פתיחת התפריט הראשי

יהודה עַתַּי (נולד ב־13 בנובמבר 1947) הוא הוגה, משורר, מוציא לאור ופעיל חברתי ישראלי.

יהודה עתי
Yehuda 006.jpg
לידה 13 בנובמבר 1947 (בן 71)
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
yehudaatai.wordpress.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יהודה עתי נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, בנם הצעיר של דבורה ואליעזר קירשנבוים, אח לשתי אחיות בוגרות ממנו. גדל כילד דתי בשכונה חילונית מסורתית למשפחה ממעמד הפועלים. בוגר יסודי דתי "אמונים" בגבעתיים, בוגר בית הספר התיכון העירוני הדתי (הרא"ה) ברמת גן, חניך תנועת הנוער בני עקיבא. בשלהי לימודיו בתיכון פרש מהיהדות הרבנית מסורתית.

שירת בצה"ל כקצין בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים (מ"מ, סמ"פ ומ"פ בסדיר).

בשנים 1969–1980 שהה בארצות הברית. בעל תואר בוגר אוניברסיטה במדעים בתחום ניתוח מאגרי מידע וסטטיסטיקה (Summa Cum Laude האוניברסיטה של מרילנד, 1972), תואר שני בחקר ביצועים וניתוח מערכות (Lecturer Teaching Fellow אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, 1973) ודוקטורט בקיברנטיקה (תורת המערכות) ומימון בינלאומי (Lecturer Teaching ,Fellow, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, 1976). [1] Assistant Professor באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית, היה מדען חוקר במכון ליישומי טכנולוגיה של האוניברסיטה, וייעץ לסנאט ולקונגרס במרכז לחקר יישומי טכנולוגיה בתחום מאגרי מידע.

ב־1977 פרש מהאקדמיה ושימש יועץ לד"ר ארתור מ. סאקלר בניו יורק. תחומי פעילותו כללו עיתונות רפואית, רשתות מידע רפואי, פרסום רפואי, חברות תרופות ואמנוּת.

ב־1979 הקים ותִפקד כמו"ל של ידיעון מקוּון (ניוזלטר) למידע ייחודי בשם: (Emerging markets – Israel (An independent letter on business and politics of Israel שהופץ לכל נציגי המודיעין, לסנאט, לקונגרס ולמכוני מחקר אקדמיים ברחבי העולם.

ב־1980 שב לישראל ובמהלך שנות השמונים שימש יועץ עצמאי, אסטרטג־מבצע, לפתרון בעיות שונות אָד הוֹק עבור ארגונים וחברות בישראל (כולל מלכ"רים ממלכתיים).

בתחילת שנות התשעים היה מחלוצי התעשייה העילית (ההיי-טק) בתחום הפס הרחב, המיזם שיזם וניהל בחברת Phasecom, עסק בפיתוח מערכות ניתוב מהירות רב־כיווניות על גב פסי תקשורת רחבים וחדשניים. נוסף על כך, באותה תקופה הקים וניהל כמו"ל את מיזם "עולם התנ"ך", ביאור אקדמי של כל התנ"ך, בדברי הימים הוצאה לאור.

יהודה עתי אב לחמישה ילדים, תושב תל אביב, חבר אגודת הסופרים העברים ואיגוד כללי של סופרים בישראל. [2] פעילותו של יהודה עתי מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: כתיבת הגות (עד כה ראו אור ארבעה ספרי הגות פרי עטו), כתיבת שירה (ראו אור שמונה ספרי שירה פרי עטו), הוצאה לאור ופעילות חברתית־אזרחית ופוליטית.

יהודה עתי זכה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז 2017.

