לאו ביינהאקר
לאו בֵּיינהאקר (בהולנדית: Leo Beenhakker; נולד ב-2 באוגוסט 1942 ברוטרדם) הוא מאמן כדורגל הולנדי לשעבר.
ביינהאקר, 2008 | |||
מידע אישי | |||
---|---|---|---|
לידה |
2 באוגוסט 1942 (בן 82) רוטרדם שבהולנד | ||
שם מלא | לאו ביינהאקר | ||
עמדה | קשר | ||
קבוצות כמאמן | |||
| |||
קריירת האימון של ביינהאקר, בה החל בגיל 23, נפרשה על פני חמישה עשורים ובמהלכה הוביל ביינהאקר קבוצות ונבחרות מכל רחבי העולם. בקריירת המועדונים שלו ניתן למנות שלוש אליפויות הולנד עם אייאקס ועם פיינורד ושלוש אליפויות ספרד עם ריאל מדריד. במהלך הקריירה הבינלאומית הוביל ביינהאקר את הולנד במונדיאל 1990, העפיל עם טרינידד וטובגו למונדיאל 2006 שהיה הראשון בתולדותיה, ועם פולין ליורו 2008, שהיה הראשון בתולדותיה. בתקופתו בליגה הספרדית כונה ביינהאקר דון לאו, בין היתר בגלל חיבתו הרבה לעישון סיגרים.
קריירה מקצועית
עריכהתחילת דרכו
עריכהביינהאקר היה כדורגלן בגילאי הנוער, אך החליט בשלב מוקדם לעבור לתפקיד המאמן. את משרתו הראשונה קיבל בשנת 1965 בקבוצת ס.וו. אפה מהליגות הנמוכות, אותה אימן במשך שנתיים. בעונת 1967/1968 שימש כעוזר מאמן גו אהד איגלס מליגת העל ההולנדית, עונה בה סיימה הקבוצה שלישית בטבלה. ב-1968 התמנה לתפקיד מאמן פיינדאם, אותה העלה כבר בעונתו הראשונה אל ליגת המשנה. בסך הכול הוביל ביינהאקר את הקבוצה במשך ארבע שנים, וממנה עבר לקמבור, גם היא מליגת המשנה, ואימן אותה במשך שלוש עונות. בעונת 1975/1976 היה ביינהאקר לראשונה מאמן ראשי בליגה הבכירה, והוביל את גו אהד איגלס להישרדות בליגה הבכירה. לאחר עונה זו, קיבל ביינהאקר לראשונה משרה במועדון בכיר, כשהתמנה לתפקיד מאמן הנוער של פיינורד, תפקיד אותו ביצע במשך שלוש שנים.
אליפות בהולנד ומעבר לספרד
עריכהב-8 בספטמבר 1979 החל ביינהאקר לאמן את אייאקס. כבר בעונת הבכורה שלו, עונת 1979/1980, הוביל ביינהאקר את קבוצתו לזכייה באליפות הולנד ולחצי גמר גביע אירופה לאלופות. במסגרת האירופית הציגה אייאקס יכולת התקפית מרשימה, שכללה שני ניצחונות 8:1 על ה.י.ק. הלסינקי בסיבוב הראשון, ניצחון 10:0 על אומוניה ניקוסיה בשמינית הגמר וניצחון 4:0 על שטרסבורג ברבע הגמר. אייאקס נעצרה בחצי הגמר על ידי הזוכה בסיום הטורניר, נוטינגהאם פורסט. עונה אחר כך נעצרה קבוצתו של ביינהאקר כבר בשמינית גמר גביע אירופה על ידי באיירן מינכן, כולל תבוסת 5:1 במשחק החוץ. גם בליגה ההולנדית פיגרה אייאקס אחרי מוליכת הטבלה א.ז. אלקמאר, עד שב-10 במרץ 1981 התפטר בינהאקר מתפקידו והוחלף על ידי אד דה מוס.
