רמי מתן

קצין צה"ל בדימוס

רמי מתן (ממן; נולד בחיפה ב-6 במרץ 1951) הוא קצין בדימוס בצה"ל בדרגת אלוף-משנה. כקצין בחטיבה 14 ובמלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגה ז' בגדוד 79 ונלחם לבלימת הצבא המצרי ואחר כך בקרבות הקשים במתחם החווה הסינית. משמש כיו"ר ועד היישוב נטף והוא אחד הפעילים הבולטים במחאה נגד בנימין נתניהו (2020).

רמי מתן
Rami-Matan-001.jpg
לידה 6 במרץ 1951 (בן 70)
חיפה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה שפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות

מפקד פלוגה חטיבה 14

קצין אג"ם – חטיבה 14
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יליד חיפה, נצר למשפחה ששורשיה מוליכים לטבריה של אמצע המאה ה-18. נשוי ללילית, אשר עבדה בחינוך המיוחד במבשרת ציון ואב לשלושה בנים: אדם מורן וניצן, אשר שרתו כולם ביחידות קרביות, בחיל השריון ובחטיבת גבעתי. הוא נמנה עם הגרעין המייסד הראשון שהקים בשנת 1982 את היישוב הקהילתי נטף בפרוזדור ירושלים, שימש כרכז הביטחון השוטף של המקום ועומד בראש ועד היישוב[1][2].

הוא הצעיר משישה ילדים, בהם כרמלה לכיש שהייתה עיתונאית בכירה ב"על המשמר"; נסים ממן, שופט בדימוס בבית המשפט המחוזי בנצרת, הפרסומאי ארנון ממן, הכלכלן בן-דרור מתן והדסה ברגר אשר הייתה אשת חינוך באשדוד. אמם אדל (לבית טולדנו), הייתה מורה לצרפתית. האב, עו"ד יוסף ממן, היה שופט ראשי בבית משפט השלום בחיפה.

רמי למד בפנימייה הצבאית בחיפה במגמה המזרחנית. הוא התגייס בקיץ 1969 ובהשראת ספרו של שבתי טבת חשופים בצריח בחר בחיל השריון[3]. מסלול הקידום שלו היה מהיר, וערב מלחמת יום הכיפורים הוא היה מ"פ בקורס מפקדי טנקים.

במסגרת שירותו הסדיר היה רמי מ"מ, מ"פ, סמג"ד וקצין אגם בחטיבה 14.

בשירות מילואים שימש בתפקידי סמג"ד, מג"ד, סמח"ט וקצין קישור בין הגיס לפיקוד.

בשנת 1975, כקצין אג"ם של חטיבה 14, הגיש תלונה נגד המח"ט, עמי רדיאן, על "שימוש בציוד צבאי לצרכים פרטיים". התלונה הובילה לפתיחת חקירת מצ"ח שהביאה להרשעתו של המח"ט[3]. בעקבות האווירה העכורה שנוצרה החליט רמי להשתחרר מצה"ל והחל לעבוד כנהג משאית כבדה בקבוצת תעבורה.

בשנות ה-80 עבד רמי כקצין ביטחון של נציגות ישראל בקפריסין, משם קודם לאותו תפקיד בקונסוליה הישראלית בניו יורק. בשנת 1986 הוא נקלע לעימות חריף עם סגנו בני להב. העימות בנציגות הסתיים בהדחתו של רמי על ידי יוסי גנוסר[3].