פילוסופיהעריכה

משנה סדורה: ארץ תקווהעריכה

משנה סדורה: ארץ תקווה היא משנה חברתית[3] המבארת את קיומו הנכסף והאפשרי של האדם במרחב הגאוגרפי־היסטורי. המשנה ראתה אור ב־2004, ובימים אלו נעשית מלאכת ביאוריה. ביאור אחד התפרסם כספר בשם: "תורת המחוללים" (תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות) (2011), וביאור נוסף התפרסם כספר בשם: "הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה" (2013). המשנה הסדורה היא פילוסופיה כללית, אישית־קהילתית, טרנסצנדנטית־אימננטית מַרְכיבה (General, individual-social, transcendental-immanence constructionism philosophy) המכילה במהותה מתודה המושתתת על הכרה-תודעה, וקוראת לשינוי רדיקאלי בתפיסת התרחשות המציאות הממשית, מרחב התופעות המשתנות, תוך חינוך בסיסי המאפשר ליחיד לראות, להכיר ולקבל את איכויותיו־סגולותיו הייחודיות. וכך, מתוך הכרה במציאות ההולמת של עצמו ושל סביבתו, יחיה היחיד את דרכו האחת והמיוחדת בתבונה בפועל, ביתר שלווה ובשמחת הדרך. המידע הקיים והנגלה, ואתו ניסיוננו הצבור, מאפשרים ראייה מרחיבה והולמת יותר, המכוננת פעילות תודעתית־הכרתית מעשית.

יהודה עתי קורא לתפיסת מציאות רדיקאלית חדשה, המבארת את ההתרחשות. המציאות על תופעותיה איננה מתרחשת בתהליך סיבתי מֵעָבָר להווה ולעתיד, מסיבה לתוצאה, אלא היא התרחשות מתמשכת במשךְ ההווה בתופעה במרחב (המשך ההומוגני של אנרי ברגסון), והסיבתיות אינה אלא חלק אחד מהסבר התרחשות התופעות. החידוש הפילוסופי הוא בהסבר ובתיאור התרחשות התופעה מהיווצרותה להתפרקותה־מותה, תוך הסבר התחוללות משך התופעה המשתנה ויחסיה עם סביבתה.

המשנה הסדורה כתובה בצמצום רב. החלק הראשון הוא הקדמה, המכילה הסבר לכתיבתה ולמשמעותה, וכלים המאפשרים את הבנתה. החלק השני הוא היכל טרנסצנדנטי־אימננטי, אשר גבולותיו וממדיו דינאמיים, והוא מוגדר על ידי עשרה יסודות, שהם אידיאות אמיתיות המובאות כהכרות טהורות. יסודות אלו הם גם היכל וגם מפתח להרחבת האופק והעומק של ההכרה האנושית, האישית והחברתית־קהילתית. החלק השלישי נמצא בתוך ההיכל הטרנסצנדנטי של היסודות, ומורכב משלוש משניות אתיות פילוסופיות רוחשות, הכתובות בצמצום רב כדי להכיל את מרב אפשרויות קיום תופעת האנושות במרחב. המשנה הראשונה, מכוּונת ליחיד האדם באשר הוא, משנה סדורה: כללית (אישית). המשנה הראשונה, משנת היחיד, היא כללית, מאחר שעיקר־מכַוון שלה הוא איכות אושרו של בן האנוש היחידני, הסובייקט המשתנה, הפרט, האדם באשר הוא, בקהילתו ובסביבתו המשתנה. המשנה רואה בקהילה, בחברה, ערך עליון, ומהותה – שיתוף שיח המעניק ליחידי הקהילה את אושרם. לכן, המשנה הראשונה היא כללית, ואילו שתי המשניות שלאחריה הן נגזרות של המשנה הכללית ליחיד האדם. המשנה השנייה, נגזרת א', משנה סדורה: עולם חיי קהילות, מכוונת להתרחשותה של קהילה באשר היא בהתממשות מהותה וייחודה במרחב עולם חיי קהילות באשר הן. המשנה השלישית, נגזרת ב', משנה סדורה: עולם חיי קהילה, אחת, היא מקרה פרטי־קונקרטי של אפשרות התרחשותה של קהילת ישראל־פלסטין, ואפשרות זו מכוּונת לכלל הקהילות בעימות ובסכסוך מתמשך.

מבנה שלוש המשניות והמתודה שלהן זהים, כאשר כל משנה מחולקת לשלושה פרקים המורכבים מעשרה מצבי־הכרה. ראשי הפרקים הם אידיאות הכרתיות טהורות, ומצבי ההכרה בכל הפרקים בכל שלוש המשניות הם עיקרים מכַוונים. את המשנה לכל אורכה מלווים ביאורים המגדירים, ממשיגים ומסבירים את המשמעויות הפועלות בפרטי המשנה באמצעות ארגזי הכלים הקיימים של מושגים פילוסופיים.