ביינהאקר עזב לראשונה את הולנד כמאמן פחות משבועיים אחר כך, כשהתמנה לתפקיד מאמן ריאל סרגוסה שישה מחזורים לסיום העונה, והוביל אותה להישרדות בליגה הבכירה. לאחר מכן הוביל את הקבוצה במשך שלוש עונות מלאות, במהלכן עברו בקבוצה שחקנים בכירים כמו חורחה ולדאנו, ראול אמרייה, חואן אנטוניו סניור ופיצ'י אלונסו. לאחר עונת הבכורה המלאה שלו בקבוצה, שהסתיימה במקום ה-11 בטבלה, הוביל ביינהאקר את סרגוסה המשתפרת עד למקום השישי בטבלה. סרגוסה הפגינה יכולת מרשימה, ובאותה עונה זכו שני שחקניה בפרס דון בלון – סניור בתואר הכדורגלן הספרדי המצטיין, וחואן ברבאס בתואר הכדורגלן הזר המצטיין.
חזרה להולנד ואימון הנבחרת
עריכהלקראת עונת 1984/1985 חזר ביינהאקר לליגה ההולנדית לתפקיד מאמן פולנדם. הוא לא נחל הצלחה עם הקבוצה שהתמודדה כנגד הירידה, ובאמצע העונה, בפברואר 1985 עזב אותה לטובת משרת מאמן נבחרת הולנד. ביינהאקר התמנה לתפקיד המאמן במקומו של רינוס מיכלס בעיצומן של מוקדמות מונדיאל 1986, בהן צברה עד להגעתו שתי נקודות בלבד, עם ניצחון אחד ושני הפסדים. ביינהאקר הוציא את הנבחרת ממצבה הקשה, והוביל אותה לניצחון 7:1 כבר בבכורה שלו על הקווים מול קפריסין. עד לסיום שלב הבתים צברה הולנד תחת הדרכתו שני ניצחונות ותיקו, וסיימה במקום השני שהוביל לפלייאוף ההעפלה, שם התמודדה מול בלגיה. בסופו של דבר כשלה הולנד להעפיל למונדיאל 1986, לאחר שהודחה על ידי בלגיה עקב חוק שערי חוץ. במרץ 1986, בעקבות ההדחה, התפטר ביינהאקר מתפקידו לאחר כשנה.
ריאל מדריד, אייאקס ומונדיאל 1990
עריכהלקראת עונת 1986/1987 התמנה ביינהאקר לתפקיד מאמן ריאל מדריד. הוא הוביל את הקבוצה במשך שלוש עונות, בהן שלטה ללא עוררין בליגה הספרדית אך כשלה להעפיל לגמר גביע אירופה. בעונה הראשונה שלו בתפקיד זכתה ריאל באליפות ספרד בפער של שלוש נקודות מברצלונה, וסיימה את דרכה ברבע גמר גביע אירופה בעקבות הפסד לכוכב האדום בלגרד בחוק שערי חוץ, וזאת לאחר שהדיחה את יובנטוס החזקה שלב אחד קודם לכן. בעונת 1987/1988 הוביל ביינהאקר את ריאל לאליפות מרשימה בפער 11 נקודות מריאל סוסיאדד, שגם העניקה לו את הזכייה בפרס דון בלון למאמן השנה בליגה הספרדית. בגביע אירופה הודחה הקבוצה בחצי הגמר על ידי פ.ס.וו. איינדהובן, וזאת לאחר שהדיחה מהטורניר בין היתר את נאפולי של דייגו מראדונה. בעונה השלישית והאחרונה הוביל ביינהאקר את קבוצתו לזכייה בדאבל, לאחר שהקדימה בליגה את ברצלונה בחמש נקודות, וגברה בגמר גביע המלך הספרדי 1:0 על ריאל ואיאדוליד. באירופה הגיעה הקבוצה פעם נוספת לחצי הגמר, אך הובסה על ידי מילאן והודחה. בסיום העונה השלישית עזב ביינהאקר את המועדון.