רמי הוא בעלים של חברת "עץ ואבן מתן" העוסקת בתחום ייבוא ושיווק דשנים אורגניים.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים היה רמי מ"פ של פלוגת הקמ"ט (קורס מפקדי טנקים) – פלוגה ז' שהצטרפה לגדוד 79 במסגרת גדוד 196. פלוגת הקמ"ט ז' של רמי מתן ופלוגת הקמ"ט ח' של נמרוד גאון הוטסו לסיני בערב יום הכיפורים, קיבלו טנקים בימ"ח בביר תמדה והתחילו להתארגן למלחמה[4]. הגדוד תחת פיקודו של עמרם מצנע הגיע עם פלוגת מפקדה בהרכב חסר והסמג"ד, נתן בן ארי[5], הגיע בשבת סמוך לפרוץ המלחמה. בבוקר פרוץ המלחמה הגדוד התארגן בביר תמדה והכין את הטנקים ללחימה והמ"פים יצאו לסיור בגזרה המרכזית של התעלה. בשעה 12:00, באמצע הסיור, הוזעקו המפקדים חזרה לביר תמדה ובשעה 14:00 החלה המלחמה בתקיפת מטוסים מצריים את בסיס ביר תמדה, ההתקפה כשלה. הגדוד היה עדיין תחת פיקוד חטיבה 460 (חטיבת בית הספר לשריון) והמשימה הראשונה שלו הייתה לאבטח את מרחב רפידים – ביר תמדה, ולוודא שמעברי הגידי והמיתלה פתוחים. משימתה של פל' ז' הייתה לפתוח את מיצרי הגידי והמיתלה ולוודא שלא נחת שם קומנדו ופל ח' קיבלה את משימת האבטחה של מרחב רפידים.

עם גמר ביצוע המשימות נע גדוד 196 לכיוון טסה, הגיע בחצות ועבר תחת פיקוד חטיבה 14. המשימה אותה קיבל הגדוד הייתה לנוע על ציר טליסמן (קוד של צה"ל במפת סיריוס) מערבה ולבלום שריון מצרי צולח. הגדוד נע בשדרה מערבה על הציר ולאחר מספר ק"מ, באזור "ציונה", נתקל במארב קומנדו מדרום לכביש שפתח עליו באש נ"ט ומקלעים. פלוגה ז' של רמי, אשר הובילה את השיירה, הסתערה דרומה יחד עם פלוגתו של נמרוד גאון. המארב הושמד באש תותחים ומקלעים ובקרב נפגעו שלושה טנקים: טנק המג"ד מצנע, הטנק של נמרוד גאון מ"פ ח', והטנק של ארז גורן, סמ"פ ח', אשר נפצע קשה ונפטר לאחר כמה ימים בבית החולים. טנק מהפלוגה של רמי בפיקודו של יאיר שחק שטרק איבד את דרכו ולא נמצא למרות החיפוש אחריו. יותר מאוחר נודע שהטנק נפגע, שלושה מאנשי הצוות נהרגו, יאיר שחק שטרק, מוטי שמיר וגיורא מייזלר, התותחן אבי זכאי נפל בשבי. הגדוד המשיך במשימה המקורית, בגלל טעות בניווט המשיך מערבה, חצה את כביש התעלה והגיע עד קרוב למעוזים.

עם בוקר יום ראשון (7.10.73) חזר הגדוד למשימתו הראשונית באזור "חזיזית" ונכנס לקרבות בלימה קשים במהלכן ספג אבידות בטנקים ובלוחמים. אחת המחלקות מפלוגה ז' נפגעה ויצאה מכלל פעולה, מ"פ ח' נמרוד גאון נהרג והטנקים שנותרו מפלוגתו עברו לפלוגה ז'. הגדוד נשאר עם פלוגה מצומצמת אחת וחפ"ק מג"ד[6].

לאחר שגדוד 79 ספג אבידות כבדות וגם המג"ד מוני ניצני[7] נפצע ופונה, הוחלט לאחד אותו עם גדוד 196 תחת פיקודו של עמרם מצנע. הגדוד המאוחד נקרא על פי החלטתו של המח"ט אמנון רשף גדוד 79. שתי הפלוגות האורגניות של 196 שהיו מעתה לגדוד 79 בתוספת הלוחמים שנשארו מהגדוד המקורי, היו פלוגה ז' בפיקוד רמי מתן ופלוגה ח' בפיקוד ישראל בן ארי (אייבר).

