משתמש:אבגד/עבודה

בדיקה

• משתמש:אבגד/הלווית הרבי מליובאוויטש
• טומשפול

להשיג פרטים על

נחום דובער שניאורסון

2

• משתמש:התמים הנעלה/ארגז חול/רשימות לטיפול
• ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד ערך על ליקוטים וכו
• משתמש:התמים הנעלה/ארגז חול/השפעתו הגלובלית
• משה שניאורי בקשת ידידי
• [1]

צמאה

• צמאה
• תורת חב"ד לבני הישיבות

[2], ‏ [3] ‏, [4], ‏ [5] ועוד שני מקורות שהביא לחיים 2 בדף השיחה שיחה:צמאה#תורת חב"ד לבני הישיבות

להשתמש במקורות ושהושמטו: [6]

קשור כנראה להבא

חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18. בשנת ה'תקע"ג (1812) עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה לובביץ', שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. משנת ה'תקמ"ט (1866) התקיימו לצדה ענפים נוספים, כמו קאפוסט וליאדי, אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת ה'תרפ"ג (1923). חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות המרכיבים את שמה, שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. היא מדגישה את מרכזיות השכלתנות בביסוס האמונה הדתית.

- לערוך עם סטרשלע

כעת

• מקור הבקשה למקורות אחרים על "לחצרות אלו". מקור התבנית בהתחלה ראה תקציר עריכה. ראה

• רשימת דגלים
• קישור הערך

לחצרות אלו

מצומצם:

להעביר למקומות המתאימים: בספר התגלות חסידים של פישל שניאורסון

דוגמאות שאולי:
רציצע: שתי דוגמאות, זוין ובלקין דלהלן.
צ'רנוביץ פרקי חיים עמודים 104–107 תשי"ד ניו יורק "ושאר הקבוצות הלכו הלך והדלדל לאט לאט"

המתנה רצ'יצה:

דוגמא שממתין להגעתה: העבר גיליון ב עמודים 67–68

ספרו של אלברט קגנויץ', ISBN 978-0-299-28984-3 ‏ [7]‏ the long life and swift death of jewish rechitsa: a community in belarus, 1625–2000 אלברט קגנויץ'. [8] ‏
rechitza albert kaganovich. rechitsa albert kaganovich

המוכן

לחצרות האלה לא היה המשך והן דעכו עם השנים. רוב חסידיהן עברו לחסידות חב"ד-ליובאוויטש

חצרות אלו - רחב

משתמש אבגד/הרחבת מקור 'חזרה' אסף קאפוסט: ”חסידות קאפוסט הגיעה לסוף דרכה עם פטירתו של הרבי שלמה זלמן שניאורסון בשנת 1900. אמנם שני אֶחיו ניסו להמשיך את דרכו כאדמו"רים במקומות אחרים (שלום דובער ברציצה ושמריה נח בבוברויסק), אך רוב החסידים חזרו לחצר הראשית בליובאוויץ', שמכאן ואילך חזרה והנהיגה את כל פלגיה של חסידות חב"ד.”

אסף ליאדי: ”הלה, שפרש מן החצר בליובאוויץ שלוש שנים לאחר מות אביו ('הצמח צדק'), התיישב בליאדי בשנת 1869, פתח 'חצר' משלו ... הוא חי בליאדי אחת עשרה שנים ונקבר שם; את מקומו תפס בנו-יחידו יצחק דוב (1910-1835), שאף הוא מת ונקבר בליאדי. עם פטירתו הגיע ענף חב"די זה לסופו ורוב החסידים שנותרו התקשרו מכאן ואילך לאדמו"ר החמישי, שלום דב שניאורסון (הרש"ב), שישב בליובאוויץ'.”

הצופה: ”חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב"ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו"רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט.. שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח) ... אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב"דית... הממשיך של ליובאביטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מנדל ומהאהובים עליו ביותר. היום מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופאיות. בתרמ"ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בר שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החבדית כולה"”

צופה קיצור - שחל משבר ואחר כך ליובאוויטש חזרה להיות מרכז חסידות חב"ד

ושוב הצופה:

מ. צינוביץ, קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאביטש, הצופה, 14 ביולי 1944

"עם פטירתו של רבי מנחם מנדל מליובאביטש כאילו חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב"ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו”רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט שאף היא השתייכה למחוז ארשא. קאפוסט שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח).

אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב"דית עד ימינו אנו. הממשיך משל ליובאוויטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מענדל ומהאהובים עליו ביותר. היה מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופיות.

בתרמ”ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בער שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החב"דית כולה.

...

זכויות מרובות היו לאדמו"ר הזה בשנות המלחמה העולמית הקודמת, כשהיה מוכרח לעזוב את ליובאביטש והשתקע בפנים רוסיה ברוסטוב על נהר דון. עם ישיבתו שם עשה הרבה לטובת הדת והפצת התורה כעוזרו ויד ימינו היה בנו וממלא מקומו הנמצא כעת באמריקה. בנו זה היה מהיחידים שעמדו על משמר היהדות המסורתית גם בשנות מהומות וימי חירום ואף בימי משטר הסובייטי ידע לחזק ידים רפות ולהקים אף בימים ההם מוסדות חינוכיים דתיים בסתר ואף "ישיבות" לנוער בוגר.

...

בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה..."

הילמן ופרידמן: ”"משנפטר התמודדו בניו על כתר האדמורו"ת... בנו שמואל המשיך להנהיג את החצר שבלובביץ תוך כדי מתח בינו לבין אחיו. במשך השנים ומסיבות אלה ואחרות נעלמו ה"חצרות" המקבילו, וכאשר הגיע לניו יורק האדמו"ר השישי, יוסף יצחק, בנו יחידו של האדמו"ר החמישי רבי שלום דובער, לכונן מחדש את "חצרו" באמריקה, כבר הייתה שושלת חב"ד-ליובביץ' בקובלת ברבים כענף הבלבדי של חסידות חב"ד, אף שעדיין נמצאו בניו יורק חסידים שהיו נאמנים לענפים אחרים של חב"ד” ובהערה: ”ומץ של חסידי בברויסק וניעזין אכן נמצא בניו יורק אבל מניגיהם ובמיוחד רבי ישראל יעקבסון קיבלו בסופו של דבר את המנהיגות של האדמו"ר השישי והסתופפו תחת דגל חב"ד-ליובביץ', הגם שהיו מעטים שלא השלימו עם כך.” (יש לו שם טעות שלא מצוטטת פה: הוא כותב שבברויסק היה אחד מבניו של הצמח צדק) סיכום: כל חצרות-פלגי חב"ד חזרו לליובאוויטש (ובנוגע לאיחוד אצל הריי"צ בניו יורק ורוב חסידי בברויסק קיבלו את חב"ד)

לווענטעל מאנגלית: "לאחר פטירתו של האדמו"ר הרביעי מקופוסט, הצטרפו חסידי תנועת קופוסט לתנועת חב"ד-ליובאוויטש."

תגובה לעונג שבת

[9] דפים המקשרים לדף "תבנית:עונג שבת"

אם ברחבי ויקיפדיה, משתמשים בבלוג של עונג שבת (בלוג עונג שבת) של דוד אסף כמקורות גם אנחנו יכולים להשתמש בכאן בערך כמקור אובייקטיבי, למרות החבדפוביה, והמוסר כפול המשתקף כאן בדרך כלל - הפעם אולי ננסה להשתדל לא לעשות wikt:איפה ואיפה? מה אתם אומרים יש סיכוי כזה?. והנה רשימה של חלק מהערכים המשתמשים בידע בבלוג של דוד אסף: שירת העשבים, עקרה (שיר), בנימין כספי, דליה למדני, סנדומייז', מגילת העצמאות, חיים נחמן ביאליק, זאב ז'בוטינסקי, אהרן אשמן, פטישיזם. אז יש לנו כמה אפשרויות 1 להשתמש גם כאן במידע שלו. 2 להסיר מכל המקומות האחרים המידע שלו. 3 להמציא איזה משהו שלישי שיעשה איפה ואיפה ומוסר כפול. בהצלחה.