לקראת עונת 1989/1990 חזר ביינהאקר לתפקיד מאמן אייאקס. בעונה הראשונה שלו בקדנציה החדשה, הוביל ביינהאקר את אייאקס לזכייה באליפות בפעם השנייה בקריירה, בפער נקודה מאיינדהובן. באותה העונה השתתפה אייאקס בגביע אופ"א. במסגרת הטורניר פגשה אייאקס את אוסטריה וינה, ובמהלך המפגש נזרק מוט ברזל מיציע אוהדי אייאקס לעברו של שוער היריבה. בעקבות התקרית, הורחקה אייאקס לשנה על ידי אופ"א מכל המסגרות האירופיות.
במאי 1990, בתום העונה בליגה ההולנדית וזמן קצר לפני טורניר מונדיאל 1990 באיטליה, קיבל ביינהאקר בפעם השנייה את תפקיד מאמן נבחרת הולנד לקראת הטורניר. הנבחרת העפילה לטורניר עם המאמן תיס ליברכטס, שהחליף את מיכלס לאחר הזכייה ביורו 1988. עם זאת, סבלה הנבחרת ממשבר אמון בין הצוות המקצועי לסגל השחקנים, ולחוסר יציבות שגררה את פיטוריו של ליברכטס זמן קצר לפני תחילת הטורניר. בעקבות הבעיות הקשות בנבחרת, התקשתה הולנד להציג את היכולת המצופה וצלחה בקושי רב את שלב הבתים מהמקום השלישי בבית לאחר שלוש תוצאות תיקו – 1:1 מול מצרים, 0:0 מול אנגליה ו-1:1 מול אירלנד. הולנד סיימה את הטורניר ללא ניצחון, לאחר שנוצחה 1–2 על ידי גרמניה המערבית בשלב שמינית הגמר. ביינהאקר התפטר מתפקידו בנבחרת לאחר הטורניר וחזר לתפקידו כמאמן אייאקס.
בעונת 1990/1991 התנהל מאבק אליפות צמוד בליגה ההולנדית בין אייאקס לאיינדהובן. כל קבוצה השיגה ניצחון ביתי מול יריבתה, ואת העונה סיימו שתי הקבוצות עם מאזן זהה של 53 נקודות. אייאקס נאלצה להיפרד מתואר האליפות עקב פער שערים, שנטה לטובתה של פ.ס.וו. בשני שערים בלבד. בסיום העונה עזב ביינהאקר את תפקיד מאמן הקבוצה.
חזרה לריאל מדריד ומעבר לשווייץ
עריכהבנובמבר 1991, במהלך עונת 1991/1992 בליגה הספרדית, חזר ביינהאקר לריאל מדריד על תקן מנהל מקצועי, בעקבות רצף תוצאות חלשות. תחתיו עבד המאמן רדומיר אנטיץ', שעל אף הירידה הקלה ביכולת, הוביל את הקבוצה בחודשיים שלאחר מכן למקום הראשון בפער של שבע נקודות, ולרבע גמר גביע אופ"א. על אף היתרון בראש הטבלה, פוטר אנטיץ' מתפקידו בינואר 1992 ובמקומו מונה ביינהאקר לתפקיד המאמן. הקדנציה השנייה על הקווים בריאל הייתה קצרה יותר ומוצלחת פחות מהראשונה. ביינהאקר הוביל את הקבוצה לחצי עונה חלשה מאוד, בסיומה איבד את היתרון בליגה ואת האליפות לברצלונה בפער של נקודה, והודח בחצי גמר גביע אופ"א על ידי טורינו. בסיום העונה סיים ביינהאקר את תפקידו במועדון.
לקראת עונת 1992/1993 התמנה ביינהאקר לתפקיד מאמן גראסהופרס ציריך מהליגה השווייצרית. הוא לא הצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף האליפות, לאחר שסיים במקום התשיעי מתוך 12 בליגה הסדירה. באותה עונה הוביל ביינהאקר את קבוצתו לגמר הגביע השווייצרי, אך שם הובסה קבוצתו 4:1 על ידי לוגאנו. ביינהאקר סיים את תפקידו עם תום העונה ולא המשיך לעונה נוספת במועדון.