הפלוגה של מתן המשיכה ולחמה בקרבות הבלימה מה-8 עד 14 באוקטובר תוך השמדת כוחות מצריים כולל טנקים, משגרי נ"ט, ארטילריה וכוחות חי"ר. במהלך הקרבות פגע טיל סאגר פגע באחד הטנקים, שני חיילים נהרגו ושניים נפצעו. הטנק של מתן נפגע פעמיים ונפער חור בחזית התחתונה, אך למרות זאת המשיך להילחם עם הצוות שלו. הוא החליף טנקים, קיבל מחלקה מפלוגה אחרת שהתפרקה בינתיים ועוד שני טנקים מפלוגה ח' וכך מהפלוגה המקורית נשארו רק שלושה טנקים. היו בהם צוותים חדשים אותם מתן לא הכיר והיה עליו להכין מיידית את הפלוגה להמשך הלחימה.

קרב השריון ב-14 באוקטובר, בו לקחה חלק הפלוגה של מתן, החל במתקפה מצרית מתוכננת בשישה מוקדים עיקריים, של כוחות שריון, חיל רגלים, ארטילריה, הפצצות אוויריות ופשיטות מוסקות של קומנדו. כוחות צה"ל, שנערכו להתקפה בעוד מועד, הדפו אותה בכל גזרות הלחימה תוך הסבת אבידות כבדות לכוחות המצריים. הפלוגה של מתן עם כל הגדוד ניהלה קרב שב"ש (שריון בשריון) קלאסי תוך ניצול תוואי שטח שולטים, ניסיון קרבי והפעלת הכוח בהתאם לתו"ל. אנשי השריון הפגינו נחישות אומץ לב ומקצוענות ותוך מספר שעות הצליחו לשבור את ההתקפה המצרית.

הניצחון הישראלי היווה נקודת מפנה משמעותית במערכה בחזית המצרית, חיים ברלב, אשר הגיע לפקד על חזית הדרום, הודיע באותו ערב לראש הממשלה, גולדה מאיר, הודעה קצרה שאמרה: "היה זה יום טוב. כוחותינו חזרו לעצמם, וכן גם המצרים".

ההצלחה אפשרה את פתיחת מבצע אבירי לב – פריצת מערכי החווה הסינית ("אמיר" במפת סיריוס) וכיבושם ואחר כך צליחת הכוחות הישראלים לגדה המערבית של תעלת סואץ. הפלוגה של מתן הייתה בהרכב של 6 טנקים ונגמ"ש, ובגדוד היו עוד שתי פלוגות, פלוגה ח' של ישראל בן ארי ופלוגה י' של יובל נריה. המשימה של פלוגה ז' (במסגרת גדוד 79) הייתה לנוע על ציר רביכה–לכסיקון, לכבוש את מרחב החווה הסינית ולטהר אותו עד לציר אושה, להשתלט על גשר מצרי ולצלוח את התעלה.

אחד האירועים מערב הקרב על החווה הסינית, אשר השאיר אצל רמי פצע פתוח, היה נפילתו של ירון גבעתי, על כך הוא סיפר:

כשעה לפני היציאה ניגש אלי ירון גבעתי, צוער קק"ש מהטנק של ירון פיק, מושך אותי הצידה ומבקש לשוחח איתי. 'ירון מה העניין?' 'רמי תבטיח לי שאתה מחזיר אותי חי הביתה'. זאת בקשה? צוואה? פקודה? אני לא יודע. אני מחבק אותו ואומר לו משפט שגם אז וגם היום אינני יודע אם ידעתי מה אני אומר: 'ירון יהיה בסדר, עברנו לחימה קשה והצלחנו, אנחנו חזקים, טובים ונחושים אל תדאג'.כנראה שהייתה לו סיבה טובה לדאוג. ירון נהרג באותו לילה בקרב.