בערך בעל התניא לגבי שולשלת לבית דוד "החוקרים " הם אותם בית מוציאים לאור של היכל הבעשט אז מה נשתנה?

עוד

ויקיפדיה:קישורים למיזמי ויקימדיה

כ-36 שנה לאחר פתיחתה (וסופית לאחר 57 שנים מפתיחה)

(ומובא גם אצל ד"ר יצחק אלפסי באנציקלופדיית החסידות בערך רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין ומובא גם בספרו "המאירים לארץ" עמוד 301. ומובא גם בהיכל הבעש"ט גליון כ"ג, עמוד קנ"א((((((, עמרם בלוי שם כותב בלוי בהערה 14 שזה נכתב על ידי בית רבי ממש בסמיכות לפטירת המהרין))))))

מועדף

הבן המועדף והאהוב על אביו:

• פרקי חיים רב צעיר עמוד 105
• 'העבר' גליון א עמודים 94-102 ובפרטיות עמוד: 94

תמציטי

הבן זקונים המועדף והאהוב על אביו, רבי שמואל, ישב על כיסא אביו בליובאוויטש,

בהתחלה הקבוצה הגדולה עברה לקאפוסט אחר כך החלו חסידים לחזור לר' שמואל לליובאוויטש והקבוצות האחרות הלכו והתדלדלו,

בבוא הרייץ לארץ בתרפט נזכרו בו חסידי סבו ודודיו המהריל, ישראל נח, ויוסף יצחק, בארץ הוא קיבל את נשיאות כולל חב"ד (לבדוק אולי לפני זה זה היה בקאפוסט)

רחב

• האסיף עמוד 165: "..בא בנו ר שמואל ז"ל, אשר היה אהוב לו כי בן זקונים היה.."
• האסיף עמוד 168: "היה ר' לייב אשר מהר להעתיק את מושבו לקאפוסט. אך לא האריך ימים ולא הוציא את שנתו."
• האסיף עמוד 168: "..וישאר ר' שמואל לבדו בליובאוויטש"
• פרקי חיים עמוד 105: "הרבי ר"מ [=ר' מענדל] אהב את ר' שמואל מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו.."
• פרקי חיים עמוד 105-106: "סוף הדבר היה, שהבכור ר' חייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו. גם יתר האחים נתפזרו, מי ללאדי ומי לנעזין ולשאר מקומו, ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש "לקיים את צוואת אביו". אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת "גלוי" להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי "בעולם העליון" כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט."
• העבר גליון א עמוד 94, פישל שניאורסון, נכדו של הרציצער: "..אבי לא היה מספר אלא דברים ששמע מפי אביו, האדמו"ר מרציצה .. והלה שנע אותם מפי אביו, האדמו"ר מקאפוסט, וכך האלה - איש מפי איש, עד למקור הראשון....."
• העבר גליו א, עמוד 96, פישל שניאורסון, נכדו של הרציצער: "..התקופה הרביעית, היא בימי ששת בניו של ה"צמח צדק", שהיו אדמורים בעיירות שונות ברייסין. הבכור שבהם הוא ר' ברוך שלום (תקס"ז-תרנ"ט), והצעיר שבהם, ר' שמואל (תקצ"ד-תרמ"ג), שאחרי פטירתו של אביו, הצמח צדק, ישב על כסא האדמו"ר בליובאוויטש ונקרא בפי החסידים בשם מהר"ש. התקופה החמישית היא בימי בני בניו של הצמח צדק, היו אדמורים במקומות שונים. הזקן שבהם הוא ר' שלמה זלמן, האדמו"ר מקאפוסט, הנזכר לעיל, שאמנם משתייך לתקופה החמישית, אבל הוא היה הזקן בין האדמורי"ם החבדיים שבדודו ונפטר בימי אבי. וכן היה האדמו"ר מקאפוסט בעל ה"מגן אבות" לפי אישיותו הדגולה שייך ברוחו ובהתנהגותו לתקופות הקודמות"
• ספר התולדות מהר"ש, גליצנשטיין, עמוד 35 (מלקוטי דיבורים א עמוד קד): "רבנו הצמח צדק היה אומר מאמרים מיוחדים בשביל בנו הרבי מהר"ש. הרבי הצמח צדק היו לו תוארים לכל אחד מבניו: הבעל הבית שלי, הלמדן שלי, החסיד שלי וכו', ועל הרבי מהר"ש אמר: "כולהו איתנהו בי'"
• ספר התולדות מהר"ש, גליצנשטיין, עמוד 36 "אליו תשמעו כאשר שמעתם אלי" וכן מופיע ברשימות כמדומני