ערב הסעודית, מקסיקו וטורקיה
עריכהבדצמבר 1993, לאחר העפלתה של ערב הסעודית למונדיאל 1994 בארצות הברית, התמנה ביינהאקר לתפקיד מאמן הנבחרת. ערב הסעודית הודרכה על ידי מאמנים ברזילאים באופן כמעט רציף החל משנת 1980, וסגנון המשחק האירופי של ביינהאקר לא תאם את ציפיות ההתאחדות הסעודית, שציפתה לסגנון משחק דרום אמריקאי בעיקרו. שלושה חודשים בלבד לאחר שהתמנה לתפקיד פוטר ביינהאקר מתפקידו, ומי שהוביל לבסוף את הנבחרת בטורניר הגמר היה חורחה סולארי הארגנטינאי.
ב-15 ביוני 1994 התמנה ביינהאקר לתפקיד מאמן קלוב אמריקה המקסיקנית. בינהאקר הוביל סגל מרשים בכיכובם של שחקני הרכש האפריקאים פרנסואה אומאם-בייק וקלושה בוואליה, וסגל מקומי שכלל בין היתר את קוואוטמוק בלנקו, חואקין דל אולמו, לואיס רוברטו אלבס וראול לארה. ביינהאקר הוביל את הקבוצה ליכולת מרשימה ושוברת שיאים, בייחוד שיאי שערים. הקבוצה הפגינה יכולת התקפית מרשימה וצעדה בבטחה לפלייאוף האליפות של עונת 1994/1995. מאזן הקבוצה, הן מבחינת נקודות והן מבחינת שערים, היה מהטובים בליגה, והיכולת המרשימה סחפה קהל רב למגרשים כך שממוצע האוהדים למשחק בתקופתו של ביינהאקר היה הגבוה ביותר באותו העשור. ב-5 באפריל 1995, זמן קצר לפני סיום העונה הסדירה ותחילת הפלייאוף, פוטר ביינהאקר במפתיע מתפקידו, וזאת לאחר שהתעלם מהוראתו של בעלי הקבוצה שלא לשתף את חואקין דל אולמו במשחק הליגה הקרוב. דל אולמו היה מצוי בסכסוך כלכלי עם הבעלים, אך ביינהאקר סירב להתערבות בבחירת הסגל ושיתף את דל אולמו על אף ההוראה. לאחר המשחק הודיעה הנהלת הקבוצה לביינהאקר על סיום דרכו במועדון. הקבוצה עצמה התקשתה להתאושש מהפרידה והודחה בחצי גמר הפלייאוף על ידי קרוס אסול.
לקראת עונת 1995/1996 התמנה ביינהאקר לתפקיד מאמן איסטנבולספור מהליגה הטורקית. פתיחת העונה של הקבוצה הייתה חלשה מאוד, וכללה שבעה הפסדים בשמונת משחקי הפתיחה של העונה. כבר באוקטובר 1995, לאחר ארבעה חודשים בתפקיד, פוטר ביינהאקר מתפקידו כמאמן הקבוצה.
ב-4 בנובמבר 1995, חודש לאחר פיטוריו, חזר ביינהאקר למקסיקו כשהחליף את אוסבלדו ארדילס בתפקיד מאמן גוודלחרה. ביינהאקר לא הצליח להוביל את קבוצתו לפלייאוף האליפות, וסיים את תפקידו עם תום העונה.
חזרה להולנד וזכייה באליפות
עריכהלקראת עונת 1996/1997 חזר ביינהאקר להולנד, והתמנה לתפקיד מאמן ויטסה ארנהם מהליגה הבכירה. בין שחקני הרכש שהגיעו עם ביינהאקר היה גם חואקין דל אולמו, אותו אימן בקלוב אמריקה. ויטסה תחת ביינהאקר צברה עד לפגרת החורף תשעה ניצחונות וחמישה הפסדים בעשרים המחזורים הראשונים של העונה, ועם היציאה לפגרת החורף סיים ביינהאקר את תפקידו במועדון והוחלף על ידי הנק טן קטה.