עם החשכה יצאו הכוחות כאשר גדוד הסיור הוביל ולאחריו גדוד 79. התנועה הייתה קשה עם אבק רב ובדממת אלחוט. באזור מעוז לקקן פנו צפונה על ציר לכסיקון וכבר בשלב הזה טנק אחד נתקע עקב תקלה טכנית ולא השתתף בקרב. לאחר שגדוד הסיור התפצל, החלה ההתקפה במבנה של שניים לפנים, הפלוגה של מתן מימין, מצנע במרכז, ישראל בן ארי משמאל ויובל נריה מאחור. הטנק של יובל נריה עלה על מוקש רב עוצמה ויצא מכלל פעולה. הטנקים של הפלוגה שלו הצטרפו לפלוגה ח' ולפלוגה של מתן. זמן קצר לאחר מכן ישראל בן ארי פגע בטנק מצרי קרוב, ומעוצמת ההדף הוא נחבל קשות ונהרג. הסמ"פ אשי סידרר תפס פיקוד ותוך דקות גם הוא נהרג. טנק 3א' בפלוגה ז' נפגע והמט"ק נהרג. נשארו רק ארבעה טנקים בפלוגה. בלב מתחם החווה הסינית התנהל קרב בטווחים קצרים מאוד. המתחם היה צפוף בטנקים, נגמ"שים, משאיות, חיילי חי"ר, מנהלות, מצבורי תחמושת, מפקדות וסוללות טילי נ"מ, ומטרות רבות הושמדו תוך תנועה צפונה לציר אושה. תוך כדי התנועה צפונה נתקעו במחפורת אחד הטנקים והנגמ"ש של הפלוגה. מתן הורה להם להישאר בשטח והודיע שיחלצם בהמשך הלילה.

לציר אושה הגיע הגדוד עם שמונה טנקים מתוך 22 בתחילה, אז הסתבר שבהמשך הציר לא קיים גשר מצרי וכן שצומת טרטור–לכסיקון חסום ואין אפשרות להעביר את הפצועים מהתאג"דים דרומה. המח"ט החליט להסיג את הגדוד עד ציר שיק, ושם להמשיך ולהילחם כדי לאפשר את הצליחה. זמן קצר אחר כך נפגע טנק המג"ד, מצנע, שני אנשי צוות נהרגו. מצנע ואיש צוות נוסף נאספו על ידי טנק אחר והסמג"ד נתן בן ארי תפס פיקוד. שאריות הגדוד, יחד עם גדוד 184, אשר כללו 16 טנקים של חטיבה 14 (בתוכם 3 של פלוגה ז'), התייצבו על ציר שיק ומנעו מהכוחות המצרים, אשר היו עדיפים, להגיע לאזור הצליחה ולסכלה.

בשלב זה מחליט מתן לחלץ את הצוותים של הטנק והנגמ"ש אשר נשארו בשטח האויב. לצורך כך הוא שלח את ירון פיק לחיפוי ואת יפתח יעקב[8] לחלץ. יפתח הגיע לאזור והעמיס אחד-עשר חיילים על הטנק שלו והתחיל לנוע דרומה. תוך כדי תנועה נפגע ירון שעסק בחיפוי מטנק אויב ויפתח פנה לכיוונו כדי לחלצו. כאשר הגיע יפתח לאזור הטנק של ירון נפגע גם הטנק שלו. נוצר מצב שבו ישנו טנק אחד כשיר של פלוגה ז' ו-19 לוחמים של הפלוגה נמצאים בשטח אויב, חלקם פצועים, חלקם הרוגים.

