פתיחת התפריט הראשי

משתמש:Dan Pelleg/ארגז חול/תבנית:בגט

תוכן עניינים

מיזמיםעריכה

נעמה פרידמן היא חוקרת ישראלית בתחומי הנוירופסיכולוגיה של השפה, ליקויי תחביר ושליפת מילים לאחר פגיעה מוחית ובפגיעות ‏התפתחותיות, בדיסלקסיות ודיסגרפיות בשפות שונות, ברכישת שפה ובהדמיה מוחית של שפה וקריאה[1]. היא עורכת ראשית של כתב העת "שפה ומוח"[2][1] ועורכת בכתב העת Cortex(אנ') בהוצאת אלסביר[3][1], כמו כן היא חברה בוועד המערכת של כתבי העת Applied Psycholinguistics(אנ') בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳[4] ו־Biolinguistics [5].

פרידמן היא ראש התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן[1] של אוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לחקר שפה ומוח והמעבדה לחקר התפתחות הילד של בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב[6], כמו כן היא מרצה אורחת במחלקה למדעים קוגניטיביים באוניברסיטת מקווארי (אנ') שבסידני[7]. ומכהנת במערכת המייעצת של האגודה הישראלית לאוריינות ושפה[8]. בשנת תשס״ה היתה בין הנבחרים לפורום צעירי מדעי הרוח והחברה בחטיבה למדעי הרוח של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותו של פרופ' יוחנן פרידמן[9]; ב־2007 כיהנה כמתאמת קבוצת עבודה בפרוייקט של התוכנית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי באירופה (COST) לסיקור וניתוח לקויות שפה של ילדים דו־לשוניים[10].

ב־2013 זכתה פרידמן בפרס מיכאל ברונו[11] בתחום המדעים הקוגניטיביים, ב־2014 בפרס המנחה המצטיין מטעם מרכז־העל לחקר המוח ע״ש אדמס של אוניברסיטת תל-אביב[7] וב־2015 בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו[12].


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קישורים חיצונייםעריכה

לדוגמה, שאלת מה המשמעות של סוס? "אומרים שלסוס של נפוליאון היתה משמעות מכרעת בקרב מרנגו המפורסם,

תבנית:InterWiki קטגוריה:ערבית קטגוריה:מצרים: תרבות

sign relation

שורש מחומשעריכה

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי[1]) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

הספרות המקצועית מתארת את השימוש בשורשים מחומשים פרודוקטיביים (כלומר, כאלה הניטים ביותר ממשקל יחיד או כפועל) ואת השיטתיות שבדרכי גזירתם ובאופן שבו הם ניטים;[1][2][3][4][5] כמו כן מתועדת יצירה לקסיקאלית של שורשים מחומשים בספרות היפה[6] (ראו להלן). מעט שורשים מחומשים מוכרים כתקניים על ידי האקדמיה ללשון העברית – השאר הם בגדר סלנג או בשימוש בז׳רגונים שונים (ראו להלן). רובם ככולם ניטים כפועל לפי דוגמת אחד או כמה מהבניינים הכבדים (פיעל, פועל והתפעל) ובאחד או יותר משמות הפעולה הנגזרים מבניינים אלה. שורשים אלה נוצרים במספר אופנים, בעיקר כגזורי־שם (ממילים עבריות, למשל שמרט״פ → "שמרטף", או לועזיות, למשל סנכר״נ → "סִינְכְּרוֹנִיזַצְיָה") אך לעתים גם בדרכים אחרות, כמו על ידי הלחם בסיסים (דסקל״ד → "dys" + קל״ד) או בגזירה ישירה ממילה זרה (רסטר״ט → restart) (ראו דוגמאות להלן).

בעברית ישראלית קיימים גם כמה שורשים משושים.

לפני העברית הישראליתעריכה

בעברית בתקופות שקדמו לעברית הישראלית, מהעברית המקראית ועד תחיית הלשון העברית, קיימות אמנם מילים בעלות שורש מחומש, אך שורשיהן בדרך־כלל אינם פרודוקטיביים, למשל "פַּתְשֶׁגֶן", המופיעה בתנ"ך ("פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה" (אסתר ח׳ י״ג)) או "תַּרְנְגוֹל", המופיעה בלשון חז״ל, "שחטו תרנגול זה שקרא ערבית" (שבת ס״ז, ב׳). כיוצאי דופן ניתן למנות את השורשים חמרמ״ר ("פָּנַי חמרמרה (חֳמַרְמְרוּ)" (איוב ט״ז ט״ז), "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א׳ כ׳), "חֳמַרְמְרוּ מֵעַי" (איכה ב׳ י״א)) וסחרח״ר ("לִבִּי סְחַרְחַר, עֲזָבַנִי כֹחִי" (תהילים ל״ח י״א)), שני שורשים שהרד״ק כלל בספרו "ספר מכלול": את חמרמ״ר כניטה בבניין פֻּעַל ואת סחרח״ר בבניין קל[7]. לאחר תחיית הלשון העברית השתמש דוד ישעיהו זילברבוש בנטיית פועל של השורש סחרח״ר בספרו "מפנקס זכרונותי" מ־1936: "עוד אחת מעט וה"אדנות" תתקפני, ולבי יהי מלא ממנה וגם את ראשי תסחרחר".[8]

משלביםעריכה

נטיות של שורשים מחומשים קיימות בכל משלבי השפה העברית. כמה שורשים מצויים בשימוש רחב ומופיעים אפילו בפרסומים של משרד החינוך ("סינכרון", "לפלרטט") והשורש טלגר״ף בהטיית הפועל "טִלְגְּרֵף" מופיע ב"מילון אבן־שושן לתלמידי בית הספר - מחודש ומעודכן לשנות האלפיים". שורשים אחרים מופיעים בשימוש יומיומי בסלנג, בז׳רגונים של קבוצות מצומצמות או כחידושים ספרותיים או אישיים.

חידושים בספרותעריכה

דוגמה לחידושים בספרות העברית שהם הטיות פרודוקטיביות של שורשים מחומשים ניתן למצוא כבר ב־1939 ב"ספר רצוף אהבה" של הרב אהרן ראובן טשארני, שבו נמצא הביטוי "אני מתקטנטן"[9] (שורש קטנט״ן, בניין התפעל). במאמרו "ביאליק: ערך לאנציקלופדיה"[10] מ־1944 כתב אברהם רגלסון: "אגדות־ביאליק הן רמות־הסגנון על דרך תנ״כית, וכמה מפסוקיהן הן מְזוּנְגְבָלוֹת־סאטירה ומקונמנות־הומור" (שורש זנגב״ל, משקל מְקֻטָּל), וזלמן שניאור בספרו "דור דור ואנשיו: סיפורים" שיצא לאור על ידי הוצאת יבנה ב־1957 כתב "נגרנו, תפרנו וסנדלרנו" (שורש סנדל״ר, בניין פיעל). בספרו של אליעזר שטיינמן "פני עצמי" שיצא לאור ב־1971,[11] לאחר מותו, הוא כותב: "הזקן התכלבלב. קשקש במקלו."[12] (שורש כלבל״ב, בניין התפעל). ב־1999 כתב פרופ׳ זאב מגן במאמרו "דמיין: על ג׳ון לנון ואהבה": [13] "...כשלחייו המנומשות מתארגמנות והולכות בתשוקה דתית מזרחית" (שורש ארגמ״נ, בניין התפעל); את השורש שעטנ״ז "הפרו" כנרת רוזנבלום בחיבורה "ארבעה בתים ואף אחד בכלל" מ־2008[14], שבו כתבה: "לגננות בפריז היא מהנהנית ווי, לנו כן, ומדי פעם משעטנזת בווי־כן מתוק להפליא" (שורש שעטנ״ז, בניין פיעל), וגם יואב קרני ב־2009 במאמרו "מי יפרש את האינטרס הלאומי?"[15] בכתבו "האיש הזה [...] הוא גידול פרא של תרבות פוליטית משועטנזת, המתקשה להבחין בין עוצמה ובין כוחניות" (שורש שעטנ״ז, משקל מְקֻטָּל). בספרו של מאיר שלו "הדבר היה ככה" (2009) הוא מצטט אזהרה טיפוסית של סבתו: "אל תקרצרץ לי את הקיר", ומסביר ש"לקרצרץ" (שורש קרצר״ץ, בניין פיעל, מיידיש: "קראץ", שריטה) היא מילה אקולקטית בשימוש שכיח במשפחתו עד היום.[16] הסופר יצחק בן־נר שם בפי דמויות ספרו "המלאכים באים" חידושים, שמטרתם יצירת עברית עתידנית, בין השאר "לקנקרט" (שורש קנקר״ט, בניין פיעל, מלועזית "קונקרטי")[6]

גם מתרגמים חידשו בנטיות של שורשים מחומשים או לחלופין השתמשו בנטיות מלשון בדיבור, כמו בתרגומה מ־1987 של אליה גילדין ל"הנאוה לאדון" מאת אלבר כהן: "כלב־ים קטן מזקונקן"[17](שורש זקנק״ן, משקל מקוטל) (בתרגום זה אליה גילדין גם הקדימה וחידשה עם "הכל משועטנז בהצעות מבולבלות וסותרות" – שוב: שורש שעטנ״ז, משקל מְקֻטָּל), בתרגומו של עמנואל לוטם לספר "השען העיוור" מאת ריצ'רד דוקינס: "חוגי ויכוחים המעודדים פריקלוט"[18] (שורש פרקל״ט, משקל קיטול) או בתרגום הספר "מדברים על זה" מאת ג׳וליאן בארנס: "לא התכלבלבתי ולא התחנפנתי" (כך במקור)[19].

סלנג וז׳רגוןעריכה

בסלנג הישראלי השתרשו כמה נטיות של שורשים מחומשים והפכו לנחלת הכלל: לחנטרש (חנטר״ש), מסמורטט (סמרט״ט), להשטנקר (שטנק״ר), אינגלוז (אנגל״ז), משלומפר (שלמפ״ר), שנירקול (שנרק״ל).