באוקטובר 1997 התמנה ביינהאקר לתפקיד מאמן פיינורד. הוא שב למועדון כעשרים שנים אחרי שעבד בו כמאמן הנוער, במקומו של ארי האן שסיים את תפקידו בעקבות פתיחת עונה חלשה. עד לסיום העונה הצעיד ביינהאקר את קבוצתו למקום הרביעי, ועונה אחר כך זכה עמה באליפות הולנד בפער של 15 נקודות מהסגנית וילם II. פיינורד הציגה את ההגנה החזקה בליגה, ניצחה ב-25 מתוך 34 המחזורים והפסידה רק ארבע פעמים. בעונת 1999/2000 הוביל ביינהאקר את קבוצתו לזכייה במגן יוהאן קרויף עם ניצחון 3:2 על אייאקס ולשלב הבתים השני של ליגת האלופות, והתפטר מתפקידו כחודשיים לתום העונה, אותה סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה.
מנהל מקצועי בהולנד וחזרה לקלוב אמריקה
עריכהבספטמבר 2000 חזר ביינהאקר לאייאקס, על תקן המנהל המקצועי של המועדון[1]. זאת, למורת רוחם של אוהדי קבוצתו האחרונה פיינורד, יריבתה הגדולה של אייאקס. במהלך מרבית תקופתו בקבוצה הוא עבד עם המאמן רונאלד קומאן, שהוביל את הקבוצה לזכייה בדאבל בעונת 2001/2002. אחד מהישגיו הגדולים של ביינהאקר כמנהלה הספורטיבי של אייאקס היה החתמתו של זלאטן איברהימוביץ' ממאלמה תמורת כ-8.7 מיליון אירו, סכום ששבר את שיא ההעברות של הקבוצה.
ביינהאקר סיים את תפקידו באייאקס ב-2003, ואז חזר לקדנציה שנייה כמאמן קלוב אמריקה[2]. הוא הדריך אותה במשך שני טורנירים במקסיקו, אפרטורה 2003 וקלאוסורה 2004, כאשר בראשון לא הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף האליפות, ובשני הודחה בשלב רבע הגמר על ידי דפורטיבו טולוקה. בטורניר גביע ליברטדורס 2004 הוביל ביינהאקר את קבוצתו עד לשלב שמינית הגמר. באותו הטורניר ניצחה אמריקה את סאו קאטאנו 2:1 על אדמת ברזיל, והייתה לקבוצה המקסיקנית הראשונה שמשיגה ניצחון בברזיל במשחק רשמי. ביינהאקר סיים את דרכו במועדון לאחר כשנה בתפקיד, והוחלף על ידי אוסקר רוג'רי.
בעונת 2004/2005 שב פעם נוספת להולנד, והתמנה למנהל המקצועי של דה חראפסחאפ. בתום עונה קשה, בה סיימה עם מאזן זהה לאחרונה בטבלה במרחק 16 נקודות מהקו האדום, ירדה הקבוצה לליגת המשנה.
נבחרות טרינידד וטובגו ופולין
עריכהב-30 במרץ 2005 התמנה ביינהאקר למאמן טרינידד וטובגו[3]. המשימה הראשונה שלו בתפקיד הייתה גביע הזהב 2005, בו כשלה הנבחרת להשיג ניצחון וסיימה במקום האחרון בבית. לאחר מכן החלה נבחרתו של ביינהאקר את דרכה במוקדמות מונדיאל 2006. הנבחרת בהובלתו של ביינהאקר הדיחה את הרפובליקה הדומיניקנית עם 6:0 בסיכום שני מפגשים, והעפילה לסיבוב השלישי. היא סיימה כסגניתה של מקסיקו בבית ג' והעפילה לסיבוב הרביעי והמכריע. טרינידד וטובגו סיימה את הבית במקום הרביעי, אחרי מקסיקו, ארצות הברית וקוסטה ריקה שהעפילו אוטומטית. המקום הרביעי שלח את נבחרתו של ביינהאקר להתמודדות בפלייאוף מול בחריין. בנובמבר 2005 נפגשו השתיים לצמד מפגשים על המקום בטורניר הגמר. לאחר שוויון 1:1 בבית, השיגה טרינידד ניצחון 1:0 בחוץ והעפילה למונדיאל 2006 לראשונה בתולדותיה. בכך, הייתה טרינידד וטובגו למדינה הקטנה ביותר בהיסטוריה ששולחת נבחרת לטורניר גמר הגביע העולמי.
