פרשת מקץ

פרשת השבוע העשירית בספר בראשית

פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק מ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ"ד, פסוק י"ז.

מקץ
פסוקים בראשית, מ"א, א' - מ"ד, י"ז
מספר פסוקים 146
מספר תיבות 2022
תוכן יוסף מפרש את חלומות פרעה ומתמנה כמשנה למלך, הבצורת מביאה את בני יעקב למצרים, יוסף אוסר את שמעון ומתנה את שחרורו בהגעת בנימין למצרים, בהגעתו מפליל אותו יוסף כדי למנוע את יציאתו לכנען
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
רומנים ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק ז'- פרק ל', פסוק ד'
כל השאר מלכים א', ג', ט"וד', א'
יוסף מפרש את חלומותיו של פרעה ומתריע מפני שבע שנים שמנות ושבע שנים רזות (רפאל, ראשית המאה ה-16)

הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו. היא נפתחת בפתרון חלומות פרעה בידי יוסף המובילה לעלייתו של יוסף לגדולה כמשנה למלך מצרים. היא ממשיכה בהגעת האחים למצרים, המפגשים שלהם עם יוסף והמאורעות שמתפתחים סביב המפגשים. הפרשה כתובה כפרשיה אחת רצופה.

את פרשת מקץ קוראים כמעט תמיד (כ-89.9% מהשנים) בשבת החלה בחנוכה[1]. אם יש שתי שבתות בחנוכה, קוראים את פרשת מקץ בשבת השנייה.

תוכן הפרשה

עריכה
 
”וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ.” (בראשית, מ"א, נ"ז) "מצרים ניצלת בידי יוסף", 1827

חלומות פרעה

עריכה
  ערך מורחב – חלומות פרעה

פרעה חולם שני חלומות: בראשון עולות מן היאור שבע פרות שמנות ולאחריהן שבע פרות רזות. הפרות הרזות אוכלות את הפרות השמנות ונותרות רזות כשהיו. פרעה מתעורר מהחלום ואז נרדם וחולם חלום שני. בחלום השני עולות שבע שיבולים בריאות וטובות ולאחריהן שבע שיבולים דקות ושדופות. השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות. פרעה מבקש מן היועצים ומן החרטומים לפתור את חלומו, אך הם אינם מצליחים בכך. אז נזכר שר המשקים ביוסף, שפתר את חלומו ואת חלום שר האופים שנתיים קודם לכן, ומספר לפרעה על הצלחתו של יוסף בפתרון החלומות.

יוסף מובא מן הכלא, מתייצב לפני פרעה ומפענח מיד את החלום: על ארץ מצרים עתידות לבוא שבע שנות שובע ושפע, ומיד אחריהן שבע שנות רעב. יוסף אינו מסתפק בפתרון החלום ומציע מיד לפרעה תוכנית פעולה: למנות איש חכם ונבון שיאסוף מהתבואה שתגדל בשנות השובע אל מחסני המלך, ויחלק אותה בשנות הרעב. פרעה מתרשם מאוד מדברי יוסף, מלביש אותו בבגדי מלכות, ממנה אותו להיות המשנה למלך ומפקיד אותו על תוכנית איסוף התבואה. יוסף הופך לאחד האישים החשובים והמכובדים במצרים. יוסף נישא לאסנת בת פוטי פרע, ונולדים להם שני בנים, מנשה ואפרים.

האחים יורדים למצרים

עריכה
 
גביע הכסף מתגלה אצל אחיו של יוסף, באמתחתו של בנימין.
  ערך מורחב – ירידת אחי יוסף למצרים

האירועים מתרחשים כפי שחזה יוסף: באות שבע שנות שובע שבהן אוסף יוסף את התבואה למחסנים, ולאחריהן מתחיל רעב כבד בכל האזור.

הרעב פוגע גם בארץ כנען, ויעקב מבקש מבניו שירדו למצרים כדי להביא משם אוכל. האחים יורדים למצרים ונתקלים ביוסף, אך הם אינם מזהים אותו, בעוד הוא מזהה אותם. הם משתחווים בפניו, כפי שחזה בחלומותיו בנערותו. יוסף מאשים את אחיו שהם מרגלים ואוסר אותם למשך שלשה ימים. לאחר מכן הוא אומר להם שכדי להוכיח את חפותם, עליהם להשאיר את אחד האחים איתו ובינתיים לחזור לכנען ולהביא משם את בנימין, האח החסר שסיפרו לו עליו. הוא אוסר את שמעון, מצייד אותם בתבואה ושולח אותם חזרה לארץ כנען באזהרה שלא יסכים לראות אותם שוב אם לא יביאו את בנימין. בדרך הביתה הם מגלים שהכסף שהם הביאו ליוסף הוטמן באמתחותיהם.

יעקב שומע את הבשורות הקשות ומסרב לשלוח את בנימין: "אותי שיכלתם: יוסף איננו, ושמעון איננו, ואת בנימין תיקחו?!". ראובן מציע לקבל עליו אחריות אך יעקב מסרב. כשתם האוכל בבית יעקב והחזרה למצרים היא הסיכוי היחיד להינצל מרעב, יעקב מסכים לשלוח את בנימין אחרי שיהודה מקבל אחריות עליו.

האחים חוזרים עם בנימין

עריכה

האחים באים למצרים עם בנימין ומובאים שוב בפני יוסף. יוסף מתקשה להסתיר את סערת רגשותיו למראה בנימין ובוכה בחדר צדדי. הוא משחרר את שמעון, יושב עם האחים לסעודה ומצייד אותם בתבואה רבה. אולם לצד זאת הוא מורה למשרתו להחביא גביע כסף באמתחתו של בנימין.

כשיוצאים האחים לדרכם חזרה לארץ כנען, רודף אותם משרתו של יוסף ומאשים אותם בגנבת הגביע. האחים המופתעים מכחישים בתוקף וקובעים: "אשר יימצא איתו מעבדיך ומת, וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים". בחיפוש שנערך מתגלה הגביע אצל בנימין והאחים מובאים חזרה לבית יוסף. הם מציעים את עצמם כעבדים כדי שיניח לבנימין, אך יוסף מתעקש שרק בנימין יישאר אצלו כעבד והשאר ישוחררו לעלות לשלום אל אביהם. בנקודת מבחן זו, שבה יתגלה אם יחסו של יהודה לבנימין שונה מהיחס שהפגין כלפי יוסף בעת מכירתו, מסתיימת הפרשה.

תאריכי הקריאה

עריכה

השבת בה קוראים את פרשת מקץ יכולה לחול בחמישה תאריכים שונים:

הפטרה

עריכה

מכיוון שבדרך כלל קוראים את פרשת מקץ בחנוכה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לחנוכה בספר זכריה מפרק ב', פסוק י"ד ("רני ושמחי") . בשנים הנדירות יחסית (כ-10.1% מהשנים) שבהן קוראים את פרשת מקץ שלא בחנוכה, שנים מסוג זחא וזחג, מפטירים בספר מלכים א, מפרק ג', פסוק ט"ו עד פרק ד', פסוק א'. הפסוק הפותח את ההפטרה מתחיל במילה "ויקץ" ומתאר את סוף חלומו של שלמה, שבו מציע לו ה' כל מתנה שיבחר. בתשובה מבקש שלמה: ”וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ”. ההפטרה עצמה עוסקת במשפט שלמה, המופיע מיד לאחר החלום.

בנוסח רומניא קראו באותן השנים ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק ז' עד פרק ל', פסוק ד'.

קישורים חיצוניים

עריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רק בשנים מסוג זחא וזחג מקץ נקראת לאחר חנוכה