תורת המחוללים – תורת המחוללים הגנרית למערכות חיותעריכה

תורת המחוללים[4] היא חיבור המתאר פלטפורמה גנרית קיברנטית חיה, המסבירה את התרחשות אירועי חיותו של יחיד חי באופן גנרי, כנפשגוף יחידנית, התחוללות היחידניות, התחוללות רצף התודעה הסובייקטיבית, מהותו הנמשכת, הבלתי נפסקת, מרגע מצת חיותו למותו. תורת המחוללים היא מסע התבוננות פילוסופית באירועי מערכות חַיוֹת ובעיקר מערכת חיי האדם לתופעותיו, הבּוֹנָה יוֹצרת וחושפת מושגים המאפשרים לנו לראות ולהבין את הרגישות, את היופי והקושי השזורים וקיימים בהוויית מהותו של האדם ובעיצוב עמדה מוסרית של האנוש בחברה, אך אפשריים במשמעותם המעשית.

יהודה עתי תופס את המציאות, את היקום הנצפה, כיקום של תופעות נעות ומשתנות, מתנועה של קוואנט או קווארק לאגד של תת-חלקיקים בתנועתם המייצרים זהות אנרגטית יחידנית וסופנית בצורה של חומר־אנרגיה. התופעות הן מגוונות – מגרגיר חול לתא ביולוגי לצמח או ליצור חי, מיסוד טבע לכוכב או לגלקסיה – כולם אוגדנים של תנועות המייצרים תופעות ייחודיות, סובייקטיביות וסופיות. לכל תנועה, לפי תפיסתו של עתי, יש סוף, כפי שלכל תופעה יש סוף. לתפיסתו, מרחב התופעות הוא מרחב אינסופי של יחסים בין ישים שונים בהתאם למצבם במרחב סביבתם. יחסים אלו מאפשרים קשת, מנעד של בחירה בין אפשרויות פעולה, אשר נבחנות כנגד חיותה של התופעה, כנגד איזונה האנרגטי בממשותה. לתפיסתו, קיימים "ישים" במרחב התופעה כתבניות אנרגטיות המתמירות את אפשרויות הפעולה לפעולה סובייקטיבית קונקרטית על פי כ־20 אפיוני תנועה-פעולה, הרוחשים בכל תנועה, אשר עתי מכנה "מחוללים". לתפיסתו, דרך עבודת המחוללים, דרך פעילותם, זהה בכל חי אך שונה באיכויות הסובייקטיביות של פעילותם. כך שבפועל, מה שמניע את ההווה הנמשך הוא השילוב בין סופיות הפעולה או סופיות התופעה לאפשרויות הבחירה הטבעית הרוחשות במרחב התופעה. כל תנועה-פעולה משנה את יחסי המרחב בפעילותה כולל פעולת סיומה, ובכך נמשכת פעולת הבחירה של פעילויות חדשות במשך בלתי פוסק. השילוב של מרחב־מנעד של אפשרויות פעולה, חירות הבחירה הטבעית (עקרון חירות הבחירה), יחד עם סופיותן של התנועות-פעולות (עקרון יסוד הסופיות), מייצר את השינוי הבלתי פוסק במשך עולם התופעות, שינוי המניב שוב ושוב לידה ומוות לתופעות בהשתנותן הבלתי פוסקת.

לתפיסתו, קיים חיכוך מתמיד בין האוניברסליות הגנרית של פעילות המחוללים, "עבודת הטבע", בהווה הנמשך והמשתנה, לבין ה"אני" העצמי היחידני, הסובייקט החווה, הזמני החולף. כל זאת יחד עם חיכוך משותף עם הסביבה, הקהילה, בסובייקטיביות הקהילתית המשתנה האוחזת אותה. אמנם, ה"אני" היחידני הרציף מתרחש בפלטפורמות גנריות של מחוללים, אך איכויות המחוללים על שילובם שונה מאדם לאדם, מחי לְחַי, תופעה המאפשרת את ייחודיותן של התופעות, היותן סובייקטים ייחודיים נצחיים בחד־פעמיותם.

