סרי לנקה

מדינה באסיה
(הופנה מהדף סרי-לנקה)

הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סְרִי לַנְקַה (נודעה בשם ציילוןCeylon לפני שנת 1972) היא מדינת אי הממוקמת בין מפרץ בנגל לים הערבי, ומדרום לתת-היבשת ההודית.

הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה
ශ්‍රී ලංකා ප්‍රජාතාන්ත්‍රික සමාජවාදී ජනරජය
இலங்கை ஜனநாயக சோசலிசக் குடியரசு
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהניגריהקמרוןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגומוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדימלאוויאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רתימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגיאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודומזרח טימורפפואה גינאה החדשהאי חג המולדאיי קוקוסאיי שלמה
המנון לאומי סרי לנקה מת'ה
המנון
ממשל
משטר רפובליקה חצי-נשיאותית
ראש מדינה נשיא סרי לנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא סרי לנקה רניל ויקרמסינגה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת סרי לנקה
ראש ממשלת סרי לנקה רניל ויקרמסינגה
שפה רשמית סינהלית, טמילית, אנגלית
עיר בירה סרי ג'איאוורדנפורה קוטה 6°54′N 79°54′E / 6.900°N 79.900°E / 6.900; 79.900
רשות מחוקקת הפרלמנט של סרי לנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
העיר הגדולה ביותר קולומבו
שטח יבשתי[2] 65,610 קמ"ר (124 בעולם)
אחוז שטח המים 1.3%
אזור זמן UTC +6
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מהממלכה המאוחדת[1] 4 בפברואר 1948
ישות קודמת ציילון הבריטיתציילון הבריטית ציילון הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 ביולי 2024)
21,949,268 נפש (61 בעולם)
צפיפות 334.54 נפש לקמ"ר (41 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0–14 23.11%
גילאי 15–24 14.58%
גילאי 25–54 41.20%
גילאי 55–64 10.48%
גילאי 65 ומעלה 10.63%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 74,404 מיליון $ (76 בעולם)
תמ"ג לנפש 3,390$ (150 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.780 (78 בעולם)
מדד ג'יני 39.3 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע רופי סרי לנקי‏ (LKR)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של סרי לנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים יום העצמאות של סרי לנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיומת אינטרנט lk
קידומת בין־לאומית 94
www.gov.lk/index.php
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת סרי לנקה (שכונתה ציילון) משנת 1595, נוצרה בידי הקרטוגרף פטרוס פלנסיוס. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
מפת סרי לנקה (שכונתה ציילון) משנת 1595, נוצרה בידי הקרטוגרף פטרוס פלנסיוס. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
מודעה ברחוב המעודדת אחדות פנימית
החקלאות היא ענף מרכזי בכלכלת סרי לנקה

האי נודע בעבר כלנקה, לנקהדוויפה (שמשמעה "אדמה זוהרת" בסנסקריט), טפרובנה וסרנדיב (נגזרת מהשם בסנסקריט סינהלה-דוויפה) וסלן. האי קיבל את השם ציילון (Ceylon) בתקופה הקולוניאלית. שמו הנוכחי, סרי לנקה, מורכב מצמד מילים בסנסקריט: "שרי" שפירושו קדוש, ו"לנקה" שפרושו אי. סרי לנקה הוא האי ה-25 בגודלו בעולם.[6]

היסטוריה

עריכה
  ערכים מורחבים – ציילון ההולנדית, ציילון הבריטית, מלחמת האזרחים בסרי לנקה

הנוסע הוונציאני מארקו פולו הזכיר את סרי לנקה ביומן מסעותיו כ"אי האבנים היקרות". על פי תיאוריו, שכנו בה מכרות אודם ואזמרגד, אבני החן האיכותיות בעולם. קובלאי חאן שלח את מארקו פולו לקנות מאת המלך שרידים מקודשים של גאוטמה בודהה. שם חזה מארקו באבן אודם בגודל תפוח גדול. ב-1506 ביקר בסרי לנקה הפורטוגזי לורנסו דה אלמיידה (אנ').

במהלך התקופה הקולוניאלית נשלטה סרי לנקה על ידי שלוש מעצמות. בתחילה הייתה זו האימפריה הפורטוגזית ששלטה באי החל מתחילת המאה ה-16. במהלך מלחמת הולנד–פורטוגל, כבשו כוחות חברת הודו המזרחית ההולנדית בשנת 1640 את האי מידי האימפריה הפורטוגלית והפכו אותו למשבה של האימפריה ההולנדית בשם ציילון ההולנדית. בעקבות כיבוש הרפובליקה ההולנדית בידי הרפובליקה הצרפתית הראשונה במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית ב-1795, כבש הצי הבריטי את האי ב-1798. האי היה למושבה בריטית עד לעצמאותו ב-1948. בריטניה החלה בגידול מטעי קפה, תה וקינמון בסרי לנקה, ולצורך כך הביאה לסרי לנקה מאות אלפי טמילים מהודו, שעבדו במטעים. הבריטים התייחסו היטב לטמילים והקימו עבורם מוסדות חינוך, מה שחיזק את מעמד הטמילים בסרי לנקה, לעומת הסינהלים, התושבים הבודהיסטים של הארץ.

בשנת 1948 זכתה סרי לנקה לעצמאות מהממלכה המאוחדת והפכה לדומיניון בחבר העמים הבריטי.[1] הממשלה הראשונה החליטה כי על מנת ליצור שוויון בין הקבוצות השונות במדינה, יש להפוך את השפה הסינהלית לשפה הרשמית במדינה. הדבר יצר מתח רב בין הסינהלים לטמילים ובסופו של דבר הביא לרצח ראש הממשלה סולומון בנדרנאיקה בשנת 1959.[7]

בשנת 1953 התרחש בסרי לנקה הרתאל (שביתה כוללת) בעקבות המצב הכלכלי במדינה.[8] כתוצאה מאירועים, התפטר ראש הממשלה וחודש סבסוד מחירי האורז.

בשנת 1972 היה המצב במדינה טעון ביותר בעקבות חוק שהגביל את מספר הטמילים הרשאים ללמוד באוניברסיטאות וקבע כי הבודהיזם, דתם של הסינהלים, היא הדת הרשמית במדינה. מרבית הטמילים הם הינדואיסטים. עם קבלת החוק פרצו מהומות אלימות של סטודנטים טמילים שדרשו הקמת מדינה עצמאית לטמילים בצפון האי ובמזרחו, והצבא התערב. בעקבות המהומות, ניתקה המדינה את קשריה עם הכתר הבריטי, והוכרזה כרפובליקה ששמה סרי לנקה.[9]

בשנת 1976 החלה במדינה מלחמת אזרחים בין הטמילים לסינהלים. בשנה זו הוקם הארגון הטמילי המשמעותי ביותר במאבק – טיגריסי השחרור של טאמיל אילם. הטיגריסים לא בחלו בשום אמצעי במלחמת השחרור שלהם, ועל אף ניסיונו של נשיאה החדש של סרי לנקה, שנבחר ב-1977, ג'וניוס ג'אייווארדנה, להפסיק את המהומות על ידי הכרה באוטונומיה טמילית בצפון ובמזרח המדינה, המשיכו לבצע פיגועים כנגד אזרחים. לאורך כל שנות ה-80 המשיכו שני הצדדים בטרור, ובפשעים של הפרת זכויות אדם.

בשנות ה-80, לאחר לחצים מצד גורמים טמילים בשלטון ההודי, ולאחר שכ-100,000 טמילים הוגלו להודו, פלשה הודו לסרי לנקה בניסיון להפסיק את הלחימה.[10] בשנת 1989, פרץ מרד סינהלי בראשות מפלגה בשם "JVP", וממשלת סרי לנקה בראשותו של ראנאסינג פרמאדאסה (אנ') החלה בחיסול שיטתי של פעילי המפלגה. בשנת 1990, לאחר הסכם הפסקת אש עם הטמילים, עזבו ההודים את סרי לנקה. אולם הפסקת האש לא החזיקה מעמד. בשנת 1991 נרצח ראש ממשלת הודו לשעבר שהורה על התערבות הודו בסרי לנקה רג'יב גנדי על ידי מתאבדת טמילית[11].

בשנת 1993 נרצח נשיא סרי לנקה ראנאסינג פרמאדאסה ובשנת 1999 נפגעה נשיאת סרי לנקה צ'נדריקה קומרטונגה, בפיגוע התאבדות.

ב-24 בדצמבר 2001 השיג ראש הממשלה החדש ראניל ויקראמאסינגה (אנ') הסכם הפסקת אש. בשנת 2002 החלו להישמע קולות הקוראים להסכם שלום ובהמשך אותה שנה כבר נחתמו מספר סעיפים בהסכם. בשנת 2003 התחדשה האלימות לאחר פיגוע התאבדות בקולומבו. ובינואר 2008 בוטלה הפסקת האש באופן רשמי על ידי ממשלת סרי לנקה.

בסוף שנת 2008 ובתחילת 2009 התעצמה הלחימה בין הממשלה לטיגריסים הטמילים, והממשלה הצליחה לכבוש את המעוזים האחרונים שלהם. ב-2 בינואר כבשה את בירת המורדים קילינוצ'צ'י (אנ') ודחקה את המורדים למובלעת קטנה בג'ונגלים בצפון מזרח האי. ב-16 במאי הכריז נשיא סרי לנקה על ניצחון הצבא על המורדים, ויום אחר כך, הכיר גם הארגון בהפסדו אחרי שנמצאה גופתו של מייסד הארגון, ולופילאי פרבאקראן(אנ'). ב-17 במאי 2009 הכריז ארגון הטיגריסים על הנחת נשקו, משום שאין בכוחו להגן על תומכיו וקרא לממשלה לפתוח בשיחות שלום.

במהלך העימות נעלמו עשרות אלפי גברים בצפון המדינה אשר השתייכו לנמרים הטמילים או תמכו בהם. בשנת 2015 אישר ראש הממשלה ראניל ויקרמסינגה כי כולם נרצחו.

לאורך השנים סבלה סרי לנקה ממשברים כלכליים רבים. משנת 1965 ועד 2019 היא קיבלה 16 הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית. כל אותן הלוואות הגיעו עם תנאים, כמו למשל צמצום הגרעון במדינה, קיצוץ סובסידיות ממשלתיות למזון עבור התושבים וחיזוק המטבע המקומי. החל בשנת 2019, נכנסה המדינה למשבר כלכלי הגדול ביותר מאז הקמתה וסבלה מחדלות פירעון.[12] במהלך 2022, התפטרו כל שרי הממשלה, אולם מי ששלטו בפועל במדינה, הנשיא וראש הממשלה, לא זזו מתפקידם. השניים היו אחים, בני משפחת רג'אפקסה.[13] תושבים מחו בשל המצב הכלכלי.[14] ראש הממשלה הגיש את התפטרותו.[15]

בעקבות המגבלות שהונהגו בזמן מגפת הקורונה, נפגע אנושות ענף התיירות המקומי, שהוא המקור העיקרי של המדינה לכניסת מטבעות חוץ. כחלק מפגיעה זו איבדו מאות אלפים את מקום עבודתם ונוצר מחסור בחומרי גלם בסיסיים דוגמת דלק, דבר שבתורו הוביל להפסקות חשמל ממושכות. המשבר הכלכלי הניע אירועי מחאה אלימים,[16] בין היתר נגד שוטרים ומוסדות מדינה.[17] על רקע אירועים אלו, התפטרה הממשלה ובהמשך לכך החליט גם ראש הממשלה, מהינדה ראג'פאקסה, להתפטר על מנת לפנות מקום ל"ממשלה מאוחדת". אך גם ההתפטרות שלו לא הרגיעה את הרוחות,[18] והמהומות אף החריפו. בתגובה להחרפת המצב, הטילה המשטרה עוצר של 36 שעות, שגם הוא לא הצליח למנוע מהמפגינים להמשיך במהומות, כאשר לטענת המפגינים הסיבה למחאה היא ההתנהלות המושחתת של הממשלה שבגללה החריף המצב הכלכלי.[17] בהמשך מחליפו רניל ויקרמסינגה וגם הנשיא גוטביה רג'פקסה הודיעו על התפטרות מתפקידם לאחר הסלמה אלימה של המהומות.[19]

פוליטיקה

עריכה
  ערך מורחב – הפיגועים בסרי לנקה (2019)

על פי חוקת סרי לנקה המדינה היא רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית. שיטת הממשל היא השיטה הפרלמנטרית. החל מהתיקון לחוקה שהועבר בשנת 2015, שנועד להעצים את כוחו של הפרלמנט, משמש נשיא סרי לנקה כראש המדינה בעיקר בתפקיד סמלי. בסמכות הנשיא לפזר את הפרלמנט, למנות ראש ממשלה ושרים הצריכים לזכות באמון הפרלמנט. הבחירות לנשיאות נערכות כל שש שנים. בית המחוקקים היחיד הוא הפרלמנט שנבחר על ידי כל אזרחי המדינה ויכול להדיח את הנשיא ברוב של שני שלישים.

הפוליטיקה בסרי לנקה עמדה במשך רוב שנותיה של המדינה בצל הסכסוך הפנימי העקוב מדם בין הרוב הסינהלי למיעוט הטמילי. האתגר העיקרי העומד בפניה הוא פתרון סכסוכים ומחלוקות פנימיות בדרכי שלום.

סכסוך נוסף, בין-עדתי, בין הנוצרים למוסלמים, הגיע לשיא באפריל 2019. בו נהרגו יותר מ-250 בני אדם במתקפת טרור שכללה שישה פיגועי התאבדות שבוצעו במקביל במספר מוקדים במדינה. חלקם בוצעו בתוך כנסיות במהלך התפילה והחלק האחר בבתי מלון. הפיגועים כוונו כנגד הקהילה הנוצרית שחגגה באותו שבוע את חג הפסחא.[20]

כלכלה

עריכה

כלכלת סרי לנקה מתבססת בעיקרה על חקלאות. הגידולים העיקריים הם תה, גומי, קוקוס ואורז. יבול האורז המקומי איננו מספיק לצורכי האוכלוסייה ולכן המדינה נאלצת גם לייבא אורז. לסרי לנקה פוטנציאל תיירותי רב. המדינה משופעת בחופים יפים ואתרים ארכאולוגיים, אבל הסכסוך המתמשך עם הטמילים פגע בפיתוח התיירות.

בתעשייה מועסקים כ-21 אחוזים מכוח העבודה והיא תורמת כ-15 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי. ענפי התעשייה העיקריים הם מוצרי קרמיקה, מוצרי נפט, שמני מאכל, דשנים ומלט. רוב המפעלים הגדולים נמצאים בבעלות הממשלה. בסרי לנקה אוצרות טבע שונים, בהם גרפיט, טיטניום ופוספטים. אך הלחימה ופיגועי הטרור באי הרתיעו משקיעים ממנו.

תחנות כוח הידרואלקטריות מספקות כמעט את כל תצרוכת החשמל של המדינה.

בשנת 2019 הייתה סרי לנקה במצוקה כלכלית. מספר מתקפות טרור בשנת 2019 החריפו בעיות כלכליות שהיו במדינה קודם לכן, וגרמו לירידה בצמיחה, עלייה באבטלה, ופגיעה קשה בתיירות עליה נשענו כמות גדולה של עסקים פרטיים קטנים.[21] בשנים הבאות מצבה הכלכלי של המדינה הידרדר עד שהיא הייתה זקוקה ל-75 מיליון דולר במט"ח כדי לשלם עבור יבוא חיוני.[22] מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020 פגעה בכלכלה החלשה בצורה חמורה, מכיוון ששיתקה את ענף התיירות שהיה המקור העיקרי של המדינה למטבע חוץ. מצוקה זו החריפה את המשבר והובילה בשנת 2022 למצב בו קיים מחסור חמור בחומרי גלם בסיסיים. הכלכלן סטיב האנקה תלה את נקודת השבר הקריטית בממשלה שנבחרה בשנת 2019, ששינתה את החוקה וביטלה את כוחו של הפרלמנט, וללא בלמים ואיזונים מספקים, הוציאו ראשי המדינה כספים רבים באופן לא אחראי, וביצעו מספר מהלכים חדים ששיבשו את היציבות של מנגנוני הכלכלה. פעולות אלו גרמו לעליה משמעותית של האינפלציה (74% בשנת 2020) ואיבוד רב מערך המטבע (44% מול הדולר במהלך 2022-2019).[23] אחת הסיבות למשבר היא שבאפריל נאסר שימוש בדשנים כימיים, המעבר לגידולים אורגניים פגע באוכלוסייה המקומית דלת האמצעים והוביל אותה לרעב המוני ולעוני.[24]

גאוגרפיה

עריכה

מדינת האי סרי לנקה שוכנת באוקיינוס ההודי דרום מערבית למפרץ בנגל ודרום מזרחית לים הערבי. בין האי לתת-היבשת ההודית מפריד מפרץ מנאר ומצר פלק שביבשת אסיה.

פני הקרקע של האי עולים מגובה פני הים בהדרגה אל ההרים הנמצאים במרכז חלקו הדרומי של האי. הפסגה הגבוהה ביותר באי היא פסגת ההר "פידורוטלגלה" שמתנשא לגובה של 2,524 מטר וקיריגלפוטה היא הפסגה השנייה בגובהה. נהרות האי הם קצרים וכולם נובעים באזור ההררי שבמרכז וזורמים אל הים שמסביב בצורת מניפה. רצועה של איים רדודים פזורה במיצר מנר המפריד בין האי לבין תת-היבשת ההודית, איים אלה קרואים "גשר אדם" ועליהם נבנה גשר רכבת המחבר את האי עם הודו.

אקלים

עריכה

האקלים בסרי לנקה הוא אקלים משווני בו ההבדלים בין הטמפרטורות בעונות השנה השונות אינם גבוהים. כמות המשקעים השנתית נעה בין 1,000 מילימטרים בקירוב בצפון ובמזרח המדינה ל-3,750 מילימטרים בדרום-מערב המדינה. רוב הגשמים יורדים במרץ-מאי ובספטמבר-דצמבר.

דמוגרפיה

עריכה

אוכלוסיית סרי לנקה מונה כ-23 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-76 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על שני ילדים לאישה.

הקבוצה האתנית הגדולה בסרי לנקה היא סינהלים, המהווים כ-73.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. הסינהלים הם צאצאיהם של מתיישבים שהגיעו אל האי מצפון הודו בערך בשנת 500 לפני הספירה.

הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת הטמילים הסרי-לנקים, שמספרם כ-13.9 אחוזים מכלל האוכלוסייה, והם צאצאיהם של מאות אלפי טמילים שהובאו לאי על ידי הבריטים במאה ה-19 ממדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו כדי לעבוד במטעי סרי לנקה.

קבוצות אתניות נוספות בסרי לנקה הן מוּרים סרי לנקים (7.2% מהאוכלוסייה), טמילים הודים (4.6%), וכן מלאים ואחרים.

הדת הנפוצה ביותר בסרי לנקה היא הדת הבודהיסטית, אליה משתייכים כ-70.2 אחוזים מהאוכלוסייה. רוב רובם סינהלים. הבודהיסטים במדינה משתייכים לזרם הטהרוואדה, המתיימר להיות הקרוב ביותר לבודהיזם הקדום. דתות אחרות בסרי לנקה הן הינדואיזם (12.6% מהאוכלוסייה), אסלאם (9.6%) ונצרות (7.2%).

השפה הרשמית בסרי לנקה היא סינהלית, אותה דוברים 74% מהאוכלוסייה. השפה הטמילית מדוברת בקרב 16% מהאוכלוסייה. עד 1956 הייתה האנגלית השפה הרשמית בסרי לנקה, והיא מדוברת על ידי 10% מהאוכלוסייה.

הספורט הפופולרי במדינה הוא קריקט.

פרובינציות

עריכה
  ערך מורחב – מחוזות סרי לנקה

בסרי לנקה ישנם 9 מחוזות:

סרי לנקה וישראל

עריכה
  ערכים מורחבים – יחסי ישראל–סרי לנקה, יהדות סרי לנקה

בין שתי המדינות קיימים יחסים דיפלומטיים משנת 2000. סרי לנקה מחזיקה שגרירות בישראל ואילו את ישראל מייצגת בסרי לנקה שגרירות ישראל בהודו.

תמונות

עריכה
תצלום פנורמי של מעבר הפוטלה בין ההרים

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ציילון - דומיניון, על המשמר, 4 בפברואר 1948
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ אומדן ל-1 ביולי 2024 על פי הערכת אוכלוסייה של האו"ם בשנת 2022
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ Largest Islands of the World, באתר WorldIslandInfo.com
  7. ^ נרצח ראש ממשלת ציילון, שערים, 27 בספטמבר 1959
  8. ^ מצב חירום בציילון, הארץ, 13 באוגוסט 1953
  9. ^ ציילון - רפובליקה מהיום, על המשמר, 22 במאי 1972
  10. ^ רויטרס, ניו דלהי, גנדי חתם הסכם בסרי־לנקה, וחטף מכה מקת רובה, חדשות, 31 ביולי 1987
  11. ^ רויטרס, (ניו דלהי, לונדון), רג'יב גנדי נרצח במהלך מסע הבחירות שלו בדרום המדינה, חדשות, 22 במאי 1991
  12. ^ מדינה בחדלות פירעון: הטעויות שהובילו את סרי לנקה למשבר החמור בתולדותיה, באתר ynet, 13 באפריל 2022
  13. ^   חוץ לארץ, למיליוני בני אדם אין אוכל, דלק ותרופות – והכול קשור למשפחה אחת, באתר הארץ, 7 באפריל 2022
  14. ^ Iqbal Athas CNN, Sri Lanka president declares new state of emergency as protests roil island, CNN
  15. ^ מהומות בסרי לנקה הקורסת: רה"מ התפטר, חבר פרלמנט הרג מפגין והתאבד, באתר ynet, 9 במאי 2022
  16. ^ רועי ברק, ‏מפעלים סגורים ונפילות בשווקים: המאבק של סין בקורונה הופך שוב את הכלכלה העולמית, באתר גלובס, 10 במאי 2022
  17. ^ 1 2 מהומות בסרי לנקה: מפגינים שרפו את בית ראש הממשלה, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2022
  18. ^ דמיאן פצ'טר, דרמה פוליטית בסרי לנקה: ראש הממשלה התפטר, באתר ישראל היום, 9 במאי 2022
  19. ^ "Sri Lanka: President Rajapaksa to resign after palace stormed". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-07-09. נבדק ב-2022-07-09.
  20. ^ הכנסיות והמלונות: יעדי הפיגועים בטבח סרי לנקה, באתר ynet, 21 באפריל 2019
  21. ^ ה, ‏אחרי טבח ההמונים: סרי לנקה במצוקה קיומית, באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2019
  22. ^   רה"מ הודיע "מצטערים, נגמר הדלק": המדינה מוכת האסון שמצאה עצמה במחסור, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2022
  23. ^ סטיב האנקה, נשיונל רוויו, מסלול התרסקות: מה קרה לסרי לנקה?, באתר מידה, 17 במאי 2022
  24. ^ (מתוך התכנית ריקלין ושות', ערוץ 14 26.6.22 בכתבה של מתי לנסברג)