בטורניר המונדיאל בגרמניה הוגרלה הנבחרת לבית ב' עם אנגליה, שוודיה ופרגוואי. במשחקה הראשון אי פעם בגביע העולמי נפרדה טרינידד בשוויון 0:0 עם שוודיה. לאחר מכן הפסידה פעמיים בתוצאה זהה של 2:0, וסיימה את הטורניר עם נקודה אחת וללא שער זכות במקום האחרון בבית.
מיד עם תום הטורניר עזב ביינהאקר את הנבחרת לטובת משרת המאמן בפולין, שהודחה אף היא בשלב הבתים של המונדיאל. משימתו הראשונה של ביינהאקר הייתה מוקדמות יורו 2008. היא הוגרלה לבית א', בו שיחקו שמונה נבחרות וביניהן פורטוגל, סרביה, פינלנד ובלגיה. פולין פתחה את הטורניר בספטמבר 2006 עם שתי תוצאות מאכזבות, הפסד ביתי 3:1 לפינלנד ותיקו ביתי 1:1 מול סרביה. לאחר הפתיחה המאכזבת רצה פולין לשישה ניצחונות רצופים, כולל מול פורטוגל ובלגיה. בתום 14 משחקי הבית, ובכיכובו של מלך שערי הבית אבי סמולארק, סיימה פולין בראש הטבלה עם 28 נקודות, אחת יותר מפורטוגל וארבע יותר מסרביה ומפינלנד. בכך, הבטיחה נבחרתו של ביינהאקר את העפלתה הראשונה בהיסטוריה לטורניר גמר אליפות אירופה.
במאי 2007, בעיצומן של מוקדמות היורו, פנתה פיינורד לביינהאקר על מנת שישמש כמאמנה הזמני במשחקי פלייאוף ההעפלה לגביע אופ"א, במקומו של ארווין קומאן שהתפטר עם תום העונה הסדירה. ביינהאקר הוביל את הקבוצה במשחקי הפלייאוף ללא הצלחה, ולאחר כחודש פינה את מקומו לבארט ואן מרוויק.
ביינהאקר הוביל את פולין לטורניר יורו 2008 באוסטריה ובשווייץ, אך שם נכשלה הנבחרת לעבור את שלב הבתים. היא פתחה בהפסד 2:0 לגרמניה, משחק שהוגדר כרגיש מאוד בעקבות קריקטורות לוחמניות שהוצגו בעיתוני פולין ערב המשחק. באחת מהן אף הוצג ביינהאקר כשהוא אוחז בראשיהם הכרותים של מיכאל באלאק ויואכים לב[4]. פולין המשיכה לשוויון 1:1 מאכזב מול אוסטריה לאחר שספגה בפנדל שלוש דקות בתוך תוספת הזמן, וסיימה עם הפסד 1:0 לקרואטיה שהותיר אותה אחרונה בטבלת הבית.
ביינהאקר נותר בנבחרת בניסיון להעפיל עמה ממוקדמות מונדיאל 2010. נבחרתו הוגרלה לבית ג', לצדן של חמש נבחרות ובהן סלובקיה, סלובניה וצ'כיה. ב-9 בספטמבר 2009 הובסה פולין 3:0 על ידי סלובניה במשחקה השמיני מתוך עשרה, שהבטיח כי היא לא תעפיל למונדיאל בדרום אפריקה. בעקבות ההפסד פוטר ביינהאקר מתפקידו כמאמן הנבחרת לאחר כשלוש שנים בתפקיד[5][6].
שלהי הקריירה כמנהל מקצועי
עריכהבאוקטובר 2009 חזר ביינהאקר לפיינורד פעם נוספת, הפעם כמנהל מקצועי. הוא שימש בתפקיד עד לינואר 2011, בעיצומה של עונה חלשה מהרגיל של הקבוצה, שהסתיימה במקום העשירי בלבד בטבלה. לקראת עונת 2011/2012 החל לשמש כמנהלה המקצועי של אויפשט. באוקטובר 2011, כשלושה חודשים בלבד אחר כך, רכש את הקבוצה בעלים חדש, רודריק דושאטלה, ובעקבות כך סיים ביינהאקר את תפקידו במועדון.