לתפיסתו של יהודה עתי, ההכרה האנושית שזורה בתפיסת המציאות. זוהי הכרה־תודעה אנושית אונטולוגית בהתהוות. עתי קורא לתפיסת מציאות חדשה הטוענת שהסיבתיות היא חלק אחד, בהסבר של התחוללות התופעות. דהיינו, במצבים מסוימים אכן יש אפשרות רק לפעולה אחת מסוימת וקונקרטית, אך בפועל במערכות חיות יש מנעד רחב יותר של אפשרויות, כך שהמציאות אפשרית ביסודה ולא הכרחית כפי שהתפיסה הסיבתית רואה אותה. לתפיסתו, כל תנועה באשר היא, מננו לגלקסיה, מאופיינת לא רק בתנע, וקטור, מסה-אנרגיה ו"זמן" החותך ומגדיר את משך ה"התנועה-תופעה", אלא גם באפיונים גנריים נוספים, כמו אנרגיה־חומר, צורה, אופי, התנהגות, יכולות (גמישות), שכל (חישוביות), זיכרון ועוד. בפועל, כל תנועה היא סינגולרית ויש בה כ־20 מאפייני פעולה. מתודת אפיונים אלו ("מחוללים") היא גנרית, כאשר הם מסונכרנים ביניהם בכל תנועה ותנועה במצבה במרחב. למעשה, התופעה במרחב מורכבת מסך משתנה של פעילויות, של תנועות, ובייחוד במערכת חיה, אשר בה התנועתיות ניכרת, נראית, ומתמירה את אפשרויות הפעולה הרוחשות ביחסים השונים שבה היא (ההתרחשות) נמצאת, לפעולה קונקרטית־סובייקטיבית בהתאם לאיכויותיה הסובייקטיביות ולמצבה במרחב. "המחוללים" הם תבנית אנרגטית (פלטפורמה גנרית) המתמירה את פוטנציאל הפעולה הנבחרת לפעולה סובייקטיבית־קונקרטית. לפי תפיסתו, התרחשות התופעות היא אונטולוגית, ואין הבדל בין נפש לגוף או בין רוח לחומר. המרחב מלא אינהרנטית במידע של אפיוני פעולות פוטנציאליות בין ה"ישים" והתופעות הרוחשות. מחלקיק לבן־אנוש, מתהוות, פועלות, משתנות ומתכלות תופעות אלו במרחב אימננטי למשמעויות פועלות. מרחב זה מאפשר את התחוללות פעילות התופעות בהווה הנמשך והמשתנה.

הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרהעריכה

"הגיונות אמסטרדמיים"[5] נֶהגו ונאמרו במשך כ־18 ימים ברצף נמשך, החל ב-17 במאי 2011 וכלה ב-3 ביוני 2011, כאשר הדיבור הוקלט ותועד ברצף תוך כדי התבוננות ושוטטות באמסטרדם. זה היה מסע התבוננות בתופעת ההכרה, תוך הצגתה של תפיסת מציאות רדיקלית חדשה, כמרחב אימננטי אינסופי של יחסים פועלים (משמעויות פועלות), שיחות עם אריסטו, דקארט, שׂפינוזה, הוּסֵרְל, ברגסון, לוינס והוגים אחרים, שיחות על מציאות, ממשות, חיים, הכרה ואתיקה. לפי ראייתו של עתי, כל התופעות הן התרחשות של "ייחוד ואיחוד בריבוי". כל "יש" – בין שהוא גרגיר חול, בין שהוא כוכב או אדם – ייחודי, אין זהה לו, הוא מורכב מאגד פעילויות של תנועות/איברים המהווים את אותו "יש" כ"איחוד" והוא גם ב"ריבוי" עם "ישים" אחרים הדומים לו. הוא לא לבד בעולם. לא קיימת היררכיה בעולם התופעות, ואין מצב שבו קיים "יש" יחיד ללא התייחסות ל"יש" אחר כלשהו. עתי מוסיף וטוען שכל תנועה-פעולה מאופיינת בכ-20 אפיונים, ומאחר שבאפיוני הפעולה קיים אפיון של "תקשורת", כפי שהכבד מתקשר עם הלב, או מראה־עין עם תאי עָצָב או דם, כך גם היחיד הסובייקטיבי (self-organization, להגדרתו) הוא חיה חברתית הזקוקה לתקשורת, לחברה, לקהילה (בדומה לעמדתו של אריסטו). לתפיסתו, יש מאפייני פעולה כמו "אושר־עֶצֶב", "הנאה־כאב", "אופי", "התנהגות" וכדומה, כאשר כל מאפייני הפעולה מסתנכרנים יחדיו לפעולה יחידנית סובייקטיבית, ומאפשרים ליחיד חי, לאדם, לחוות, לפעול ולחיות כאשר אפיוני מנעדי הרגש קיימים באיכויות המחוללים, לשילובם ההדדי, ופועלים במרחב האימננטי כתופעות רוחשות.