נוחכי בעץ - לערחיב לשפץ לערוך ולדיוק ביותר

בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד. רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב, רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלק מבניהם המשיכו באדמו"רות דור נוסף.

עצים

עצים בכלל - בקשר לעצים הבאים

תבנית:עץ תולדות החסידות, ויקיפדיה:ערכת צבעים, תבנית:עיצוב גופן, תבנית:עץ משפחה שושלת היוחסין של חסידות ויז'ניץ מקוסוב

• השראה: תבנית:עץ משפחת פרוש, תבנית:עץ תולדות החסידות, לעבור על זה: קטגוריה:תבניות עץ משפחה לשימוש בערך אחד, תבנית:עץ שושלת באבוב

• מקומות שיש הערות: תבנית:אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית, תבנית:עץ משפחת איקלינגאס, תבנית:עץ משפחת בוש, תבנית:עץ משפחת בבתא, תבנית:עץ שושלת באבוב, תבנית:עץ משפחת אסקס קטגוריה:תבניות עצי משפחה

• תבנית:עץ משפחת אליעזר בן-יהודה

עץ אדמורי חב"ד

לסדר בנוגע לעץ אדמורי חב"ד

קישור בנוגע לשמריה נח באיזה עץ: [10]

העץ עם הערות שוליים לערכים הקטנים

הסתרה=כן|מוסתר=כן

הוספות הערות ועוד בנוגע עץ אדמורי חב"ד

• שני קישורים כללים שנודנו בעבר: שיחה:חסידות_חב"ד/ארכיון_2#על_תולדות_חב"ד - שיחת קטגוריה:אדמו"רי חב"ד
• תשובה על אהרן מסטרשלע ומקורות
• הערה במקורות בסוף שסדר הדורות הוא לפי סדר האדמורים. וכאשר יש שינוי בין הדור מאדמור הזקן לדור האדמו"ר מכריע. השלושה שיש הבדל זה הרבי, הבברויסקער ולוי יצחק מסיראטשין מוכיח שדור האדמו"ר קובע
• שם אמו של ר אברהם בן ישראל נח שהיה נחמה דינה והיה זיווג שלישי עם מקורות
• שהיה שלוש זיווגים לישראל נח ופירוט
• חיה שרה הפירוט
• סיבת הסרה יוסף יצחק מאוורוטש ממנוי ה אדמו"רים. הן מספר דור והן צבע בפני עצמה לחסידות הנכתב הקריאה והקדושה מנויים במספר שושולת לבית צ'רנוביל ולא לבית חב"ד
• יעקב ישראל מצ'רקס כי לא אדמו"ר חבדי. לכן רק את אשתו.
• הם הנשים היו נכדות והיה ילדים שקשור - נכנס - אם לא אז לא נכנס כי אין לדבר סוף וצומצם רק למה שקשור לאדמורים מלבד נחום דובער, יעקב ובנו שניאור.
• במקורות בסוף שסדר הדורות הוא לפי סדר האדמורים. וכאשר יש שינוי בין הדור מאדמור הזקן לדור האדמו"ר מכריע. שלושה שיש הבדל זה הרבי, הבברויסקער ולוי יצחק מסיראטשין מוכיח שדור האדמו"ר קובע
• בעצם אשתו הראשונה והשני והשלישית של ישראל נח להכניס אבל זה מאוד מורכב להכניס. ניסיתי ויש טיוטות שלי מצויין כאן בדף זה
• מקורות של הקריאה והקדושה שמופיע כאן ואצל הערות וביאורים המצויין במקורות
• הדברים שכתובים אצלי באימייל

עוד:

• היא היא תורת הבעשט

• לבדוק: מדוע בערך דובער שניאורי היה כתוב במקום אסתר מרים היה כתוב "אסתר הדסה"

השמטה כרגע מהמקורות לעץ

ג] הקריאה והקדושה 1941-1945 גליונות: חשון תש"ב עמוד ד' | טבת תש"ב עמוד ג | שבט תש"א עמוד ו (בטקסט מוקלד) | אייר תש"ב עמוד ח'
ז] גליונות היכל הבעש"ט 2009-2016 ניו יורק ____

הקריאה והקדושה ריכוז:

• חשון תש"ב עמוד ד' הקריאה והקדושה אברהם אב נחמה דינה בן ישראל נח
• כפילות חשון תש"ד עמוד ג, דור רביעי המהריל מקאפוסט
• כפילות חשון תש"ה, גליון 51 , עמוד ד' מדור "זכרון זכות אבות" - "הוד כק אדמור מהריל וכק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד"
• טבת תש"ב עמוד ג נחום דובער (צ'רנוביל, דברי ימי תולדות חב"ד ענף חמישי) ושמריה נח כדלהלן
• שבט תש"א עמוד ו ובטקסט מוקלד: שבט מאתר שטוערם
• כפילות טבת תש"ג עמוד ג' דור שישי לאדמורי חב"ד ונשיא שלישי באדמורי קאפוסט - הבברויסקער שמריה נח
• ניסן תש"ד ישראל נח דור רביעי, יצחק דובער (דור שישי??)
• אייר תש"ב עמוד ח' דור חמישי שלמה זלמן

לאתר:

• כפילות 'הקריאה והקדושה', אייר תש"ד גליון 44 חסר בהיברו בוקס. לראות שם במדור זכרון זכות אבות

שלום דובער מרציצה נפטר בתשרי:

• תשרי תש"ה - מוזכר רק יג תשרי גליון 50 ישר לעמוד
• תשרי תש"ד - מוזכר רק יג תשרי גליון 38 יש לעמוד
• תשרי תש"ג - מוזכר רק יג תשרי גליון 25
• תשרי תש"א רק יג תשרי
• תשרי תש"ב כנראה אין כלום, לבדוק שוב

בגליונות תשרי במדור המדובר יש רק על יג תשרי.

הושמטו מהדף חסידות חב"ד ברשימת אדמורי חב"ד:

דור רביעי:

• יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)
• רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול (-ט"ז בניסן תר"פ), בנו של רבי נחום מניעז'ין בנו של אדמו"ר האמצעי. כינה את עצמו טברסקי בשם סבו רבי יעקב ישראל מצ'רקס שהכתירו על מקומו בהורניסטייפול. אף הוא בסגנון לא חב"די.

דור חמישי:

• רבי משה חיים יהושע מטומשפול, בנו של רבי מרדכי דב מטומשפול.
• נחום דובער שניאורסון

עץ משפחת שניאורסון

כאן מה שנשאר, למען התיעוד, סוים העבודה:

אם אמצע בהמשך

• נחמיה גינזבורג בעל הדברי נחמיה לא מצאתי כעת אם בנו שרשום בערך שלו הוא אכן נכד בעל התניא. חיפשתי בבית רבי. אם אמצע בהמשך - להוסיף אותו. כמו כן במספר 24 בספר הצאצאים מובא בהערה על ילדיו אבל לא כתוב אם זה זיווג ראשון או שני

מעניין עקיף

• [11]
• [12]

לבדוק

• דפים המקושרים למנוחה רחל בפדיה

(אין דרך להוכיח) לברר, גיור:

• אלכסנדר פן , בנותיו:
• זרובבלה ששונקין
• אילנה רובינא

גרסאות שונות

לערוך עץ משפחת שניאורסון

• גרסה א
• גרסה שנייה
• גרסה שלישית
• גרסה רביעית

להביןמה כתבתי פה

• הרז"א ואשתו ועוד מהתקופה ההיא המפורסמים שאין ערך בויקי - לפי ההעבודה הקודמת שעשיתי על שושלת חב"ד ההשמטות משם

