מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: הערך לא עודכן באופן משמעותי מאז יולי 2024, חסר מידע על הפגנות אוגוסט-ספטמבר והשלכותיהן. | |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
במהלך מלחמת חרבות ברזל (2023–2024), התקיימו מחאות, הפגנות והפרות סדר בישראל, נגד הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות משבר החטופים הישראלים ברצועת עזה וכנגד התנהלות הממשלה במלחמה. ההפגנות התקיימו מדי שבוע במוצאי שבת כשמוקד ההפגנות העיקרי הוא בסמוך לקריה בתל אביב.
 | |||
| הפגנה מול הקריה בתל אביב | |||
| תאריכי המאבק | 5 בנובמבר 2023 – הווה (0 שנים) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים:
| ||
| מטרה |
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מרי אזרחי, התנגדות אזרחית, מהומות | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| מלחמת חרבות ברזל, החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל | |||
המפגינים קראו לנתניהו לבצע עסקת חטופים וקראו להקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל למתקפת הפתע על ישראל.[1] המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו, והגיעו לשיאן באפריל 2024 כאשר חלק ממשפחות החטופים הצטרפו לפעולות המחאה כנגד הממשלה.[2][3][4]
בנוסף התקיימו גם מחאות אחרות במהלך המלחמה כמו הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה עד לניצחון,[5] חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,[6][7] הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה.[8][9] והפגנות נגד המלחמה.[10]
רקע
עריכה
ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
בעבר התקיימו הפגנות רבות ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלות שעמד בראשן. על אף שהמטרות שלהן היו שונות, רובן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות בטענה שהן אינן פועלת לטובת האזרח.
הפגנות נגד הממשלה בראשות נתניהו החלו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו ואחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור.[11]
ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה.[12] הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את מתקפת הפתע על ישראל, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
מהלך המחאה
עריכה
המחאה החלה במספר ערים, בסביבות נובמבר 2023, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו".[13] אף על פי שהיו קטנות בהרבה מהפגנות נגד הרפורמה, הן גדלו בהדרגה ומספר ארגוני מחאה חזרו להפגין בדצמבר של אותה שנה.[14][15] ב-24 בפברואר 2024, 21 מפגינים נעצרו בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב בסמוך לקריה.[16] בתחילת אפריל 2024, מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו.[17]
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר" ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות".[18] בפועל, חמאס הוסיפה לדרוש נסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה לכל אורך המלחמה, למרות הטענות להשפעתם של הלחץ הצבאי או של פעולות המחאה.[19] מובילי ההפגנות טענו מצידם כי ימשיכו להפגין למען החזרת החטופים בעסקה וכנגד התנהלותה של הממשלה והמשטרה.[20] ב-13 באפריל 2024, תקף מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים את נתניהו בטענה שבגללו חטופות נאנסות.[21]
ב-5 בנובמבר 2023, הפגינו אלפים בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל התקיימה הפגנה גם בירושלים וערים נוספות.[22] ההפגנה הוכרזה כהפגנה שבועית והתקיימה במוצאי שבת בערים השונות, בדומה למחאות כנגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו במהלך 2023 ועד למתקפת הפתע של החמאס.
על אף שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו במקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. בתחילת המלחמה ארגוני מחאת קפלן החליטו להפסיק את ההפגנות ופעולות המחאה בזמן מלחמה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם.[23] עם זאת, בעקבות הימשכות המלחמה ובעקבות כך שלא נחתמה עסקה לשחרור החטופים, החלו פעולות המחאה להתחזק בפברואר 2024.