על פי תפיסתו, הנפש היא גוף והגוף הוא נפש. חד המה, "אחד" הרוחש ופועל במרחב. תוכן המידע העדכני הצָבור במאגרי הזיכרון ההקשריים, הנמצא רוחש בגופנפש, הוא ה"אני" הסובייקטיבי־אונטולוגי הניתן להעברה; אמנם לא באופן זהה, אך באופן דומה, בהנחלה־העברה גנתית-גנרית של מנעד ערכי "טוב" או "רע", כחי ופועל דרך הרבייה (פריון) והחינוך. האונטולוגיה היא הפעולה הרוחשת עצמה, והפעולה האתית עצמה היא בעלת הקשרי ערך סובייקטיבי. קהילת היחיד מכירה ומקבלת את אותו ערך אתי קטגורי כערך הולם ומתאים אובייקטיבית לתפיסתם את ה"טוב" עד ה"רע" במציאותם; במרחב. הערך האתי, הסמן הגנרי הזה, נקלט כערך אובייקטיבי על ידי יחידי אותה קהילה ועל ידי הקהילה הספציפית בכללותה.

הקוּנטרֵס מורכב מחמישה חלקים. ארבעה החלקים הראשונים פורשׂים את תפיסת המציאות החדשה. החלק הראשון עוסק בהגדרות המושגים, כמו "מציאות", "מרחב", "משמעויות פועלות", "יחסים מושגיים גנריים", "'אני' יחידני רציף", "הכרה־תודעה" ועוד. החלק השני מבאר את דרך התרחשותה של אתיקה במציאות על פי התפיסה החדשה המוצעת. החלק השלישי מבאר את התרחשות תופעת ההכרה כשלובה בתפיסת מציאות סובייקטיבית. החלק הרביעי מראה כיצד תופעת ההכרה־תודעה משתנה, משנה ואפשרית. החלק החמישי והאחרון מפרט שלושה הגיונות שהם הבסיס לתפיסת המציאות החדשה שקונטרס זה מגיש ומציע, תוך סיכום וחתימת מסע ההתבוננות. ההיגיון הראשון, "יש משמעות לכול", הוא היסוד הראשון של מפתח "המשנה הסדורה: ארץ תקווה" וגם האקסיומה הראשונה ב"תורת המחוללים" הטוען שכל "יש" כלשהו נמצא ביחס עם "יש" כלשהו אחר. היחס ביניהם מאפשר לכל אחד מהם לבחור לפחות פעולה אחת. היחס הוא משמעות פועלת. ללא יחס אין משמעות. המרחב הוא מרחב מלא של יחסים ו"ישים" אונטולוגיים, כאשר "יש משמעות לכול". ההיגיון השני רואה את התרחשותו של יחיד חי, האדם, את היותו בפועל נפשגוף חד הם במציאות האונטולוגית, כהגדרותיו וכתיאורו ב"תורת המחוללים". ההיגיון השלישי רואה את החירות הטבעית (עקרון חירות הבחירה) ואת הסופיות (עקרון יסוד הסופיות) כיסודות שלובים והדדיים המכוננים בפועל את מרחב המציאות האונטולוגית, עולם התופעות הנמשכות ומשתנות, התנועה הנצחית, Perpetuum Mobile, של השינוי הבלתי פוסק במשךְ המציאות, במרחב התופעות.