מעקב

• קטגוריה:משפחת שניאורסון לקחת את החלק השמאלי השניאורסונים עצמם.
• קטגוריה:משפחת סלונים
• קטגוריה:משפחת בורג
• קטגוריה:משפחת מנוחין
• קטגוריה:משפחת ברבש
• קטגוריה:משפחת טברסקי: ענף צ'רקס-שניאורסון
• משפחת שניאורסון
• ליובאוויטש (הויף)#דער ליובאוויטשער בוים ויקיפדיה אידיש עץ

לא יודע מה לעשות כרגע בנושא

• שאר ילדי חיה שרה אמא של הרבנית רבקה. לא כרגע אולי בעץ אחר

בת ברוך שלום - זלטא

לגבי בתו של ברוך שלום שניאורסון. זלטא. שיש מחשבה שאולי היא היא אחת מנשיו של ישראל נח שניאורסון. כדאי להכניס אותה במקביל לבת גולדה מימין. יש מקום. אם מזזים את הקיווקו של שטערנא אשתו הראשונה של המהר"ש. וכן לשים בהערה קישור למצבתה בליובאוויטש שנמצאה, לאתר של מאי ליובאוויטש ולקיצור תולדות חב"ד עמוד 142. אבגד - שיחה 00:41, 1 ביוני 2020 (IDT)

במחשבה שניה. לא להכניס אותה כאן. אם יהיה עץ נפרד של ישראל נח שניאורסוון - להכניס שם. אבגד - שיחה 06:13, 9 ביוני 2020 (IDT)

נכדי רבי שניאור זלמן דור ראשון

למעשה, כעת אני שם לב. בכל העצים ביחד (עץ זה ועצי הענפים) מופיעים כל נכדי רבי שניאור זלמן מליאדי - דור ראשון, חוץ מבנה של רחל שמופיע בהערה אצל אמא שלו. אבגד - שיחה 08:39, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

לבדוק בהמשך

את זה - לעצים הבאים

הוסר

שניאור זלמן

חיים אברהם

היום יום שלשלת היחס

• כל מי שמופיע בהיום יום במשפחות האדמורים - השתדלתי להכניס

עץ ישראל נח - לחכות לבירור:

• משתמש:אבגד/טיוטא עץ הוספת אשת ישראל נח -ליבא למטה - ללא יעקב
• משתמש:אבגד/טיוטא עץ הוספת אשת ישראל נח - ליבא למטה
• משתמש:אבגד/טיוטא עץ הוספת אשת ישראל נח - ליבא למטה - ימינה
• משתמש:אבגד/טיוטא_עץ_-_נסיון_צמצום_-_עוד (משתמש:אבגד/טיוטא_עץ_-_נסיון_צמצום)

• משתמש:אבגד/טיוטא עץ שושלת חבד
• קישורי חיתון ישראל נח

עץ נוסף על הרבי

לעץ על הרבי:

• אברהם דוד לבוט
• אברהם שלונסקי (תבנית:עץ משפחת שליונסקי)
• מאיר שלמה ינובסקי
• ורדינה שלונסקי‎
• שמואל שניאורסון (ניקולייב)‎ בעץ שניאורסון
• זלדה

השושלת הרשמית ליובאוויטש והחצרות האחרות

בכללות לגבי ההתחלקות והסיפור - מכל מיני זוויות

• פירוט מעניין ורב מחסיד של חיים שניאור זלמן, תשע שנים לאחר פטירת רבו - ניתן לראות בהאסיף, משנת תרמ"ט עמודים 163‏ - 180
• צ'רנוביץ פרקי חיים עמוד 105 תשי"ד ניו יורק - עוד לא ראיתי, יש בספריית חב"ד
• 'העבר' גליון ב עמודים 86-87
• 'העבר' גליון א עמודים 94-102

ההמשיך הרשמי

אחרי הוספת מלחמות ליובאוויטש ועדה ומדינה, בקשר לצוואה:

עדויות חב"ד ליובאוויטש:

• ספר התולדות רבי שמואל אדמור מהר"ש, אברהם חנוך גליצנשטיין, כפר חב"ד תשמ"ו, עמודים 35-37.
• לא כדאי להוסיף אלא המקורות המציינים: ליובאוויטש העיירה של חב"ד, תשע"ז, פרק י"א עמודין 197-216
• ספר התולדות הרבי מהר"ש שנערך בידי הרבי עמוד 13 "וכאשר שמעתם אלי כן תשמעו אליו"
• רשימות היומן רפ-רפט ובכלל על כל הסיפור
• תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים קצד-קצה - עדות חשובה של חסיד שרוב העולם מאמינים במהרש מאב תרכ"ו

עדויות חיצוניות:

כל הנחלים הולכים אל הים

אמור להיות לפי סדר כרונולוגי:

• מ. צינוביץ, קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאביטש, הצופה, 14 ביולי 1944
• דוגמא לחסיד 'יהודה לייב צירלסון שעבר חצרות מניעזין לשלמה זלמן מקפוסט ואחר כך לבברויסק קאפוסט ובסוף עבר לליובאוויטש: היכל הבעש"ט גליון י"א, עמרם בלוי, עמוד קמד, הערה 72 - המקור: ניסן טלושקין כותב זאת בהמסילה שנה ו חוברת ט-יא - למצוא בספרייה. מובא גם ב[13] מהרבי הרייץ ועוד
• דברי הרבי מליובאוויטש ביום י"ב בתמוז ה'תשי"ג - תורת מנחם, חלק ט': עמוד 57.
• חיים מאיר היילמן עורך בית רבי, זכרונותיי תש"מ עמוד 162 במהדורה החדשה 197
• יוסף רוזין הרוגאצ'ובי - ספר הרוגאצ'ובי תשע"ד פרק א
• דוד אסף‏, מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק', בבלוג "עונג שבת", אוקטובר 2016
• דוד אסף‏, מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט, בבלוג "עונג שבת", 14 באוקטובר 2016
• עמוד 35 ובהערה 25 בעמוד 300 בפרק 1 בספרם של מנחם פרידמן והילמן: "משנפטר התמודדו בניו על כתר האדמורו"ת... בנו שמואל המשיך להנהיג את החצר שבלובביץ תוך כדי מתח בינו לבין אחיו. במשך השנים ומסיבות אלה ואחרות נעלמו ה"חצרות" המקבילו, וכאשר הגיע לניו יורק האדמו"ר השישי, יוסף יצחק, בנו יחידו של האדמו"ר החמישי רבי שלום דובער, לכונן מחדש את "חצרו" באמריקה, כבר הייתה שושלת חב"ד-ליובביץ' בקובלת ברבים כענף הבלבדי של חסידות חב"ד, אף שעדיין נמצאו בניו יורק חסידים שהיו נאמנים לענפים אחרים של חב"ד" ובהערה: "קומץ של חסידי בברויסק וניעזין אכן נמצא בניו יורק אבל מניגיהם ובמיוחד רבי ישראל יעקבסון קיבלו בסופו של דבר את המנהיגות של האדמו"ר השישי והסתופפו תחת דגל חב"ד-ליובביץ', הגם שהיו מעטים שלא השלימו עם כך." (יש לו שם טעות שלא מצוטטת פה: הוא כותב שבברויסק היה אחד מבניו של הצמח צדק)
• מסע הרבי בארץ הקודש עמוד 58
• הספר על הרב נאה שני נקודות ציון, אחד ששאלו את שלמה זלמן שני שחסיד של הרשב
• צבי הר שפר לבדוק

רציצה

• פישל שניאורסון נכדו של שלום דובער שניאורסון (מרציצה) בספרו 'חיים גרביצער' עמודים 571-572 שעבר לליובאוויטש - עוד לא ראיתי מובא בספר ליובאוויטש עמוד 262 בהערה
• שלמה יוסף זוין - קורות חיי הגאון רבי יוסף שלמה זוין, הקדמת נכדו לספר אישים ושיטות מהדורת ירושלים תשס"ז. אפשר לראות במאמר שהיה חסיד של הרציצע והבברויסקער ואחר כך עבר לליובאוויטש
• טוביה בלקין - ישראל דזיקבסון זכרון לבני ישראל עמוד קעט בסוף ובהערה שכט הנמצאת בעמודים קעט-קפאץ שהיה תלמיד הרעציצע ובארהב הגיע לרבי רייצ (מקור חבדיאך מוסמך מחקרית כפי הנראה)