מתן קיבל החלטה לצאת ולחלצם. הוא דיווח לנתן הסמג"ד, אשר התנגד עקב חששו כי ביצוע המשימה עלול להיכשל, לאחר דין ודברים קצר יצא מתן והגיע לאזור הפצועים. החיילים יצאו מהטנק וסייעו לפצועים לעלות על הטנק. עקב מקור הירי הבלתי מזוהה, החליט מתן להפסיק את החילוץ וחזר לאחור עם מי שהספיק לעלות. לאחר הורדת הפצועים בתאג"ד, יצא מתן שנית על מנת להביא את מי שנשאר, תוך שהוא מצרף אליו את נגמ"ש הקש"א ואת הטנק של זאב מינדזיגורסקי. הכוח הגיע לשטח ופינה את מי שנשאר והצליח להשמיד את שני הטנקים המצריים אשר פגעו קודם לכן בירון ויפתח. תוך כדי התנועה חזרה הסתבר שיפתח המ"מ נשאר פצוע בשטח ולידו שכב החובש שלא נפצע. יפתח אמר לחובש לרוץ לכביש ולמצוא את הטנק של מתן, החובש איבד את הכיוון והגיע לתאג"ד. מתן יצא עם הכוח לסבב חילוץ שלישי כדי למצוא את יפתח. החיפוש היה קשה וברטי אוחיון[9][10] שהיה תותחן בטנק של זאב, קפץ מהטנק ומצא את יפתח שאותו לא הכיר. המ"מ זאב מינדזיגורסקי נהרג ב-17 באוקטובר בהתקפה על מתחם החווה הסינית.

בשעה 02:00 בליל 15–16 באוקטובר, פלוגה ז', אשר בשלב זה כללה רק את טנק המ"פ, יחד עם עוד 5 טנקים מגדוד 79 ו-8 טנקים מגדוד 184 בלמו את נחשולי הטנקים המצריים המנסים להגיע לאזור מצמד ואפשרו לחיילי חטיבת המילואים של הצנחנים 247 בפיקודו של דני מט לבצע את המשימה של חציית התעלה תוך שימוש בסירות גומי.

לאחר ליל הצליחה, תוגברה פלוגה ז' בצוותים חדשים והמשיכה להילחם במרחב החווה הסינית עד ל-18 באוקטובר, תוך שהיא משתתפת בהרחבת מסדרון הצליחה כדי לאפשר מעבר בטוח של כוחות צה"ל למערב תעלת סואץ לשטח אשר כונה "אפריקה".

ב-18 באוקטובר הסתערה הפלוגה על מתחם נ"ט מצפון לחווה הסינית, וכל הטנקים שבפלוגה נפגעו, לרבות הטנק של מתן אשר ספג את הפגיעה השלישית.

ב-19 באוקטובר, יומיים לאחר קרב סרפאום, בסמוך לשעה 10:00, צלחה חטיבה 14 את התעלה. לאחר הצליחה הוחלט בפיקוד הישראלי לנסות בשנית ולכבוש את המתחם המצרי שמצפון לראש הגשר, שסומן במפת סיריוס בשם "אורחה". הפלוגה של מתן השתתפה בקרב מתחם אורחה בהתקפה משולבת ומתואמת וללא נפגעים.

בפלוגה ז' נהרגו 27 לוחמים במהלך המלחמה ורבים אחרים נפצעו. על מבצע החילוץ של רמי מתן אמר אמנון רשף: “טנקים פינו פצועים והרוגים, המ"פ רמי מתן פינה פצועים בזה אחר זה. לאחר המלחמה תחקרתי אותו ובגלל אשמה משותפת שלו ושלי לא הומלץ להעניק לו צל"ש. מגיע לו לא פחות מעיטור הגבורה"[11][12][13]. בשנת 2002 פורסמה כתבה ובה הביע רמי מתן ביקורת על התנהלותו של יובל נריה, אשר זכה לעיטור הגבורה על פועלו במלחמת יום הכיפורים, במהלך המלחמה ועל יחסו הפומבי לעיטור שקיבל מצה"ל[14][12].