מורה אנוכי

"מורה אנכי" מבהיר את התרחשות התופעות, ללא ההייררכייה התפיסתית הקדומה, בהגדרה מושגית חדשה לעשר הספירות הקבליות, כפי שהוגדרו על ידי התַנאים בתחילת המאה הראשונה והשנייה לספירה, שחיברו בין אלוהות לממשות ובין תאולוגיה לאונטולוגיה. תפיסה קדומה זו מקובלת עד היום. הספר מתאר את אפיוני ספירות הקבלה כאפיוני התנועה, המהווים ונמצאים פועלים בכל התופעות, מסיר את המסכים ואת הצמצומים ומאחה את השברים בָּראייה ובחוויה הקבלית הידועה עד כה. ראייה והכרה תפיסתית של התרחשות התופעות במציאות, כממשות התרחשותית של תנועות בעלות אפיוני ספירות חיוּת. בימינו, עדיין האיחוי בתפיסת מציאותו של האדם היחיד וקהילתו נעשה דרך עוגן אלוהי־מיתי, הייררכי־דואלי סיבתי. מורה אָנֹכִי בא לתקן את השבר בתפיסת האדם את התרחשות התופעות ומבלי לעקר את אפשרות האלוהי.

הספר "מורה אנכי" בעל שישה חלקים. חלק א: ראשית דבר - רקע; חלק ב: תפיסת התחוללותן של ממשות התופעות במרחב - התבוננות דרך עשר הקטגוריות של אריסטו, לעשר הספירות הקבליות המסורתיות; חלק ג: התבוננות טרנסצנדנטית באישוש ממשות התופעה - אנחנו יחד, משמע אני קיים - איך וכיצד התופעות הממשיות בוקעות ונוצרות, נמשכות ומשתנות תוך אחיזה במהות ייחודיותן עד מותן, היעלמותן, כאשר התרחשותן היא התגלמות אונטולוגית בהווה הנמשך במרחב התופעות; חלק ד: היה ויהיה הווה כאן עכשיו - כיצד ההייררכייה הקבלית מושטחת, מתאחה ומאויכת ובפועל אפיוני הספירות פועלים כאן עכשיו בסינכרון משותף בכל תנועה-פעולה ההווה בתופעה; חלק ה: אנכי - מרכבת חיים - אפיוני הספירות רוחשות בהווה הנמשך במרכבת חיים ומאפשרות אחריות ישירה, תיקון וגאולה; חלק ו: סוף דבר - קבלת אנכי והמשך חידוש המסע האנושי. 

עולם התנ"ךעריכה

עתי הוא מו"ל "עולם התנ"ך". עולם התנ"ך הוא הביאור המדעי הגדול ביותר של התנ"ך, המיועד לתלמידי תנ"ך, לאנשי אקדמיה, לקוראים וללומדי ספר. זוהי עבודה מקיפה ביותר מסוגה, שנחקרה, נאספה ונכתבה על ידי למעלה מ־360 כותבים, מתוכם יותר מ־120 פרופסורים ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות בישראל ובעולם.

הסדרה מכילה 24 ספרים מבראשית ועד דברי הימים. המאגר מקיף תחומים כמו פילוסופיה, בלשנות, ארכאולוגיה, אמנות, בוטניקה, ארכיטקטורה, מנהגים ותרבויות, משפט, רפואה ועוד. במאגר למעלה מ־5,000 תצלומים ממוזאונים ומאוספים פרטיים מרחבי העולם, מאות מפות חדשות, מאות טבלאות השוואה וניתוחים שיריים.

עולם התנ"ך נכתב במשך 17 שנה. עם מייסדי הפרויקט ויוזמיו נמנים נשיא המדינה יצחק נבון והפרופסורים מנחם הרן, יגָאל ידין, משה ויינפלד, יאיר הופמן, גרשון גליל, יעקב מילגרום, יעקב קליין ורבים אחרים. עולם התנ"ך נלמד בבתי הספר התיכונים, ובתוכנית "רביבים" באקדמיה.[6] הסדרה נמצאת כיום באתר "כותר" שבניהול המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח),[7] ובשנת 2019 בנה משרד החינוך את אתר התנ"ך עם שני פירושים, אחד מהם הפירוש של "עולם התנ"ך" של המו"ל ד"ר יהודה עתי.