ב-17 בפברואר 2024, ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה, 4 מפגינים נעצרו.[24] ב-25 בפברואר 2024, לראשונה מאז תחילת המלחמה, הופעלה מכת"זית בהפגנה בסמוך לקריה, ו-21 מפגינים נעצרו.[25]
החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה.[26]
ב-30 במרץ 2024 התקיימה הפגנה במספר ערים. בתל אביב, הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ונתיבי איילון נחסמו על ידי מפגינים. 16 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה.[27]
ב-2 באפריל 2024 התכנסו אלפי מפגינים לצעדה נגד הממשלה שהתקיימה בעיר האוהלים שהוקמה ממשכן הכנסת ועד לבית המשפט העליון. בהמשך הצעדה המוחים הקיפו את בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה, ניסו לפרוץ מחסומים בדרך למקום והתעמתו עם שוטרים. פרש משטרתי נפגע מלפיד בוער שהושלך לעברו על ידי מפגין. המפגינים הצליחו לפרוץ מחסום בדרך לביתו של ראש הממשלה עד שנהדפו, ומכת"זית הופעלה.[18][28] לאחר העימותים, ראש השב"כ רונן בר הגיע באופן חריג לביתו של נתניהו בירושלים ואמר כי: "חלק מן המראות שראינו הלילה בירושלים, חורגים מכללי המחאה המקובלים...ישנו קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית. זוהי מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם".[29]
ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה.[30]
ב-7 ביולי 2024 נערך יום מחאה לציון תשעה חודשים לפרוץ המלחמה. עיקר המחאה היה על מה שנתפס כסירוב מצד ממשלת ישראל להתקדם לעסקה לשחרור שבויים עם החמאס.
ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק.[31]
קבוצות המחאה
עריכה
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
עריכה- ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב-31 במרץ 2024 תקפו אנשי המטה את הממשלה והשתתפו בהפגנות.[32] ב-13 באפריל 2024, תקפו את נתניהו וטענו שבגללו חטופות נאנסות. פעמים רבות, הכריזו על נתניהו כמכשול לעסקה.[33][26]
כולנו חטופים
עריכה"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".
שותפות השלום
עריכההפגנות משותפות של חד"ש וארגון "קואליציית שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים תחתיה, התומכים בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים וקידום תהליך מדיני.[34] השותפות ארגנה כנסים והפגנות בערים שונות.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^
בר פלג, אלפים הפגינו בת"א בקריאה לשחרור החטופים: "רפיח יכולה לחכות, הם – לא", באתר הארץ, 29 באפריל 2024
- ^ אבי כהן, ירון דורון, מישל מכול, יורי ילון, "בחירות עכשיו!" עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ, מאות בתהלוכה ברחבי תל אביב, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2024
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עשרות אלפים מוחים בת"א וקוראים להקדמת הבחירות, 5 מפגינים נפגעו מרכב, באתר וואלה, 6 באפריל 2024
- ^ בר פלג, עדי חשמונאי, ניר חסון ועדן סולומון, אלפים הפגינו ברחבי הארץ; אם של חטוף: בגלל רה"מ ישראליות נאנסות בעזה, באתר הארץ, 13 באפריל 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, אלפים בעצרת בי-ם: "צוואת הנופלים - להמשיך לניצחון המוחלט", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
- ^ מתן צורי, אלישע בן קימון, יעל צ'כנובר, 4 עוכבו בכרם שלום, שלא נחסם: "סיוע? דודתי נחטפה מגן ילדים ונרצחה - זה לא הומניטרי", באתר ynet, 29 בינואר 2024;
אריאל כהנא, "נכנס סיוע שמחליש את כל המערכה": מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024;
המחאות נגד סיוע הומניטרי | לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024 - ^ מתן צורי, עימותים קשים בכרם שלום: מפגינים נהדפו על ידי חיילים, באתר ynet, 22 בפברואר 2024;
פלד ארבלי, פרסום ראשון: השר בן גביר הורה ליחידות השיטור העירוני לא ללוות את שיירות הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024;
נורית יוחנן, תקרית אחר תקרית: מפגינים יידו אבנים לעבר משאיות סיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024;
חיים גולדיטש, לאחר כמה תקריות אלימות: ארגון צו 9 מקפיא את פעילותו נגד שיירות הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024 - ^ גלעד כהן, מורן אזולאי, "לעודד הגירה" וחתימה על "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה": הכנס עם בכירי הקואליציה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות: העם דורש חזרה לעזה עכשיו!, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2024
- ^ חן מענית, בעקבות עתירה לבג"ץ, המדינה תאפשר לחד"ש לקיים הפגנה בתל אביב נגד המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023;
אדם קוטב, מאות מפגינים בתל-אביב נגד המלחמה, בקבוקים וחפצים נזרקו לעברם, באתר ynet, 18 בנובמבר 2023;
עינת פישביין, "אותך היו צריכים לרצוח בבארי": מפגינים נגד המלחמה הותקפו בת"א, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בנובמבר 2023;
ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024 - ^ Yifat Reuven, הערב - ההפגנה האחרונה בבלפור? | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2021-05-08
- ^ אבי כהן, מישל מכול, השבוע ה-39 למחאה: הפגנות נגד הרפורמה ברחבי הארץ, איילון נחסם לתנועה - ונפתח, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2023
- ^ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, הדר גיל-עד, איתן גליקמן, אדם קוטב, רענן בן צור, אילנה קוריאל, לצד קריאות להחזרת החטופים, הפגנות סוערות מול בתי נתניהו: "אשם", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ לראשונה מאז המלחמה: ההפגנות נגד ממשלת המחדל חוזרות במוצ"ש, באתר "Time Out ישראל", 1 בדצמבר 2023
- ^ הפגנת המטריות 2: אלפים מחו בתל אביב בדרישה להדחת נתניהו, באתר "Time Out ישראל", 24 בדצמבר 2023
- ^ רן שמעוני, 21 עצורים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, המשטרה השתמשה במכת"זית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2024
- ^ ירון דורון, יורי ילון, נועם (דבול) דביר, ערב של מחאות: 16 נעצרו בתל אביב, נתיבי איילון נפתחו לתנועה; מאות מפגינים מול בית רה"מ בי-ם | צפו, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2024
- ^ 1 2 מורן אזולאי, יובל קרני, יאיר קראוס, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר כהן, מתקפה בקואליציה על ההפגנה בהשתתפות קרובי חטופים: "עבריינות, הזכיר מחאות של טרוריסטים", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני, לא לעסקת החטופים המסתמנת, באתר JISS, 2024-07-10
- ^
ציוץ של Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 באפריל 2024
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עצרת החטופים שבה לכיכר בתל אביב, הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, באתר וואלה, 13 באפריל 2024
- ^ Thousands rally in Tel Aviv for hostages; Netanyahu critics renew Jerusalem protests, זמן ישראל
- ^ בר פלג, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
- ^ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, מחריפה המחאה נגד הממשלה: רחוב קפלן בתל אביב נחסם, 4 עצורים בקיסריה, באתר ynet, 17 בפברואר 2024
- ^ מתן וסרמן, לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ^ 1 2 ארז הראל, משפחות החטופים בהצהרה חריפה נגד נתניהו: מכשיל בכוונה עסקה, נפעל להחלפתו, באתר וואלה, 30 במרץ 2024
- ^ יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, אדם קוטב, הפגנה סוערת ו"הסרת כפפות" של קרובי חטופים: "המו"מ תקוע, לא נשב סטטיים", באתר ynet, 30 במרץ 2024
- ^ גלעד כהן, לירן תמרי, יעל צ'כנובר, אלפים צעדו עם לפידים בי-ם, שוטרים התעמתו עם קרובי חטופים: "נתניהו - המכשול לעסקה", באתר ynet, 2 באפריל 2024
- ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, אלכסנדרה לוקש, רועי רובינשטיין, ראש השב"כ אחרי ההפגנה: "מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים", באתר ynet, 3 באפריל 2024
- ^ מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר, אדם קוטב, נהג דרס 5 מפגינים, רבבות קראו לבחירות ושחרור החטופים: "אלעד, סליחה", באתר ynet, 6 באפריל 2024
- ^ קרן מרציאנו לי נעים יולן כהן מיכל פעילן, יו"ר ההסתדרות: "אי אפשר לעמוד מנגד"; סמוטריץ': "הנחיתי לא לשלם", באתר מאקו, 1 בספטמבר 2024
- ^ יעל פרידסון ובר פלג, הצהרת המשפחות בהפגנה במוצ"ש הציפה את המחלוקות בתוך מטה החטופים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ עמוס הראל, מאבק משפחות החטופים עשוי להשליך על המו"מ, באתר הארץ, 1 באפריל 2024
- ^ ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024
