מיכאל ספרד

עורך דין ופובליציסט

מיכאל סְפַרְד (נולד ב-21 באפריל 1972) הוא עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי של זכויות האדם ובדיני מלחמה, פובליציסט, ופעיל שמאל ישראלי. ספרד מרבה לייצג יוצרי קולנוע וטלוויזיה כגון תסריטאים ובמאים, פעילים וארגונים למען זכויות בעלי חיים, וכן ארגוני שמאל רדיקלי, סרבני שירות בצה"ל ופלסטינים בבג"ץ. קיבל ב-2012 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג[1].

מיכאל ספרד
מיכאל ספרד באולפן רדיו תל אביב, יולי 2018
מיכאל ספרד באולפן רדיו תל אביב, יולי 2018
לידה 21 באפריל 1972 (בן 50)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייו ופועלועריכה

מיכאל ספרד נולד בירושלים. הוא נכדו של הסוציולוג זיגמונט באומן מצד אִמו ונכדו של המשורר היידי דוד ספרד מצד אביו. אביו ליאון הוא מתמטיקאי ואמו אנה ספרד היא פרופסור מן המניין בחוג לחינוך מתמטי שבפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוריו עלו לישראל מפולין בסוף שנות השישים, לאחר שהיו מעורבים במאבקי סטודנטים באוניברסיטת ורשה נגד המשטר הקומוניסטי ב-1968. אביו גם ישב בכלא הפולני בגלל פעילות זו.

ספרד גדל בירושלים ולמד בתיכון רנה קסין, היה חבר בתנועת הנוער של ר"צ. שירת בנח"ל כחובש קרבי. היה סרבן שירות וישב שלושה שבועות בכלא הצבאי בגין סירובו לשרת בחברון. את לימודי המשפטים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחריהם התמחה אצל עורך הדין אביגדור פלדמן, ובהמשך עבד במשרדו במשך חמש שנים. במהלך תקופה זו נסע ללונדון למשך שנה לעשות תואר שני במשפט בינלאומי של זכויות אדם. בתחילת שנת 2004 פתח משרד משלו בתל אביב.

היה עיתונאי במקומון "כל העיר" בירושלים ככתב לענייני משפט. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים פובליציסטיים. כתב בכתבי עת משפטיים מקצועיים, בעיקר בשפה האנגלית.

נשוי לנירית בן-חורין, מעצבת אופנה.

פועלו המשפטיעריכה

הפרקטיקה המשפטית של מיכאל ספרד נוגעת לנושאים הקשורים למימושם של זכויות אדם ודיני העימות המזוין, מה שמוביל לעיסוק בשליטה הישראלית על יהודה ושומרון. במסגרת זו הוא מייצג ארגונים לזכויות אדם, ישראלים ופלסטינים, קהילות (מועצות וכפרים), וועדים וגם יחידים. התמחותו היא עתירות לבג"ץ והוא הגיש עד היום למעלה ממאה עתירות כאלו.

ספרד הוא היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין". טיפל בארבע עתירות העוסקות בגדר ההפרדה, מתוכן ניצח בשלוש, כשהמפורסת שבהן היא העתירה של הכפר בילעין. הוא מייצג אסירים פלסטינים רבים בוועדות שחרורים ולפעמים מופיע בבתי משפט צבאיים.

בין התיקים בהם טיפל:

מדיניות צה"ל ביהודה ושומרוןעריכה

זכויות בעלי חייםעריכה

  • תביעתה של עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד מכון ויצמן למדע בדרישה להפסקת הניסויים בקופים המבוצעים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון.
  • עתירה של אנימלס ותנו לחיות לחיות ליישום המלצות משרד החקלאות בנושא הגנת חזירים מתוקף חוק צער בעלי חיים.
  • עתירה בשם מספר ארגונים ועמותות לשיפור תנאי המחיה של תרנגולות בלולים מתועשים.
  • דרישתה של סטודנטית לביולוגיה מאוניברסיטת חיפה לאפשר לה שלא להשתתף בניסויים בבעלי חיים, תיק שהסתיים בפשרה שאפשרה לה להיעדר מהניסויים.

יוצרי קולנוע וטלוויזיהעריכה

  • מייצג את תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מייצג במאים, תסריטאים וסופרים.
  • העתירה נגד פסילת הסרט ג'נין ג'נין של מוחמד בכרי.