פעילות ציבורית ופוליטיתעריכה

לאחר רצח יצחק רבין, חקר עתי את משבר הזהות בחברה ואת המבנה הפוליטי בישראל ויצא למסע ברחבי הארץ לבירור מקורות המשבר. בעקבות המסע יצא ב"הפגנת יחיד" ובקריאה להקמת תנועה אזרחית בלתי מפלגתית, "סגול", הקוראת להביא למשאל עם את השאלה כיצד הכנסת נבחרת. עתי נאבק לשינוי מבנה השלטון, הָחֵל בהפרדת הרשויות, דרך חלוקת הארץ לאזורי בחירה ובחירה ישירה לכנסת של נציגים אזוריים, וברמה המוניציפלית בחירה ישירה של נבחרי שכונות למועצות האזוריות, וכלה בחוקה המכילה עקרונות יסוד של שוויון וחירות, כבוד האדם, סולידריות חברתית-קהילתית, דמוקרטיה ישירה ומשתפת ואזרחות פעילה תוך שיח ופתיחות.[8]

פעיל אזרחי, שכונת לב תל אביב, חבר במנהלת אזור לב העיר עד שנת 2000.

תומך בהקמת פדרציה ישראלית־פלסטינית מהים עד לירדן בשם "שלום־סאלאם".[9]

קורא ליצירת "קושאן המקומות הקדושים" בחסות אונסקו.[10]

חבר הוועד הישראלי לפירוז המזרח התיכון מנשק אטומי, ביולוגי וכימי. בשנת 2007 יזם וייסד יחד עם פעילי שלום ברודוס את הארגון International network against the Nuclear Threat In the wider area of the Mediterranean and the Middle East ‏(MN3).[11][12][13][14]

אירגן והוציא לפועל את הסימפוזיון "פירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית – האופציה הישראלית". הסימפוזיון התקיים באוניברסיטת חיפה במרכז לחקר הביטחון הלאומי ב־30 בנובמבר 2004.[15][16][17]

עתי השתתף במאבק החברתי ב־2011 כחבר "מאהל רוטשילד". הוא היה חבר צוות החזון של האספה הארצית וכתב את העקרונות ואת ערכי היסוד כפי שגובשו בצוות והוצגו לאספה במפגשה ה־13 בירושלים, ב-2 בדצמבר 2011.[18][19]

ספריועריכה

  • כמו אבקנים מפרח (תל אביב־יפו, ברונפמן, תשמ"ג 1983) <שירה>
  • יציקות (תל אביב־יפו, אל"ף, תשמ"ו 1986) ) <שירה>
  • ארץ חופה (תל אביב־יפו, בוסטר, תשמ"ח 1988) <שירה>
  • סובב, רוטט, נוקב, מביט אליך חץ האהבה (תל אביב־יפו, יהודה עתי, תשנ"ח 1997) <שירה>
  • מה לך רוח? (תל אביב־יפו: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תשס"ג 2003) <שירה> <צילומים: חובב ראשלבך>
  • משנה סדורה: ארץ תקווה (ארץ זבת חלב ודבש) (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשס"ה 2004; הדפסה שנייה עם תוספות – ebook – 2015) <הגות> <"מבארת את קיומנו... במרחב הגאוגרפי־היסטורי... ישראל פלסטין">
  • עסקת חבילה: פסיפס שירי מחאה (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשס"ו 2006) <שירה – כולל שירים מאת דליה רביקוביץ, רוני סומק, יעקב רוטבליט, אברהם שיין, יצחק פיצ'ו בן צור, אמירה הס, Arthur Mortensen, דפנה שחורי, אשר רייך, רונן שפירא, זהר עתי, אבי גיבסון בר־אל, מרטין מוגילנר ואחרים >, <עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר>
  • אתעורר ממות אהבתך (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, 2009) <שירה >, < צילומים: רפאל באיר>
  • תורת המחוללים: תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות: מרכבת חיים – מסכת פילוסופית (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשע"א 2011) <הגות>, <עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר וטל הרדה>, <עריכה לשונית: יורם ורטה>
  • הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשע"ג 2013) <הגות>, <עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר >, <עריכה: יורם ורטה>
  • משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה (תל אביב־יפו, קשב לשירה, תשע"ה 2015) <שירה > <עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר וטל הרדה >
  • מורה אנכי (תל אביב-יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשע"ז 2017) <הגות, קבלה><עיצוב: דוד טרטקובר>
  • אוחזת בבשר הבשורה (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, 2019 <שירה > <עיצוב : דוד טרטקובר>

על המחבר ועל יצירתועריכה

על "יציקות"

  • שלמה שפירא. גלות הנפש, גלות החיים. על המשמר, י"ז באב תשמ"ו, 22 באוגוסט 1986, עמ' 16.