מחאת בלפורעריכה

רמי מתן הוא אחד הפעילים הבולטים במחאה נגד בנימין נתניהו (2020) המכונה "מחאת בלפור"[15][16] (על שם בית ראש הממשלה השוכן ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור) ומראשי תנועת "אין מצב". ב-28 בנובמבר 2020, הגיעו שתי שיירות ענק לירושלים כדי למחות נגד ראש הממשלה, עם מיצגים של F-35 ושל צוללות, במהלך ההפגנה עצרה המשטרה את רמי בגלל חשד שכתב 'לך' על המדרכה[17]. ב-7 בינואר 2021 באו שוטרים לביתו של מתן ביישוב נטף עם צו חיפוש מבית משפט השלום בירושלים, ערכו חיפוש בבית, החרימו את הטלפון של מתן, ולקחו אותו לחקירה בתחנת המשטרה בירושלים[18][19].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נטף מציינת 35 שנה עם אמנה חברתית חדשה, המועצה האזורית מטה יהודה, ‏07/06/2016
  2. ^ אורי בן חיים, ידידות שנצרפה באש, בקיצור – מטה יהודה וסובב ירושלים, ‏28 בדצמבר 2016
  3. ^ 1 2 3 אביחי בקר, האיש והאגדה, הארץ, 12 בנובמבר, 2005
  4. ^ רמי מתן, זיגי כאן כספית עבור, ביטאון עמותת יד לשיריון – גיליון 44, ספטמבר 2013, עמ' 42
  5. ^ עמרם מצנע, "אני מפונה בדרך לא דרך ומגיע לבית חולים במרכז הארץ לאחר יממה של טלטלות בדרך. מוצא את עצמי מעודד את האלונקאים, המתנדבים וסגלי הרפואה ומספר להם שכוחותינו כבר פועלים מעבר לתעלה", המרכז למלחמת יום הכיפורים
  6. ^ רמי מתן ועפר דרורי, גדוד 79 וגדוד 196 – היומיים הראשונים עד לאיחוד הגדודים, גדוד 79 – "סופה", ‏21 באוקטובר 2013
  7. ^ עפר דרורי, הרמטכ"ל בני גנץ הצדיע לגיבור ישראל מוני ניצני ז"ל, גדוד 79 – "סופה", ‏10 באפריל 2013
  8. ^ טל זגרבה, מרוב כווית נהייתי שחור, וחשבו שאני מצרי, SHAVUZ – מצו ראשון ועד שחרור, ‏25 באוגוסט 2008
  9. ^ דנה ויילר-פולק, התפללתי שאראה שוב את השמש": עדות מהחווה הסינית, וואלה NEWS, ‏13 בספטמבר 2013
  10. ^ דנה ויילר, לוחמי השריון נאבקים על חלקם בחווה הסינית, מעריב nrg, 7 באוקטובר 2008
  11. ^ צבי בראל, מגש הכסף של מלחמת יום הכיפורים, חטיבה 14 – "חטיבת המחץ" במלחמת יום הכיפורים, ‏18 בספטמבר 2018
  12. ^ 1 2 יוסי מלמן, לאן נעלמו תיקי הצל"שים, עיתון "הארץ", ‏28 בספטמבר 2006
  13. ^ אביתר בן-צדף, יותר מדי צל"שי-להד"ם, News1, 18 באוקטובר 2013
  14. ^ אביחי בקרהאיש והאגדה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002
  15. ^ בן כספית, מהחווה הסינית לבלפור: רמי מתן הוא האנרכיסט שמנסה להפיל את נתניהו, מעריב, 31 ביולי 2020
  16. ^ אליק מאור, הזעם מתפרץ – מפגינים זועמים נלחמים על הדמוקרטיה, מגפון ניוז, ‏24 בספטמבר 2020
  17. ^ כפיר אדר, יאיר נתניהו השווה מפגינים לארגון טרור, אלפים הגיעו פעם נוספת למחות בבלפור, חדשות מידע תקשורת וכלכלה – ice, 28 בנובמבר, 2020
  18. ^ ניר חסון, המשטרה עיכבה בן 70 וערכה חיפוש בביתו בשל מעורבותו במחאה נגד נתניהו, הארץ, 8 בינואר 2021
  19. ^ גלעד כהן, שני פעילי מחאה בבלפור בני יותר מ-70 נלקחו מבתיהם לחקירה, ynet – ידיעות אחרונות, ‏7 בינואר 2021
  20. ^ עודד מגידו, “חמוטל ומכשיר לא בידינו" – הספר, באתר "במה להיסטוריה צבאית", 7 בספטמבר 2019
  21. ^ אורי בר-יוסף, "צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973" מאת עמירם אזוב, הארץ, 6 ביולי 2011