מלבד בסלנג, קיימות נטיות רבות של שורשים מחומשים בז׳רגונים מקצועיים או של קבוצות חברתיות מסוימות ואינן בשימוש כללי; לדוגמה, בז׳רגון מדעי המחשב: לאנדקס (אנדק״ס) – לציין רשומה באינדקס, להכליל אתר אינטרנט ברשימה של מנוע חיפוש וכד׳, לאנקלד (אנקל״ד) – לגרום להכללת קוד מחשב מקובץ אחד בקובץ אחר (אנ'); בז׳רגון העוסקים במכניקת הקוונטים: קווינטוט / מקוונטט (קונט״ט) – החלת קוונטיזציה / דבר שעבר קוונטיזציה; בז׳רגון עיבוד סאונד: לקמפרס (קמפר״ס) – לאזן עוצמות צליל; בז׳רגון משחקי מחשב: מאבייקט (אביק״ט) – יוצר אובייקטים, לטלפרט (טלפר״ט): לעבור או להעביר באמצעות טלפורטציה; בז׳רגון הקוסמטיקה: לשפכטל (שפכט״ל) – לאפר בכבדות או בהפרזה; בז׳רגון המחול: לכרגרף (כרגר״ף) – ליצור כוריאוגרפיה.

השתבצות עיצורי שורשים מחומשים בתבנית שורש משולשעריכה

שורשים מחומשים (בדומה לשורשים מרובעים ומשושים) ניטים בדרך כלל לפי תבניות הנטייה של שורשים משולשים, כשעיצורי השורש המחומש מתארגנים בשלוש יחידות המקבילות לשלושת עיצורי שורש תלת־עיצורי. כל יחידה כזו קרויה "שורשן"[1]. הכינויים המסורתיים "פ״א הפועל", "עי״ן הפועל" ו"למ״ד הפועל" מתארים בהרחבה את השורשן הראשון, השני והשלישי של כל שורש. כל שורשן מכיל עיצור יחיד או כמה עיצורים. מאחר שהשורשנים משתמרים בכל צורות הנטייה, ניתן לייצג באופן גרפי את שלושת השורשנים על ידי שלושה תאים,    │  │   [4], ולייצג בעזרתם תבניות התארגנות שונות של עיצורי שורשים מחומשים לשורשנים. כך למשל נצררים שלושת העיצורים למ״ד, גימ״ל ורי״ש של השורש טלגר״פ לשורשן /lgr/, כך שאפשר לייצג את תבנית ההתארגנות של חמשת עיצורי השורש בתוך המבנה התלת־עיצורי באופן גרפי:  ♦│♦♦♦│♦ . המעוינים מראים, שבנטיות השורש המחומש הנתון, השורשן הראשון והשלישי הם של עיצור יחיד, בעוד השורשן השני הוא צרור תלת־עיצורי מהעיצור השני, השלישי והרביעי של השורש המחומש (במקרה של טלגר״פ: הצרור /lgr/).

הגדרת צרור העיצורים כשורשן יחיד מאפשרת החלת הבניינים והמשקלים התלת־עיצוריים על נטיות שורשים בני יותר משלושה עיצורים; כך למשל למשקל קִטּוּל, שבו גזורות מילים כמו "סִכּוּי", "עִצּוּר" או "חִלּוּף", משתייכת גם מילה כמו "טִלְגְרוּף", כשהשורשן השני במילים אלה הוא, בהתאמה, כ״ף, צד״י, למ״ד והצרור לג״ר (/sikuj/, /ʕiʦur/[‏, ‏/χiluf/, (/tilgruf/).

גם המילה "שְׁנִרְקוּל" נגזרת על דוגמת משקל קִטּוּל, אבל תוך יצירת שני שורשנים בני צרורות דו־עיצוריים כל אחד, צרור ראשון מהאות הראשונה והשנייה וצרור שני מהאות השלישית והרביעית: /ʃnirkul/ – תבנית השורשנים של השורש שנרק״ל בייצוג גרפי היא לפיכך:  ♦♦│♦♦│♦ ; באופן דומה יוצרת הטיית השורש פרור״דמורפיקס את המילה "פִרְווּרְד", אבל במילה זו השורשנים הדו־עיצוריים הם השני (מצרור של העיצור השני והשלישי) והשלישי (מצרור של העיצור הרביעי והחמישי: /firwurd/, תבנית השורשנים של השורש פרור״ד בייצוג גרפי היא לפיכך:  ♦│♦♦│♦♦ .

שימור צרורות העיצורים שבמקור השורש בתבנית השורשניםעריכה

תבנית צרירת העיצורים בנטייה נוטה לשמר את צרורות העיצורים הקיימים במקור ממנו נגזר השורש, כך שזה עדיין ניתן לזיהוי בתצורות השורש השונות ("Cluster transfer"[2][3][5]); כך ניטה רסטר״ט בתבנית  ♦│♦♦│♦♦  ומניב "רִיסְטַרְטְתִי" (|/ristarteti/), מה שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור "restart", בעוד פלרט״ט ניטה בתבנית  ♦♦│♦♦│♦  ומניב "פְלִירְטַטְתִי" (/flirtateti/), מה שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור "flirt", וקמפר״ס ניטה בתבנית  ♦│♦♦♦│♦  ומניב "קִימְפְּרַסְתִּי" (/kimprasti/), שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור "compress". כך גם ניטה השורש קונט״ט בתבנית  ♦♦│♦♦│♦  ומניב "מקוונטט" (/mekvuntat/) תוך שימור צרורות העיצורים שבמקור "quant" ("קוונט"), והשורש אביק״ט ניטה בתבנית  ♦│♦♦│♦♦  ומניב "מאבייקט" (/meabjekt/) תוך שימור צרורות העיצורים שבמקור "objekt" ("אובייקט").

פירוק צרור עיצורים בשורשןעריכה

השורשים כרגר״פ ושעטנ״ז ניטים עקרונית בתבנית השורשנים  ♦│♦♦♦│♦ , אבל השורשן השני שלהם מכיל גם את התנועה /a/ בין אות השורש השנייה לשלישית כך ששלושת העיצורים אינם צרורים בצרור יחיד; אפשר לייצג זאת בתוך ייצוג תבנית השורשנים כך: ; ♦│♦a♦♦│♦  (התא האמצעי של עי״ן הפועל לא מכיל צרור עיצורים יחיד אלא עיצור + תנועת /a/ + צרור של שני עיצורים). תנועה זו אינה שייכת לדפוסי הנטייה של הבניינים והמשקלים שבהן השורשים ניטים אלא נשמרת בכל נטיות השורש כחלק ממנו, בדומה לרדיקלים[20] (לְכַרַגְרֵף, מְכֻרַגְרָף:/leχaragref/‏, /‏meχuragraf/; לְשַׁעַטְנֵז, מְשֻׁעַטְנָז: |/leʃaʔatnez/‏, ‏/meʃuʔatnaz/. ה־/a/ הנוספת בנטיות השורש כרגר״פ מקבילה לעיצור אל״ף (בתעתיק פונטי: /ʔ/) בשורש המשושה המקביל, כראגר״פ; ה־/a/ הנוספת בנטיות השורש שעטנ״ז קיימת למעשה, אם כי לא רשמית, בנטיות שורשים מרובעים שאות השורש השנייה שלהם היא עי״ן, כמו שעב״ד, פעפ״ע, כעכ״ע וכו׳. התקן הלשוני אמנם מכתיב לעתים את הגייתה של העי״ן בשווא נח ("מְשֻׁעְבָּד", "פִּעְפֵּעַ", "לְכַעְכֵּעַ" וכו׳), אך מאחר שצרורות העיצורים שהיו נוצרים באופן הגייה זה (במקרים אלה עי״ן־בי״ת /ʕb/, עי״ן־פ״א /ʕp/ ועי״ן־כ״ף /ʕk/) זרים לפונולוגיה של דוברי עברית ישראלית רבים, נוספת בלשון הדיבור אחרי העי״ן התנועה /a/, או שהעי״ן העיצורית מוחלפת בתנועה /a/, ותנועה זו נותרת יציבה בכל נטיות השורש בתבנית השורשנים  ♦│♦a♦│♦  כך שגם כאן במקום צרור־עיצורים בשורשן השני יש תנועת /a/ המפרקת את הצרור (השוו: *לְשַׁעַבֵּד / *לְפַעַפֵּעַ / *לְכַעַכֵּעַ →← לְשַׁעַטְנֵז / לְכַרַגְרֵף; *שִׁעַבֵּד / *פִּעַפֵּעַ / *כִּעַכֵּעַ →← שִׁעַטְנֵז / כִרַגְרֵף; *מְשֻׁעַבָּד / *מְפֻעַפָּע →← מְשֻׁעַטְנָז / מְכֻרַגְרָף וכו׳ – הכוכבית מציינת כאן רק שאופן הניקוד אינו תקני, לא שאופן ההגייה אינו רווח).

תיאור דקדוקי על־פי שיטת בן־דודעריכה

הדקדוק העברי המסורתי ערוך לניתוח של שורשים בני שלושה עיצורים: בדיון בפעלים מיוצגים עיצורי השורש על ידי האותיות פ–ע–ל (העיצור הראשון מכונה פ״א הפועל, השני הוא עי״ן הפועל וכדומה), ובדיון במשקלים של שמות עצם על ידי האותיות קטל. לפי שיטתו של בן־דוד,[1] העיצור הרביעי והחמישי של שורש מחומש מיוצגים על ידי האותיות בי״ת וגימ״ל בהתאם: פ–ע–ל–ב–ג לפעלים, ק–ט–ל–ב–ג לשמות עצם.

כך לדוגמה שקולות המילים "אִנְגְּלוּז", "שְׁפִּכְטוּל"ויקימילון ו"אִנְדּוּקְס"ויקימילון על דוגמת משקל קִטּוּל (שבו שקולות מילים כמו "סיכוי", "עיצור" או "חילוף"), כשלפי שיטת בן־דוד שקולה המילה "אִנְגְּלוּז" במשקל קִטְלְבּוּג, המילה "שְׁפִּכְטוּל" במשקל קְטִלְבּוּג והמילה "אִנְדּוּקְס" במשקל קִטְלוּבְג.

גזירה תוך הכפלת עיצוריםעריכה

בניינים ומשקלים של שורשים תניניים, שנוצרו על ידי הכפלת עיצורי השורש המקורי שממנו הם נגזרו, מיוצגים על־פי שיטת בן־דוד על ידי הכפלת האותיות פעלב״ג וקטלב״ג בהתאמה לאותיות שהוכפלו, כך למשל בניין הפועל "סְמֻרְטַט" מייוצג בשיטת בן־דוד כבניין "פְּעֻלְבַּב", התואר "מְקְוֻנְטָט" משויך למשקל מְקְטֻלְבָּב ואת המילה "פְלִרְטוּט" יש לשייך למשקל קְטִלְבּוּב תוך הכפלת האות בי״ת, בניין הפועל "הִתְקְטַנְטֵן"ויקימילון מיוצג בשיטת בן־דוד כבניין "הִתְפְּעַלְעֵל" והתואר "מְשְׁפֻנְפָן"ויקימילון משויך למשקל "מְקְטֻלְטָל".

הלחמיםעריכה

לצורך דיון בהלחמים מציע בן־דוד לייצג את אותיות השורש של הבסיס הראשון על ידי האותיות קט״ל ואת אותיות השורש של הבסיס השני על ידי האותיות שצ״ד (לדוגמה: משקל המילה "צְלָפְחָד" הוא קְטָשְׁצָד). על כן, שם העצם "שמירטוף"ויקימילון (הלחם של שומר+טף) שקול במשקל קְטִלְשׁוּץ ושם התואר "משמורטף"ויקימילון במשקל מְקְטֻלְשָׁץ, שם העצם "דיסקלוד" (הלחם של דיס+קל״ד) שקול במשקל קִטְשְׁצוּד והפעלים "שמירטף"ויקימילון ו"דיסקלד" ניטים בבניינים פְּעִלְשֵׁץ ופִּעְשְׁצֵד בהתאמה.

סתירות בדקדוק תקניעריכה

במקרים מסוימים אי אפשר ליישם את חוקי הדקדוק התקני לפי הנחיות האקדמיה ללשון העברית בנטיית שורשים מחומשים מבלי שתיווצרנה סתירות. לדוגמה: בכתיב תקין יש לנקד את התחילית מ״ם בבניין פועל בינוני בשווא: מְשֻׁפָּר— מְשֻׁפֶּרֶת— מְשֻׁפָּרִים— מְשֻׁפָּרוֹת. אם משמרים חוק זה בנטיית השורש שלמפ״ר וכותבים מְשְׁלֻמְפָּר— מְשְׁלֻמְפֶּרֶת— מְשְׁלֻמְפָּרִים— מְשְׁלֻמְפָּרוֹת, תתקבל תופעה שלפי הדקדוק התקני אינה יכולה להתקיים בעברית: רצף של שני שוואים ששניהם כביכול שוואים נעים (שווא בראש מילה הוא תמיד נע, שווא שני מתוך שני שוואים רצופים – חוץ מבסוף מילה – הוא תמיד נע). מחברי המילון העולמי לעברית מדוברת פתרו סתירה זו בכך שוויתרו על חוק ניקוד התחילית מ״ם בשווא וניקדו אותה בסגול: מֶשְׁלֻמְפָּר, מֶסְמֻרְטָט.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: } מתוך המילון העולמי לעברית מדוברת

וגם } מלון עולמי לעברית מדוברת מאת דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה, עמ' 239. במקומות אחרים לא נמנעו מחברי המילון מניקוד של שני שוואים נעים רצופים, לדוגמה "לא ניכנס לְפְּרָטִים".. סתירה דומה יכולה אגב להתקיים גם בשורשים מרובעים, לדוגמה בנטיית השורש שנר״ר: "לְשְׁנוֹרֵר", "מְשְׁנוֹרֵר". מילון אבן־שושן החליף במקרה זה את השווא בראש המילה בחיריק: "לִשְׁנוֹרֵר", "מִשְׁנוֹרֵר" וכדומה; בכך אמנם נמנעת סתירה בחוקי הדקדוק התקניים אבל המילה מנוקדת באופן שאינו משקף את אופן הגייתהּ.

סתירה מסוג אחר צצה בנטיות שבהן שורש משולש ניטה כך שאות השורש השנייה שלו דגושה בדגש חזק ומנוקדת בשווא נע, למשל: האות כ״ף במילים "סִכְּנוּ", "הִסְתַּכְּנוּת". בשורשים מרובעים, את מיקומה של אות השורש השנייה של השורש המשולש תופסות האות השנייה והשלישית של השורש המרובע, כשאות השורש השנייה מנוקדת בשווא נח והשלישית אחריה בשווא נע, למשל: האותיות קו״ף ורי״ש במילים "סִקְרְנוּ", "הִסְתַּקְרְנוּת". כשמטים בנטייה כזאת שורש מחומש שאצלו נצררות האות השנייה, השלישית והרביעית לצרור של שלושה עיצורים, כמו למשל האותיות נו״ן, כ״ף ורי״ש במילים "סִנְכְּרְנוּ" ו"הִסְתַּנְכְּרְנוּת", נוצר רצף של שלושה שוואים רצופים, דבר בלתי אפשרי לפי הדקדוק התקני.

סתירות כאלה אינן בעייתיות כלל בכל הנוגע לשימוש מעשי במילים בעלות שורשים מחומשים: בדוגמאות שלעיל מחליטים דוברי עברית איך לבטא כל שווא באופן אינטואיטיבי כך שנוצרת הגייה נוחה. הבעיה קיימת אך ורק בחוסר יכולתו של התקן הלשוני לכלול תצורות חדשות כגון אלה, כך שכל עוד התקן לא יעודכן וישוכלל, צורות מסוימות בנטיות של שורשים מחומשים כגון כאלה יישארו תמיד בלתי-תקניות.

דוגמאותעריכה

בטבלה הבאה מומחשים העקרונות והתופעות שתוארו לעיל בעזרת דוגמאות של תצורות שונות הגזורות משורשים מחומשים. הטבלה אינה עורכת השוואות בין התצורות שבה לבין תצורות מקבילות של שורשים שאינם מחומשים או דרכי ביטוי חלופיים, למשל "להתאשכנז" לעומת "להשתכנז", "משלומפר" לעומת "מרושל", "צמירמורים" לעומת "צמרמורות" או "לפרוורד" לעומת "לעשות פורוורד". הטבלה גם לא משקפת עד כמה התצורות שבה רווחות בשפה (ואין בה משום טענה לגבי זאת), אך המילים שבה סדורות באופן מקורב על פי תוצאות החיפוש באינטרנט בעזרת מנוע החיפוש של גוגל – המילים שבתחילת הטבלה נמצאו פעמים רבות יותר והמילים שבסופה פחות (גם מילים, שרוחוות פחות או שכמעט אינן בשימוש כלל ונמצאו רק פעמים בודדות באינטרנט, תורמות להמחשת התנהגותם של שורשים מחומשים פרודוקטיביים).

הבניינים והמשקלים ניתנים מנוקדים לפי שיטת בן־דוד,[1] כמוסבר לעיל. הדוגמאות הנטויות מובאות בכתיב חסר ניקוד; האות יו״ד נכללה לעתים לצורך שיפור הקריאוּת, גם אם חוקי הכתיב חסר הניקוד מכתיבים את השמטתה של היו״ד: בעיקר מבהירה האות יו״ד בנטיות הגזורות מבניין פיעל וממשקל קיטול את אופן התקבצותם של צרורות העיצורים.

תבנית השורשנים מדגימה גרפית על פי העיקרון שהוסבר לעיל[4] את האופן שבו עיצורי השורש המחומש משתבצים לתוך התבנית התלת־עיצורית של שורש משולש רגיל בנטייות השורש המחומש.

מספר התצורות מייצג את מספר הבניינים והמשקלים שבהם נגזר כל שורש; וריאציות במין דקדוקי, גוף, זמן ומספר לא נספרו כתצורה נפרדת.

הטבלה ניתנת למיון אלפביתי על־פי השורש, למיון על־פי שפת המקור של השורש, למיון עולה או יורד לפי מספר תצורות ולמיון לפי תבנית שורשנים. לחצו על סמלי החצים ( ) בראשי העמודות כדי למיין את שורות הטבלה מחדש.

שורש שפת מקור /
גיזרון
תבנית
שורשנים
מספר
תצורות
בניינים משקלים
פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
קִטּוּל הִתְקַטְּלוּת מְקֻטָּל
סנכר״נ 2מלועזית: "סִינְכְּרוֹנִיזַצְיָה", מיוונית עתיקה "σύγχρονος" בו־זמני  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
סינכרן סונכרן הסתנכרן סינכרון הסתנכרנות מסונכרן
פלרט״ט מאנגלית: "flirt"  ♦♦│♦♦│♦  8
פְּעִלְבֵּב פְּעֻלְבַּב הִתְפְּעַלְבֵּב קְטִלְבּוּב מְקְטֻלְבָּב
פלירטט פלורטט התפלרטט פלירטוט מפלורטט
תצורות נוספות: פלרטטן (קַטְּלָן ← קְטַלְבְּבָן), פלרטטני (קַטְּלָנִי ← קְטַלְבְּבָנִי), פלירטוטי (קִטּוּלִי ← קְטִלְבּוּבִי)
אנדק״ס מאנגלית: "index"מורפיקס, ליצור אינדקס ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  5
פִּעְלֵבְג פֻּעְלַבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
אינדקס אונדקס התאנדקס אינדוקס מאונדקס
שטנק״ר 
שתנק״ר
!סלנג, יידיש / גרמניתמסלנג עברי: "שטינקר"מורפיקס, יידיש: שטינקער, גרמנית: Stinker או Stänkerer (קוּטֶר, נרגן, מחרחר־ריב)  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵּג הִתְפְּעַלְבְּגוּת
שטינקר 
שתינקר
השטנקר 
השתנקר
השטנקרות 
השתנקרות
שנרק״ל !סלנג, אנגלית / גרמניתמסלנג עברי: "שְׁנוֹרְקֶל", אנגלית: snorkel , גרמנית: Schnorchel  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵּג קְטִלְבּוּג
שנירקל השתנרקל שנירקול
סמרט״ט !מעברית: "סמרטוט"ויקימילון, אולי גזירה תניינית מהשורש מר״ט במשקל סְקַטְלוּל  ♦♦│♦♦│♦  8
פְּעִלְבֵּב פְּעֻלְבַּב הִתְפְּעַלְבֵּב קְטִלְבּוּב הִתְקְטַלְבְּבוּת מְקְטֻלְבָּב
סמירטט סמורטט הסתמרטט סמירטוט הסתמרטטות מסמורטט
תצורות נוספות: היסמרטטות[הערה 1](הִקַּטְלוּת ← הִקְטַלְבְּבוּת), סְמַרְטֶטֶת[הערה 2](קַטֶּלֶת ← קְטַלְבֶּבֶת)
ספיל״ר !סלנג, אנגליתמסלנג עברי: "סְפּוֹילֶר", אנגלית: spoiler  ♦♦│♦♦│♦  7
פְּעִלְבֵּג פְּעֻלְבַּג הִתְפְּעַלְבֵּג קְטִלְבּוּג הִתְקְטַלְבְּגוּת מְקְטֻלְבָּג
ספִּיילר ספּוּיילַר הסתפיילר / התספיילר סְפִּייְלוּר הסתפיילרות מְסְפּוּיילָר
תצורות נוספות: ספיילורי (קִטוּלִי ← קְטִלְבּוּגִי)
חנטר״ש !סלנג, פרסיתמסלנג עברי: "חנטריש"ויקימילון, מפרסית خنده ريش – צחוק, עניין לצחוק ממנו  ♦│♦♦♦│♦  8
פִּעְלְבֵג פֻּעְלְבֵג הִתְפַּעְלְבֵג קִטְלְבוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
חינטרש חונטרש התחנטרש חינטרוש התחנטרשות מחונטרש
תצורות נוספות: חנטרשן (קַטְּלָן ← קַטְלְבְגָן), חינטרושי (קִטּוּלִי ← קִטְלְבוּגִי)
קמפר״ס מאנגלית: "compress", לאזן עוצמות צליל או לדחוס נתונים  ♦│♦♦♦│♦  5
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
קימפרס קומפרס התקמפרס קימפרוס מקומפרס
אנגל״ז מערבית: إنجليزية (אִינְגְלִיזִיָה, "אנגלית")  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
אינגלז אונגלז התאנגלז אינגלוז התאנגלזות מאונגלז
אנקל״ד מאנגלית: "include"(אנ'), לגרום להכללת קוד מחשב מקובץ אחד בקובץ אחר  ♦│♦♦♦│♦  3
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג מְקֻטְלְבָג
אינקלד אונקלד מאונקלד
שלמפ״ר !סלנג, יידישמסלנג עברי: "שְׁלוּמְפֶּר"מורפיקס, מיידיש "שלומפער"  ♦♦│♦♦│♦  2
הִתְפְּעַלְבֵּג מְקְטֻלְבָּג
השתלמפר משלומפר
אשכנ״ז !מעברית: "אַשְׁכְּנַז"מורפיקס, אַשְׁכְּנַזִּיויקימילון  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵג פֻּעְלְבָג הִתְפַּעְלְבֵג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
אישכנז אושכנז התאשכנז אישכנוז התאשכנזות מאושכנז
צמרמ״ר !מעברית: "צמרמורת"מורפיקס  ♦♦│♦♦│♦  5
פְּעִלְעֵל הִתְפְּעַלְעֵל קְטִלְטוּל מְקְטֻלְטָל
צמירמר הצטמרמר צמירמור מצמורמר
תצורות נוספות: מצמרמר (מְקַטֵּל ← מְקְטַלֵטֵל)
שמרט״פ !מעברית: "שמרטף", הלחם בסיסים של "שומר" + "טף"  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג[הערה 3] קְטִלְבּוּג[הערה 3] מְקְטֻלְבָּג[הערה 3]
שמירטף שמירטוף משמורטף
פרור״ד מאנגלית: "forward", "להעביר הלאה הודעת דוא״ל"מורפיקס ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  2
פִעְלֵעְב קִטְלוּטְב
פירוורד פירוורד
קונט״ט 2מלועזית: קוונט  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּב קְטִלְבּוּב מְקְטֻלְבָּב
קווינטט קווינטוט מקוונטט
רסטר״ט מאנגלית: "restart", "לשתחל"מעות, לאתחל מחדש ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦ 
( ♦│♦♦♦│♦ )[הערה 4]
3
פִעְלֵפְל
(פִּעְלְפֵל)
פֻּעְלַפְל
(פֻּעְלְפַל)
קִטְלוּקְל
(קִטְלְקוּל)
ריסטרט רוסטרט ריסטורט
(ריסטרוט)[הערה 4]
פסנת״ר !מעברית: "פסנתר", מיוונית עתיקה ψαλτήριον  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג קְטִלְבּוּג מְקְטֻלְבָּג
פסינתר פסינתור מפסונתר
אנגל״ת !מעברית: "אנגלית"  ♦│♦♦♦│♦  5
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
אינגלת אונגלת התאנגלת אינגלות מאונגלת
טלפר״ט 2מלועזית: "טלפורטציה", יוונית עתיקה τηλε מרחוק + לטינית portare לשאת ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  4
פִּעְלֵבְג פֻּעְלַבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג
טילפרט טולפרט התטלפרט /
היטלפרט
טילפורט
שפכט״ל !סלנג, גרמניתמסלנג עברי: "שפכטל", מגרמנית Spachtel  ♦♦│♦♦│♦  3[הערה 5]
פְּעִלְבֵּג קְטִלְבּוּג מְקְטֻלְבָּג
שפיכטל שפיכטול משפוכטל
נסטל״ג 2מלועזית: "נוסטלגיה", יוונית עתיקה νόστος שיבה הביתה + άλγος כאב ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  2
פִּעְלֵבְג הִתְפַּעְלֵבְג
ניסטלג התנסטלג
פנדר״ק הלחם בסיסים של פנ״קמורפיקס + "דרעק"ייִדיש ווערטערבוך אויפֿן וועב (יידיש: "לכלוך")[דרוש מקור]  ♦│♦♦♦│♦  2
פִעְלְבֵג מְקֻטְלְבָג
פינדרק מפונדרק
אספל״ט 2מלועזית: "אספלט", יוונית עתיקה άσφαλτος טיח ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  3
פִּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
איספלט איספולט מאוספלט
טלגר״פ 2מלועזית: "טלגרף", מיוונית עתיקה τηλε מרחוק + γραφίκος כתיבה  ♦│♦♦♦│♦  4
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
טילגרף טולגרף טילגרוף מטולגרף
כלבל״ב !מעברית: "כלבלב"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְעֵל הִתְקְטַלְטְלוּת מְקְטֻלְטָל
התכלבלב התכלבלבות מכלובלב
אביק״ט 2מלועזית: "אובייקט", "אובייקטיפיקציה" ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  3
פִּעְלֵבְג קִטְלוּבְג
איבייקט איביוקט
תצורות נוספות: מאבייקט (מְקַטֵּל ← מְקַטְלֵבְג)
ספקל״צ 2מלועזית: "ספקולציה", מלטינית "speculari" (לִצְפּוֹת)  ♦♦│♦♦│♦  2
פְּעִלְבֵּג קְטִלְבּוּג
ספיקלץ ספיקלוץ
דסקל״ד הלחם בסיסים של התחילית היוונית dys- ("גרוע") + השורש קל״ד במובן "הקלדה"  ♦│♦♦♦│♦  2
פִּעְלְבֵג[הערה 3] קִטְלְבּוּג[הערה 3]
דיסקלד דיסקלוד
סמפל״ר מאנגלית: "sampler", דוגם צלילים  ♦│♦♦♦│♦  3
פִּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
סימפלר סימפלור מסומפלר
סנדו״ץ׳ !סלנג, אנגליתמסלנג עברי: "סנדוויץ׳", מאנגלית sandwich  ♦│♦♦♦│♦  4
פִּעְלְבֵג הִתְפַּעְלְבֵג קִטְלְבוּג מְקֻטְלְבָג
סינדווץ׳ הסתנדווץ׳ סינדווץ׳ מסונדווץ׳
אפגר״ד מאנגלית: "upgrade"מורפיקס  ♦│♦♦♦│♦  3
פִּעְלְבֵג הִתְפַּעְלְבֵג מְקֻטְלְבָג
איפגרד התאפגרד מאופגרד
שפנפ״נ !מעברית: "שפנפן"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְעֵל הִתְקְטַלְטְלוּת מְקְטֻלְטָל
השתפנפן השתפנפנות משפונפן
פרקד״נ !מעברית: "פרקדן"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְבֵּג הִתְקְטַלְבְּגוּת מְקְטֻלְבָּג
התפרקדן התפרקדנות מפרוקדן
שעטנ״ז !מעברית: "שעטנז"; ראו שעטנז ← אטימולוגיה  ♦│♦♦♦│♦ 
( ♦│♦a♦♦│♦ )[הערה 6]
3
פִּעַלְבֵּג קִטַלְבּוּז מְקֻטַלְבָג
שיעטנז שיעטנוז משועטנז
סמרק״ק —נא להשלים את המידע ולמחוק טקסט זה, כולל תגי ה־span של ה־html, תודה—  ♦♦│♦♦│♦  2
פְּעִלְבֵב מְקְטֻלְבָב
סמירקק מסמורקק
שמנמ״נ !מעברית: "שמנמן"מורפיקס  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְעֵל הִתְקְטַלְטְלוּת מְקְטֻלְטָל
השתמנמן השתמנמנות משמונמן
קנצר״ט 2מלועזית: "קונצרט", מאיטלקית concerto ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  4
פִּעְלֵבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
קינצרט התקנצרט קינצורט מקונצרט
פרקל״ט !מעברית: "פרקליט", מיוונית עתיקה παράκλητος  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵג קְטִלְבּוּג
פריקלט התפרקלט פריקלוט
כחלח״ל !מעברית: "כחלחל"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  1
הִתְפְּעַלְעֵל
התכחלחל
כרגר״פ 2מלועזית: "כוריאוגרפיה", מיוונית עתיקה χορεία ריקוד + γραφίκος כתיבה  ♦│♦♦♦│♦ 
( ♦│♦a♦♦│♦ )[הערה 6]
2
פִּעַלְבֵּג מְקֻטַלְבָג
כירגרף מכורגרף
קטנט״נ !מעברית: "קטנטן"מורפיקס  ♦♦│♦♦│♦  1
הִתְפְּעַלְעֵל
התקטנטן
ארגמ״נ !מעברית: "ארגמן"ויקימילון  ♦│♦♦♦│♦  2
הִתְפַּעְלְבֵג
התארגמן
תצורות נוספות: ארגמנת (קַטֶּלֶת ← קַטְלְבֶגֶת)[הערה 2]
פרטש״נ מאנגלית: "partition", "לחלק כונן קשיח למחיצות"מורפיקס  ♦│♦♦♦│♦  1
פִּעְלְבֵג
פירטשן

הערות לטבלהעריכה

  1. ^ אפשרות אחת לניתוח המילה "היסמרטטות" (להבדיל מ"הסתמרטטות") היא מתוך אנלוגיה לנטיית שורשים מרובעים במשקל הִתְקַטְּלוּת (שם הפעולה של בניין התפעל). בשורשים שפ״א הפועל שלהם היא עיצור שורק, משׂוכּלת המוספית תי״ו של בניין הִתְפַּעֵל עם פ״א הפועל, לדוגמה: סנ״נ ← *"התסננות" ← "הסתננות". כך גם בנטיית שורשים מרובעים עם פ״א הפועל שורקת, לדוגמה: סלס״ל ← *התסלסלות ← הסתלסלות. לפי ניתוח זה, ניצקו האותיות ס–ר–ט–ט מתוך השורש סמרט״ט לתוך המשקל הִתְקַטְּלוּת כמו שורש מרובע – *התסרטטות ← *הסתרטטות – ובנוסף לכך החליפה המ״ם מהשורש סמרט״ט את המוספית תי״ו של בניין הִתְפַּעֵל: *הסתרטטות ← הסמרטטות. התצורה הסופית דומה לתצורה עם שיכול עיצורים למרות שלמעשה העיצורים שבה אינם משוכלים. ראו גם להלן: נטיית הפועל "להזדנגף". אפשרות שנייה לניתוח המילה "היסמרטטות" היא לפי משקל הִקַּטְלוּת, שהוא שם הפעולה של בניין נפעל; למרות שהשורש סמרט״ט לא ניטה לפי דוגמת בניין נפעל, ניתן "ליצוק" את אותיות השורש לתוך משקל זה – השוו: מלשון "נִשְׁאַר" ← "הִשָּׁאֲרוּת", מלשון "נִשְׁדַד" ← "הִשָּׁדְדוּת" – מתוך השורש סמרט״ט, הצרור ס–מ מחליף את פ״א הפועל (השי״ן ב"הִשָּׁדְדוּת") והצרור ר–ט מחליף את עי״ן הפועל (הדל״ת הראשונה ב"הִשָּׁדְדוּת").
  2. ^ 2.0 2.1 מלבד "סְמַרְטֶטֶת", ביטוי סלנג היתולי, והמונח הרפואי "ארגמנת", קיימות גזירות היתוליות נוספות על דוגמת משקל קַטֶּלֶת – בדומה לנַזֶּלֶת: אַנְגְלֶזֶת; בדומה לטַרֶשֶׁת: חַנְטַרֶשֶׁת.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 ראו הסבר לעיל.
  4. ^ 4.0 4.1 התצורה "ריסטורט" (9 מופעי גוגל ב־6 במאי 2010) מעידה על תבנית השורשנים  ♦│♦♦│♦♦ , אשר משמרת את צרורות העיצורים הקיימים במילה "restart" (ובדומה לתבנית השורשנים של פרור״ד); לעומתה התצורה "ריסטרוט" (3 מופעי גוגל ב־6 במאי 2010) מעידה על תבנית השורשנים  ♦│♦♦♦│♦ .
  5. ^ נכון ל־15 במאי 2010 קיימים גם מופע יחיד של נטיית השורש שפכט״ל על דוגמת בניין התפעל ("משתפכטלים", ב־tzura.co.il) ומופע יחיד של נטייה על דוגמת בניין פועל ("שפוכטל על ידי", ב־fullgaz.co.il), מה שמעלה את מספר נטייות השורש ל־5.
  6. ^ 6.0 6.1 ראו הסבר לעיל.

שורשים פסאודו־מחומשיםעריכה

להזדנגףעריכה

הפועל "להזדנגף" מדגים מצב יוצא דופן בנוגע לניתוחו הדקדוקי. כדי לתאר פועל זה כנטייה של שורש מחומש דזנג״פ על דוגמת בניין התפעל, לא מספיק "ליצוק" צרורות של עיצורי השורש לתוך מיקומי פ״א הפועל, עי״ן הפועל ולמ״ד הפועל, אלא חייבים בנוסף לכך להחליף את המוספית תי״ו של בניין התפעל בדל״ת מתוך השורש דזנג״פ, מה שהיה מעיד על נטייה על דוגמת בניין "הִפַּעֵל" עם שיכול פנימי של צרור העיצורים שיצוק למיקומה של פ״א הפועל (לפי שיטת בן־דוד: הבניין הִעְפַּלְבֵּג), בניין שלא קיים באף נטייה אחרת בעברית:

שורשים שאות השורש הראשונה שלהם היא זי״ן בבניין התפעל ניטים תוך הידמות חלקית של המוספית תי״ו לזי״ן מתוך השורש בקוליותה, מה שמחליף את התי״ו בדל״ת, ולשׂיכוּל עיצורים בין פ״א הפועל לבין תי״ו הבניין: זנ״ב ← *התזנב ← הזדנב; זק״פ ← *התזקף ← הזדקף. תופעה זהה קיימת בקרב השורשים המרובעים: זעז״ע ← *התזעזע ← הזדעזע; זמז״מ ← *התזמזם ← הזדמזםמורפיקס. בכל פועל כזה האות דל״ת אינה חלק מהשורש אלא שייכת לתצורת בניין התפעל. הפועל "להזדנגף" ניטה בדיוק כפועל הגזור מהשורש המרובע זנג״פ (ללא דל״ת) בבניין התפעל: *התזנגף ← הזדנגף, בתנאי שמתייחסים לאות דל״ת כאל תי״ו הבניין התפעל לאחר שׂיכוּלהּ עם הזי״ן והידמותה בקוליות. "שחזורו" של שׂיכוּל העיצורים, אבל לא של הידמות הקוליות, מניב אמנם את רצף העיצורים ד–ז–נ–ג–פ, שמכיל את משמעות הפועל: "להסתובב ברחוב דיזנגוף", אבל כדי לתאר את הפועל "להזדנגף" כנטייה של השורש המחומש דזנג״פ, אי אפשר להקצות לדל״ת את מקומה של המוספית תי״ו מבניין התפעל, שכן במקרה זה הדל״ת, כמו בפעלים "להזדקף" ו"להזדעדע", היא חלק מהמורפולוגיה של הבניין ולא חלק מהשורש. האם מדובר בבניין התפעל ובשורש המרובע ה"גדום" זנג״פ, או בשורש המחומש דזנג״פ בבניין יוצא הדופן "הִפַּעֵל" עם שיכול פנימי של צרור העיצורים שיצוק למיקומה של פ״א הפועל?

אם מנתחים את שם הפעולה "היזדנגפות" כנטיית המחומש דזנג״פ, ניתן להשוותו לתצורה "היסמרטטות" (ראו הסבר לעיל): שתי המילים שקולות או מתוך אנלוגיה לנטיית שורשים מרובעים במשקל הִתְקַטְּלוּת תוך החלפת המוספית תי״ו (כמו ב"הִסְתַּלְסְלוּת") או דל״ת (כמו ב"הִזְדַּעֲזְעוּת") באחד מעיצורי השורש, או במשקלים הגזורים מהמשקל הִקַּטְלוּת, כשההבדל הוא שב"היזדנגפות" הדל״ת והזי״ן משוכלות וב"היסמרטטות" אין שיכול עיצורים (בשיטת בן־דוד, "היסמרטטות": משקל הִקְטַלְבְּבוּת; "היזדנגפות": משקל הִטְקַלְבְּגוּת).

גם כאן (כמו במקרי ריבוי השוואים) בעייתיותן של תצורות אלה כרוכה רק בשיטות הניתוח הדקדוקי המסורתי. הדמיון שבין התצורות "היזדנגפות" ו"היסמרטטות" לבין תצורות רווחות אחרות (הִתְקַטְּלוּת: "הִתְעַרְפְּלוּת", "הִשְׁתַּרְבְּבוּת", "הִסְתַּחְרְרוּת"; הִקַּטְלוּת: "הִגָּרְרוּת" "הִבָּהֲלוּת" וכו׳) מאפשר שימוש נוח בפי דוברי עברית מודרנית בדיבור יומיומי.

להתקאמבקעריכה

בעברית מדוברת קיימות נטיות השורש קאמב״ק (התפעל: התקאמבק; התקטלות: התקאמבקות). מכיוון שבכל נטייות השורש האל״ף אילמת, ניתן להתייחס אליה לא כאל עיצור שורש אלא כמייצגת את התנועה /a/ בבניין התפעל ובמשקלים הגזורים ממנו (אשר בכתיב תקני מיוצגת לא על ידי אות אלא על ידי פתח, השוו: הִתְקַאמְבֵּק →← הִתְקַמְצֵן; הִתְקַאמְבְּקוּת →← הִתְקַמְצְנוּת), ולכן ניתן לסווג את השורש כשורש מרובע דה פקטו.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אורה שורצולד, פרקים במורפולוגיה עברית, כרך 3, עמ' 165–167
  2. ^ 2.0 2.1 The ‘roots’ of denominative Hebrew verbs מאת Shmuel Bolozky
  3. ^ 3.0 3.1 Eve V. Clark‏, The lexicon in acquisition, עמוד 215 – 216
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Gideon Goldenberg‏‏, Studies in Semitic linguistics: selected writings, עמ' 23; ראו גם איזכור של גדעון גולדנברג אצל Joseph Shimron‏, Language processing and acquisition in languages of Semitic, root-based ..., עמ' 10
  5. ^ 5.0 5.1 להתבניין ולהשתרש או לא — BINYAN INSTRUCTION: OLD SYSTEM OR ORGANIZED METHOD? / מאת רינה קרייטמן, הערות עמ׳ 125;133
  6. ^ 6.0 6.1 דרכי היצירה המילונית בעברית בת־זמננו מאת רפאל ניר, ע׳ 137
  7. ^ ספר מכלול, ע׳ 94ע׳ 95
  8. ^ "מִפּנְקַס-זִכְרוֹנוֹתַי" מאת דוד ישעיהו זילברבוש, פרק ה׳, "חֲתַן הָאָדוֹן הֲרֵי הוּא כְּאָדוֹן" / אתר פרויקט בן-יהודה
  9. ^ hebrewbooks.org, . "ספר רצוף אהבה" / הרב אהרן ראובן טשארני, שנת תרצ״ט, ניו יורק, ע׳ 132 (130 במסמך ה־pdf).
  10. ^ ביאליק: ערך לאנציקלופדיה -- מתוך "רבעון קטן", קיץ תש"ד, 1944 באתר פרויקט בן־יהודה
  11. ^ לקסיקון הספרות העברית החדשה
  12. ^ google books, "פני עצמי – חזון האח בכרך" / אליעזר שטיינמן, ע׳ 189.
  13. ^ דמיין: על ג׳ון לנון ואהבה בכתב העת תכלת; בין מחברים אחרים שהשתמשו בנטייות השורש:
    * קובי אור: "האדום התארגמן והכחול הפך אפור", מתוך "אני ופייצל / סאטירה" שפורסם ב־"mcity" ב־28/11/2007
    * לירון נגלר־כהן: "בת הדודה של אמא שלי התארגמנה", מתוך "האישה מוורשה – סמי הזיה" שפורסם בעיתון הצופה בגיליון 3082
  14. ^ ynetתיירות
  15. ^ מי יפרש את האינטרס הלאומי? ב־yoavkarny.com
  16. ^ שגיא גרין, הדבר היה ככה | מאיר שלו חוזר אל זכרונות הילדות, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
  17. ^ google books, "הנאוה לאדון" / אלבר כהן, ע׳ 109.
  18. ^ google books, "השען העיוור" / ריצ'רד דוקינס, ע׳ 11.
  19. ^ google books, "מדברים על זה" / ג׳וליאן בארנס, ע׳ 67.
  20. ^ ראו אזכורים של תנועה המשמשת כרדיקל של שורש (במקום עיצור) לדוגמה אצל George Heinrich August von Ewald, John Nicholson, A grammar of the Hebrew language of the old testament, עמ' 108 §2, או אצל Archibald Henry Sayce, An Assyrian Grammar, for Comparative Purposes, עמ' 185

[[קטגוריה:בלשנות]] <nowiki>[[קטגוריה:מורפולוגיה (בלשנות)]] [[קטגוריה:בלשנות שמית]] [[קטגוריה:עברית ישראלית]] [[קטגוריה:דקדוק עברי]] [[קטגוריה:מילים]] [[קטגוריה:סלנג]]</nowiki>

השארעריכה

הגדרות מילוניותעריכה

מידע (או אינפורמציה) הוא כל חידוש אשר כלול בתוך מסר[1]. שני מושגים אלה, "חידוש" ו"מסר", הם מרכיבים מרכזיים של המושג "מידע": מידע הוא תמיד מרכיב של מסר, כלומר: מידע הוא תמיד דבר שנמסר לנמען כלשהו שמקבל אותו, ומסר שאין בו משום חידוש איננו אינפורמטיבי לדידו של מקבל המסר (כלומר: הוא לא נותן לו מידע). בשימוש היומיומי של המושג מידע הוא כולל גם את גורם התקשורת (הוא מחייב מחד גיסא מקור מְיַדֵּעַ השולח את המסר ומאידך גיסא נמען אשר מבין אותו ומבחין בחידוש כלשהו בו); לעומת זאת, בתורת המידע מוגדר "מידע" רק כתכונה סטטיסטית של מסר בלי תלות במשמעותו או בתכונותיו הפרגמטיות־תקשורתיות. מצד שני משמש המושג "מידע" ביומיום בנוסף לכך לעיתים גם פשוט כמילה נרדפת ל"נתונים" או "פרטים"; מילונים באנגלית מגדירים מידע (information) או כ"ידע לגבי עובדות, נסיבות או אירועים מסוימים שנמסר או פורסם, התקבל או הושג על ידי לימוד, נסיון וכד׳; חדשות; נתונים עובדתיים", או כ"פעולת היידוע" (כשליידע – to inform – מוגדר כ"למסור או לספק ידע לגבי עובדות או נסיבות").[1][2][3]


מזגיםעריכה

ובעיני רבים

שורשנים עם תנועהעריכה

במורפיקס: "שִׁעְרֵךְ", "שֻׁעְרַךְ" אבל: "שִׁעֲרוּךְ" (מן הסתם אבשלום לא חשב לבדוק את שמות הפעולה, חי חי) עדיין: "תִּאֲרֵךְ", "תֻּאֲרַךְ", "תִּאֲרוּךְ"

פלסתרעריכה

סנוורים, פנתר, פלסתר


סנוורת שרשרת לצ׳זבט

מיינותעריכה

1עריכה

1עריכה

h1 h2 h3 h4
s1 s2 s3 s4 s5 s6
h1 h2 h3 h4
s1 s2 s3 s4 s5 s6

עריכה

שורש שפת מקור /
גיזרון
תבנית
שורשנים
מספר
תצורות
בניינים משקלים
פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל קִטּוּל
הִתְקַטְּלוּת מְקֻטָּל
9 5 8 2
hi there
6 11 1 0
these are
2 0 4 7
embedded tables


שורש שפת מקור /
גיזרון
תבנית
שורשנים
מספר
תצורות
בניינים משקלים
פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
קִטּוּל הִתְקַטְּלוּת מְקֻטָּל
9 5 8 2
hi there
6 11 1 0
these are
2 0 4 7
embedded tables

עריכה

שורש שפת מקור /
גיזרון
תבנית
שורשנים
מספר
תצורות
בניינים משקלים
פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל קִטּוּל הִתְקַטְּלוּת מְקֻטָּל
סנכר״נ 2מלועזית: "סִינְכְּרוֹנִיזַצְיָה", מיוונית עתיקה "σύγχρονος" בו־זמני  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
סינכרן סונכרן הסתנכרן סינכרון הסתנכרנות מסונכרן
פלרט״ט מאנגלית: "flirt"  ♦♦│♦♦│♦  8
פְּעִלְבֵּב פְּעֻלְבַּב הִתְפְּעַלְבֵּב קְטִלְבּוּב מְקְטֻלְבָּב
פלירטט פלורטט התפלרטט פלירטוט מפלורטט
תצורות נוספות: פלרטטן (קַטְּלָן ← קְטַלְבְּבָן), פלרטטני (קַטְּלָנִי ← קְטַלְבְּבָנִי), פלירטוטי (קִטּוּלִי ← קְטִלְבּוּבִי)
אנדק״ס מאנגלית: "index"מורפיקס, ליצור אינדקס ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  5
פִּעְלֵבְג פֻּעְלַבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
אינדקס אונדקס התאנדקס אינדוקס מאונדקס
שטנק״ר 
שתנק״ר
!סלנג, יידיש / גרמניתמסלנג עברי: "שטינקר"מורפיקס, יידיש: שטינקער, גרמנית: Stinker או Stänkerer (קוּטֶר, נרגן, מחרחר־ריב)  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵּג הִתְפְּעַלְבְּגוּת
שטינקר 
שתינקר
השטנקר 
השתנקר
השטנקרות 
השתנקרות
שנרק״ל !סלנג, אנגלית / גרמניתמסלנג עברי: "שְׁנוֹרְקֶל", אנגלית: snorkel , גרמנית: Schnorchel  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵּג קְטִלְבּוּג
שנירקל השתנרקל שנירקול

3עריכה

שורש שפת מקור /
גיזרון
תבנית
שורשנים
מספר
תצורות
בניינים משקלים
פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל קִטּוּל הִתְקַטְּלוּת מְקֻטָּל
סנכר״נ 2מלועזית: "סִינְכְּרוֹנִיזַצְיָה", מיוונית עתיקה "σύγχρονος" בו־זמני  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
סינכרן סונכרן הסתנכרן סינכרון הסתנכרנות מסונכרן
פלרט״ט מאנגלית: "flirt"  ♦♦│♦♦│♦  8
פְּעִלְבֵּב פְּעֻלְבַּב הִתְפְּעַלְבֵּב קְטִלְבּוּב מְקְטֻלְבָּב
פלירטט פלורטט התפלרטט פלירטוט מפלורטט
תצורות נוספות: פלרטטן (קַטְּלָן ← קְטַלְבְּבָן), פלרטטני (קַטְּלָנִי ← קְטַלְבְּבָנִי), פלירטוטי (קִטּוּלִי ← קְטִלְבּוּבִי)
אנדק״ס מאנגלית: "index"מורפיקס, ליצור אינדקס ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  5
פִּעְלֵבְג פֻּעְלַבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
אינדקס אונדקס התאנדקס אינדוקס מאונדקס
שטנק״ר 
שתנק״ר
!סלנג, יידיש / גרמניתמסלנג עברי: "שטינקר"מורפיקס, יידיש: שטינקער, גרמנית: Stinker או Stänkerer (קוּטֶר, נרגן, מחרחר־ריב)  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵּג הִתְפְּעַלְבְּגוּת
שטינקר 
שתינקר
השטנקר 
השתנקר
השטנקרות 
השתנקרות
שנרק״ל !סלנג, אנגלית / גרמניתמסלנג עברי: "שְׁנוֹרְקֶל", אנגלית: snorkel , גרמנית: Schnorchel  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵּג קְטִלְבּוּג
שנירקל השתנרקל שנירקול
סמרט״ט !מעברית: "סמרטוט"ויקימילון, אולי גזירה תניינית מהשורש מר״ט במשקל סְקַטְלוּל  ♦♦│♦♦│♦  8
פְּעִלְבֵּב פְּעֻלְבַּב הִתְפְּעַלְבֵּב קְטִלְבּוּב הִתְקְטַלְבְּבוּת מְקְטֻלְבָּב
סמירטט סמורטט הסתמרטט סמירטוט הסתמרטטות מסמורטט
תצורות נוספות: היסמרטטות[הערה 1](הִקַּטְלוּת ← הִקְטַלְבְּבוּת), סְמַרְטֶטֶת[הערה 2](קַטֶּלֶת ← קְטַלְבֶּבֶת)
חנטר״ש !סלנג, פרסיתמסלנג עברי: "חנטריש"ויקימילון, מפרסית خنده ريش – צחוק, עניין לצחוק ממנו  ♦│♦♦♦│♦  8
פִּעְלְבֵג פֻּעְלְבֵג הִתְפַּעְלְבֵג קִטְלְבוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
חינטרש חונטרש התחנטרש חינטרוש התחנטרשות מחונטרש
תצורות נוספות: חנטרשן (קַטְּלָן ← קַטְלְבְגָן), חינטרושי (קִטּוּלִי ← קִטְלְבוּגִי)
קמפר״ס מאנגלית: "compress", לאזן עוצמות צליל או לדחוס נתונים  ♦│♦♦♦│♦  5
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
קימפרס קומפרס התקמפרס קימפרוס מקומפרס
אנגל״ז מערבית: إنجليزية (אִינְגְלִיזִיָה, "אנגלית")  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
אינגלז אונגלז התאנגלז אינגלוז התאנגלזות מאונגלז
אנקל״ד מאנגלית: "include"(אנ'), לגרום להכללת קוד מחשב מקובץ אחד בקובץ אחר  ♦│♦♦♦│♦  3
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג מְקֻטְלְבָג
אינקלד אונקלד מאונקלד
שלמפ״ר !סלנג, יידישמסלנג עברי: "שְׁלוּמְפֶּר"מורפיקס, מיידיש "שלומפער"  ♦♦│♦♦│♦  2
הִתְפְּעַלְבֵּג מְקְטֻלְבָּג
השתלמפר משלומפר
אשכנ״ז !מעברית: "אַשְׁכְּנַז"מורפיקס, אַשְׁכְּנַזִּיויקימילון  ♦│♦♦♦│♦  6
פִּעְלְבֵג פֻּעְלְבָג הִתְפַּעְלְבֵג קִטְלְבּוּג הִתְקַטְלְבְגוּת מְקֻטְלְבָג
אישכנז אושכנז התאשכנז אישכנוז התאשכנזות מאושכנז
צמרמ״ר !מעברית: "צמרמורת"מורפיקס  ♦♦│♦♦│♦  5
פְּעִלְעֵל הִתְפְּעַלְעֵל קְטִלְטוּל מְקְטֻלְטָל
צמירמר הצטמרמר צמירמור מצמורמר
תצורות נוספות: מצמרמר (מְקַטֵּל ← מְקְטַלֵטֵל)
שמרט״פ !מעברית: "שמרטף", הלחם בסיסים של "שומר" + "טף"  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג[הערה 3] קְטִלְבּוּג[הערה 3] מְקְטֻלְבָּג[הערה 3]
שמירטף שמירטוף משמורטף
פרור״ד מאנגלית: "forward", "להעביר הלאה הודעת דוא״ל"מורפיקס ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  2
פִעְלֵעְב קִטְלוּטְב
פירוורד פירוורד
קונט״ט 2מלועזית: קוונט  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּב קְטִלְבּוּב מְקְטֻלְבָּב
קווינטט קווינטוט מקוונטט
רסטר״ט מאנגלית: "restart", "לשתחל"מעות, לאתחל מחדש ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦ 
( ♦│♦♦♦│♦ )[הערה 4]
3
פִעְלֵפְל
(פִּעְלְפֵל)
פֻּעְלַפְל
(פֻּעְלְפַל)
קִטְלוּקְל
(קִטְלְקוּל)
ריסטרט רוסטרט ריסטורט
(ריסטרוט)[הערה 4]
פסנת״ר !מעברית: "פסנתר", מיוונית עתיקה ψαλτήριον  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג קְטִלְבּוּג מְקְטֻלְבָּג
פסינתר פסינתור מפסונתר
אנגל״ת !מעברית: "אנגלית"  ♦│♦♦♦│♦  5
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג הִתְפַּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
אינגלת אונגלת התאנגלת אינגלות מאונגלת
טלפר״ט 2מלועזית: "טלפורטציה", יוונית עתיקה τηλε מרחוק + לטינית portare לשאת ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  4
פִּעְלֵבְג פֻּעְלַבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג
טילפרט טולפרט התטלפרט /
היטלפרט
טילפורט
שפכט״ל !סלנג, גרמניתמסלנג עברי: "שפכטל", מגרמנית Spachtel  ♦♦│♦♦│♦  3[הערה 5]
פְּעִלְבֵּג קְטִלְבּוּג מְקְטֻלְבָּג
שפיכטל שפיכטול משפוכטל
נסטל״ג 2מלועזית: "נוסטלגיה", יוונית עתיקה νόστος שיבה הביתה + άλγος כאב ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  2
פִּעְלֵבְג הִתְפַּעְלֵבְג
ניסטלג התנסטלג
פנדר״ק הלחם בסיסים של פנ״קמורפיקס + "דרעק"ייִדיש ווערטערבוך אויפֿן וועב (יידיש: "לכלוך")[דרוש מקור]  ♦│♦♦♦│♦  2
פִעְלְבֵג מְקֻטְלְבָג
פינדרק מפונדרק
אספל״ט 2מלועזית: "אספלט", יוונית עתיקה άσφαλτος טיח ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  3
פִּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
איספלט איספולט מאוספלט
טלגר״פ 2מלועזית: "טלגרף", מיוונית עתיקה τηλε מרחוק + γραφίκος כתיבה  ♦│♦♦♦│♦  4
פִּעְלְבֵּג פֻּעְלְבַּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
טילגרף טולגרף טילגרוף מטולגרף
כלבל״ב !מעברית: "כלבלב"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְעֵל הִתְקְטַלְטְלוּת מְקְטֻלְטָל
התכלבלב התכלבלבות מכלובלב
אביק״ט 2מלועזית: "אובייקט", "אובייקטיפיקציה" ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  3
פִּעְלֵבְג קִטְלוּבְג
איבייקט איביוקט
תצורות נוספות: מאבייקט (מְקַטֵּל ← מְקַטְלֵבְג)
ספקל״צ 2מלועזית: "ספקולציה", מלטינית "speculari" (לִצְפּוֹת)  ♦♦│♦♦│♦  2
פְּעִלְבֵּג קְטִלְבּוּג
ספיקלץ ספיקלוץ
דסקל״ד הלחם בסיסים של התחילית היוונית dys- ("גרוע") + השורש קל״ד במובן "הקלדה"  ♦│♦♦♦│♦  2
פִּעְלְבֵג[הערה 3] קִטְלְבּוּג[הערה 3]
דיסקלד דיסקלוד
סמפל״ר מאנגלית: "sampler", דוגם צלילים  ♦│♦♦♦│♦  3
פִּעְלְבֵּג קִטְלְבּוּג מְקֻטְלְבָג
סימפלר סימפלור מסומפלר
סנדו״ץ׳ !סלנג, אנגליתמסלנג עברי: "סנדוויץ׳", מאנגלית sandwich  ♦│♦♦♦│♦  4
פִּעְלְבֵג הִתְפַּעְלְבֵג קִטְלְבוּג מְקֻטְלְבָג
סינדווץ׳ הסתנדווץ׳ סינדווץ׳ מסונדווץ׳
אפגר״ד מאנגלית: "upgrade"מורפיקס  ♦│♦♦♦│♦  3
פִּעְלְבֵג הִתְפַּעְלְבֵג מְקֻטְלְבָג
איפגרד התאפגרד מאופגרד
שפנפ״נ !מעברית: "שפנפן"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְעֵל הִתְקְטַלְטְלוּת מְקְטֻלְטָל
השתפנפן השתפנפנות משפונפן
פרקד״נ !מעברית: "פרקדן"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְבֵּג הִתְקְטַלְבְּגוּת מְקְטֻלְבָּג
התפרקדן התפרקדנות מפרוקדן
שעטנ״ז !מעברית: "שעטנז"; ראו שעטנז ← אטימולוגיה  ♦│♦♦♦│♦ 
( ♦│♦a♦♦│♦ )[הערה 6]
3
פִּעַלְבֵּג קִטַלְבּוּז מְקֻטַלְבָג
שיעטנז שיעטנוז משועטנז
סמרק״ק —נא להשלים את המידע ולמחוק טקסט זה, כולל תגי ה־span של ה־html, תודה—  ♦♦│♦♦│♦  2
פְּעִלְבֵב מְקְטֻלְבָב
סמירקק מסמורקק
שמנמ״נ !מעברית: "שמנמן"מורפיקס  ♦♦│♦♦│♦  3
הִתְפְּעַלְעֵל הִתְקְטַלְטְלוּת מְקְטֻלְטָל
השתמנמן השתמנמנות משמונמן
קנצר״ט 2מלועזית: "קונצרט", מאיטלקית concerto ♦♦♦ ♦│♦♦│♦♦  4
פִּעְלֵבְג הִתְפַּעְלֵבְג קִטְלוּבְג מְקֻטְלָבְג
קינצרט התקנצרט קינצורט מקונצרט
פרקל״ט !מעברית: "פרקליט", מיוונית עתיקה παράκλητος  ♦♦│♦♦│♦  3
פְּעִלְבֵּג הִתְפְּעַלְבֵג קְטִלְבּוּג
פריקלט התפרקלט פריקלוט
כחלח״ל !מעברית: "כחלחל"ויקימילון  ♦♦│♦♦│♦  1
הִתְפְּעַלְעֵל
התכחלחל
כרגר״פ 2מלועזית: "כוריאוגרפיה", מיוונית עתיקה χορεία ריקוד + γραφίκος כתיבה  ♦│♦♦♦│♦ 
( ♦│♦a♦♦│♦ )[הערה 6]
2
פִּעַלְבֵּג מְקֻטַלְבָג
כירגרף מכורגרף
קטנט״נ !מעברית: "קטנטן"מורפיקס  ♦♦│♦♦│♦  1
הִתְפְּעַלְעֵל
התקטנטן
ארגמ״נ !מעברית: "ארגמן"ויקימילון  ♦│♦♦♦│♦  2
הִתְפַּעְלְבֵג
התארגמן
תצורות נוספות: ארגמנת (קַטֶּלֶת ← קַטְלְבֶגֶת)[הערה 2]
פרטש״נ מאנגלית: "partition", "לחלק כונן קשיח למחיצות"מורפיקס  ♦│♦♦♦│♦  1
פִּעְלְבֵג
פירטשן

שעריכה

הערך עוסק בעובדה הכללית של קיום שורשים מחומשים בעברית ישראלית ובדיון הבלשני על התנהגותם הלשונית, בעיקר התארגנות עיצורים בשורשנים, שימור צרורות עיצורים במקור ודרכי גזירה. במקורות המדווחים על מחקרים בנושא מומחשות התנהגויות אלה לעיתים באמצעות שורשים הנפוצים אפילו פחות באינטרנט (למשל "לסנדלר", "לרנטגן", "להרפתק") – המטרה, או "הסיבה להזכיר אותן באנציקלופדיה", היא כאמור להמחיש עקרונות לשוניים ולא לדון בתפוצת שורשים מסויימים. ריבוי הדוגמאות מאפשר פרספקטיבה רחבה יותר והבנה עמוקה יותר של העקרונות המוסברים תיאורטיתף למשל באמצעות גיוון של תבניות שורשנים שונות, רמות סונוריות שונות של העיצורים המרכיבים אותם וסדר עיצורים שונה בשורשים שונים. מי שתפס את העניין בקלות אחרי קריאת הטקסט ולא מעניין אותו, מוזמן לדלג על הטבלה. דן 20:52, 10 ביוני 2011 (IDT)

משועריכה

ביוונית אם תגיד "רומא" עם רי״ש "אשכנזית" ([ˈʁoma]), משמעות המילה תהיה מחק ("γόμα", אבל אם תבטא את המילה Ρόμα

כוללעריכה

{{ס:מיקל לחרסה}}

טבלה שיפור הערותעריכה

אפשרויות דוא"לדואר אלקטרוני: כתובת דואר אלקטרוני היא אופציונאלית, אך היא דרושה לאיפוס הסיסמה במקרה שתשכחו את הסיסמה. תוכלו גם לבחור לאפשר לאחרים לשלוח לכם מסר דרך דף המשתמש או דף השיחה שלכם ללא צורך לחשוף את כתובתכם. אימות כתובת דוא"ל: כתובת הדוא"ל שלך אומתה ב־06:16, 2 בספטמבר 2006. קבלת דוא"ל ממשתמשים אחרים קבלת העתקים של הודעות דוא"ל הנשלחות ממני למשתמשים אחרים קבלת התרעה בדוא"ל על שינוי בדף שיחת המשתמש שלי קבלת דוא"ל גם על עריכות משניות של דפים חשיפת כתובת הדוא"ל שלי בהודעות דוא"ל דן מספר עריכות: 2,374 זמן ההרשמה: 04:25, 31 באוגוסט 2006 מצב החשבון הכללי: לא משתמש בחשבון ממוזג(ניהול החשבון הכללי) מגדר: זכר נקבה לא צוין אופציונאלי: ניתן לכתוב מידע זה כדי שהתוכנה תתייחס אליכם באופן נכון מבחינה מגדרית. מידע זה יהיה ציבורי. סיסמה: שינוי סיסמה זכירת הכניסה שלי במחשב זה בינאוםשפת הממשק: aa - Qafár af ab - Аҧсуа ace - Acèh af - Afrikaan

חולעריכה

ויקימילון

מתוך המילון העולמי לעברית מדוברת

אם

, כלומר !

אז למה הוא מקבלת מראה חדש? דן 13:53, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

הערות ומקורותעריכה

טקסט שזקוק להערה מס 1 בלי הערה בתוכה[בלי 1] טקסט שזקוק להערה מס 2 עם הערה מס 3 בתוכה[עם 1] עוד טקסט עם הערה שתוכנה רק למטה[עם 2].

Referencesעריכה

בלי
  1. ^ תוכן הערה מס 1
עם
  1. ^ תוכן הערה מס 2 שזקוק להערה מס 3[1]
  2. ^ וזה תוכן ההערה שמופיע רק למטה
השאר
  1. ^ תוכן הערה 3 שבתוך הערה 2

nobrעריכה

! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! !

מודוסיםעריכה

דוגמאות מודוס
שימכרו, מתאים לי. מצידי שרוזנבאום ירוץ לבחירות. permissive
שייצאו כבר החוצה! חיים, שציפי תענה לטלפון! jussive
אוף, שהחמסין הזה יישבר כבר! שלא ייגמר לעולם החול והים! optative

העברהעריכה

יש להעביר את הערך דיסלקציה לדיסלקסיה (למרות שהכתיב " דיסלקציה" השתרש בשימוש הרחב) מהסיבות הבאות:

  1. מדובר בטעות תיעתוק המעידה על בורות, כאילו המקור הוא dyslection* במקום dyslexia. (באנלוגיה שגויה ל־opposition ← אופוזיציה, composition ← קומפוזיציה וכו׳),
  2. בלשנים ידועי שם ומכובדים בתחומם מעדיפים מסיבה זו את הכתיב דיסלקסיה. ראו
  3. גם בגוגל מנצח דיסלקסיה עם 478 מופעים לעומת דיסלקציה עם 426 מופעים (נכון ל־7 בדצמבר 2008).
  4. התיעתוק "דיסלקציה" אינו רק שגוי אלא גם אבסורדי ומביך ושקול לתיעתוקם של המילים הבאות:
    • maximum ← מקצימום
    • taxonomy ← טקצונומיה
    • lexicon ← לקציקון וכו׳. דן 00:59, 8 בדצמבר 2008 (IST)

קישור להערה?עריכה

טקסט הערה מס 1[1] טקסט נמשך להערה 2[2]וטקסט מסתיים

פה חלק ב׳ של הנסיוןעריכה

עם הפניה לכותרת שבהערה

אחעריכה

  1. ^ גוף הערה ראשונה
  2. ^ ===כותרת פסקה בתוך הערה=== גוף הערה

שועל טיפשעריכה

בגטעריכה

שלום וברוכים הבאים בפינהעריכה

אתגר מיליון הדולר להוכחת העל־טבעיעריכה

Bedeutungעריכה

בינוויקי כהערת שולייםעריכה

מה זהעריכה

 

משתמש זה נמצא בוויקיפדיה במשך
13 שנים ו־22 ימים.

 
די הרבה
משתמש זה ביקר ב־די הרבה מדינות עד כה:
  1. אוסטריה  אוסטריה
  2. איטליה  איטליה
  3. ארצות הברית  ארצות הברית
  4. בלגיה  בלגיה
  5. בריטניה  בריטניה
  6. גרמניה  גרמניה
  7. דנמרק  דנמרק
  8. הולנד  הולנד
  9. הונגריה  הונגריה
  10. זימבבואה  זימבבואה
  11. יוון  יוון
  12. ישראל  ישראל
  13. לוקסמבורג  לוקסמבורג
  14. סינגפור  סינגפור
  15. ספרד  ספרד
  16. פולין  פולין
  17. פורטוגל  פורטוגל
  18. צרפת  צרפת
  19. קנדה  קנדה
  20. קרואטיה  קרואטיה
  21. קפריסין  קפריסין
  22. רוסיה  רוסיה
  23. שווייץ  שווייץ
  24. תאילנד  תאילנד

חוסר קונצנזוס הולך בשני הכיווניםעריכה

לצורך הסתמכות עתידית 1

לצורך הסתמכות עתידית 2

לצורך הסתמכות עתידית 3


ארכוב שיחה:אתאיזםעריכה

אי אפשר להוכיח שאין אלדיםעריכה

inlineעריכה

כאן

משמעות באומנויות בלתי מילוליותעריכה


ארגזעריכה

דיסגרפיה ברמת האלוגרףעריכה

  • פגיעה - רמת האלוגרף. באה לידי ביטוי בטעויות בבחירת האותיות ובעיצובן (כתב יד קשה לקריאה) בכל אופני הפלט שדורשים כתיבה ידנית. בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית שבה נקבעת זהות האות המתאימה וצורתה הספציפית, למשל: בחירה בסגנון כתיבה מסוים של האות מ (לדוגמה:  או מ )אם אינכם רוצים שעריכתכם תיערך ותופץ מחדש, אל תפרסמו אותה כאן. אם לא כתבתם אותה בעצמכם, היא חייבת להיות זמינה בתנאים התואמים לתנאי השימוש, והנכם חייבים לפעול לפי כל הדרישות הרלוונטיות ברישיון החל עליה.
  • פגיעה - רמת האלוגרף. באה לידי ביטוי בטעויות בבחירת האותיות ובעיצובן (כתב יד קשה לקריאה) בכל אופני הפלט שדורשים כתיבה ידנית. בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית שבה נקבעת זהות האות המתאימה וצורתה הספציפית, למשל: בחירה בסגנון כתיבה מסוים של האות מ (לדוגמה:  או מ )אם אינכם רוצים שעריכתכם תיערך ותופץ מחדש, אל תפרסמו אותה כאן. אם לא כתבתם אותה בעצמכם, היא חייבת להיות זמינה בתנאים התואמים לתנאי השימוש, והנכם חייבים לפעול לפי כל הדרישות הרלוונטיות ברישיון החל עליה.
  • פגיעה - רמת האלוגרף. באה לידי ביטוי בטעויות בבחירת האותיות ובעיצובן (כתב יד קשה לקריאה) בכל אופני הפלט שדורשים כתיבה ידנית. בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית שבה נקבעת זהות האות המתאימה וצורתה הספציפית, למשל: בחירה בסגנון כתיבה מסוים של האות מ (לדוגמה:  או מ )אם אינכם רוצים שעריכתכם תיערך ותופץ מחדש, אל תפרסמו אותה כאן. אם לא כתבתם אותה בעצמכם, היא חייבת להיות זמינה בתנאים התואמים לתנאי השימוש, והנכם חייבים לפעול לפי כל הדרישות הרלוונטיות ברישיון החל עליה.


  1. פגיעה - רמת האלוגרף. באה לידי ביטוי בטעויות בבחירת האותיות ובעיצובן (כתב יד קשה לקריאה) בכל אופני הפלט שדורשים כתיבה ידנית. בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית שבה נקבעת זהות האות המתאימה וצורתה הספציפית, למשל: בחירה בסגנון כתיבה מסוים של האות מ (לדוגמה: כתיבת  לעומת מ פגיעה - רמת האלוגרף. באה לידי ביטוי בטעויות בבחירת האותיות ובעיצובן (כתב יד קשה לקריאה) בכל אופני הפלט שדורשים כתיבה ידנית. בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית שבה נקבעת זהות האות המתאימה וצורתה הספציפית, למשל: בחירה בסגנון כתיבה מסוים של האות מ (לדוגמה

זהועריכה

  1. ^ טקסט ההערה
  2. ^ 2.0 2.1 טקסט ההערה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 טקסט ההערה
  4. ^ 4.0 4.1 טקסט ההערה
  5. ^ טקסט ההערה
  6. ^ 6.0 6.1 טקסט ההערה