על "מה לך רוח?"

על "עסקת חבילה"

  • סמי דואניאס. פתק לבן פיוטי. Time Out תל אביב, גיליון 177 (20 עד 30 במרץ 2006), עמ' 12.

על "משנה סדורה: ארץ תקווה"

על "אתעורר ממות אהבתך"

על יהודה עתי

  • נירית גורביץ', מסע אל הרוח – מוסף הארץ, "שמנת", ספטמבר־אוקטובר 2003.

קישורים חיצונייםעריכה

מאמרים:

ראיונות ומופעים

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עבודת מחקר לדוקטורט: Cross Market Efficiency and Internationally Traded Stock: A Theoretical and Empirical Study
  2. ^ העמוד של יהודה עתי באתר איגוד כללי של סופרים בישראל
  3. ^ משנה סדורה: ארץ תקווה (ארץ חלב ודבש) (דברי הימים הוצאה לאור, תל אביב־יפו, הדפסה ראשונה – 2004, הדפסה שנייה וספר אלקטרוני – 2014).
  4. ^ תורת המחוללים – תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות (דברי הימים הוצאה לאור, תל אביב־יפו, 2011)
  5. ^ הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה (דברי הימים הוצאה לאור, תל אביב־יפו, 2013)
  6. ^ תוכנית "רביבים"
  7. ^ אנציקלופדית "עולם התנ"ך"
  8. ^ הסרט "הפגנת יחיד" שודר בערוץ הקהילתי של YES מיד לאחר שהערוץ עלה לאוויר ביולי 2000.
  9. ^ הוזמן לכנס באוניברסיטה של לוזאן, ב־25 ביוני 2004, ובו הציג נייר עמדה בשם: “Process and stages in the development of one democratic state between the Sea and the River”
  10. ^ כל המקומות הקדושים יוצאו מחזקת בעלוּת לאומית לחזקת בעלות בינלאומית, ויהיו בבעלות האנושות כולה ובאחריותה – לשימור, לפיתוח ולשימוש חופשי, כל מקום בהתאם לאופיו ולאמונותיהם של מבקריו. הרעיון התקבל בשנת 2004 על ידי Rev. Dr. Samuel Kobia - General Secretary (WCC) World Council of Churches in Genève.
  11. ^ יהודה עתי, "הצעה מעשית לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית, באתר acdn.net‏, 4 באוגוסט 2008.
  12. ^ מישל רוקרד, יהודה עתי וז'אן-מארי מתן, "למזרח תיכון בלי נשק להשמדה המונית", באתר acdn.net‏, 10 בדצמבר 2009.
  13. ^ מישל רוקרד, יהודה עתי וז'אן-מארי מתן, "פניה לכל האירופים למנוע מלחמה נגד אירן", באתר acdn.net‏, 18 בנובמבר 2007.
  14. ^ "נגד כל איום גרעיני: הכנס השני נגד הגרעין ברודוס", באתר acdn.net‏, 28 בספטמבר 2007.
  15. ^ השתתפו: פרופ' משה מעוז, פרופ' ישראל אומן, מר יוסף מלמן, פרופ' עוזי אבן, פרופ' גבי בן דור, ד"ר יהודה מלצר, פרופ' דני סטטמן, ד"ר יהודה עתי (יו"ר).
  16. ^ ההרצאה "פירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית" שודרה בתאריך 30 בנובמבר 2004.
  17. ^ ההצעה לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית הוצגה ופורסמה באתרי אינטרנט, כמו "ארמגדון"
  18. ^ צולם על ידי ערוץ 1 ושודר בטלוויזיה בתוכנית "יומן", ב־30 בדצמבר 2011, במסגרת כתבתו של אבי פירסט.
  19. ^ עקרונות החזון אומצו על ידי קבוצות המחאה השונות ונשתלו באתרי המחאה מ־ J14, אתר המשמר המקומי ואחרים.