צבא ההגנה לישראל במלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות הייתה המלחמה הראשונה והגדולה שידע צבא הגנה לישראל, אשר הוקם במהלך המלחמה עצמה. המלחמה החלה ב-30 בנובמבר 1947, ומעורבותו של צה"ל החלה מיד עם הקמתו בסוף מאי 1948.

הרמטכ"ל ומפקדו הראשון של צה"ל במלחמה היה רא"ל יעקב דורי. בשל מחלתו של דורי, במשך כמה חודשים היה ראש אגף המבצעים האלוף יגאל ידין הרמטכ"ל בפועל.

מבנה צה"ל במלחמה עריכה

חטיבות צה"ל עריכה

עם הקמתו של צה"ל, הוכפפו אליו 12 החטיבות של ההגנה:

שם	מפקדים	כוח	מיקוד גאוגרפי
חטיבת גולני	משה מן, מישאל שחם ונחום גולן	חמישה גדודים וגדוד פשיטה ממוכן	צפון
חטיבת כרמלי	משה כרמל ומרדכי מקלף	ארבעה גדודים ו-2,238 חיילים ומפקדים	צפון
חטיבת אלכסנדרוני	דן אבן	חמישה גדודים	אזור השרון
חטיבת קרייתי	מיכאל בן-גל	שלושה גדודים	הגנת אזור גוש דן, ולאחר מכן אזור הדרום
חטיבת גבעתי	שמעון אבידן	שבעה גדודים ו-3,229 חיילים ומפקדים	הגנת אזור גוש דן
חטיבת עציוני	ישראל עמיר, דוד שאלתיאל ומשה דיין	3,166 חיילים ומפקדים	הרי ירושלים, גוש עציון
חטיבה 7	שלמה שמיר, בן דונקלמן	שלושה גדודי חי"ר וגדוד ממוכן	ירושלים (לטרון), הגליל
חטיבה 8	יצחק שדה	חטיבת שריון - גדוד קומנדו וגדוד שריון. הורכבה בעיקר אצ"ל ולח"י ושריונרים ששירתו בחילות השריון בצבאות זרים.	הנגב, לכיש, חבל שלום
חטיבת עודד	אורי יפה, יצחק פונדק	שלושה גדודים	צפון
חטיבת הראל	יצחק רבין ויוסף טבנקין	שלושה גדודים	פרוזדור ירושלים, הדרום
חטיבת יפתח	שמואל (מולה) כהן	שלושה גדודים	כל הארץ
חטיבת הנגב	נחום שריג	שלושה גדודי חי"ר וגדוד משוריין	הנגב

חילות צה"ל עריכה

חיל	מפקד ראשון	תאריך הקמה	הוקם על בסיס	ציוד וכוח
חיל הים	סא"ל פול שולמן	דצמבר 1948	אנשי הפלי"ם קצינים מקצועיים, אנשי מח"ל מהצי הבריטי וחיל הים האמריקאי. מתנדבי היישוב לצי הבריטי הצי המסחרי חברי אגודות ימיות	4 קורבטות, נחתת טנקים, 7 נחתות מכוניות, יחידת סירות נפץ ויחידת צוללים
חיל האוויר	ישראל עמיר	1947 כ"שירות האוויר"; אפריל 1948 כ"חיל האוויר"	שירות האוויר של ההגנה.	במסגרת החיל פעלו כמספר טייסות: טייסת 101, טייסת 103, טייסת 69, טייסת 1 וטייסת 106.
חיל השריון	יצחק שדה	24 בפברואר 1948	שירות המשוריינים של הפלמ"ח	10 טנקי הוצ'קיס, שני טנקי קרומוול, וטנק שרמן אחד. בהמשך המלחמה נרכשו עוד כמספר טנקי שרמן.
חיל ההנדסה הקרבית	אל"ם עמנואל שחר	1947	לוחמי הנדסה מהבריגדה היהודית	מחלקת סליקים "המחלקה הטכנית" - תכנון ביצורים "בצר" - בוני הביצורים מחלקת החבלה של הפלמ"ח - חומרי נפץ ופיצוץ תשתיות אויב
חיל התותחנים	אל"ם שמואל אדמון	12 במרץ 1948	שירות התותחנים של ההגנה	כ-5 תותחי שדה בלבד.
ש"י	סא"ל איסר בארי	1940
חיל הקשר (כיום חיל הקשר והתקשוב)	אל"ם יעקב ינאי	14 באוקטובר 1948	שירות הקשר	עודפים מתקופת מלחמת העולם השנייה
חיל המשטרה הצבאית	סא"ל דני מגן	סוף 1947	שוטרים מן הבריגדה היהודית
שירות החימוש (כיום חיל הטכנולוגיה והאחזקה)	אל"ם אשר פלד	ינואר 1948
חיל המדע	סא"ל אהרן קציר ואפרים קציר	1948	מחלקה למחקר מדעי של ההגנה
חיל נשים	סא"ל מינה בן צבי	26 במאי 1948

מהלך המלחמה עריכה

ערך מורחב – מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות

ב-26 במאי 1948 וכשבועיים לאחר הכרזת העצמאות, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון הכריז על הקמת צה"ל באמצעות "פקודת צבא ההגנה לישראל". צה"ל התבסס על מבנה ההגנה והפלמ"ח (שפורק רשמית בנובמבר 1948), ואליו התמזגו לוחמי הבריגדה היהודית, וכן לוחמי המחתרות אצ"ל ולח"י. עם הקמתו (28 במאי), שירתו בצה"ל כ-28,852 איש אל מול כ-35,000 איש לכוחות ערב.

עם הכרזת העצמאות והקמתו של צה"ל, העימותים חדלו להתקיים רק בשטח ארץ ישראל לבדה, כאשר מדינות ערב פלשו אל ישראל. המבצעים הראשונים בימים שלאחר הקמת צה"ל היו בן נון א' ובן נון ב', שבהם הכוחות הישראליים ניסו ללא הצלחה לכבוש את אזור לטרון מידי הלגיון הערבי. בנוסף על כישלון זה, בימים אלו נכנע גם הרובע היהודי לשלטונות ירדן.

המבצע האחרון של צה"ל במלחמה היה מבצע עובדה במרץ 1949, שבו נכבש הנגב הדרומי ואזור אילת.

לאחר המלחמה עריכה

כשנתיים לאחר סיום המלחמה הוחלט לתת את אות מלחמת הקוממיות לחיילים ואזרחים שהשתתפו במלחמה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

דף המסקר את המלחמה, באתר צה"ל