ביוני 2013, לאחר יותר משנה וחצי מחוץ למגרשים, חזר ביינהאקר לנבחרת טרינידד וטובגו כמנהל מקצועי, תפקיד אותו מילא במשך כחצי שנה. ב-19 בדצמבר 2013 הצטרף ביינהאקר לחבר המנהלים של ספרטה רוטרדם, והיה אחראי טכני מטעם ההנהלה. ב-2 ביוני 2015 הודיע ביינהאקר כי יפרוש מעולם הכדורגל ב-1 ביולי, חמישים שנים בדיוק מאז קיבל את תפקידו הראשון כמאמן.
תארים
עריכה- אליפות הולנד (2): 1979/1980, 1989/1990
- אליפות ספרד (3): 1986/1987, 1987/1988, 1988/1989
- הגביע הספרדי: 1988/1989
- הסופר קאפ הספרדי (2): 1988, 1989
- תארים אישיים
- פרס דון בלון למאמן העונה בליגה הספרדית: 1987/1988
קישורים חיצוניים
עריכה- לאו ביינהאקר, באתר WorldFootball.net
- לאו ביינהאקר, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- יואב דובינסקי, היכרות עם מאמן טרינידד וטובגו: ליאו בינהאקר, באתר ערוץ הספורט, 30 במאי 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ בינהאקר חוזר לצוות המקצועי של אייאקס, באתר ynet, 24 באוגוסט 2000
- ^ מכסיקו: בינהאקר יאמן את קלוב אמריקה, באתר ynet, 2 ביוני 2003
- ^ ליאו בינהאקר מונה למאמן טרינידד וטובאגו, באתר nrg, 1 באפריל 2005
- ^ שרון בורנשטיין, עוברים את הגבול, באתר גלובס, 8 ביוני 2008
- ^ איזק אבידור, ליאו בינהאקר פוטר מנבחרת פולין, באתר nrg, 10 בספטמבר 2009
- ^ מערכת וואלה! ספורט, פיטורים נוסח פולין, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2009
נבחרת הולנד – מונדיאל 1990 | ||
---|---|---|
1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 רייקארד • 4 ר. קומאן • 5 ואן טיחלן • 6 ואוטרס • 7 א. קומאן • 8 וננבורג • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ויטסחה • 12 קיפט • 13 רוטחס • 14 טסחיפ • 15 רוי • 16 היילה • 17 גילהאוס • 18 פראסר • 19 ואן לואן • 20 וינטר • 21 בלינד • 22 מנזו • מאמן: ביינהאקר |
נבחרת טרינידד וטובגו – מונדיאל 2006 | ||
---|---|---|
1 היסלופ • 2 קוקס • 3 א.ג'ון • 4 אנדרוס • 5 סאנצ'ו • 6 לורנס • 7 ברצ'הול • 8 גריי • 9 וייטלי • 10 לטאפי • 11 אדוארדס • 12 סמואל • 13 גלן • 14 ס.ג'ון • 15 ג'ונס • 16 וייס • 17 צ'ארלס • 18 ת'יאובלד • 19 יורק • 20 סקוטלנד • 21 ג'ק • 22 אינס • 23 וולף • מאמן: ביינהאקר |
נבחרת פולין – יורו 2008 | ||
---|---|---|
1 בורוץ • 2 ג'ופ • 3 וורזיניאק • 4 גולנסקי • 5 דודקה • 6 בונק • 7 סמולארק • 8 קז'ינובק • 9 ז'וראבסקי • 10 גרגולה • 11 סגנובסקי • 12 קובלבסקי • 13 וסילבסקי • 14 ז'בלקוב • 15 פזדן • 16 פישצ'ק • 17 לובודזינסקי • 18 לבנדובסקי • 19 מורבסקי • 20 גריירו • 21 זהורסקי • 22 פביאנסקי • 23 קוקוזקה • מאמן: ביינהאקר |