פתיחת התפריט הראשי

צוואת איוב הוא חיבור, כפי הנראה מן המאה ה-1 לפנה"ס, המתאר את תולדות חייו של איוב, ואת ציוויו, לבניו ולבנותיו, לפני מותו. מחברו של הספר חי כפי הנראה במצרים, והחוקרים חלוקים אם מדובר ביווני, או יהודי, איסיי או תרפויטי. הספר שנכתב בשמו של נריה, אחיו של איוב, נשמר רק בגרסתו היוונית, ולא נמצאו עותקים ממנו בארמית או בעברית.

תוכן עניינים

מיהו איובעריכה

על פי הכתוב בצוואה, איוב היה אדומי מבני עשו, ושמו היה יובב. יש הרוצים לומר כי הוא יובב מלך אדום המוזכר בתורה[1].[2].
בסופו של תרגום השבעים לספר איוב, מופיעה התוספת הבאה, המראה כי לדעת בעל התוספת, איוב הוא יובב[3]:
"וכתוב כי הוא, (איוב), יקום (לתחייה) עם אלה אשר יקים ה'. זה נתפרש מתוך ספר ארמי, והוא יושב בארץ עוץ, על גבולות אדום וארם. ולפני כן היה שמו יובב, והוליד בן ושמו "אנון"; והוא עצמו היה בן לזרח אביו מבני עשו, ואמו הייתה בצרה, וכך היה דור משישי לאברהם. ואלה המלכים אשר מלכו לאדום, אשר עליה גם הוא מלך: הראשון בלק בן בעור ושם עירו דנהבה; ואחרי בלק - יובב הנקרא איוב..."

לעומת זאת פרשן המקרא רבי אברהם אבן עזרא לועג למי שסובר כך ואומר:
"והאומר שהוא יובב בן זרח מבצרה, שמא בחלום ראה זה כי אין לו על מה ישען, לא על דברי הנביאים ולא על מה שהעתיקו חכמינו ז"ל" (פירוש ראב"ע לאיוב, פרק א', פסוק, א').

תוכן הספרעריכה

יובב היה איש צדיק, ועשיר, אך עובד אלילים, וכבני עמו, עבד את פסל השטן. יובב החל לפקפק בגדלות השטן, ובכך שהוא ברא את העולם, וכאשר נגלה אליו אור גדול (מלאך), החליט, להאמין בהשם, לטהר את הארץ, ולנתץ את הפסל[4]. השטן מבקש להעניש אותו, מתחפש בתחפושות שונות, ומביא עליו את כל המכות המתוארות בספר איוב.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "וַיָּמָת, בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה" (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"ג)
  2. ^ "וַיָּמָת, בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה" (ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק מ"ד)
  3. ^ התוספות לתרגום השבעים, נכתבו במועדים מאוחרים יותר, שלא על ידי חכמי ישראל המתרגמים המקוריים
  4. ^ סיפור זה מזכיר את סיפורו של אברהם אבינו