נושאים נוספיםעריכה

  • ייצג עובדים זרים במאבקם לקבלת זכויות בישראל.
  • הגיש בשם מספר הורים מאמצים תלונה, שהתבררה בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות נגד ידיעות אחרונות על כתבה שקבעה כי ילדים מאומצים מחוץ לישראל גדלים להיות עבריינים וזונות באחוזים גבוהים. "ידיעות אחרונות" חויב לפרסם התנצלות ולפרסם את ההחלטה של בית הדין. בית הדין קבע שאם היה מגיש את התלונה לא רק נגד העיתון, כי אם גם נגד העיתונאים, היה מחליט שאסור להעסיקם בעיתונות.
  • תיקו של מרכוס קלינגברג, שהורשע בריגול לטובת ברית המועצות.[דרושה הבהרה]
  • ייצג את הנתבעים בתביעת הדיבה שהגישה תנועת אם תרצו נגד מפעילי עמוד הפייסבוק "אם תרצו תנועה פאשיסטית (אז יש)". במהלך המשפט הודה יו"ר התנועה, רונן שובל, כי השיג באמצעות חוקר פרטי, חומרים מתוך משרדו של ספרד[2].

דעותיועריכה

בראיון עימו סיפר ספרד כי לדעתו "מפת ההתיישבויות בגדה היא בלתי ניתנת לקיום אם רוצים לשמור על מדינת ישראל. אני חושב שאני משרת את האינטרס הלאומי, בוודאי יותר מהמתנחלים...מה שאני עושה הוא הדבר הטוב ביותר לעתיד המדינה". לדבריו, לשואה יש תפקיד חשוב בעיצוב דמותו: "עיקר הסיבות שאני עושה את מה שאני עושה בא מראיית עולם שצמחה על רקע זה שאני יהודי ממשפחה של ניצולי שואה, ולכן הפן היהודי שבי הוא מאוד משמעותי...סיוע לחלשים, לאנשים נרדפים, לבני אדם שאין להם מעמד וזכויות, זה הלקח המרכזי שניתן וצריך ללמוד מההיסטוריה שלנו כעם". בראיון הגדיר את עצמו ספרד כיהודי חילוני: "אני יהודי חילוני, והתורה למשל היא חלק מהתרבות אבל לא ראיית עולם. כשאני אומר שאני יהודי ושהשורשים שלי נטועים ביהדות אני לא מתכוון לדת, אלא לחוכמה היהודית, להיסטוריה ולמוסר"[3].

בראיון אחר טען ספרד כי "למפקדי צה"ל לא אכפת עקרונית להרוג פלסטינים חפים מפשע, כולל ילדים, והם גם עושים את זה, במכוון" וכי ישראל נושאת בעצמה באחריות לטרור המתאבדים הפלסטיניים[4].

בספטמבר 2018 שיתף בעמוד הפייסבוק שלו מכתב המופנה לכוחות צה"ל שיידרשו לבצע את פינוי הכפר הפלסטיני הבלתי חוקי - חאן אל אחמר, ובו אזהרה כי הם חשופים לתביעה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג[5].

ספריועריכה

  • דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד (עורכים), משפטי הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר, מתן קמינר, נעם בהט, שמרי צמרת, אדם מאור. התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי, הוצאת בבל, 2004
  • מרקוס קלינגברג, המרגל האחרון, נכתב יחד עם מיכאל ספרד, תל אביב, הוצאת מעריב הד ארצי, 2007: ספרד ערך את האוטוביוגרפיה של קלינגברג, מרגל לטובת ברית המועצות שספרד ייצג בעתירות שונות. בביוגרפיה נחשף לראשונה שקלינברג גייס עבור הק.ג.ב. מרגלים ישראלים נוספים, בהם אשתו ומדען שזהותו לא נחשפה בספר, אבל נטען לגביו שהיה חבר בוועדה בעלת סיווג ביטחוני גבוה, שייעצה למשרד הביטחון.
  • שאול אריאלי ומיכאל ספרד, חומה ומחדל: גדר ההפרדה - ביטחון או חמדנות?, ידיעות ספרים, תל אביב, 2008.
  • מיכאל ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה