פתיחת התפריט הראשי
נטלה מכסף טהור לנטילת ידיים

בהלכה, מים ראשונים הוא נטילת ידיים לפני סעודה עם לחם. מצווה זו, היא אחת משבע המצוות שתקנו חז"ל.

טעם התקנהעריכה

שני טעמים יש לנטילת ידיים לפני אכילת לחם:

  • סרך תרומה - כדי שהכהנים יתרגלו ליטול את ידיהם לפני אכילת התרומה, תיקנו חכמים שכל ישראל יטלו את ידיהם לפני הסעודה, ועל ידי כך מנהג הנטילה ישתרש בקרב הכהנים אוכלי התרומה.
  • ידיים עסקניות - במהלך היום הידיים נוגעות במקומות שיש בהם זיעה או במקומות מטונפים, ואין ראוי לאכול בידיים מזוהמות.

חובת הנטילהעריכה

חובת נטילת הידיים היא רק מי שאוכל סעודה עם לחם. לכן אם אדם מאכיל אדם אחר, האוכל צריך לברך ולא המאכיל (שנוגע בידיו בלחם). כמו כן, רק על כמות של סעודה צריך לטול ידיים, כלומר על יותר מכזית. מי שאין לו מים - צריך לטרוח להשיגם, ואף ללכת למקור מים עד מרחק של מיל (על פי אומדן מקובל - מעט פחות מקילומטר). ואם הוא הולך בדרך ומקור המים נמצא בהמשך דרכו במרחק של ארבעה מילים - צריך להמתין בסעודתו עד הגיעו לשם. אם אין לו מים כלל, יעטוף את ידיו בכפפה או בכיסוי אחר ויאכל.

אופן הנטילהעריכה

סדר הנטילה הוא: קודם ייטול יד ימין, אחר כך יד שמאל, ואז יברך ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים, לאחר מכן יברך ברכת המוציא ויאכל מהלחם. יש ליטול כל יד לפחות פעם אחת; יש נוהגים לדקדק וליטול כל יד פעמיים ברצף, והנוהגים על פי האר"י נוטלים כל יד שלוש פעמים ברצף.

דברים הפוסלים את הנטילהעריכה

נטילת הידיים צריכה להיות מכוח של אדם ולא מים שנשפכים מעצמם. גם הכלי ממנו נוטלים את הידיים צריך להיות שלם וללא נקבים או שברים, ומקובל להשתמש בנטלה. המים חייבים להיות צלולים וראויים לשתייה. אסור שיהיה דבר שיחצוץ בין היד למים, ולכן, למשל, מי שדבוק בוץ לידו צריך קודם כל לנקות את ידו.

קישורים חיצונייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.