לאחר פטירת האדמו"ר:

• אג"ק הרש"ב, ועוד אחד באותו הקשר (לבדוק עוד ברשב)
• אג"ק הריי"צ: אולי, לתושבי העיר,
• [14], [15], [16], [17]

מקורות חשובים על כל החצרות האחרות

• יהושע מונדשיין, ""ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש", מתוך כתבה בשבועון כפר חב"ד גליון 1085
• הרב עמרם בלוי, פרדס חב"ד גליון ט"ז, עמוד 101, "התקשרות לרבי על פי שיטת חב״ד וקאפוסט"

• בספריית ליובאוויטש מובא שאת הכתבים בפועל קיבל המהר"ש, חוץ מזה בקשר לכתבים שלהם עצמם:

כתבי יד

• אודות כתבי יד של שאר החצרות שהרבי הרייץ קיבל

ערך הספרייה:

בספריה נמצאים כמה מאוספי כתבי היד של ענפים אחרים של חב"ד, של חסידות לאדי ושל האדמו"ר מבברויסק לבית קאפסוט

ערך שמריה נח:

רוב אוסף כתבי היד שלו נמצא בספריית חב"ד ליובאוויטש

חצר ניעזין

ישראל נח:

עבודה:

• משתמש:אבגד/נשי

חצר קאפוסט

• קישור כללי: [18]
• הרבי הרייצ מזכיר את כולם
• לרכז מידע על קאפוסט

חצר ליאדי

פירוט מעניין ורב לגבי חיים שניאור זלמן, מחסיד שלו, תשע שנם לאחר פטירתו - ניתן לראות בהאסיף, משנת תרמ"ט עמודים 163-180

לפי לוריא חצר ליאדי הפסיקה בפטירתו של יצחק דובער שניאורסון - להכניס כאן המקור

לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין

לרכז לכאן מידע עליו:

• משתמש:אבגד/לוי יצחק מסיראטשין
• ויקיפדיה:מזנון#אדמו"ר או: ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 401#אדמו"ר או: ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 400#אדמו"ר

לא מובא כלל אצל אליה לוריא

לפי האסיף, משנת תרמ"ט עמוד 179 "חוג פעולתו היה קטן מאוד" מצד שני הוא אומר שהוא היחידי שהמשיך את חמיו ולאומת זאת לפי בית רבי המחליף העיקרי היה גיסו יצחק דובער שניאורסון

דברים כללים בנדון

[19] [20] [21],

האיזכור עוסק בזרם באבורוסק של חב"ד שהתאחד עם הזרם הליובאביטשי וכתוצאה מכך ייסדו קבוצה של חבדניקים את חב"ד החדשה (כלשון הספר).

סטרשיליע

• מאמרה של רחל אליאור
• מאמרו של עמרם בלוי
• עמוד 35 ובהערה 24 בפרק 1 בספרם של מנחם פרידמן והילמן

להמכלול

• [[משתמש:אבגד/ברוך שלום שניאורסון]]
• [[משתמש:Meni yuzevich/חנה שניאורסון]]
• [[משתמש:Meni yuzevich/ספר התורה של ילדי ישראל]]
• [[משתמש:לחיים 2/בנימין קליין]]
• טיוטה:שמואל מונקס

דברים כלליים ויקיפדיה

• משתמש:אבגד/צנזור
• לעבוד
• לקרוא אודות ויקיפדיה
• ויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים
• בוט קשחצ
• משתמש:אבגד/ארגז חול/1
• משתמש:אבגד/ארגז חול/3

לטפל, לרכז ללינק אחד:

• שיחה:יגדיל_תורה_(חב"ד)#קישורים_חיצוניים_לגליונות

בעלי ידע חב"ד

בעלי ידע חב"ד [[תבנית:בעלי ידע/חב"ד|בעלי ידע חב"ד]]

יין

ישראל (שרוליק) אדלר, אברהם מיכאל הלפרין, צפת