו"ר מפלגת רע"מ נגד ה"ציוניזציה" והמערב, באתר ynet, 15 בפברואר 2006
  7. ^ הליכוד והאיחוד הלאומי דורשות לפסול השתתפות רע"מ-תע"ל בבחירות, באתר וואלה‏, 16 בפברואר 2006
  8. ^ אריק בנדר ואיתמר ענברי, רע"מ-תע"ל תרוץ לבחירות, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2006
  9. ^   יהונתן ליס, מות הפריימריז: המפלגות בוחרות לא לבחור, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014
  10. ^ המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה, "השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב 2004", פרק ט: הבחירות לכנסת השש-עשרה(הקישור אינו פעיל, 10.3.2020)
  11. ^ דני זקן, ‏ועדת הבחירות פסלה את רשימת בל"ד-רע"מ מהתמודדות לכנסת, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
  12. ^ עטרה גרמן, ‏החלטת בג"ץ: בן ארי נפסל, בל"ד ועופר כסיף אושרו, באתר "סרוגים", 17 במרץ 2019
  13. ^ סופה של הרשימה המשותפת: רע"מ הגישה את רשימתה בנפרד, באתר וואלה‏, 4 בפברואר 2021
  14. ^ עמית סגל, ‏בכיר ברשימה המשותפת: "לא שולל אפשרות לתמוך בחוק הצרפתי", באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2020
  15. ^ פוראת נסאר, ‏גורמים ברע"מ: החלו מגעים עם הליכוד, פגישה צפויה בקרוב, באתר ‏מאקו‏, 29 במרץ 2021
  16. ^ קרן מרציאנו, ‏עבאס: הפסקנו את המגעים הפוליטיים - זה לא הזמן, באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2021
  17. ^ Bari Weiss, Bibi's Back: A Conversation With Israel's New Prime Minister, www.commonsense.news (באנגלית)
  18. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אנשי מפלגת רע"מ משתפים פעולה עם 5 ארגוני טרור ברצועת עזה וביו"ש, באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2023
  19. ^ עינב חלבי, מנסור עבאס ל-CNN: "הארגונים הפלסטיניים צריכים להניח את נשקם", באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
  20. ^ שלמה פיוטרקובסקי, האמת של מפלגת רע"מ נחשפת, באתר מקור ראשון, ‏23/5/2024
  21. ^ נחשפה: התכנית האסטרטגית של מנסור עבאס למאבק בציונות דרך הפוליטיקה, באתר ערוץ 7
  22. ^ תרגום אמנת התנועה האסלאמית לעברית
  23. ^ אמנת התנועה האסלאמית בערבית